{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "24", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 24", "hebrewTitle": "קטע 24", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/24/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/24/", "segments": [{"index": 1, "he": "המלאך כי עתה ידעתי כו' ולא חשכת את בנך את יחידך ממני מאי ממני וע\"כ בשם הקב\"ה אמר \nכמו בכל דיבור של המלאכים כמו בהגר הרבה ארבה את זרעך כו' לגוי גדול אשימנו והרבה \nכיוצא בזה ואח\"כ אמר בי נשבעתי נאם ה' וזה מיותר דהא עד הנה הכל בשם ה'. אלא דע\"ק \nקאמר זה ואמר בשם ז\"א נאם ה' ז\"א. ועדיין אינו מוכרח שע\"ק אמר שמא פרצוף אחר ואמר \nמכאן מוכח דזה יצא ללמד על הכלל כלו דכ\"מ שנאמר מאמר בשם אמרו דע\"ק קאמר כמו כאן \nדע\"כ ע\"ק קאמר כמש\"ו: לא ידון רוחי באדם דלעילא משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין \nנוקבין דפרדשקא משיך לתתאי - ר\"ל דע\"ק אמר דרוחי דנשיב מנוקבין דפרדשקא לז\"א כמ\"ש \nלעיל בפ\"ב ה' בין יו\"ד ליו\"ד דיה\"י נשבא דפרדשקא דעתיקא לז\"א ובא\"ר שם ע\"ב פרדשקא \nדביה נשיב רוחא לז\"א כו' ע\"ש אמר לא ידון האי רוחי בז\"א עכשיו משום דהאי רוחא נשיב \nלתתאי בבני אדם ומשם אורכא דחיין לראשונים באלף שנים קודם דור המבול כמ\"ש בתיקונים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ת\"ע דף קל\"ו ע\"ב אר\"א אמאי הוו קדמאין חיין יומין סגיאין כו' עד דיומין ושנין מז\"א \nע\"ש. ורוחא דחיי הוא מנוקבין דפרדשקא כמ\"ש בא\"ר מחד נוקבא חיין כו' ע\"ש ולכן לעתיד \nבלע המות לנצח שיתער רוחא דע\"ק בשלימות כמ\"ש שם. ובג\"כ והיו ימיו כו'. ר\"ל משום שלא \nידון רוחי באדם שמשם אורכא דחיים לכן יהיו ימיו רק מאה ועשרים שנה כמש\"ו: יו\"ד שלים \nולא שלים - ר\"ל שיו\"ד דע\"ק הוא י' דלא מתחברן ביה ו\"ד ויו\"ד דמוחין דז\"א שהוא חכמה \nעלאה בחיבור ו\"ד דנפקין מניה כמש\"ל סוף פ\"ב יו\"ד אזיל ליו\"ד דסתים מכל סתימין דלא \nמתחברן ביה ו\"ד וכמש\"ל ולכן יו\"ד מלא שלים ולא שלים וזה היו\"ד הוא מתלבש בז\"א וע\"י \nמתלבש ע\"ק בז\"א וז\"ש שא\"ס מתלבש בז\"א ע\"י חכמה ולפיכך הוא רק מאה ועשרים שנה כמש\"ו: \nי' בלחודוי מאה תרין אתוון תרין זמנין ר\"ל ש י' דכאן הוא י' פעמים י' הוא מאה ו\"ד \nהוא שני אותיות ונכפל בהם ה י' ב\"פ הוא עשרים שלכן נתחלק ו\"ד שהוא י' לב' אותיות \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "להורות על ב\"פ י' וס\"ה ק\"ך וז\"ש מאה ועשרים שנה ואמר י' בלחודוי כד אתגלייא בזעירא \nאתמשך בעשר אלפין שנין - דשם הוא בע\"ק המספר באלפים שנין שלכן היו חיין אלף שנין \nכנ\"ל לכן י' דע\"ק הוא עשר אלפין שנין. ושם הוא יומו של הקב\"ה אלף שנין שלכן שית \nאלפי שנין הוו עלמא נגד ו\"ק שהעולם מתנהג בהן כמ\"ש בפ\"א שתא אלפי שנין תליין בשתא \nקדמאי כו' ויתנהג עוד עד עשר אלפי שנין כמ\"ש בברית מנוחה (בהקדמה). דג' אלפי שנין \nיהיו בסוד ג' מוחין שנתחדשו לו אחר עולם התהו ולכן יהיו אחר התחדשות העולם כמש\"ל \nשם. אבל בז\"א כל ספירה אין נכללת רק בעשר שלכן יו\"ד שהוא ע\"ס נכללין ממאה. וז\"ש \nמכאן כתיב ותשת עלי כפכה ר\"ל כמ\"ש (חגיגה י\"ב א') וכיון שסרח הניח הקב\"ה ידו עליו \nוהעמידו על מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפכה וכן בז\"א דמשיך לתתאי כנ\"ל שע\"י מתנהג \nהעולם וכל שבו דוגמתו באדם כנ\"ל. ומ\"ש והיו ימיו מאה ועשרים שנה הוא עם חו\"ב עצמן \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "והוא רומז על מרע\"ה שימיו ק\"ך שנה כמ\"ש בשגם זהו משה כידוע שמדרגתו עד או\"א כידוע \nוהוא דרגא דז\"א כידוע בזוהר ובתיקונים בהרבה מקומות והיה ראוי לבא בזמן זה אלא \nשהשחיתו דרכם בדור המבול ונגנז אור זה מהם וז\"ס ותרא אותו כי טו\"ב הוא שנפרד ונשאר \nבטוב. והוא סוד שגם זה הבל בסוד הנפילים והבל אתבסם במשה כידוע: \nהנפילים היו כו' עד בלא רוחא - ר\"ל דהנפילים הן בני אלקים עם בנות האדם שהן ארבעה \nוז\"ש מאתר דאתפרש גנתא אקרו נפילים - ר\"ל ומשם יפרד בעלמא דפרודא שם ד' חיות הקודש \nשהן ראשים לכל העולמות כמ\"ש בתז\"ח במתני' בסופו דף צ' ע\"ב ארבע מלכין מצטיירין \nמגווה בהו שלטא עלמא כו'. וכנגדן ארבע הנ\"ל שני מרגלים ושתי זונות. והן הנפילים \nארבעה ראשים שהן הענקים כמ\"ש וגם הנפילים בני ענק מן הענקים כו' והן ארבע ענקים \nשע\"ש נקרא חברון קרית ארבע האדם הגדול בענקים אחימן ששי ותלמי ואביהם כידוע. והן \nבאתר דאתפרש גנתא ולכך ארבע מלכיות שכנגדן כמ\"ש (ב\"ר פט\"ז) פישון זו בבל כו' נקראין \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חיות שהן אינן בכללא דאדם כמ\"ש (דניאל ז') וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא כו' שהן \nכנגד ד' חיות הקדש כנ\"ל. ולעתיד קטילת חיותא והובד גשמא שהוא שחיטת הס\"א וביטולו \nכידוע וארו כו' כבר אנש אתא משיח בכללא דאדם מלכות שמים כלל אדם. וחיה הרביעית שקול \nנגד הכל כמ\"ש במ\"ר והוא נגד דמות אדם שכולל הכל. וכן כל הפרשה יתבאר ע\"י זה: היו \nבארץ בימים ההם אוף לבתר זמנא עד כו' כצ\"ל כמ\"ש וגם אחרי כן ובימי משה היו ג\"כ כמ\"ש \nוגם ראינו את הנפילים כו' עד יהושע. וז\"ש עד דאתא יהושע ובני האלקים אתטמרו - כנ\"ל \nוישלח יהושע שנים אנשים מרגלים וכתיב ותצפנו ואתטמרו במקומם כמש\"ל בא\"ר (קמ\"ג ע\"א) \nדטמרם לקין והבל בימא רבא ובת\"ר כנ\"ל: עד דאתא שלמה ובנות האדם אתכללא - ג\"כ כנ\"ל \nאז תבאנה שתים נשים זונות אל המלך כו' ונכלל בכללא דאדם דבתחלה כד חב אדם אתפשט \nרוחא דשמאלא ואתפשטו אינון כנ\"ל ובימי שלמה אתתקן עקימו דאדם כמ\"ש בזוהר ש\"ה (ד' נ' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ע\"ג) ושאר מקומות ונכללו בכללא דאדם. ולכן כאן אמר אתכ\"ללא ולעיל אמר אתטמ\"רו: הה\"ד \nותענגות תענגות קארי תענוגים לא קארי - ר\"ל דשלמה אמר כנסתי לי כו' ותענגות בני אדם \nוהן שתי זונות הנ\"ל שכל תענוגיהן הוא לידבק באדם שכ\"ד חשקו לידבק בשרשו וכמ\"ש בזוהר \nדהן נקראין תענגות כו' ע\"ש. וז\"ש תענוגים לא קארי ר\"ל דכורין לא קאמר והלא הכל \nאתבסם בימיו כידוע רק שבימי יהושע כבר אתטמרו והביא זה ראיה להנ\"ל: בני האדם \nדאתרמיזו מהאי רוחין אחרנין דלא אתכללו בחכמה עלאה - ר\"ל דכתיב כאן ותענגות בני \nהאדם והן נגעי בני אדם שיוצאין מהתחברות הזונות בדכורין ונוקבין של ב\"א ונפקין \nמינייהו שדין זכרים ונקבות כמ\"ש בזוהר וזהו תענגות בני האדם שדה ושדות ואמרו (גיטין \nס\"ח א') שידא ושידתא. והן יוצאין ע\"י התענגות בני אדם והתחברות עם הזונות כמ\"ש \nשאינה נוטלת אלא האי תיאובתא דב\"נ ומשם נעשים השדים וזהו ותענגות. וז\"ש בני האדם \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דאתרמיזו בהאי ר\"ל בפ' זה. רוחין אחרנין כו' ר\"ל אותן נגעי ב\"א הנ\"ל שהן אינן באין \nמזו\"נ רק מזכר לבד וכן הן הנשמות דעושקות למעלה באין רק מדכורא לבד. ונוקבא נק' \nחכמה עלאה ויו\"ד זעירא דבגווה דנחתא לבריאה נקראת חכמה זעירא דשם אתחכם שלמה שישב \nעל כסא ה' כמש\"ל והנשים זונות נכללו באדם ע\"י חכמתו של שלמה שירש את הכסא כנ\"ל \n(בפ\"ד) בגיניהון כתיב כי ראו כי חכמת אלקים בקרבו והוא של כסא שנקרא אלקים כמ\"ש שם. \nוהני רוחין אינן נכללין בחכמה עלאה הנוקבא לכן לא קאמר ותענגות ובני האדם כו' שמשמע \nשגם הן נכללו בו רק ותענגות בני כו' שמשמע רק תענגות של בני האדם כו' וע\"י נכללו \nכלן בו. וז\"ש דלא אתכללו בחכמה עלאה ר\"ל בנוקבא כנ\"ל ולכן לא נכללו אלו לבדם כנ\"ל: \nומפ\"ו דכתיב וה' נתן חכמה לשלמה וכתיב ויחכם מכל האדם - ר\"ל דאתחכם מכללא דאדם ולכן \nהזונות נכללו שהן מכללא דאדם כמש\"ל אבל אלו נגעי ב\"א לא כנ\"ל וז\"ש משום דהני לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אתכללו באדם: ומפ\"ו שנתחכם מחכמה עלאה וז\"ש וה' נתן חכמה לשלמה ה' עלאה - ר\"ל ה' \nעלאה מלכות דאצילות כמש\"ל בסוף פ\"ג י' דכר ה' נוקבא וה' אחרונה הוא בבריאה כנ\"ל: \nויחכם מכל האדם דמינה אתחכם לתתא - ר\"ל שלא נתחכם בבחינת מלכות שבאצילות רק בבריאה \nששם מקומו כנ\"ל וזהו ויחכם מכל האדם ששם הוא כלל האדם כנ\"ל וכמש\"ל פ\"ד חד בכללא \nדאחרא משתכחא בהמה בכללא דאדם כו' כנ\"ל: \nהמה הגבורים אשר מעולם עולם דלעילא - ר\"ל שבאו מסט' דאצילות שנקרא עולם כמ\"ש בא\"ר \nדף קמ\"ד ע\"א אשר מעולם וגו' ההוא דאקרי עולם כדתנינן ימי עולם והוא ז\"א שנקרא עולם \nכמ\"ש שם דף קל\"ד ע\"ב ואינון דאשתכחו בז\"א אקרון ימי עולם והמה הגבורים נגד ששים \nגבורי ישראל שיצאו מישראל שהוא ו\"ק שהן ששים כ\"א מעשר. וכן הן הנפילים ששים ג\"כ \nמעולם ו\"ק כנ\"ל וכמ\"ש בפרשת בראשית דף ל\"ז ע\"א המה הגבורים שתין הוו כו' ע\"ש. ושם \nהוא מקומן שלכן אמר מעולם לא אנשי עולם וכאן אמר אנשי השם. וכ\"ז הנפילים הן בני של \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "בני אלקים ובנות אדם כמ\"ש אשר יבאו בני האלקים אל כו' וכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ד ע\"א \nהנפילים עזא ועזאל דהוו בארץ בני האלקים לא הוו בארץ  אנשי השם דאתנהגן בשמא מאי \nשמא שמא קדישא דאתנהגן ביה דלא קדישין לתתא ולא אתנהגן אלא בשמא - ר\"ל שם סתם הוא \nשם אלקים כמש\"ו אנשי השם סתם ולא אנשי ה' והוא בעולם הכסא ע\"ה טו\"ר שם אלקים כנ\"ל. \nובשם הזה מתנהגין כל המדרגות אפילו כתרין תתאין דמסאבותא כמ\"ש בסבא פרשת משפטים דף \nצ\"ו ע\"א ושמא חד מכל שאר שמהן דיליה כו' עד ושמא דא מלך על גוים ע\"ש וז\"ש מאי שמ\"א \nשמ\"א כו' ר\"ל לא שם הוי\"ה אלא שמא דמתנהגין ומ\"מ אנשי השם דמתנהגין בשמא קדישא וז\"ש \nול\"א אתנהג\"ן אל\"א בשמ\"א: לאו מסתם סתימא אלא גריעותא. ולאו גריעותא - ר\"ל דאינו \nסותם רק בשביל גריעותן שלהם לא בשביל מעלותן שהן מתנהגין בשם והוא שם המיוחד רק \nלגריעותא שמתנהגן בשם סתם ומ\"מ לאו גריעותא כ\"כ דהל\"ל שם אלקים דהשם סתם משמע ג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "שם הוי\"ה: ולזה אמר אנשי השם סתם מכללא דאדם נפקו ר\"ל לכן נכללו קצת בשם הוי\"ה \nוכמש\"ל בתחלת פרק זה. ור\"ל לכן כתיב השם סתם והוא בה' תתאה שמתלבש בע\"ה טו\"ר שלכן \nגם מלכות נקראת ע\"ה טו\"ר כידוע וזהו השם סתם. וכמ\"ש בפרשת אמור דף ק\"ו ע\"א ויקוב בן \nהאשה הישראלית את השם מהו ויקוב כו' עד בעלמא דין ובעלמא דאתי ע\"ש. והענין כי היה \nמסטרא דקין כידוע בסוד המצרי שהוא קין שלכן הרגו משה על דאטפת כו' והוא בע\"ה טו\"ר \nדכאן וה' תתאה מתלבש כנ\"ל ולכן לייט לה' תתאה. ונקב כמ\"ש שם שהיא מעין חתום ואיש לא \nידעה וערות אמך לא תגלה והוא היה הרע של קין ורצה להקרב הרע לשם כנ\"ל בפ\"ג אתא חויא \nכו' וקינא דזוהמא כו'. וזהו השם סתם כנ\"ל ה' שם ה' דאתלבש בשם: \nוז\"ס דור הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם שהן היו מסט' דקין כידוע והן בארץ. ומסטרא דהבל \nהן אותן שתלוין באוירא כמו שכתוב בא\"ר (קמ\"ג ב') ובזוהר. ורצו להתחבר יחד שלכן רצו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "לבנות מגדל גבוה עד ההוא אוירא וז\"ס עיר ומגדל שהן דכורא ונוק' כידוע והן קין והבל. \nורצו להביאו כל השם אלקים דקדושה להם כידוע דהן נכללין בשם זה וזהו סוד אתא חויא \nכו' כידוע. ואלו היו מתחברין היו מחריבין את העולם כמש\"ל (סוף פ\"ד) בסוד התנינים. \nוז\"ש ונעשה לנו שם. וז\"ש סבי דבי אתונא (בכורות ח' ע\"ב) בני לן ביתא באוירא אמר שם \nכו' והוא שם הנ\"ל. ואמר אסיקו ליבנא וטינא הוא חומר ולבנים דדור הפלגה. והוא ע\"י \nחיבור מי ואלה למי זהב התפרקו ויאמרו אלה אלהיך ישראל והבן זה הענין שהיה דוגמת דור \nהפלגה. וכן צלם דנ\"נ ולכן היה רומיה אמין שתין שתין גבורין כנ\"ל: \nתליסר עד בדוכתייהו - עכשיו מפ\"ו פרטים של הבריאה והן כמו באצילות כל התיקונין. \nואמר תליסר מלכי קרבא - הן י\"ג תיקוני דיקנא דא\"א והן מלכי קרבא לאכפיה כמש\"ל סוף \nפ\"ד במזלא הוה תלי דבעא לאוקיר דיקני': בשבעה - הוא שבעה תיקונין דגלגלתא דע\"ק: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שבעה מלכין בארעא אתחזיאו נצחי קרבא הן ז' דגלגלתא דז\"א דהן נצחי קרבא ששם הוא \nכבחור במלחמה ושם הוא הנצחון ומשם נמסר למלכות שהיא ארעא כמ\"ש בזוהר דכל זייני קרבא \nדמלכא בידהא מסירין: \nוכנגדן הן המועדים שבתורה שהן זכר ליציאת מצרים שהיא בבריאה ששם מקנן אימא שמסט' \nנפקו ממצרים כמ\"ש בזוהר. ולכן כל התורה תלוי ביצ\"מ שהתורה היא בבריאה כמ\"ש לעיל (דף \nמ\"ג ע\"ג) ותליס\"ר מלכ\"י קרב\"א בשבע\"ה הוא בז' ימי הפסח ביום השביעי קריעת ים סוף \nדבעא לאוקיר דיקניה: ונגד התליסר הן י\"ג חדשים כמש\"ל פ\"ב משתכחי ירחי אלין ע\"ש. \nשבע\"ה מלכי\"ן כו'. הן ז' ימי הסוכות בד' מינין שבלולב שהן נצחי קרבא בארעא כמ\"ש \n(בהרבה מקומות במ\"ר) בר\"ה באין ישראל וא\"ה לדין ואמרו מאן נצח קרבא ואומר הקב\"ה מאן \nדנקט סימנא דידי בידא הוא נצח קרבא כו': \nתשעה דסלקין בדרגין דרהטין כרעותהון ולית דימחי בידהון - הן תשעה תיקונים דדיקנא \nדז\"א שבהן אשתכח גיבר תקיף מאן דאשתכח כמש\"ל פ\"ג. וכנגדן הן ט' ימים של עשרת ימי \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "התשובה עד ערב יה\"כ שבהן שערי תשובה פתוחין וכל הרוצה לשוב ולית דימחי בידיהון \nכמש\"ל פ\"ב ופ\"ג בזמנא דמטא ירחא שביעאה משתכחו כו' בההוא זמנא דרשו ה' בהמצאו כתיב \nכו' ועניתם את נפשותיכם כו' ותוצא הארץ כו' תשעה אלין כו' וכמו שכתוב לעיל עיין שם: \nחמשה מלכין קיימין בבהילו לקמי ארבע לא יכלין למיקם - עכשיו מפרש פרטיות של \nהתיקונים ור\"ל חמשה כו' הכל תיקונים דחוטמא דז\"א ודע\"ק. וחוטמא דז\"א הוא חמשה מלכין \nקיימין בבהילו כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ז ע\"ב תאנא כד אתחבראן כלהו גבוראן כחדא כו' וכלהו \nגבורן שריאן לנחתא מחוטמוי כו' והן ה\"ג הידועים שמתחברן בחוטמא כידוע ולכן אמר שם \nומהאי תליין אלף אלפין וארבע מאה רבוא כו' והן ה\"פ פ\"ר גבורות כידוע ואמר שם וכלהו \nגבוראן תליין מהאי חוטמא כו' ע\"ש. ואמר שם תאנא האי חוטמא זעיר וכד שארי תננא לאפקא \nנפיק בבהילו ואתעביד דינא ומאן מעכב להאי חוטמא דלא יפיק תננא חוטמא דע\"ק דהוא א\"א \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כו' ע\"ש כל המאמר ועיין בא\"ז דף רצ\"ד ע\"א חוטמא כו' ע\"ש כל המאמר וז\"ש קיימי\"ן \nבבהי\"לו והן ה\"ג חמשה מלכין. ומאן מעכב לון חוטמא דע\"ק כנ\"ל ושם הוא ארבע רוחין \nכמ\"ש שם דף ק\"ל ע\"ב ומההיא נוקבא אתער ונפיק רוחא ממ\"ס כו' הא הכא ארבע רוחין כו' \nעד רוחא דעתיקא דעתיקין דנפיק ממ\"ס לנוקבא דחוטמא ואלו ארבעה מעכבין לחמשה דז\"א דלא \nיפקון. וז\"ס מלחמת ארבע מלכים את החמשה בימי אמרפל ונצחו ארבעה את החמשה כי החמשה \nמלכים מלך סדום ועמורה כו' הן סטרא דחוטמא דז\"א ששם תננא ואשא אף וחמה ומשחית \nששולחו לחמשה עיירות האלו לשחתה וכידוע שכל דבר נשחת במקורו מלמעלה וכמ\"ש בא\"ר שם \nדף קל\"ז ע\"ב עלה עשן באפו בהאי תננא אתכללא אשא וגחלי דנורא כו' וקרינן ליה אף וחמה \nומשחית כו' משחית מנ\"ל דכתיב לפני שחת ה' את סדום ואת עמורה ושחת המשחית בנורא דליק \nמוקד' כו' וכד שארי גבורה דא כו' כתיב כי משחיתים אנחנו כו' וכתיב לפני שחת כו' \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "וכתיב וה' המטיר כו' אלא הכי תאנא כו' עד בז\"א אתמר. וכן אף וחימה שבחוטמ' כמ\"ש שם \nהיו בסדום כמ\"ש כמהפכת סדום ועמורה אשר הפך ה' באפו ובחמתו. והתגלות חוטמא דע\"ק הוא \nביום הכפורים שע\"י סולח לכל עונות כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"ב האי חוטמא הוא פרדשקא דביה \nנשיב רוחא לז\"א וקרינן ליה סליחה כו' ע\"ש ובדף קל\"ג ע\"א תקונא תליתאה מאמצעיתא \nדתחות חוטמא מתחות תרין נוקבין כו' עד ורוח עברה ותטהרם והוא ביה\"כ שאז ועובר על \nפשע סלחתי מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. ואז כתבנו לחיים שממנו חיים כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל \nע\"ב ובא\"ז דף רפ\"ט ע\"א ודף רצ\"ד ע\"א ואז חמשה מלכין קיימין בבהילו שאז דנין את כל \nהאדם וקיימין כל המקטרגין וממתינין עד שיצא הדין כמ\"ש בפרשת פקודי עד שמתגלה חוטמא \nדע\"ק ואז מוחלין לכל העונות ואז לקדם ארבע לא יכלין למיקם כנ\"ל: \nוהענין כי בחוטמא אשתמודע פרצופא כמ\"ש בא\"ר דף ק\"ל ע\"א ודף קל\"ז ע\"ב ובא\"ז דף רצ\"ד \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ע\"א וכמ\"ש לעיל דשם ניכר בין ע\"ק לז\"א. וכידוע שכל הפרצוף הוא ע\"ש החוטם שלכן נקרא \nע\"ק אריך אפין אורכא דחוטמא וז\"א נקרא זעיר אפין ר\"ל זעירא דחוטמא וכמ\"ש למעלה \nוידוע שע\"ק נקרא הוי\"ה וז\"א אלקים כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"א ע\"ב וכתיב וייצר ה' אלקים את \nהאדם עד תקונא דשמא שלים ה' אלקים ובדף קל\"ח ע\"ב ותנינן אימתי אקרי שם מלא כו' ע\"ש \nובדף קכ\"ט ע\"ב אלקים הבין דרכה דא עדן דלתתא דידע ז\"א כו' והכל בחוטמא כנ\"ל. \nובחוטמא דז\"א אלקים סוד הדין כנ\"ל ה' גבורות והן ה' אותיות אלקים. ובחוטמא דע\"ק \nהוי\"ה ד' רוחין ד' אותיות הוי\"ה כמ\"ש שם דף ק\"ל ע\"ב תלת כלילן בתלת שהן נה\"י בחג\"ת \nשהן שלש אותיות יה\"ו כידוע והשביעית ה' שהוא רוחא דמ\"ס דחוטמא ששם ה' כמ\"ש בא\"ז דף \nרפ\"ט ע\"א ולמעלה פ\"ב והוא נגד מלכות שהן שבעה דכלילן בד' כידוע בסוד ד' חיות. וכ\"ז \nהוא ביה\"כ כמ\"ש למעלה: \nארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע בהון תליין כענבין באתכלא צרירן בהו - ר\"ל ד' גווני \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עינא חיור וסומק ואוכם וירוק כמ\"ש בא\"ז דף רצ\"ג ע\"ב ארבע גוונין אתחזיין באינון \nעיינין כו' והן תליין בארבע מוחין כמש\"ש מאינון נהירין ד' בתי דתפילין דנהרין \nברהיטי מוחא: והן שלשה גווני עינא דז\"א סומק ואוכם וירוק וא' חיוור הוא דע\"ק דנהיר \nבז\"א ואתעבידו ד' גוונים כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ו ע\"ב וקל\"ז ע\"א ובשעתא דסלקי אינון כסותא \nאתחזי כו' עד ומתסחאן כל אינון גוונין בההוא חוור כו' גוונא קדמאה כו' גוונא תניינא \nכו' גוונא תליתאה כו' עד בר ההוא חוורא דנהיר מע\"י. והן תולין בארבע מוחין ג\"כ כסדר \nהזה ג' מוחין דז\"א ומוחא דע\"ק כליל לון כמ\"ש שם דף ק\"מ ע\"א כתיב חכמות בחוץ תרונה \nמאי בחוץ בהאי ז\"א עד ובג\"כ אינון ארבע ור\"ל בחוץ בז\"א דהוא לבר כמש\"ל בפ\"ב. והן \nתליין זה בזה כנ\"ל בא\"ז ומאינון נהרין כו' וכמש\"ל (פ\"ב ל\"ו) בסוד החיות שהן ד' \nמוחין ד' חיות וד' אופנים הן ד' גווני עינא ועיין מ\"ש לעיל וכתיב (יחזקאל א') ובלכת \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים וז\"ש ארב\"ע מלכי\"ן \nנפקי\"ן לקדמו\"ת ארב\"ע. וכתיב (שם) בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו \n", "en": ""}]}
