מתניתין בעה"ב בוצע וארח מברך ועוד אוקמוה צריך לדקדק בה' מן המוציא ותרין ההין אינון לקבל שתי הלחם. שתי ככרות דשבת. י' איהי כביצה לכל חד וחד ומאן איהו בעה"ב דבוצא דא ו'. אדהכי הא סבא דסבין קא נחית לגביה ואמר רעיא מהימנא חזור בך דהא לחם איהו ו' שתי ככרות דיליה כמה דאמרת אינון ה' ה' ודאי ו' איהו לקבל יעקב ה' ה' לקבל לאה ורחל י' כביצה לכל חד. א"ל סבא סבא והא בכמה אתרין אוקמוה דיעקב איהו בעל הבית ויוסף אורח דדרגיה יסוד חי עלמין כליל ח"י ברכאן דצלותא ובגין דא אוקמוה עליה ברכות לראש צדיק. א"ל הכי הוא וכלא קשוט. כל רזא באתריה מה דאנא אמרית ומה דאת אמרת. אבל ההוא דפליג נהמא מאן הוא. א"ל סבא אנת בדיוקניה ודא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ודא אדם דמרכבתא עלאה דאנפין דיליה ידוד ובגין דא ו' לחם דאינון ה' ה'. ושיעורא דאוקמוה כזית וכביצה. הא אתמר כזית באן שמא משערין דהא אוקמוה רבנן דאיןע ושין מצות חבילות
אוף הכי לא יהבינן תרין שיעורין באת י' למהוי כזית וכביצה אלא תרי אלפא ביתות אינון אית י' עלאה ואית י' זעירא י' מן ידוד עלאה י' מן אלקים זעירא ואלין תרין חד בכזית וחד בכביצה ברזא דא יאהדונהי. אתא סבא ונשיק ליה. אדהכי קם בוצינא קדישא: פתח ואמר ודאי כען מתחברין מה שמו ומה שם בנו. חדו חברייא ואמרו זכאה הוא מאן דזכי למיכל מהאי נהמא דאתמר ביה לכו לחמו בלחמי. וזכאה נפשא דאתמר בה מלחם אביה תאכל (שם) וכל זר לא יאכל בו. דקב"ה ביה אתמר הלא אב אחד לכלנו ונפשא דאתעסקת באורייתא מלחם אביה תאכל ומאן גרים לה דאכלת מלחם אביה בגין דתבת בתיובתא
ספר במדבר פרשת פנחס דף רמה/א ואתאחדת (נ"א ואתחדת) כנעוריה הה"ד ושבח אל בית אביה כנעוריה כגון וישוב לימי עלומיו כגוונא דאילנא דקציצו ליה ואתחדש בשרשוי והאי איהו רזא דמאן דמית בלא זרע ועוד אית רזא אחרא דלבתר ייתי בגלגולא ויתחדש כמלקדמין והיינו אלמנה וגרושה ראתתרכת מגנתא דעדן ובגין דא אתקריאת גרושה כגון ויגרש את האדם. ומאן גרים לה בגין דזרע אין לה דמית בלא בנין ושבה אל בית אביה כנעוריה דתבת בהאי עלמא בההוא נער בן יבם והיינו ושבח אל בית אביה כנעוריה ולבתר דזכת לזרע מלחם אביה תאכל. וכל זר לא יאכל בו וגו' לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. אמר ר"מ הלל ושמאי דאתון חד מסטרא דרחמי וחד מסטרא דדינא דאינון חסד וגבורה דרגין דאברהם ויצחק ואתון מגזעייהו אתכנשו הכא אתון ותמנין תלמידים דהוו ליה להלל. ואוף הכי תלמידי בית שמאי לסעודתא דמלכא הא אוקמתון אתון וחברייא דעמכון מארי דהוראות דאוקמתון אין הבוצע רשאי למיכל עד שיענו אמן מארי
סעודתא ולית מארי סעודתא רשאין למיכל עד שיאכל הבוצע ודאי כד בצע בעל הבית ובצע לאינון מארי סעודתא לאו לכלהו משער שעורא חדא דלאו אורח אלין בוצעין לבצוע בשוה דזלמנין יהיב לדא כביצה ולדא כזית. וכד עונין אמן על האי בציעא קדם דייכול בעל הבית מחברין תרין שיעורין כחדא בכזית וכביצה יאהדונהי אמן דא לאו איהו על האכילה אלא על הבציעה לבתר דאינון שיעורין מצטרפין באמן ייכול בעל הבית. והיינו אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי ולבתר אכלו רעים שתו ושכרו דודים. אכלו רעים מארי סעודתא. דיהון בנין. בדיוקנא דאבוהון. הא הכא לחם בשתי ככרות ושיעורו כזית וכביצה. מאי ניהו לחם הפנים דפתורא דמלכא אלא הא אוקמוה דאית ליה תריסר אנפין ומאי ניהו אלא אינון ד' אנפי אריה. ד' אנפי שור. ד' אנפי נשר. ואינון יברכך ידוד. יאר ידוד. ישא ידוד. ומנלן דלחם הפנים איהו מפתורא דמלכא דכתיב וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ידוד. ז"ה
י"ב אנפין ואוף הכי מאן דאית ליה בעי לתקנא ולסדרא על פתוריה ארבע ככרות בכל סעודתא דשבת לתלת סעודתי תריסר אנפין. ואי תימא לאו אינון אלא שית מדאורייתא משום לחם משנה אלא לא ניכול למדכר ו' בלא חבריה ו' ו' שית מלעילא לתתא ושית מלתתא לעילא. לקבל שית דרגין דכרסייא עלאה ושית דרגין דכרסייא תתאה. שית באתכסייא ושית באתגלייא הנסתרות לידו"ד אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם. ולחמי תודה אינון מ' חלות י' רקיקין י' רבוכין י' של חמץ י' של מצה הא אינון מ' לקבלי' מן ידוד"ד ד' אנפי אדם י' מן ידו"ד ד' אנפי אריה י' מן ידו"ד ד' אנפי שור י' מן ידו"ד ד' אנפי נשר. האי איהו תקונא קדמאה דפתורא דמלכא דאינון י' דברים דצריך בר נש לאנהגא בפתורא דשבת חד לתקנא פתורא כמאן דאכיל קמי מלכא הה"ד זה השלחן אשר לפני ידו"ד. תניינא נטילת ידים עד שעורא דגזרו רבנן דאינון חמש קדשרין דבהון י"ד פרקין ואוף הכי י"ד פרקין אינון דיד שמאלא
ואינון כ"ח פרקין לקבלייהו כ"ח ידו"ד דאינון כ"ח אתוון דקרא קדמאה דעובדא דבראשית. דאתמר בהון ועתה יגדל נא כחידוד ועשר אצבען רמיזי לעשר אמירן דעובדא דבראשית ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין מאן דמזלזל בנטילת ידים נעקר מן העולם. אמאי בגין דאית בהון רזא דעשר אמירן וכ"ח אתוון דבהון אתברי עלמא. תליתאה כוס דברכה דתקינו ביה עשרה דברים הדחה. שטיפה. עטור. עטוף. חי. מלא. מקבלו בשתי ידיו. ונותנו בימין. ונותן עיניו בו. ומגביהו מן הקרקע טפח. ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. ואורח רזא כוס מלא ברכת יי'. כוס בגי' אלקי"ם. ומתמן נשמתא דאיהי על שמיה כוס הה"ד כוס ישועות אשא. מאן ישועות ה' אצבען דאינון לקבל ח' ספירן דכוס דאיהו אלקים חיים בינה
ספר במדבר פרשת פנחס דף רמה/ב מתפשטא בהון לחמשין תרעין. ה' זמנין עשר באת י' דאיהו י' דברים דתקינו רבנן בכוס דאיהו אלקים חיים ה' אתוון בחשבן ה' ואוקמוה בכוס שצריך הדחה ושטיפה הדחה מבחוץ ושטיפה מבפנים. ורזא דמלה שיהא תוכו כברו. מאן דזכי לנשמתא מהאי כוס למהוי נשמתא דכיא מלגו ומלבר ורזא דמלה וטהרו וקדשו טהרה מבפנים וקדושה מבחוץ. ומה כוס לאו טהרתיה וקדושתיה מלגו ומלבר בלא מיא. אוף הכי נשמתא לאו טהרתה וקדושתה מלגו ומלבר בלא אורייתא. ובגין דא אמר רבן גמליאל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש בגין דלאו איהו מסטרא דאילנא דחיי אלא מעץ הדעת טוב ורע. עטור אוקמוה מעטרו בתלמידים וארח רזא ה' איהו כוס מעטרו בתלמידים באת י' דאיהו עטרת על ה'. עטוף צריך לאעטפא רישיה בגין דשכינתא על רישיה דהכי אוקמוה מארי מתניתין אסור לתלמיד חכם למיהך ד' אמות בגלוי הראש משום מלא כל הארץ כבודו כל שכן בברכה ובאדכרת שמא קדישא למהוי
בגלוי הראש דאת י' מן ידוד איהי אתעטף באור ואתעביד אויר. (והיינו אוירא דארץ ישראל מחכים) בגין דאת י' דאיהי חכמה באויר והיינו אור דאתעטף ביה כד ברא עלמא הה"ד עוטה אור כשלמה והאי איהו יהי אור יהי אויר ואוקמוה מארי סתרי תורה בטרם נתהווה כל דבר נתהוו ההוויות. ובגין דא יהי אור ויהי אור דהוה מקדמת דנא. ח"י אוקמוה חי מן החבית וארח רזא שכינתא עלאה איהי תמינאה דספיראן מתתא לעילא ובגין דא אתקריאת ח' ואתמר בה בחכמה יבנה בית. והיינו הבית ח' בי"ת ובגין דאיהי חיים דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה יין מתמן איהו ח"י ודא איהו יינא דאורייתא מאן דאשתדל בה אקרי ח"י ועוד צדיק ח"י איהו חי מן החבית יין אית מניח תרין גוונין חוור וסומק יין ע' אנפין הא ע"ב ולקבל תרין גוונין דיין איהי זכור ושמור דשבת וע' תיבין דקדוש ויכל"ו הא ע"ב. מלא הה"ד כוס מלא ברכת יי' ואוף דאיהו מלא מיינא דאורייתא בר נש הכי צריך למהוי שלים כמד"א
איש תם גבר שלים כמו ויבא יעקב שלם. הכי צריך למהוי נשמתא שלימתא. ולא יהיה בה פגם דכל אשר בו מום לא יקרב אוף הכי אלם עם ידו"ד הוא אלקים כחושבן וס איהו מלא והפוך אלם ותמצא מלא. אימתי כד אית תמן ידו"ד והיינו כי יד על כס ידו"ד אלקים חושבניה ו"ה עמודא דאמצעיתא מלא מן תרווייהו ובגין דא שריא עליה אדם דהוא שמא מפרש. מקבלו בשתי ידיו כגוונא דאורייתא דהוה בתרין לוחין ה' דברן בלוחא חדא לקבל ה' אצבעאן דיד ימינא וה' בלוחא תניינא לקבל ה' אצבען דיד שמאלא ואתייהיבו בימינא דהיינו ביד ימין. ובגין דא שני לוחות אבנים הוריד בידו ולא בידיו והאי איהו דאסהיד קרא מימינו אש דת למו. ונותן עיניו בו בגין דהאי כוס דאיהו לקבל ארעא דישראל דאתמר בה תמיד עיני יי' אלקיך בה ועיינין דלעילא אינון שבעין סנהדרין ומשה ואהרן עלייהו תרין עיינין עלאין חד עין ימין וחד עין שמאלא ואינון ע"ב כמנין ביין והאי איהו רזא דנותן בכוס עינו. ומגביהו
מן הקרקע טפח בגין דאת ה' איהי כוס בעי לסלקא לה באת י' דאיהי טפח דביה אתפתחת ה' בה' אצבעאן. ומשגרו לאנשי ביתו במתנה. בגין דיתברך דביתהו דאיהי נפש דאתמר בה נפשנו יבשה אין כל ואתברכת ואתעבידת פרין הה"ד תדשא הארץ דשא. רביעאה למהוי על פתוריה דברי תורה דלא יתקיים ביה כגוונא דעמי הארץ דאתמר עלייהו כי כל שלחנות מלאו קיא צואה. אבל בסתרי תורה אוקמוה הרוצה להעשיר יצפין יתן שלחן לצפון הרי שלחן לשמאלא דאיהו דין בעי לקשרא ביה ימינא דאיהו אורייתא דאתיהיבת מחסד דאיהו רחמי ימין ה: חמישאה אוקמוה מארימתניתין דצריך להאריך על פתוריה בגין עניים ורזא דמלה בגין דצדקה יאריך יומוי דלא יתקצרון כגוונא דאורייתא איהו אריכות יומין בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי נשמתא. אוף הכי צדקה איהי אריכות יומין לגופא בתרין עלמין הה"ד כי הוא חייך ואורך ימיך. כי הוא חייך בעולם הזה ואורך ימיך בעולם הבא. דעלמא דאתי לגופא
ספר במדבר פרשת פנחס דף רמו/א לתחיית המתים דלבתר דייקום לא ימות וכגוונא דעלמא דאתי יהא קיים הכי עלמא דין יהא קיים: שתיתאה שלא יהא גרגרן ובלען על פתוריה דמלכא כגוונא דעשו דאמר הלעיטני ארח הלעטה אלא בארח טחינה. אוף הכי מאן דאפיק מלין דצלותין או דאורייתא מפומוי בעי לאפקא לון בהטחנה שלמים ולא בהלעטה חסרים. ולא עוד אלא בגין סכנה דשמא יקדים קנה לושט שביעאה מים אחרונים ואוקמוה מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה ואמצעיים רשות. מים ראשונים צריך לסלקא אצבעאן בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים ואית מרבנן דאמרי דאטחרונים משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים אפילו הכי אפקין לון מחובא וסתרי מילין אלין דאמרו עלייהו חובה ולאו ארח ארעא לסתרא גאונים מלין (ס"א מאלין דאמרי עלייהו) אלא דאתקרי עלייהו על פי התורה אשר יורוך ולא עוד אלא דאמרו עלייהו ג' קדושות הדא הוא דכתיב והתקדשתם והייתם קדושים. והתקדשתם אלו מים ראשונים. והייתם
קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב אני יי' זו ברכה. ואמצעיים בין גבינה לבשר ובג"ד והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני יי'. זכאין עמא דמאריהון ישוי לון לגביה. אוף הכי והתקדשתם בשעת תשמיש מים ראשונים דזרע בר נש מצוה. אחרונים דנוקבא חובא. ואמצעיים קא רמיז וכגבינה תקפיאני הדא הוא דכתיב הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני. והאי איהו דקא רמיז בין גבינה לבשר דאתמר ביה (שם) עוד ובשר תלבישני. תמינאה לשלשה צריך כוס. אמאי בינה איהי תליתאה מעשר ספיראן מעילא לתתא ובגין דא פחות משלשה לא צריך כוס (ד"א) לשלשה צריך כוס קא רמיז קדושה לך ישלשו ולא עוד אלא דאורייתא לא נחתא פחות מג'. כהנים. לוים. ישראלים. תורה. נביאים. וכתובים. בירה תליתאי ביום תליתאי ודא בינה יד"ו ובגינה אתמר שלש משמרות הו"י הלילה. מלכות ה' רביעית. עלה אתמר ארבעה משמרות הוי הלילה ש דתלת ענפין לקבל תלת משמרות. ש דארבע
אנפין לקבל ארבעה משמרות. תשיעאה כוס של ברכה רביעית לוג ושיעורא דיליה לקבל ה' רביעאה דשם ידו"ד. עשיראה בעשרה אומר נברך לאלקינו ושכינתא תתאה איהי רביעית ועשירית רביעית לשם ידוד. עשירית לעשר ספירין דאינון יו"ד ה"א וא"ו ה"א. וכמה צריך ב"נ לנטרא גרמיה דלא לזרוק מלין אלין באתר דלא אצטריך כמו מאן דזריק נהמא. כ"ש מאן דזריק נהמא דאורייתא לבר מפתוריה דאיהי שכינתא דאתמר בה זה השלחן אשר לפני יי':
ספר במדבר פרשת פנחס דף רמו/ב אמר רעיא מהימנא דוכתין אית בגיהנם וכו' עד על אתוון. נדפס בספר ויקרא דף ט"ז ע"ב: ד"א ויחלום והנה סלם רעיא מהימנא מה ל' אסתלק על כל אתוון הכי את עתיד לאסתלקא על כל בריין בגין דאסתלק לשמא דיו"ד ה"י וא"ו ה"י דביה יי"י דחושבניה ל' דבקדמיתא הוית בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א דאיהו יאאא בי"ג מכילן דרחמי דאינון אחד כען תסתלק באל דאיהו ייאי דתרין שמהן סהדין הלא אל אחד בראנו הה"ד הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו ובג' יודין אלין יתקיים בך ירום ונשא וגבה מאד במ"ה דהכי סליק מא"ד לחשבן אד"ם ירום בארבע אנפין דאריה דאינון יברכך ידו"ד. ונשא בארבע אנפין דשור דאינון ישא ידו"ד בשמאלא. וגבה מאד יאר ידו"ד באמצעיתא ודא יוד הי ואו הי. ישא ידו"ד פניו אליך וישם לך שלום. רביעאה ידו"ד ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם. מסטרא דימינא אתקריאת אבן וכמה אבנין מפולמין יקירין אשתכחו מנה דמנייהו מיא דאורייתא נפקין ובגיניהון
אתמר אמר ר' עקיבא לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שמא תסתכנו בנפשכם. לא תימרון דאינון מים. מים ממש. משום דובר שקרים לא יכון לנגד עיני. דאלין מים דא אורייתא דאתמר בה ותורה אור. ובגין דהאי נהורא נביע במבועא דמיא אשר לא יכזבו מימיו אתקרי מים ומסטרא דשמאלא האי אבן דאיהי י' אתקרי גחלת ומתמן עשר ספירן כשלהבת קשורה בגחלת ואית לה ד' גוונין (ועשרה) אינון יוד הא ואו הא ידו"ד ואיהי יד הגדולה בימינא יד החזקה בשמאלא. עמודא דאמצעיתא מתמן איהי יד רמה כליל ממ"ב גוונין ובגין דאיהי מסטרא דימינא אבן ומסטרא דשמאלא גחלת בה נטיל קב"ה נוקמא מישמעאל ואדום דאינון אישין נוכראין במים הזדונים וממנן דלהון סמאל ונחש. סמאל אשא דגיהנם ממונה על אומה דעשו נחש ממונה על אומה דישמעאל ואיהו רחב דממנא עלמיא בימינא דאברהם דדרגיה חסד נטיל נוקמא מישמעאל וממנא דיליה. ובשמאלא דיצחק דדרגיה פחד נטיל נוקמא
מעשו וממנא דיליה בתרין משיחין דאינון חד מימינא משיח בן דוד. וחד משמאלא משיח בן יוסף. ובדרגא דיעקב דאיהי לקבליה ברזא דשכל את ידיו (כי מנשה הבכור). אריה לשמאלא. שור לימינא דישמעאל. בגין דיהודה גלה בעשו. אשתכח ימינא דקדושה עם שמאלא דעשו ושמאלא דקדושה עם ימינא מסאבא דישמעאל עד כי יבא שילה רעיא מהימנא בדרגיה תפארת ישראל נטיל נוקמא מערב רב בתלת דרגין אלין יפקוד (נ"א יפקון) כהנים לוים וישראלים מן גלותא. ובהון נטיל נוקמא מעשו וישמעאל וערב רב כגוונא דערב רב מעורבין בעשו וישמעאל הכי יעקב מעורב באברהם ויצחק ערוב דתרווייהו והכי מתערב שילה עם משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ויהא שלשלת דתרווייהו כההוא זמנא דחזא בלעם בנבואה דיליה דהכי מתקשרי תרין משיחין ברעיא מהימנא בתלת אבהן בגלותא בתראה: פתח ואמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יי' אלקיו עמו ותרועת מלך בו וכלא לקיימא קרא וברחמים גדולים אקבצך בההוא זמנא מתברין קליפות דהוו מסחרין לשכינתא.
מיד אתגלייא אבנא חדא מתלת אבנין דאינון סגולתא דעלייהו אתמר ויהי בשלשים שנה ואינון יי' ברביעי אבנא רביעאה ספר במדבר פרשת פנחס דף רמז/א בחמשה לחדש אבנא חמשאה. לקבלייהו ויקח דוד חמשה חלוקי אבנים מן הנחל ואינון לקבלייהו חמש תיבין דאינון שמע ישראל ידו"ד אלקינו ידו"ד. ואני בתוך הגולה דא שכינתא בה קב"ה אחד ו' בתוספת ואני הוא נהר צדיק חי עלמין ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן מאי עדן דא בינה נהר דנפיק מנה דא ו' בן ידו"ד דרגא דרעיא מהימנא ור"מ נפיק מאימא עלאה ואתפשט בשית ספיראן עד צדיק ומניה אשקי לגנתא (דעדן) דאיהי שכינתא מאי כב"ר כ' כתר ב' בינה ר' ראשית חכמה כתר בימינא חכמה בשמאלא בינה באמצעיתא רכב לעילא לעלת העלות י' ספיראן כלהו אתכללו בנהר דאיהו אתפשט עד צדיק דאיהו כל כליל כלא ובגיניה אוקמוה אילנא רבא ותקיף ומזון לכלא ביה מניה תליא כלא כד חמא שכינתא מגו קליפין חזא עמה עשר ספירן:
(ס"א ובחבורא קדמאה): אמר רעיא מהימנא מהאי אשתמודע הני מילין סתימין אינון וצריך למפתח לון קמי חברייא אברהם יצחק דתקינו שחרית ומנחה אתמר עלייהו אף ידי יסדה ארץ. דא יצחק. וימיני טפחה שמים דא אברהם. דדרגין דלהון חסד ופחד דאתמר עלייהו נשבע יי' בימינו ובזרע עזו אינון תרין דרועין דמלכא דאיהו ידו"ד עמודא דאמצעיתא סלת דיליה דא שכינתא תתאה נהורא דיליה סלת נקייה מסטרוי בלא פגימו דחשוכא ובלא תערובת חשוכא כלל דהכי אינון חשוכין עם נהורין כבר קדם מוץ ותבן ובחוביהון דישראל מתערבין חשוכין בנהורין וכגוונא דדש ב"נ תבואה ולבתר איהו בורר לה כבורר אוכל מתוך פסולת כך ישראל צריך למעבד ברוחיהון כד אתערב בהון חשוכין ורזא דמלה זבחי אלקים רוח נשברה וגו'. דבהכי אתבר חשוכא דאיהו יצר הרע דמכסי על רוחא כמוץ דמכסה על חטה או כענן דמכסה על שמשא ולא מנח ליה לאנהרא. ובזמנין דחשך דאיהו יצה"ר מכסה על יצר הטוב דאיהו בורר איהו
כמאן דתפיס בבית האסורין דיצה"ר. ואוף הכי כד יצר הטוב איהו תפיס ברשו דיצה"ר הכי אינון תפיסין חיילין דיצר הטוב ברשו דחיילין דיצר הרע. ובזמנא דיתבר ב"נ רוחיה בכל