{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "2", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "אלפים תהו וב' אלפים תורה וב' אלפים ימות המשיח (חלק צ\"ז א' ע\"ז ה' א') כי התורה \nנסתיים ונעלם בסוף ד' אלפים שנה כידוע ובעונותינו כו' שיצאו אין תורה ואין משיח הוא \nתהו בגלות שאין זיווג. וז\"ש שם והכי אחזי לי' ברמז בסוף יומיא כו' ע\"ש. ובאותן \nהשנים מתגלגלים כל התתקע\"ד דורות שהן הע\"ר שהן הנשמות מעולם התהו כמ\"ש (חגיגה י\"ד \nא') שתלן בכל דור והן הן עזי פנים שבדור. ואמרו (סוף סוטה) בעקבות משיחא חוצפא יסגה \nכו' וכמ\"ש בר\"מ פ' נשא דף קכ\"ה ואתהדרו אינון ע\"ר רעיין על ישראל כו' ע\"ש. והן אשר \nקומטו ולא עת (איוב כב) שעת הוא זיווג כידוע בסוד אשר פריו יתן בעתו עת רצון והן \nיצאו בלא זיווג רק אחור באחור והן נק' אחוריים וכן כל הקליפות נקראים אחור השיב \nאחור כו' וכן אלקים אחרים. והן בסוד אחוריים בסוד פעור כידוע לפי שיצאו מעולם התהו \nשהיו אב\"א. ולזה אמר דוד (תהלים כ\"ה) פנה אלי וחנני. וכל הדינין באחוריים וכל \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הרחמים בפנים. וכן בקדושה כל שהוא יותר באחור הוא דין נוק' נקרא אחורי. וכל זה הי' \nשלא הי' מתקלא המכריע והן שני כתובים המכחישים זא\"ז כו' שחכמה הוא רחמים כף זכות \nובינה כף חובה ואין מכריע ולא יכלו להאיר זה בזה דרך פנים: \nואמר סתם לא הוו משגיחין כו'. שזה ידוע כי השגחת פנים בפנים קאי על או\"א שזיווגם \nהוא אנפין באנפין כנ\"ל בסוד הנישוק. והן נקראין פני האדם כמ\"ש בתז\"ח דף ע\"ג ע\"ב \nופניהם איש אל אחיו אינון חו\"ב דאינון אנפין כו' שהן בראש והן שני הפנים של הראש \nוהכל תלוי במתקלא זיווג שלמטה ביסוד כי כשהיסוד מתעורר אז המוחין חו\"ב מתעוררין \nומורידין הטפה כידוע. וידוע שכל הזיווג תליא בראיה כמ\"ש (בראשית ט') וראיתיה לזכור \nברית עולם והקמותי את בריתי (שם י\"ג) ידוע הקמת ברית בזיווג בסוד ולא קמה עוד רוח \nכו' (יהושע ב') וכמ\"ש (שיר ו') הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני ואמר בזוהר דאתוקד \nמוקדין דלבאי וכמ\"ש (ברכות י\"ב ב') על פ' ולא תתורו כו' ואחרי עיניכם זו כו'. וכן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כאן באשגחות עינא עילאה עינא פקיחא אשגחותא דרחמי תליא כל הזיווג כמ\"ש בא\"ר ובא\"ז \nע\"ש. והוא סוד יוסף בן פורת עלי עין שהוא פרה ורבה ע\"י עין עילאה וכמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל \nע\"א דתניא מפני מה זכה יוסף דלא שלטא בי' עינא בישא משום שזכה לאשתגחא בעינא טבא \nעילאה הה\"ד בן פורת כו'. וכתיב (משלי כב) טוב עין הוא יבורך מ\"ט כי נתן מלחמו לדל \nוהוא סוד הזווג כמ\"ש (בראשית לט) הלחם אשר הוא אוכל: ולזה אמר משגיחין אפין באפין \nשזיווגם תליא בהשגחה לפי שלא היו עדיין התיקונים נקבי העין וכל התיקונים דרך נקבים \nושערות להתמעט ולהתצמצם האור שיצאו בדקות ובלבוש וזהו עיקר התיקון להתמעט האור \nשיוכלו התחתונים לקבל האור. וכן היתה תחלת הכוונה בצמצום האור. ולכן בהתחלת התיקון \nפרס חד פרסה להעלים האור למעלה ואזדמן בז' תיקונים. ולכן כשלא היו התיקונים לא היו \nמשגיחין אפין באפין שלא יכלה לקבל האור מפנים שלו רק אב\"א לפי שבאחור שלו האור מועט \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ואעפ\"כ לא יכלה לקבל בפנים שלה רק ע\"י אחור שלה שנתעבה האור עיבוי אחר עיבוי והיתה \nמקבלת האור בסוד דינים אחוריים. ולכן הי' העולם תהו כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ה ע\"א וימלוך \nבאדום רזא חדא הוא אתר דכל דינין כו' תאנא הוא גזירת דינא תקיפא כו'. וכן בדף קמ\"ב \nע\"א אתר דכל דינין כו' ולא אתבסמו דינא בדינא כו'. וז\"ס שאמרו (במ\"ר) בתחלה רצה \nלברוא במדה\"ד ראה שאין העולם מתקיים כו' והוא סוד זה העולם. והן סוד תתקע\"ד דורות \nשאמרו (חגיגה) שעלו במחשבה כו' והן סוד ניצוצין דאזדריקו במחשבה ש\"ך ניצוצין כידוע. \nוע\"ז נאמר על ר\"ע (מנחות כט) כך עלה במחשבה כידוע. משום הניצוצין כמ\"ש בזוהר פקודי \nדף רנ\"ד ע\"ב ות\"ח כו' וסליק גו מחשבה ואפיק ניצוצין כו' כגוונא דא סליק במחשבה כו'. \nוהן ל\"ב אלקים דינין ל\"ב נתיבות שכל אחד כלול מעשר הן ש\"ך ניצוצות: \nומלכין קדמאין מיתו - הן המלכים הנזכרים בפרשת וישלח וימלוך וימת וימלוך וימת כמ\"ש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בא\"ר דף קכ\"ח ע\"א ודף קל\"ה ע\"א ודף קמ\"ב ע\"א ובא\"ז דף רצ\"ב ע\"א ע\"ש. ואמר מלכין לפי \nשיצאו כולם בסוד המלכות שבהם לבד שיצאו בסטרא דנוק' כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א דלא \nאתקיימו בהאי מלכו דבסטר נוק' כו': ואמר קדמאין קודם עולם התיקון כמ\"ש לפני מלך מלך \nלבני ישראל שהוא עולם התיקון וכמ\"ש והארץ היתה כבר וכמ\"ש למטה וכמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח \nע\"א ואלה המלכים כו' מלכא קדמאה כו' לא אתקיימו כו'. וכמ\"ש בא\"ז ד' רצ\"ב ע\"ב עלמין \nקדמאין אתחרבו כו': ואמר מיתו ר\"ל שירדו למטה כמ\"ש בא\"ר ד' קל\"ה ע\"ב ואתבטלו ס\"ד \nכו' ואי תימא והא כתיב וימת וימת דאתבטלו לגמרי לאו הכי אלא כל מאן דנחית מדרגא \nקדמאה דהוה ביה קארי בי' מיתה כד\"א וימת מלך מצרים דנחית מדרגא קדמאה דהוה בי' ר\"ל \nשר של מצרים כמ\"ש בזוהר שמות די\"ט ע\"א: \nוענין המלכים הוא כידוע ו\"ק של ז\"א שכל ישראל בני מלכים שז\"א נקרא מלך ודעת כולל כל \nהו\"ק. והן ז' מלכים שנאמר בהן וימת עד שבא מלך השמיני הדר שהוא ו\"ק של המלכים בסטר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "דדכורא וכן ו\"ק של הנוק' שהיא אשתו מהיטבאל כידוע אז נתקיימו בסטר דדכורא: (הגהה - \nמהיטבאל בת כו' על הנוק' שהיא בת חכמה דטרדין למצאה כו' כמ\"ש והחכמה מאין תמצא כו' \nלא כו' בת מי זהב בת אימא והיא הזהב מ\"י והוא הי\"ם מ\"י אימא היא כלולה בחו\"ג מ\"י \nזהב דהיא עצמה רחמים ומסטרהא כו' הויה בנקודות אלקים ור\"ל מים המגדלת הזהב. והוא \nהנהר הראשון אשר שם הזהב): \nוכ\"ז בשביל שלא היו או\"א משגיחין אפין באפין ומתקלא לא היה כמ\"ש למטה (בד\"ה \nוזיוניהון) וכמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ב ע\"ב עד לא אברי עלמא לא הוו משגיחין אנפין באנפין \nובג\"כ עלמין קדמאין אתחרבו כו'. וז\"ס בונה עולמות ומחריבן (במד\"ר פרשה ג') כמ\"ש \nבא\"ר דף קל\"ה ע\"א עד לא זמין תקונוי באני מלכין כו' ולא הוי מתקיימי כו'. וכן אמר \nבתז\"ח דף פ\"א ע\"ב ורזא דמלא אלה תולדות כו' דהוה לבושה תהו כו' בגין דהוה בעלה \nלעילא סתים כו'. והן ו\"ק הנ\"ל שלא יצאו והוה קב\"ה בונה עולמות ומחריבן כו'. הוה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שירותא מחסד כו' שהוא התחלת ו\"ק של עולם התיקון וע\"י נתקן כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א \nדלא אתקיימו כו' עד דאתער האי בתראה מכלהו דכתיב וימלוך תחתיו הדר מאי הדר חסד \nעילאה כו'. ונתגלה ביסוד שהוא כלל הו\"ק ואז נתבסם הכל כמ\"ש שם ובג\"כ בכלהו כתרים \nכו' ולא אתקיימו עד דנחית חסד עילאה ואתקיימו ואתבסמו תקוני נוק' בהאי אמה כו': \nוהענין הוא כידוע שכ\"א קיבל האורות של כולם וזהו וימלוך כמו מלך שמקבל הכל ומחלק \nלעבדיו וכן מלך השביעי לתת למלכות. וכולם נשברו ונפלו כליהם בבריאה ואורות נסתלקו \nלמעלה דוגמת המיתה: \nומלך הראשון הוא דעת כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ה ע\"א בלע בן בעור תאנא הוא גזירת כו' דבגיניה \nמתקטרן אלף אלפין כו' והוא הדעת כמ\"ש שם דף קל\"ו ע\"א בחללא תליתאי נפקין אלף אלפין \nכו'. ושם מחללא תליתאי נפקין אלף אלפין כו'. והוא בלעם בן בעור כנגד הדעת שאמר \nויודע דעת עליון נגד משה שהוא מסוד הדעת כידוע ואמרו (ספרי סוף פרשת ברכה) ולא קם \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "נביא בישראל כמשה בישראל הוא דלא קם אבל בא\"ה קם ומנו בלעם. והוא בקליפה יצא מכח \nמלך הראשון דלא אתבסם כמ\"ש בא\"ר מנהון אתבסמו ומנהון לא אתבסמו כלל ר\"ל בכל מלך \nומלך ושאר הו' מלכים בו\"ק מחסד עד יסוד. (הגהה - ובו קיבוץ כל הה\"ג לפי שאז לא היה \nאלא מסט' דגבורה כמ\"ש בא\"ר ובא\"ז בסטרא דנוק'. וז\"ש הוא גזירת כו'): ונ\"ל שגבורה \nמלך קודם לחסד לפי שהוא בעולם התהו קדמו הגבורות. וזהו יובב מארי דיבבה ויללה שהן \nמסטרא דשמאלא וכמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ג ע\"א ממוחא תנינא באינון קוצין תקיפין אתמשכן \nותליין מאריהון דיבבא ויללה כו' גבורה תקיפא מינה מתאחדן מאריהון דיבבא כו'. וידוע \nשהשערות הן מבירורי המלכין: \nוז\"ש מבצרה כמ\"ש (ישעיה ס\"ג) מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה מדוע אדום ללבושך \nכו'. ואדרכם באפי כו': והשני הוא חסד וז\"ש מארץ התימני בדרום תימנה. והן עולמות \nשקדמו לזה העולם כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ב ע\"ב ואינון זיקין עלמין קדמאי אקרון ומיתו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "לאלתר: \nוזיוניהון לא אשתכחו - זיוניהון הן המוחין ג\"ר שחסרו להן שלא יצאו אלא ו\"ק. (הגהה - \nוכמ\"ש שבעה אותיות צריכין שלשה זיונין ש'ע'ט'נ'ז' ג'ץ' והן בז' מלכין שהן חסרים ג' \nמוחין לכך צריך ג' זיונין. וכל מוח ומוח מתפשט בכל ז\"ת כמ\"ש בא\"ז לכן הג' מוחין הן \nג' זיונין והן כלי זיין להלחם בס\"א דבגדלות מסתלקין ומתכנעין הס\"א. והן א' לימינו \nכו' כמו הג' מוחין חב\"ד כידוע וכמ\"ש בתז\"ח דף פ\"ח ע\"ג ואמרו מ\"מ אלין תגין אינון \nזיינין כאדם שאוחז כו'. והן ז' מלכין שהן דינין לכן הן אותיות ש'ע'ט'נ'ז' שהן ה' \nגבורות דינין קשין כידוע ש'ט'ן' ע'ז' בסוד ש'ע'ט'נ'ז' וכן ג'ץ' הוא ב' האחרונים שהן \nכללות כל הגבורות הניצוצין דאתדעכו כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ב ע\"ב ואינון זיקין עלמין \nקדמאין אקרון ומיתו כו' ע\"ש ואח\"כ אתתקנו במוחין והן הזיונין וז\"ש וזיוניהון (כאן \nנחתכו כמה תיבות וכך מתחיל) תפילין דרישא. וידוע שהתפלין הן מוחין כמ\"ש בא\"ז דף \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "רצ\"א ע\"א כלהו אקרון תפלין דרישא כו' ע\"ש וכן שם דף רצ\"ב ע\"ב ובא\"ר ק\"מ ע\"א ע\"ש \nואמר שם ולקבלייהו חד ועשרין אזכרות דתפלין דיד דסלקין כלהו מ\"ב לקבל שמא דמ\"ב \nוידוע שסוד שם מ\"ב הוא על עולם התהו): והן תרין עטרין דאחסינו ליה או\"א. והוא עדיו \n(הגהה - וכמ\"ש ויתנצלו בני ישראל את עדים כו'. ואמרו (שבת פ\"ח א') בשעה שהקדימו \nנעשה לנשמע באו ס\"ר מ\"ה וקשרו לכ\"א מישראל שני כתרים כו' ועתיד הקב\"ה להחזירן לנו \nשנאמר ושמחת עולם על ראשם. שעל ראשם והן המוחין שהן עטרות דאו\"א. שלכן היו חיין \nלעולם בסוד חיי המלך כו'. אולו הכתרים זכו בלוחות כמ\"ש בשעה כו' והלוחות הן ב' \nספרים בסוד חו\"ב ודבור העשרת דברות בסוד סיפור. והן ב' עטרין ב' כתרים כנ\"ל (ליקוט) \nכי כתרין ועטרין הן אחד ונאמר את עדים ואמר בת\"א וזיוניהון. ובתד\"א פ\"ד ח\"ב אמר \nשאלו ב' כתרים הן מ\"ש ואתם כו' ממלכת כהנים וגוי קדוש והן חו\"ב ברכה נחית בימינא \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דכהנא וקדושה נחית בשמאלא דלויה כו'. ורמיז ג\"כ לכתר הג' דא\"א כמ\"ש והייתם לי סגולה \nוכמ\"ש בחז\"ח ועמש\"ש שהשלשה שנים הן והן שלשה אמרו ג' כתרים הן והן ג\"כ ד' כידוע \nבסוד התפלין וז\"ש וכתר שם טוב כו'. והענין כמ\"ש בא\"ר שג' מוחין הן בז\"א ומתחבר עמהן \nמ\"ס דא\"א ונעשין ד' וזהו כתר ש\"ט העולה על גביהן): שמתפשט בכל הגוף בסוד כונן שמים \nבתבונה (משלי ג') ע\"י המוחין כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"א ע\"א וכד אתרבי בעטרוי נטיל תלת כו' \nתרין חולקין ותלת חולקין כלא חד מלה והאי והאי הני ירותא דאבוה ואמיה ירית מאי \nירותא דא תרין עטרין כו' ע\"ש והן חו\"ג כמ\"ש מסט' דאבא הוה גניז כו' ע\"ש. והן יורדין \nמע\"ק ממ\"ס ומגדילין את או\"א אנפין באנפין ואח\"כ יורת ז\"א כמ\"ש בא\"ז שם וכידוע. וכאן \nשלא הי' המתקלא בע\"ק ולא אתכלילו בי' חו\"ג כמ\"ש למטה ולכך לא היו או\"א אנפין באנפין \nולא ירדו חו\"ג לז\"א. וידוע שהמוחין הן חיי האדם בסוד חו\"ב שנקראו חיים כמ\"ש (קהלת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ז) והחכמה תחיה בעליה. ובינה נקראת חיים כמ\"ש בזוהר (פרשה אחרי נ\"ח א') ומה שמיה \nדההוא נהר חיים שמיה ונקראת אלקים חיים וכן המוחין נקראין חיי המלך כידוע כמ\"ש בר\"מ \nפרשה יתרו דף צ\"א ע\"א ואינון חיי המלך. ולכך כאן שלא אשתכחו מיתו המלכים: \nוארעא אתבטלת - היא לא מלכה כלל דל\"ל מגרמא כלום אלא מה שמקבלת מבעלה (הגהה - וכנגד \nהסיגים שיצאו מהם ומארעא שמנה שרצים שמטמאין במותן וח' כלים. א' עץ ב' ועור ג' ושק \nד' ובגד ה' וחרס ו' ונתר ז' ועצם ח' ומתכות ונגד ג\"ר כלי א' גללים ב' ואבנים ג' \nואדמה): לפיכך כאן שמלכים דו\"ק מתו היא לא באה לכלל הויה ולפיכך לא נזכר מלוכה \nוהויה בתורה עליה כלל וכמ\"ש למטה והארץ תניינא לאו בחושבן כו'. והיא יצאה רק נקודה \nאחת וט' נקודות נשארו למעלה ושל ו\"ק שלשה נקודות שהן זיוניהון הנ\"ל ונשארה רק \nבנקודה א' א\"א בה הויה כלל: \nוקחשיב בכאן כל הה' פרצופים לא באו לכלל תיקון: (הגהה - וכן למעלה היה ג\"כ בענין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הזה הסתלקות ותיקון כמו הצמצום והורדת השפע דרך קו וכן דרך פרסה ובכל העולמות \nכידוע): וכל מה שלמטה הוא יותר בחסרון. בא\"א לא הוה מתקלא שלא נכלל בו נוק' שורש \nהדינין ולפיכך מיתו המלכים שלא היה להם שורש למעלה: (הגהה - כ\"מ בכתבים והעיקר כי \nבתחלה היה בסוד בוצינא קרדינותא עטרא דגבורה לבד ולכך לא אתקיימו כמ\"ש בא\"רו א\"ז. \nעד דנחית אוירא עלאה חסד ונתקיימו וז\"ס דו\"נ בכתר שהן ב' עטרין סוד המתקלא ג' מוחין \nג' הויות): ובאו\"א לא היו משגיחין אפין באפין הואיל ואו\"א כחדא שריין לכן החסרון \nבהם שוין ואעפ\"כ היא מקבלת מב' אחוריים: ובז\"א מיתו המלכים: ובמלכות ארעא אתבטלת: \nואמר במלכים מיתו שמלכו ומיתו לאלתר אבל זיוניהון לא אשתכחו כלל לא באו לעולם. ולכן \nז\"א נקרא ו\"ק כי אותן שבאו בעולם הקדם בתחילת הבריאה אותן אינן נחסרין אבל מה שבאו \nאחר התיקון תלוי ע\"י מעשה התחתונים. וכן במלכות נקודה אחת בה בקביעות ותשעה תלוי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כנ\"ל. ולפיכך כשרשעים בעולם תתקע\"ד דורות נקרא עולם התהו כנ\"ל. וכן ב' אלפים תהו \nכנ\"ל. אבל א\"א ואו\"א לעולם הן שלימין שיצאו מתחלתן שלימין. וז\"ש שאין פגם מגיע בג\"ר \nופעמים הרבה אמרו בזוהר שאפילו בג\"ר. היינו בסוד המתקלא ואפין באפין. משא\"כ בז\"ת \nשחסרים מוחין אפילו בג\"ר של ז\"א אין מגיע: \nעד כו' - עכשיו מתחיל לפרש התיקון והמתקלא מא\"א עד סוף כל העולמות. לפי שעולם התהו \nלא הי' בו אלא ע\"ס של האצילות בלבד לא הזכיר בעולם התהו רק הה' פרצופים: \nרישא דכסופא דכל כסופין - הוא עתיקא קדישא רישא חורא רישא תניינא מג' רישין הנז' \nבא\"ז דף רפ\"ח ע\"א. והוא א\"א שממנו מתחיל האצילות שלמעלה ממנו רדל\"א וא\"א לומר בו \nזו\"נ ולא תיקון. וכ\"מ בא\"ר שמע\"ק מתחיל התיקון כמ\"ש שם דף קכ\"ח ע\"א תאנא עתיקא \nדעתיקין כו' מסתלק בהאי פרסה ואתתקן בתקונוי. וכן שם בדף קל\"ה ע\"א תאנא בצניעותא \nדספרא עתיקא דעתיקין עד לא זמין תקונוי באני מלכין כו' וכלהו לא אתקיימו עד דרישא \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "חורא עתיקא דעתיקין אתתקן כד אתתקן תקין כל תקונין דלתתא מכאן אוליפנא כל רישא דעמא \nכו'. והוא רישא דכל רישין כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א תלת רישין כו' רישא עילאה ע\"ק \nסתימאה דכל סתימין רישא דכל רישא. והוא רישא לכל האצילות שלמעלה ממנו רדל\"א נקרא \nא\"ס וכ\"ש עולמות שלמעלה כנ\"ל: ונקרא כסופא דכל כסופין כמ\"ש בא\"ז שם גולגלתא דרישא \nחיורא כו' ומיניה ירתין צדיקייא ארבע מאה עלמין דכסופין לעלמא דאתי. ואמר שם חד \nארחא דנהיר בפלגותא דשערי כו' וכן אמר בזוהר קרח דף קע\"ח ולא ישתכח אלא לעילא לעילא \nבאתר דכמה נהורין ובוצינין וכמה כסופין שארן ביה כו'. וכל הכסופין נכספין הכל לע\"ק \nדכל תקונוי דז\"א כד מתתקנן מתקונוי דא\"א כלהו מתהדרין לרחמין כמו שהאריך בב' \nהאדרות. ואמר בא\"ר דף קכ\"ט ע\"א ועל האי תאיבו בני ישראל לצרפא בלבהון כו' ואמר שם \nתקונא יאה תקונא שפירא תאיב למחמי תיאובתא וחדותא דצדיקייא דאינון בז\"א למחמי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ולאתדבקא בתקונוי: ותיקון של ע\"ק דאתתקן במתקלא ג' רישין כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"א תלת \nרישין אתגלפן כו' ואמר שם האי ע\"ק אשתכח בתלת רישין וכלילן בחד ואמר שם דף רפ\"ט ע\"ב \nכמה דע\"ק תלת רישין מתעטרין ביה כו' תרין מתרין סטרין וחד דכליל לון כו' והוא כליל \nכלא תרין רישין בי' כלילן וזהו המתקלא כמש\"ל. ועיקר תקונוי במ\"ס שמשם מאיר לתתאי \nבתקונוי ע\"י שערות הראש והזקן כמ\"ש שם ובא\"ר שזה עיקר התיקון כמ\"ש שם תקונא דע\"ק \nאתתקן בתקונא חד כללא דכל תקונין והיא חכמה עילאה סתימאה כללא דכל שאר והאי אקרי \nעדן סתימא' והוא מוחא דע\"ק כו'. ותקונוי דמשתכח בי\"ג שהן ג' הויות שהן ג' מוחין \nדכלילן בחד שכל מוח הוא פרצוף שלם כמש\"ל וא' כולל את כל הג' מוחין והוא ע\"ק במקום \nמלכות כידוע בסוד כתר מלכות כמ\"ש שם דף רפ\"ח ע\"ב בי\"ג מכילן דרחמי אשתכח בגין דהאי \nחכמתא סתימאה דביה מתפרש לתלת זמנין ארבע ארבע והוא עתיקא כליל לון כו'. וע\"י מ\"ס \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "יוצאין הנימין ודיקנא להאיר לכל הפרצופים בנימין מאיר לז\"א ובדיקנא לאו\"א כמ\"ש בא\"ר \nדף קכ\"ט ע\"א ובכל נימא ונימא אית מבועא דנפיק ממ\"ס דבתר כותלא ונהיר ונגיד לנימין \nדז\"א ומהאי מתקן מוחיה וכדין כו' ואמר בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב וחסד עלאה אתפשט ואתקן \nואתכליל כלא במ\"ס כו' אתנהירו ג' רישין עילאין כו' ובמזלא תליין והן חב\"ד וכן מאיר \nהדיקנא לז\"א בט' תקונין. כמ\"ש שם ובא\"ר וכן כל התיקונין מצחא ועינא פקיחא כו' כולם \nנפקין ממ\"ס כמ\"ש בא\"ר בכל א' וא'. ונפקין ממ\"ס ג\"פ י\"ג א' בנימין וא' בארחין שע\"י \nהנימין מתחלקין הארחין. וא' בדיקנא נגד ג' מוחין הכלולין ביה. ושני תיקונין נתקנו. \nא' דו\"נ שהיא המתקלא תרין רישין וחד דכליל לון כנ\"ל. ואמר בא\"ז בטש מאן דבטש במוחא \nכו' והוא רדל\"א כמו שמבואר שם והשני שיוצא ע\"י לבושין בצינורות דקין כמש\"ו: \nלבושין דיקר אתקין ואחסין - הוא התיקון כנ\"ל: והלבושין הן י\"ג תיקוני דיקנא שע\"י \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יוצאין האורות לכל העולמות מן המזלא. ויוצאין ע\"י השערות צינורות דקין וע\"י התלבשות \n", "en": ""}]}
