אתחזון לאנהרא בוצינין כמ"ש שם ותאנא מהאי תפוחין נפקין כו' ותאנא כ"ז כו' תנא כד אתגליין כו' מכלל כו' ישוב מכלל דזמנין כו' ובדף קל"א ע"א מתרי תפוחין שפירין כו' וכל כו' ושם למעלה אינון תפוחין כו' ובדף קמ"א ע"א הני תרי תפוחין כד כו' ובא"ז דף רצ"ה ע"א כד אתנהיר מן נהירו דחוורא כו' וז"ש אתחזון דזמנין אינון טמירין ועש"ה ישוב ירחמנו כנ"ל: מזלא עד ותתאין - הוא תיקון ח' כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא תמינאה כו' ובדף קל"ד ע"א תקונא תמינאה כו' הכל תלוי במזל אפילו כו' הכי אוקימנא בס"ד האי חוטא כו' מ"ט משום כו' וביה תליין כל מלי כו' ואמר שם ותאנא הכל תלוי במזל דאיהו כו' אמאי מזל משום דמניה תליין כו': (הגהה - ואעפ"י ששם אמר עד טיבורא צ"ל עד טיבורא דליבא ומזל ב' הוא עד טיבורא): אינון עד מן דא - הוא תיקון ט' כמ"ש שם תקונא תשיעאה כו' ושם תקונא תשיעאה כו'. ואעפ"י שאמר שם מתערבין שערי אם אינון שערי דתליין כו' מ"מ העיקר הם אינון דתליין ואותן המתערבין בטלין לאלו דתליין. וז"ש אינון דתליין לא נפקין כו' משמע שיש אחרים דלא תליין כו': חפיין עד דיקירו - הוא תיקון י' כמ"ש שם תיקונא עשיראה כו' ושם תקונא עשיראה כו' והן שערות קטנות שתחת הזקן מכסין את הגרון ואינן שוין השערות זה עם זה. ואמר על גרונא דיקירו ר"ל חלק הגרון ששייך לדיקנא שנקרא יקירו וכן התיקון הזה נקרא הדר גאונו כמ"ש שם ומהדר גאונו אינון כו' וצואר הוא שפירו דכל גופא: רברבין עד שלים - הוא תיקון י"א כמ"ש שם תקונא חד סר כו' ושם תקונא חד סר כו' והם ג"כ שערין דעל גרונא תחות דיקנא רק שתיקון י' הוא זעירין ומתערבין וזה הוא רברבין ובשיעורא שלים: שפוון עד נשיקין - הוא תיקון י"ב כמ"ש שם תקונא תריסר כו' ושם תקונא תריסר כו' בגין דלא כו' וכל מאן כו' ועל דא כו' ובג"כ כו' שערוי ובהאי אתרחיצו כו': וז"ש זכאה מאן כו'. כמ"ש בפרשת פקודי דף רנ"ג ע"ב היכלא שתיתאה כו' כחוט השני שפתותיך כו' כד נשיקין כו' ונשיק נשיקין בהאי היכלא כו' כד אתדבקו נשיקין כו' לית נשיקין כו' ושם בדף רנ"ה ע"א ובכל זמנא דנשיקין אתחברו כו' ושם בדף רנ"ו ע"ב דאינון נשיקין לאתדבקא רוחא תתאה כו' ובפרשת בראשית דף מ"ד ע"ב לאתדבקא ביה בנשיקה כו' ישקני כו'. וידוע שהשבועה הן בז' הבלין דפומא וז"ש אשר נשבעת לאבותינו כמ"ש בא"ר הה"ד אשר כו' ואמר שם בדף ק"ל ע"א תאנא עכ"ד שמיה דעתיקא סתים בר מן כו' דכתיב בי כו' וזהו אשר כו': בההוא עד וסתים - הוא תיקון י"ג כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא תליסר דתליין כו' ובדף קל"ד ע"ב תקונא דתליסר תליין כו' והאי תקונא דתליסר הוא כו' מניה תליין כו' מניה כו' דא הוא כו' והאי דתליסר כו' אלא כו' ובא"ז דף רפ"ט בדיקנא דע"ק כו' מזלא דכלא כו'. ואמר נגדין תליסר כו' כמ"ש שם ע"ב תלת עשר נביעין דמשחא כו' ובא"ר שם ומניה נגיד משחא דרבותא לתליסר כו' והוא שפעא דמ"ס שנקרא שמן כמ"ש (תהלים קל"ג) כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן כו'. ואמר דאפרסמונא דכיא שהוא השמן הטוב מכל השמנים כידוע וכמ"ש (ברכות מ"ג א') על משחא דאפרסמון מאי מברך אר"י בורא שמן ארצנו וכתב רש"י שגדל ביריחו וע"ש הריח כו' והוא פנג אר"י בורא שמן ערב. ואמר דכיא ר"ל בלא שמרים שאין דין כאן כלל כמ"ש בא"ר דף קכ"ח ע"ב והאי מוחא כו' כחמר טב על דורדייא שהוא צלול ואין השמרים יוצאין וכן מוחין דאו"א נקראין אוירא דכיא ואשא דכיא שבג"ר אין דין כלל: ואמר כלא בהאי כו' כנ"ל וביה כלילן כו' הוא דכליל כלא ובא"ז שם מזלא יקירותא כו' כלהו כו' בהאי מזלא תלייא כו' עלאין ותתאין כו' כל קדושי קדושין כו' כלהו תליין בהאי כו'. ואמר וסתים כמ"ש בא"ר שם ומשום דהאי תקונא כו' לא אתיידע ולא כו' ולא אתחזון היך כו' וכלא אסתימו ומכלא כו' עש"ה: ושבעה תיקונים הראשונים הן בפנים וכלן הן כסדר. הראשון אצל פתח האזנים עד ראשית הפה. ב' שעל שפה העליונה. ג' ארחא דשם. ד' על שפה התחתונה. ה' ארחא דשם. ו' שערות של צדדי הפה עד שבולת הזקן. נשאר תפוחין בלא שערות והוא תיקון ז' - ואח"כ שאר תקונים משיבולת הזקן ולמטה חוץ מתיקון י"ב שהוא השפתים פנויים והן כסדר חוץ י"ב כנ"ל וי"ג שהוא מזלא ח' הוא השערות בשקולא מצד הפנים. ואח"כ שערות בין ב' מזלות תיקון ט' - ואחר המזלות על הגרון תיקון י' - ואותן בשיעורא שלים י"א - ופה ומזל תחתון י"ב י"ג - והטעם שהן אחרונים כי הם כוללין כל התיקונים כמ"ש בא"ר שם בתיקון י"ב ודא הוא תקונא קדישא עלאה דתריסר דמכאן כו' וכן מזלא כנ"ל. והן כנגד היכל ו' וז' שי"ב מזלות עם התנין הכוללם הם נגד ז' ככבים שהן ז' היכלות שהן ז' כפולות ב'ג'ד' כ'פ'רת והן ששה היכלות ובהיכל הששי בו ו' היכלות הן י"ב והוא היכל הרצון שהוא פי ה' ושם הנשיקין כנ"ל ולכן פה כולל י"ב תיקונים נגד היכל הששי של הששי ת"ת שכולל כל הי"ב היכלות. וכן תיקון ז' כולל כל הז' תיקונים שהוא התחלת ששה היכלות שבת"ת שהוא הדעת המתפשט בדעת והוא כולל כל הו"ק כידוע. ומזל הי"ג הוא נגד היכל השביעי ק"ק ולכן הוא קדשי קדשים כמ"ש בא"ז שם כל קדושי קדושין דקדושה ביה תליין. ואמר ג"פ קדוש נגד ג"פ קדוש דקדושה והענין כי בז' היכלות שהן למטה נק' קדש קדשים וכאן שהוא בע"ק נק' ג"פ קדוש שכנגדו הוא ג"פ קדוש כמ"ש בר"מ וכן נקרא עתיקא כן: בזמנא עד בהמצאו - ר"ל בחדש תשרי כל הי"ג תקונין נמצאין באמא בינה ומתפתחין י"ג תרעין שהן י"ג תיקונים באלו עשרת ימים שבין ר"ה לי"כ שאז שערי תשובה פתוחין כידוע והן שערי בינה שהיא נקראת תשובה כידוע. והוא כמ"ש לעיל שתיקון י"ג הוא נגד היכל השביעי בינה ק"ק ובמזלא כלילן כל התיקונים לכן בה משתכחין ג"כ כל התיקונים וכמש"ל בפ"א שתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי שביעאה עלייהו כו' בתריסר שעתי כו' תליסר יקים לון ברחמי כו' ושלטא ביום השביעי י"ג תיקונים וכן כאן בחדש השביעי. וטעם לאלו עשרת ימים יתבאר למטה. וכן היתה בעולם התהו שמלכו ששה מלכים וכשמלכה בינה שביעאה עלייהו כנ"ל אתחריב כלא בתריסר שעתי שהן י"ב תיקונים כנ"ל ולכן היה שנה כלו תהו כידוע מבהר"ד שנה שלפניה שהן י"ב חדשים י"ג יקים לון ברחמי ומתחדשן כו' כן הוא כאן. והענין כי מינה דינין מתערין לכן אע"פ שכל השערים הן רחמים מ"מ מתערין דינין ולכן אתחרב כלא בתריסר שעתי שהן י"ב היכלות דכלילן בה י"ג שהוא בחינת עצמה שהיא רחמים יקים לון ברחמי. וכן כאן בר"ה מתערין דינין כידוע וכל עי"ת עד ביה"כ מתגלה היא בעצמה כידוע. וז"ש משתכחי ירחי אלין כו' ר"ל שנמצאים שקודם אמר כלא בהאי כו' וסתים והשתא משתכחו כו'. ואמר בעלמא עלאה שהוא בינה שכל עולם הוא בנוקבא כידוע בסוד צדיק יסוד עולם (משלי י') והן שני עולמות בינה ומלכות עה"ז ועה"ב כמ"ש מן העולם ועד העולם כידוע ומלכות נקראת עלמא תתאה ובינה עלמא עלאה והוא ידוע בהרבה מקומות בזוהר ותיקונים: והן נגד י"ב חדש כנ"ל של י"ב תיקונים שכולל בינה את כולם שהן ו' של השם ו"ק ו"ו כפולה ו' של ת"ת ו' של הדעת יעקב ומשה זה מלגאו וזה מלבר כידוע וכלם בינה כוללם. והן ב"פ ו' חדשים של ימות החמה ושל ימות הגשמים וכמ"ש בס"י שז' ימים הן נגד ז' ככבים שהן ז' תיקונים דגלגלתא כמש"ל וי"ב חדשים הן נגד י"ב מזלות שהן י"ב תיקונים כנ"ל. וכל אלו החדשים הן למטה בו"ק שמשמשין ומאירין ללבנה שלכן נחלקה לחדשי הלבנה והיא שנת הלבנה נחלקה לי"ב חדשים ואח"כ באלו עשרה ימים מתעברין בה כל הי"ב חדשים ובה נכללין כא' והיא שנת החמה כמ"ש בר"מ ובתיקונים לכן אין נחלקין בה לחדשים ששנת החמה אין בה חדשים ובה מתעבר ז"א באלו הימים בט' תיקונים שלו כמ"ש למטה. ושנת החמה יתירה על שנת הלבנה עשרה ימים ואלו הן עשרה ימים שבין ר"ה ליה"כ ימי העבור ולכן הן נחשבין לשנה שעברה כמ"ש (ר"ה י"ו א') אדם שאירע לו קרי קודם יה"כ כו'. ובשלשה שנים מצטרפין לחדש שהוא חדש השלשה עשר ולכן נקרא חדש העיבור והוא נגד תיקון י"ג נגד בינה עצמה: וז"ש משתכחי ירחי אלין כו': ומתפתחי תליסר תרעי דרחמי שהן י"ג מדות וכ"מ בגמרא דר"ה (שם ע"ב) ולכן תקנו לומר בו י"ג מדות וכמ"ש (שם) כ"ז כו' יעשו לפני כסדר הזה: ואמר בההוא זמנא דרשו כו' כמ"ש (שם י"ח ע"א) והכתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד כו' ויחיד אימת כו' אלו עשרת ימים שבין ר"ה ליה"כ ואמרו השב בנתיים מוחלין לו כו': ואמר בהמצאו ר"ל בזמן שמשתכחין הי"ג מדות בעלמא עלאה כמש"ל בזמנא כו' משתכחו כו' דלמעלה בע"ק סתים אינון כנ"ל וכאן הוא הגילוי למטה כמש"ל וכמ"ש בא"ר דף קל"א ע"א תאנא בצ"ד תליסר תקונין כו' משתכחי כו': כתיב עד בערב - ר"ל שבט' ימים אלו שבין ר"ה ליה"כ מתעברין בה אלו ט' תקונים שיורדין לז"א כמש"ל שמי"ג תיקונים ט' יורדין לז"א והוא ע"י אמא כמש"ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ז"א תשעה אשקיון לגנתא והוא ע"י אמא שנכללת במזלא ומקבלת משם י"ג תקונין ומשם ירית ז"א ט' תקונים כנ"ל. והן באלו ט' ימים שבין ר"ה ליה"כ. ואח"כ ביה"כ הלידה כמ"ש למטה והוא התפתחות יסוד דבינה ששם החותם כידוע וז"ש חתמנו כמ"ש ונחתם ביה"כ. כי אלו הד' ימים שבין יה"כ לסוכות נגד ד' תיקוני דיקנא כי בנעילת יה"כ מלכות עולה שם. אח"כ שמא אתנטע כמ"ש למטה ומתחילין ז' תיקונים דגלגלתא והן נצחי קרבא כמ"ש לקמן פ"ה וכנגדן ז' ימי הסוכות שנוצחין המלחמה כמ"ש (ברבה בכ"מ) מאן דנקט סימנא כו' ולכן שבעים פרים נגד ז"א שבעין אנפין שבהן נאחזין שבעים שרים כידוע שלכן הן מונין לחמה. ואח"כ שמיני עצרת ויטע ה' אלקים כו' התשעה תקונין כו' ואתתקן פרצופא דנוקבא ע"י גבורות כמ"ש בא"ר דף קמ"א ע"ב כד אתתקן כו' באתר דתליין שערי דדיקנא כו' ועבד גולגלתא דנוקבא כו' ותקין מעוי דנוקבא בסט' דדינא כו' וכנגדה שמיני עצרת כידוע שלכן עצרת תהיה לכם ואין משתתפין בה האומות שישראל מונין ללבנה שהיא חלק ישראל ונחלתו. ולכן אומרים בה גבורות גשמים שהיא אתתקן ע"י גבורות כנ"ל. ונגד ה' גבורות וכללותן ביסוד הן ו' חדשים ימות הגשמים ונגד ה"ח עם כללותן הן ימות החמה והן נגד ו' דגלגלתא כידוע. והוא שיצירתה גלגלתא סתימא כמ"ש בא"ר שם ונחסרין ו' תקונים וז"ש כתיב ויאמר אלקים תדשא הארץ כו' ר"ל ארץ עלאה בינה שכל זו"נ נקראין שמים וארץ כידוע ותדשא הוא עיבור הזרע שהזרעים נשרשין בארץ וכן כאן עבור ט' תיקונים דז"א בבינה אמא. והן נקראין דשא עשב מזריע זרע שהזרע בא מב' מזלות ה"ח וה"ג והם עץ פרי עשה פרי דו"נ. עץ פרי דכר עשה פרי נוק' והן ב' מזלות כנ"ל ונכללין בהן דו"נ. וז"א נקרא גן דאתנטען ביה הנטיען כמש"ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כמ"ש בא"ז דף ר"צ ע"ב להשקות את הגן דא ו' כו' ומשם יפרד כו': וז"ש היינו דכתיב ועניתם את נפשותיכם כו' שאחר עיבור הט' תיקונים הלידה ומתגלה בינה ומתפתחא תרעין דילה כמש"ל אז ועניתם את נפשותיכם שמתגלה בינה העה"ב שאין בו אכילה ושתיה ואימת בתשעה לחדש בערב כנ"ל: ואלו הט' תקונים כוללין כל הט"ס של ז"א ו"ק ומוחין ומלכות אין לו כידוע שנוקבא משלמת לו לע"ס ועטרה נכלל ביסוד כמ"ש בפרשת משפטים דף קכ"ב ע"ב דיקנא דמלכא כו' אתפליג נהירו דאבא בתלת נהורין שהן חכמה וחסד ותפארת שמכריע נוטה לימין אבא. ואמא בתרין הא חמשה והוא בינה גבורה ומהן נעשו נה"י כידוע שחג"ת מאו"א ולכן חו"ב וחג"ת דז"א מאו"א ונה"י מח"ג דז"א ואמר שם חו"ג בחד נהורא הא שיתא והוא כתר שנתקן מחו"ג כמ"ש שם רישא דמלכא אתתקן בחסד בגבורה לבתר אתעטר חסד ואתנהיר בתרין נהורין כו' והם נצח ויסוד כנ"ל וגבורה אתנהיר בחד הוא הוד הא תשעה וכד מתחברין כלהו נהורין כחדא אקרי דיקנא דמלכא וכדין כתיב ה' כגבור יצא כו' והוא באלו ימים המלך המשפט: בהאי זמנא עד לא כתיב - ר"ל בהאי זמנא ביה"כ שאמר בתשעה לחדש שאז ותוצא הארץ דשא כו' כמ"ש למטה אז אד' יה"ו אתה החלות כו' כמ"ש בפרשת א"מ דף ס"ה ע"ב ורזא דמל' הכי הוא כו' עד דא פרט' ודא קיומא והענין בקיצור כי אקי"ק אשר אקי"ק אקי"ק השלישי ו הוי"ה הכל הוא דרגא דז"א שבו מנהיג העולם והוא שמו של א"ס וע"י מתגלה וכל הדרגין שקודם לו הכל דרגין אליו שיתגלה שעיקר הכוונה של א"ס הוא שיתגלה שמו בעולם וזה כוונת בריאת העולם ולכן נחית מדרגא לדרגא גילוי אחר גילוי עד ז"א ושם נתגלה כי שאל נא לימים ראשונים (דברים ד') כידוע. ולכן שם של ז"א הוא עיקר השם המיוחד וכל השמות שקודמין לו אקי"ק ושאר השמות הן טפלין לו אע"פ שהן גבוהין יותר ממנו. והענין כי כל מה שיותר נעלם אין לו שם עד שא"ס אין לו רמז לא בהרהור ולא במחשבה וכל מה שמתחיל להתגלות יותר קונה לו שם יותר כי השם הוא הגילוי וכל השמות עד ז"א הם אינן שמות בעצמן רק על ז"א שיתגלה שכאן רמז קצת על גילויו כמ"ש במאמר הנ"ל ואינן שם העצם אלא בז"א ששם השם בעצמו מתגלה. וכן השמות מורין כן אקי"ק שאהיה אח"כ ולא עכשיו והוי"ה הוא יהיה בהוה כי יהיה לשון הוה כמו ככה יעשה איוב (איוב א') ונתחלף הי' לו' הואיל ונעשה מפעולה שם כמו מן חיה חוה כי היא אם כל חי. וכל השמות הוא בז"א ששם הוא גילויו וזהו כוונתו וכל השמות שקודם הוא ששם מורה שיתגלה וכל מה שמתגלה יותר הוא יותר גדול כמו האדם הגשמי בתחלה הוא במוח האב סתים מאד ואינו אלא טפה כלול במוח ואח"כ בשעת הזיווג אז יוצא הטפה והוא יותר גלוי ואח"כ מצטייר בבטן אמו ונעשה שם אדם שלם ועדיין הוא בבטן אמו ובטל לאמו ואח"כ מתחיל לצאת ראשו ורובו עד שיוצא כלו ואח"כ יוצא כלו. וכן כאן בתחלה סתום במוח אבא ולכן אבא הוא שרותא כמ"ש בא"ז שהוא שרותא להוליד את ז"א ולכן מתחיל בו י' של השם והוא בסתימו והחכמה מאין תמצא לא ידע כו' (איוב כ"ח) שהגילוי הוא בז"א ושם הוא סתום מאד. ואח"כ בזיווג יוצא הטפה. ואח"כ מצטייר בבטן אמו. וכנגד אלו הג' בחינות אמר אקי"ק. אשר. אקי"ק. ואח"כ מתחיל להוליד והוא אקי"ק הג' כמ"ש במאמר הזה לבתר שארי לאולדא ולא כתיב אשר אלא אקי"ק כלומר השתא יפוק ויתתקן כלא כו'. ואחר שיצא ונתגלה הוא נקרא הוי"ה. ולכן באמא קצת גילוי כידוע הוא כמו אשה מעוברת שיודעין שתלד אבל באביו אין שום גילוי כלל שילד. וזהו שם המיוחד ר"ל גילוי מציאת א"ס שנתגלה בז"א. ושם אדני במלכות הוא על הנהגתו בתחתונים ולכן היא ראש לשועלים וע"י מנהיג בתחתונים. וכבר אמרנו שבט' ימים שבין ר"ה ליה"כ הוא עיבור ז"א ואז נאמר תדשא הארץ. וביה"כ הוא הלידה ותוצא הארץ כמ"ש למטה ואז אתה החלות כו' כמש"ל שארי לאולדא כו' השתא יפוק כו' כנ"ל: וידוע ששמא שלים הוא הוי"ה אלקים כמ"ש בזוהר ובא"ר והוא בשני פנים או ז"א באמא כשיוצא ממנה שלכן בינה הוי"ה בניקוד אלקים שהיא הוי"ה בעצמה רחמים ויוצא ממנה ז"א שנקרא אלקים כמ"ש בא"ר דף קכ"ט ע"ב אלקים הבין דרכה דא עדן דלתתא דידע ז"א כו' וכמ"ש למטה שבו דינים כמ"ש לקמן ובא"ר וא"ז ולכן בינה נקוד בנקודת אלקים ע"ש דינין דמתערין מינה ז"א כמ"ש בפ' א"מ דף ס"ה ע"א ע"ש. והשני כשמתיישב ז"א בא"א ומלבישו אז נקרא ה' אלקים ה' א"א אלקים ז"א כמ"ש בא"ר דף קמ"א ע"ב וייצר ה' אלקים את האדם כו' רזא דעתיקא ורזא דז"א תרין שמהן דאתקרי שם מלא ה' אלקים ודא הוא רזא דתרין יודין דוייצר כו' תקונא דשמא כו' ע"ש. וז"ש הויה שלים בסטרוי אע"פ שאין שם מלא בפירוש מ"מ בסטרוי הוא שמא מלא כתוב בהוי"ה ונקוד באלקים וזהו בסטרוי דאין שם דינין בבינה רק דינין מסטרהא נפקין ולכן אלקים לא כתוב בפירוש רק בסטרהא ר"ל בנקודות ומ"מ הוא שלים כמ"ש בפ' א"מ שם א"ל הא תנינן אלקים בכל אתר כו' הוי"ה דאית אתר כו' בגין אדני הוי"ה אמא כו' ת"ח כלהו נטיען כו' אקרי רחמי בלחודהא הא מסטרהא דינין מתערין ובג"כ כתיב ברחמי ונקו' בדינא אתוון ברחמי ואתנגיד דינא בסטרהא וכן בפרשת ויקרא דף י' ע"ב ע"ש. וז"ש (את גדלך) זו רחמים (ואת ידך החזקה) זו מדה"ד כידוע. ומ"מ אינו שלים לכל סטר עד דאתיישב בע"ק שאז נאמר ויטע ה' אלקים גן בעדן כמ"ש למטה דאז אתנטע שמא שלים כמ"ש לקמן פ"ג דאתעקר משמא שלים ואשתיל בשמא שלים ר"ל אתעקר ביציאתו מאמו דאז הוא שמא שלים ולא לכל סטר ואשתיל בשמא שלים בע"ק שאז שלים לגמרי: והוא ביציאתן ממצרים אז אתעקר משמא שלים ולא לכל סטר עד ביאתן לארץ כמ"ש תביאמו ותטעמו (שמות ט"ו) גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה (תהלים פ') וכן המקדש לא אתנטע עד ביאתן לארץ. וכן שמא דקב"ה כמ"ש (מלכים ב' כ"א) לשום את שמי שם לעולם והכל א' וכולם נתעקרו ממצרים וניטעו בא"י והכל בפסוק אחד תביאמו ותטעמו. מכון לשבתך. מקדש אדני כו'. וז"ש אד' הוי"ה בניקוד אלקים אתה החלות במצרים אעברה נא כו' ואמר והכא ברחישותא כו' ר"ל כאן תדשא הארץ שהוא הזריעה זרע של אבא בגו אמא ובו אין ניכר כנ"ל עדיין אין השמא שלים כי עדיין ז"א אינו ניכר כמש"ל וז"ש יהי לא כתיב שיהי מורה על שמא שלים כמ"ש למטה וכאן שלא שלים לכן כ' תדשא תרחיש עיבור ולא כתיב בו יהי: