{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "15", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 15", "hebrewTitle": "קטע 15", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/15/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/15/", "segments": [{"index": 1, "he": "ויהי כן יו\"ד עלאה עד סטר - כצ\"ל ור\"ל תדשא הוא העיבור כנ\"ל ויהי כן הוא העיבור \nשכאן מתחיל הגילוי אשר אקי\"ק כנ\"ל שבא לכלל הויה ואז החלות להראות כנ\"ל שמא שלים \nולכן נאמר ויהי ש י'ה'י הוא שמא שלים כמש\"ו יהי י' עלאה י' תתאה כו' והוא שמא שלים \nכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב וכתיב וייצר כו' בתרין יודין כו' רזא דע\"ק ורזא דז\"א כו' \nדאתקרי שם מלא כו' ע\"ש והן שני יודי\"ן של יה\"י כמש\"ו. וז\"ש ויהי כן י' עלאה י' תתאה \nוייצר י' עלאה י' תתאה ר\"ל שני היודי\"ן של יה\"י הוא שני היודי\"ן של וייצר שהן י' \nעלאה י' תתאה שמא שלים ששם כתוב אצל וייצר ה' אלקים שמא שלים והוא העיבור וייצר צר \nצורה בתוך צורה כמ\"ש בגמ' על העובר והוא [יהי כן] שכתוב כאן וכאן הוא [אשר אקי\"ק] \n[אשר] תדשא [אקי\"ק] ויהי כן. ותוצא הוא [אקי\"ק] השלישי. ואח\"כ ויטע הוי\"ה כמ\"ש \nלקמן. ואמר יהי עלאה תתאה ה' בגווייהו ר\"ל אע\"ג שכאן כתוב ג\"כ ה' אמר שגם שגם ה ה' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "מורה על דבר זה כמ\"ש למטה ואמר כללא דשלימו שלים ולא לכל סטר ר\"ל עם כ\"ז שהוא שלים \nמ\"מ אינו שלים בכל צד ור\"ל לכן אתעקר מהאי אתר כו' כמש\"ו: \nאתעקר עד אלקים - כמ\"ש בזוהר בראשית (ד' ז' סוף ע\"א) דנטיעות כקרני חגבים היו ואעקר \nלון קב\"ה ונטען במקום אחר והוא ז\"א בבטן אמו שהיו כקרני חגבים איבריו כמו עובר בבטן \nאמו ואתעקרו מבטן אמו וזהו ותוצא הארץ שיצא מבטן אמו כמו הנטיעות מבטן הארץ ואח\"כ \nאשתיל באחרא ר\"ל בע\"ק נשתל מטיבורו ולמטה ששם מקומו. וז\"ש כתיב ויטע ה' אלקים ר\"ל \nשנטע אותו בע\"ק וזהו גן בעדן מקדם גן הוא ז\"א כמש\"ל בעדן מקדם הוא עדן קדמאה ע\"ק \nחכמה קדומה שם וישם את האדם אשר יצר בבטן אמו: ואמר ה' בין כו' עכשיו מפרש למה נכתב \nה' בין יו\"ד ליו\"ד דויהי ואמר שהוא ה' דבחוטמא ששם הוא רוחא דחיי כמ\"ש למטה שיו\"ד \nדע\"ק הוא שורש יצירתו ו ה' הוא רוח החיים שבו אפילו בבטן אמו כי א\"א להתקיים בלא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "רוח חיים כמ\"ש (ריש פ' חלק) מאימתי נשמה ניתן באדם כו' אפשר חתיכה בשר ג' ימים בלא \nמלח כו' וז\"ש בלא רוחא לא אתקיים ואמר בה' אשתכלל כו' ר\"ל ועיקר הוראת ה' מורה על \nאימא ששם עיבורו ולכן ה' מפסיק בין י ל י' כי י' עלאה דע\"ק משפיע ל י' תתאה ע\"י ה' \nאמא ובה אתקיים בלא אמא א\"א להתקיים כידוע והוא כמו ה' דפרדשקא. וכן מרמז ל ה' תתאה \nשנתעברה ג\"כ עם ז\"א רק שנכללת בו בסוד פסיעה לבר כידוע. ושני ההי\"ן אלו א' הן כי \nמלכות נכללת בבינה ולכן בע\"ק ובז\"א לא אשתכחו אלא ג' אותיות יק\"ו ש ה' אחרונה בכלל \nה' ראשונה כמ\"ש לקמן פ\"ה עשיראה דמלכא ואתייא מן יובלא כו' עשיראה באמא כו' ויובל \nה' כו' דכתיב אהה כו' ה' לה' כו'. וז\"ש דכתיב אהה אדני אלקים ר\"ל שב' ההי\"ן כאחד \nוהן אדנ\"י אלקי\"ם אדנ\"י מלכות והוי\"ה בניקוד אלקים בינה. וכן הפסוק דלעיל אתה החלות \nאדני מלכות ה' אלקים בינה והוא ה' דיהי ושני היודין הן השם מלא דכתיב שעל כן נקרא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בינה בשם זה: \nבקטפוי עד בסטרוי - משום שאמר למעלה י' עלאה י' תתאה ה' עלאה מפ\"ו היכן הם האותיות \nאלו ואמר בקטפוי דקטפין הוא קרומא דאוירא שקוטפא נקרא גולגלתא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח \nע\"א גולגלתא כו' קולטרא דקטפוי אתפשט כו' מהאי קולטרא דקטפוי דהיא גלגלתא כו'. ואמר \nברוחא הוא רוח דפרדשקא כמ\"ש למטה. ואמר צרירא דמתקלין הוא בוצינא דקרדינותא שכתב \nלמטה והוא הדעת כידוע שבוצינא דקרדינותא הוא הדעת שהוא קו המדה שמתפשט בכל הגוף \nשדעת מתפשט בכל גופא ומלייא אדרין ואכסדראין כמ\"ש (משלי כ\"ד) ובדעת חדרים ימלאו \nכמ\"ש בא\"ר ובא\"ז. והדעת הוא קשר המתקלא שהוא הלשון של המשקולת כמש\"ל פ\"א האי במתקלא \nסלקא קדמאי בלחודוי וכלא לחד כו'. ואמר באלו השלשה שלש אותיות יה\"ו וז\"ש בקטפוי כו' \nיה\"ו. ומפ\"ו י' עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא כו' ר\"ל כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב פשיט \nפשיטותא דקוטרא עלאה כו' והיא קיטור של הגלגלת והוא קרומא כו' ה' עלאה כו' ה' של \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ע\"ק הוא ברוחא דחוטמא. ואמר דנפיק לאחייא דאותיות של ע\"ק בשביל דיתקיימון אלין \nדלתתא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א בצניעותא דספרא אוליפנא דהא י' עלאה י' תתאה כו' עלאין \nבעתיקא תליין כו' בגין דיתקיימון אינון דלתתא כו' ע\"ש וז\"ש דנפיק לאחייא. ו' עלאה \nבוצינא כו' הוא הדעת דגניז בפומא כמ\"ש בפרשת משפטים דף קכ\"ג בז\"א דעת גנוז בפומא \nדמלכא וכן הוא בע\"ק כידוע וכמש\"ל פ\"א שהוא לישן כו'. ואמר שם שחב\"ד הוא יה\"ו או\"א \nי\"ה של השם ודעת ו' שהוא ת\"ת וכן הן במוחין דז\"א כמ\"ש למטה (הגהה - אמר בס\"ד בפ\"ב \nשי' בקד\"א ה' בחוטמא ו' בבוצינא דקרדינותא למכסייא פתחא והוא בפה כמ\"ש בס\"ד. והענין \nכי ג' רישין גלגלתא מאיר בפה ולכן בו ו' דדעת בוצינא דקרדיניתא והיא במקום הכתר \nשהוא גלגלתא. י' בקד\"א שהוא בחכמה שבו והוא מאיר בי\"ג תיקוני דיקנא דא\"א כידוע. \nולכן לא אתפתח באחרא כי הוא טמיר מאד אוירא דלא אתפס ובא מרדל\"א שלכן חסד עלאה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אתגלי בדיקנא במזלא ולכן דיקנא יקירו דיקירותא לבושין דיקר שכבוד הוא מחכמה ומשם \nאור לבושו שמתלבש היכלא ונפתח באדנין שלכן לא נזכר אזנים כלל בא\"א שהוא טמיר וגניז. \nה' במ\"ס שהוא בינה דא\"א ומ\"ס מאיר בחוטמא כמ\"ש בא\"ר ובע\"ח שלכן ה' בחוטמא. וכן בז\"א \nהגבורות מתגלים שם וכאן הוא מיתוק הגבורות בשרשן שלכן בו סליחה ובו אומרים סלחתי \nביה\"כ שיה\"כ מיתוק הגבורות בשרשן כמ\"ש בזוהר): תלת חללין דאתוון רשימין כו' וכן הוא \nכאן בע\"ק  קרומא דאוירא הוא חכמה דע\"ק ושם הוא שירותא דע\"ק כמ\"ש למעלה (בד' ח' \nע\"ג) ולכן שם י' עלאה. מ\"ס הוא בינה דע\"ק ולכן בטש אוירא במוחא כמ\"ש בא\"ז שם ובז\"ח \nדף ע\"ט ע\"ג ולכן שם הוא ה' עלאה. בוצינא דקרדינותא הוא דעת ולכן הוא ו' עלאה והן \nיה\"ו עלאין שבע\"ק. ואמר דאתעטר בסטרוי הוא בו\"ק שהן סטרין של דעת: \nמתפשטן אתוון עד ואתקרי בהון - ר\"ל מתפשטן אתוון לבתר ר\"ל אעפ\"י שהן ברישא דע\"ק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מתפשטן אח\"כ מרישא דע\"ק ואתכללו בזעירא דאפין ואין רצונו שמתפשטין מע\"ק לגמרי אלא \nשמהם מתפשטין בז\"א אותיות יה\"ו אחרים. ואמר מתפשטן אתוון לבתר ר\"ל שמתפשטין בכל \nגופא דע\"ק ואח\"כ מתכללין בז\"א כמ\"ש לקמן בז\"א מתפשטין בכל גופא כי המוחין הן \nמתפשטין בכל גופא כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ו בחלליה דגלגלתא ג' חללין אשתכחו כו' ואלין ג' \nמתפשטין בכל גופא כו' וכן כאן בע\"ק. ומה שלא אמר בגופא כאן לפי שגופא דע\"ק לא נזכר \nכלל כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א בהאי עתיקא לא אתגלייא אלא רישא וכמ\"ש למעלה לכן לא \nהזכירו אלא ברמז: ואמר כמה דשריא כו' ר\"ל כמו שהתחיל בע\"ק מתחלה בגלגלת ואח\"כ בכל \nגופא כן הוא בז\"א וז\"ש בגלגלתא אשתכחו מתפשטן בכל גופא ר\"ל בתחלה בגלגלת ואח\"כ בכל \nגופא. ואמר בגלגלתא אשתכחו ר\"ל כאן נמצאין ומתגלין שבע\"ק הן סתומין ואינן נמצאין \nשע\"ק נקרא אין שאפילו מציאותו אין משיגין והחכמה עלאה הוא שירותא לאשתכחא כמ\"ש בא\"ז \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דף רפ\"ט ע\"ב אתר דשירותא אשתכח כו' הוא נהירו דחכמתא ושירותא ממה דאתגלייא הוה כו' \nוגם הוא אינו מושג כמ\"ש שם דף ר\"צ ע\"א והאי אב כו' ובג\"כ לא אשתמודע ואע\"פ שמציאותו \nנגלה ובו מתחיל כמ\"ש (איוב כ\"ח) והחכמה מאין תמצא והוא ראשית י\"ש מאין ר\"ל מע\"ק \nשנקרא אין כנ\"ל ולכן נקרא ראשית ונקרא יש אבל ממנו ולמטה הוא יש מיש והוא תהו חומר \nהראשון שנקרא גולם שאין ניכר מהותו אלא מציאותו ובז\"א הוא הגילוי וז\"ש בגלגלתא \nאשתכחו כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א י' עלאה כו' ובע\"ק תליין דהא שמא דעתיקא אתכסיא מכלא \nולא אשתכח אבל אלין אתוון כו' ע\"ש: \nואמר לשכללא כלא ר\"ל שבשביל כך הן מתפשטין בכל הגוף לתקנא כל הגוף כידוע. שע\"י \nהמוחין נבנה כל הגוף ואותיות אלו השלשה הן הן המוחין כידוע ובוא\"ו של דעת נכללת \nנוקבא שהוא בן הנוטל שני חלקים ומניה מתזנא נוקבא כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"א ע\"א והאי בן \nאקרי כו': \nבעמר עד אתוון - ר\"ל מהיכן מקבל ז\"א אלו אתוון מע\"ק ואמר מעמר נקי כשהם תלוין תלוין \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אלו אותיות שם וז\"א מקבל במוחין שלו מעמר נקי כי או\"א במזלא תליין ואתכלילן ביה \nכמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב ודף רצ\"א ע\"א וכלא אחיד מע\"ק ותלייא במזלא כו' אבל ז\"א אינו \nאתכליל במזל כמש\"ל (בריש זה הפרק) אדם לא כליל הכא ומוחיו מתתקנין ע\"י שערות של ע\"ק \nכמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ט ע\"א ובכל נימא ונימא אית מבועא דנפיק ממ\"ס דבתר כותלא ונהיר \nונגיד בההוא נימא לנימין דז\"א ומהאי מתקן מוחיה כו' ע\"ש ובדף קל\"א ע\"ג דרישא אריכין \nעל כתפין למיגד מרישא לרישא דז\"א כו' למוחא דיליה כו' כד נגיד ממ\"ס דא\"א למוחא דז\"א \nבאינון נימין כו' בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עלאה כו' ע\"ש ואמר \nשם למיתי תועלתא לכלא מאי לכלא למיעל על חוטא דשדרה דמתשקיין כו' ע\"ש. וז\"ש לעיל \nמתפשטן אתוון לבתר ר\"ל לגוף כמש\"ל כידוע שחוט השדרה הוא שקיו דכל גופא וע\"י מתפשטין \nהמוחין ובדף ק\"מ ע\"א תאנא כל אלין נימין דבדיקנא כו' ושערי דרישא אריכין כו' ע\"ש כל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "המאמר. ואמר שם ותאנא האי חכמתא דאתכללא כו' ע\"ש: \nכד אתגלי עד דרמיז ר\"ל כד אתגלי אלו אותיות ע\"י עמר נקי אז מתיישבין בו אלו האותיות \nדבעתיקא לא נתיישבו בו האותיות כמ\"ש לקמן פ\"ד דאתגלייא באתווי כתיב דאתכסיא סתים \nבאתוון דלא מתיישבן כו' וכמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א יו\"ד עלאה כו' כל אינון עלאין \nבעתיקא תליין בז\"א אינון לאו תליין אלא אינון כו' ע\"ש: ואמר ואתקרי בהון - כידוע \nשז\"א נקרא י'ה'ו' ונוקבא ה' ונקרא כן ע\"ש המוחין של או\"א י'ה' ודעת כולל ו\"ק ו' והן \nמתפשטין בכל הגוף כמ\"ש לעיל ועיקר האותיות ויישובן בו: \nיו\"ד דעתיקא עד בהדה - ר\"ל יו\"ד דע\"ק סתים בקרומא דאזדכך וסתים שהוא סתים מאד כמ\"ש \nלעיל ובא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה כו' ע\"ש וז\"ש סתים בסטרוי \nר\"ל סתום בצדו ואינו נפתח באחר. ע\"כ למטה באותיות תתאין שהן בחו\"ב וז\"א בכולם יש \nגילוי אל השם הוי\"ה כמ\"ש לעיל בסוד אקי\"ק אשר אקי\"ק אבל כשהוא בחכמה אין גילוי אל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "השם ואין נמצא שם כלל וז\"ש בגין שמא לא אשתכח - ר\"ל בגין כך השם לא נמצא שם וכן \nהחכמה עצמה אין נמצא כמ\"ש והחכמה מאין תמצא כו' לא ידע כו' וכמ\"ש בא\"ז דף ר\"צ ע\"א \nוהאי אב כו' ובג\"כ לא אשתמודע כו': ואמר הא אתפתח באחרא ר\"ל ה' דע\"ק מתפתח במקום \nאחר שכל הג' אותיות עיקרן במוח כמו בז\"א דמ\"ס כולל כל הג' מוחות כמ\"ש לעיל (ד' ד' \nע\"ד) ושם הוא סתום מ\"מ הה\"א נפתח במקום אחר ולכן יש בו גילוי השם בבינה כמש\"ל. \nוהתפתחו באודנין כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ח ע\"ב מסט' דחד חללא דמוחא דתליין אודנין ומחמשין \nתרעין כו' ואתפתח בההוא נוקבא דאודנא כו' ע\"ש ואמר ואנקיב בתרין נוקבין ואשתכח \nבתקונין ר\"ל ואנקיב ג\"כ הה\"א בתרין נוקבין דפרדשקא כמש\"ל ה\"א עלאה כו' ובא\"ז דף \nרפ\"ט ע\"א בנוקבא דפרדשקא תלייא ה' כו' וז\"ש ואשתכח בתיקונין שהן תקוני גלגלתא: ו\"ו \nאתפתח באחרא - ר\"ל בפה ששם גנוז בוצינא דקרדינותא דעת כמש\"ל (בד' ל\"ד ע\"א) כמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בפרשת משפטים דף קכ\"ג ע\"א דעת גניז בפומא דמלכא כו' והדעת הוא מכסה פתחא כמ\"ש לעיל \nסוף פ\"א וז\"ש דכתיב הולך לדודי למישרים ר\"ל בתוך הפה כמ\"ש וחכך כיין הטוב הולך \nלדודי למישרים שדעת נקרא יין כמ\"ש לעיל (ד' ט\"ו ע\"א) ע\"ש והולך לדודי למישרים שהוא \nמכריע והולך במישור וכמ\"ש בפרשת בשלח דף נ\"א ע\"ב דהא תנינן אתה כוננת מישרים עד \nוכלא וז\"ש בבוצינא דקרדינותא למכסיא פתחא כנ\"ל: ו' לעילא כו'. ר\"ל לעילא בע\"ק כמ\"ש \nבא\"ז שם כנ\"ל לתתא בז\"א ור\"ל שאלו האותיות דע\"ק וז\"א יש להם חיבור ע\"י התפתחות \nבנקבים כמש\"ל בה\"א אשתכלל ה\"א עלאה ה\"א תתאה וכן וא\"ו בוצינא דקרדינותא שהוא קו \nהמדה שמתפשט בכולן. אבל יו\"ד דע\"ק סתים ואין מתחבר ביו\"ד דז\"א וז\"ש ובה לא אשתתף \nאחרא ולא סליק בהדה שכל שלמטה יש להם סליקו כ\"א בשרשו אבל יו\"ד דז\"א אין לו סליקו \nשם רק רמז מעט כמש\"ו וז\"ש בר רמיזא דרמיז: \nכד אתגליין עד אורידך - ר\"ל כד אתגליין תרין עיינין דז\"א ומתחברן בעינא דע\"ק שהוא \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "חד עינא כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ת\"ח בעינים דתתאה כו' ואינון תרי כו' ובג\"כ עינא חד \nכו' ושם דף קכ\"ט ע\"ב כתיב הנה עין כו' ובא\"ז דף רפ\"ט ע\"א עינוי דרישא דע\"ק כו' וז\"ש \nכד אתגליין תרין ומתחברן בחד דרגא - ואמר בחד דרגא שבאמת גם בע\"ק תרין עיינין רק \nשהן חד דרגא שהכל ימינא משא\"כ בז\"א כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ת\"ח בעינא דתתאה כו' \nותרווייהו בדרגא חד סלקי כו' וכן שם בדף קכ\"ט ע\"ב ועכ\"ד תרי עיינין אינון ואתחזרו \nלחד כו' ואינון תרין כו': חד רגשא בגין לאתפרשא - ר\"ל כי בעיינין דז\"א שלשה גוונין \nשם אוכם סומק וירוק וכשמתגלה עינא דע\"ק אז מתפרש גוון אוכם שהוא שמרי הדין ואז רגשא \nגדול שם והשאר גוונים נכללין בחוורא דנחית מעינא עלאה ומסתחיין בחלב דחוורא ונכללין \nבו כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ו ע\"ב עינוי כד אתפקחן כו' לא אתגלי כו' ע\"ש ושם בדף קל\"ז ע\"א \nגוונא תניינא אוכמא כאבנא חד כו' אתי רגשא ותקפא כו'. והענין כי ההוא אבנא הוא גוון \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אוכמא דעינא כמ\"ש שם למעלה מאן אבן אחת אוכמתא דעינא. והוא כמו אבן הנעשה משמרי \nהיין שאוכמתא הוא שמרי הדין כמ\"ש בפרשת תרומה כי שחור אדום הוא אלא שלקה (נדה י\"ט \nע\"א) וכד אתגלי חוורא דעינא עלאה ואתסחיין כולם בחוורא האי אוכמתא אתפרשא. והוא \nרגשא דבתהומא כי חו\"ב נקראין ים ותהום חכמה נקרא ימא כמ\"ש למטה ובינה נקרא תהום \nכמש\"ל בדעתו תהומות נבקעו (משלי ג') משפטיך תהום רבה (תהלים ל\"ז) וזה האוכם הוא \nשרשו בתהום שג' גוונין הן מג' חללין דמוחין שעינים תליין במוחין כמ\"ש בא\"ז שף רפ\"ט \nע\"אוכמ\"ש למטה וז\"ש דנפיק מתהומא. ועמה מסתלק הדין של גוון סומק כמ\"ש שם וכד אסתחר \nחוורא כו' ובג\"כ אסתלקו כל מאריהון כו' ר\"ל שאין א' יכול לפעול בלא חבירו. והן \nמסתלקין ע\"י חוורא וחוורא דעינא דע\"ק הוא תלי במ\"ס כמ\"ש בא\"ז דף דף רפ\"ט ע\"א וכמ\"ש \nלמטה וז\"ש דנפיק מתהומא. ועמה מסתלק הדין של גוון סומק כמ\"ש שם וכד אסתחר חוורא כו' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ובג\"כ אסתלקו כל מאריהון כו' ר\"ל שאין א' יכול לפעול בלא חבירו. והן מסתלקין ע\"י \nחוורא וחוורא דעינא דע\"ק הוא תלי במ\"ס כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א ההוא מוחא אתגליף כו' \nבחוורא דא מסתחיין כו' דהא במוחא תליין כו' ע\"ש ומ\"ס נקרא ימא רבא וע\"י מתפרשין \nתרין דינין דתרין גוונין אלו וז\"ש בא\"ר דף קל\"ז ע\"ב תאנא בהני עיינין כו' ימא \nדחכמתא עלאה כו' ר\"ל חכמה דע\"ק מ\"ס כמ\"ש בא\"ז כנ\"ל שבו מתסחיין. וז\"ש בגמ' (ברכות \nנ\"ט) מאי זוועות בשעה כו' מוריד שני דמעות לים הגדול וקולן נשמע מסוף העולם עד סופו \nוזהו רגשא הנ\"ל: וזהו פקיחת עינים להסתכל בחוורו דעינא דע\"ק כמ\"ש שם דף קל\"ו ע\"ב \nוכל זמנא דעינוי לאו מתפקחן כל מאריהון דדינין כפיין כו' ואמר שם בד' קל\"ז ע\"א וכד \nאתסחאן בחוורא משתכחין לאשגחא וז\"ש (שם) בשעה שרואה ישראל בצער כו': וגוון חוורא \nדע\"ק הוא יו\"ד דע\"ק שהוא בקרומא עלאה ר\"ל במוחא רק שהמוח סתים נתגלה היו\"ד בקרומא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וז\"ש למעלה יו\"ד עלאה כו' קרומא עלאה דאזדכך וסתים ר\"ל ע\"י הזדככו מתגלה שם יו\"ד של \nמוח ויו\"ד זה נתגלה ע\"י חוורא דעינא שהוא ממ\"ס כנ\"ל ויורד בעינים דז\"א. ובעינים \nדז\"א ארבע גוונין עם גוון חוורא כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ג ע\"ב ארבע גוונין כו' ד' בתי \nדתפילן דנהרין ברהיטי מוחא שהן ד' מוחין כמ\"ש שם דף רצ\"ב ע\"ב בחללא דגולגלתא כו' \nארבע אינון ובא\"ר דף ק\"מ ע\"א ובשעתא דאתמשכו כו' ארבע מוחי תלת מוחי כו' וחד מוחא \nכו' ארבע רהיטי בתי דתפלין כו' והוא כד מסתחיין בחוורא שאז מוחא עלאה נהיר בתתאה \nומתחברן ד' מוחין ונהרין בעיינין ד' גוונין שתלוים זה בזה כנ\"ל. והענין כי שלשה \nגוונין תלויין בשלשה מוחין דז\"א וכד נהיר חוורא דע\"ק מוחא עלאה בתתאה אז לו ד' \nמוחין וד' גוונין ואע\"פ שגם בלא מוחא עלאה יש לו בפרטות ד' מוחין מוח חכמה אין מאיר \nבגוונין רק כשמתגלה מוחא עלאה אז נהיר עלאה בתתאה ונהיר חכמה בגוון חוור שלכן כל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הג' גוונין הן דין. וד' מוחין חו\"ב הן י\"ה מוח דעת חו\"ג ב' מוחין זו\"נ הן ו\"ד כמ\"ש \nלקמן פ\"ד י' נפקין מניה דו\"נ ו\"ד בהאי אתר כו' ה' ד' הות בקדמיתא כו' ע\"ש ולכן בדעת \nשעדיין לא נתפשטו למטה הן ו\"ד קודם העיבור וכשמאיר חוורא י' עלאה אז נהיר מוח חכמה \nיו\"ד תתאה ונכלל בו מוח דעת ו\"ד שהן כלילן במילוי י\"ו\"ד\" כמ\"ש שם נכללין במוח חכמה \nונכללין גוונין שלהן בחוורא כמ\"ש שם בא\"ר כנ\"ל. אבל מוח בינה ה' א\"א להכלל ב יו\"ד \nפרשא כנ\"ל בתהום ששם מוח בינה כנ\"ל ומשם פרשא כמ\"ש שם. וז\"ש חד רגשא ר\"ל גוון אוכם \nשרוצה להתפרש וז\"ש בגין לאתפרשא ורגשא כנ\"ל. ב' גוונין הנשארים שהן ו\"ד\" כלילן \nבגוון חוורא שהוא י\"ו\"ד וז\"ש ו\"ד\" כלילן ביו\"ד - וידוע שעל עיינין דז\"א כסותא כשהוא \nסתום אז נאמר עורה למה תישן כו' פקח עיניך והפקיחות הוא להסתכל בעינא חוורא כמ\"ש \nבא\"ר ובשעתא דסלקין אינון כסותא כו' ובההוא שעתא אשתכח אשגחותא כו' עש\"ה וזהו \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פקיחותא ע\"י הסתכלות עינא חוורא ומתסחאן בחיורא. ויש שהוא מתפקח בלא הסתכלות עינא \nחוורא ואז הוא התפקחות לביש כמ\"ש שם דף ק\"ל ע\"א כד אתפקח אית למאן כו' ווי למאן כו' \nוהוא כשאין מתגלה עינא חוורא ובדף קל\"ז ע\"א ואית פקיחותא דעיינין כו'. וז\"ש ווי כד \n", "en": ""}]}
