{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "6", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "בפרשת פקודי דף רנ\"ה ע\"א אלין אינון דקיימין בקיומא דאינון דאתנסיבו דשקלי במתקלא \nדכורין ונוקבין דא עם דא ואלין אקרין מאזנים ע\"ד כתיב במאזנים לעלות כו' סלקין \nואתחברין כחדא ואינון חבורא דדכר ונוק' וע\"ד במאזנים לעלות כו' עש\"ה: דעד דלא הוה \nמתקלא כנ\"ל לא הוו משגיחין אפין באפין ע\"ש ודבר ה' אל משה פנים אל פנים (שמות ל\"ג) \nפנים בפנים דבר ה' עמכם (דברים ה') שהוא זיווג או\"א כידוע: ומלכין קדמאין מיתו כמ\"ש \n(בראשית ל\"ו) ואלה המלכים כו' לפני מלך מלך לבני ישראל וימלוך כו' וימת וימלוך וימת \nכו' וכמ\"ש בא\"ר וא\"ז כנ\"ל: וזיוניהון לא אשתכחו ע\"ש ויתנצלו בני ישראל את עדים \n(שמות ל\"ג) שאז חזר העולם לתהו שלכן חזרה עליהם המיתה שהוא מעולם התהו וימת כמ\"ש \nלמטה וכמ\"ש (תהלים פ\"ב) אני אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם כו' כמותו כמ\"ש (הושע ו') \nוהמה כאדם עברו ברית שלכן נגזר עליהם המיתה כמו על האדם ותרגום עדים זיונין. וכן \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אמרו (ברבה) זיין היה להם מסיני והיה כתוב עלי' שם המפורש שהוא סוד המוחין דגדלות \nשם הוי\"ה כידוע. והן הגורמין זיווג כידוע וז\"ש (יחזקאל י\"ו) ותבאי בעדי עדיים שדים \nנכונו ושערך צמח כו' והן סימנין של פרק נשואין כמש\"ש ואראך והנה עתך עת דודים ואפרש \nכנפי עליך כו' וארעא אתבטלת כמ\"ש והארץ היתה תהו ובהו כו' כמ\"ש לקמן: עד רישא \nדכסופא דכל כסופין ע\"ש (תהלים י\"ט) הנחמדים מזהב. תאבתי לפקודיך (שם קי\"ט פסוק מ\"ב) \nלמצותיך יאבתי (שם פסוק קל\"א) נפשי אויתיך כו' (ישעיה כ\"ו) והוא נכסף מכולם וע\"ש כי \nנכסוף נכספת לבית אביך למה גנבת את אלהי (בראשית ל\"א) והוא סוד ברירת הניצוצות במ\"ס \nדרישא עלאה ששם במחשבה נבררו כמ\"ש בפ' פקודי וז\"ש ב\"פ נכסף זהו כסופא דכסופין \nשירידת יעקב אצל לבן הוא סוד שכינה בגלות עת אשר שלט האדם באדם כו' (קהלת ח') \nכידוע: לבושין דיקר אתקין ע\"ש ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד וכו' (שמות כח) \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כנ\"ל: ואחסין כמ\"ש (שם) חקת עולם לו ולזרעו אחריו וכמ\"ש בא\"ר דף קכ\"ח ע\"ב ומהאי. \nלשאר גולגלתין דלתתא כו'. האי מתקלא תליא באתר דלא הוה כמ\"ש במאזנים לעלות המה מהבל \nכו' (תהלים ס\"ב). והתחלת המתקלא מחכמה כמ\"ש בא\"ז דף ר\"צ ע\"א חו\"ב בחד מתקלא אתקלו \nדכר ונוק' כו' וכתיב (איוב כ\"ח) והחכמה מאין תמצא כו'. אתקלו ביה אינון דלא אשתכחו \nר\"ל הזיונין הנ\"ל שאתקלו דכר ונוק' חו\"ג כידוע ואז נתקנו המלכים הראשונים וז\"ש \n(יחזקאל י\"ו) ותעדי זהב וכסף שהן חו\"ג כידוע ואז ותצלחי למלוכה: מתקלא קאים בגופיה \nלא אתאחד ולא אתחזי שרישא דע\"ק נקרא עתיק יומין ע\"ש שערותיו וזקנו כמ\"ש (דניאל ז') \nועתיק יומין יתיב ושער רישיה כו' וגופיה נקרא אין לפי שלא נראה כמ\"ש בא\"ר וא\"ז כנ\"ל \nושם מלבישין חו\"ב וז\"ש והחכמה מאין כו' ואמר מאין ולא באין דלא אתאחד ביה: ביה \nסליקו וביה סלקין כו'. כמ\"ש במאזנים לעלות כו': סתרא גו סתרא - כמ\"ש (איוב כ\"ח) \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ונעלמה מעיני כל חי כו': אתתקן ואזדמן - כנ\"ל שע\"ק ניתקן תחלה ובו נתקנו המלכים ע\"י \nחסד עילאה דנפיק ממזלא קדישא כמ\"ש בא\"ז. וז\"ש וימלוך הדר שע\"י נתקן כמ\"ש בא\"ז והוא \nוהדרת פני זקן וע\"י נקרא יסוד הדר כמ\"ש שם: בחד גולגלא - הוא ראשית התיקון של מתקלא \nוז\"ש בשקל הקדש בקע לגלגלת מחצית השקל שהוא חוורתא דנפיק בפלגא דגולגלתא כמ\"ש בא\"ר: \nמליא טלא - כמ\"ש (שיר ה') שראשי נמלא טל: דבדולחא - כמ\"ש (שמות י\"ו) ותעל שכבת הטל \nכו' ועינו כעין הבדולח (במדבר י\"א) כמ\"ש בא\"ר: קרומא דאוירא אזדכך וסתים - שהוא \nסותם את החכמה שלא יצא וע\"ז נאמר (איוב כ\"ח) אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה \nכמ\"ש בא\"ר וא\"ז: \nעמר נקי כו'. כמ\"ש (דניאל ח') ושער רישיה כעמר נקא: רעוא דרעוין - כמ\"ש (שמות כ\"ח) \nוהי' על מצחו תמיד לרצון: אתגליא בצלותא דתתאי - כמ\"ש (תהלים ס\"ט) ואני תפלתי לך ה' \nעת רצון: אשגחא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא - כמ\"ש (ירמיה ל\"ב) אשר עיניך פקוחות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ונאמר (תהלים קכ\"א) הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: אשגחא תתאה באשגחותא כו'. \nכמ\"ש (ישעיה נ\"ג) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון אשר עין בעין כו' (במדבר י\"ד) \nוכמ\"ש בא\"ר: דנהירו דעלאה דביה - כמ\"ש (שיר ה') רוחצות בחלב וכמ\"ש לקמן בס\"ד פ\"ב \nובא\"ר וא\"ז: תרין כו' ואתער רוחא לכלא - ע\"ש (בראשית ז') נשמת רוח חיים באפיו \nושפכתי רוחי על כל בשר ונחה עליו רוח ה' כו' (ישעיה י\"א) כמ\"ש בא\"ר: \nשתא - ר\"ל מן ברא עד סוף הפסוק הוא ששה תיבות נגד ו\"ק שהן ששה המלכים הראשונים. והן \nנגד ו' תיקונים מחסד שהן פרטי תיקונין דגלגלתא מחסד עד יסוד וגלגלת כוללן כמ\"ש \nלמטה: \nבראשית ברא שית עלייהו הוא בינה שהיא ברא כל השש קצוות וכמ\"ש בתז\"ח דף ע\"ב ע\"ג \nבראשית ברא שית כו' מאי שית אלין שית סטרין כו' בגינה אתמר מי ברא אלה כו' והאי \nמשכן עילאה דעלייהו אתקרי מי הה\"ד מי ברא אלה והאי מי איהו בינה כו'. והיא עלייהו \nשמתפשטת בהן: ולכן נחשבת בכלל היכלין כמ\"ש בזוהר בראשית ופקודי ע\"ש. וכמ\"ש בתקונים \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תי\"א בראשית ברא שית ומאי ניהו שית היכלין כו' אימא עילאה עלייהו דאיהי היכלא \nשביעאה. והתפשטות דידה הוא מלך הראשון שבמעיה גנוז בוצינא דקרדינותא כמ\"ש בא\"ר דף \nקל\"ה וימלוך באדום רזא חדא הוא אתר דכל דינין מתקטרן תמן ותליין מתמן. ולכן היא ג\"כ \nבכלל התיקונים כמש\"ל וממנה ראשית הגילוי בבחינת התפשטותה למטה והיא כתר אל ו\"ק \nוכמ\"ש בתז\"ח אימא עילאה דאיהי כתר אם כל חי כו'. וכן בתיקוני גלגלתא התחילו \nהתיקונים ממנה שהיא גילוי ז\"ת דע\"י כנ\"ל. והן ז' תיבות דבראשית (עיין לעיל דף ט' \nע\"ד בסוף הליקוט) וז\"ש בראשית כו'. וכן בשבע רקיעין רקיע העליון הוא ערבות בינה \nכידוע. וכן בארצות ארץ העליון תבל בינה. וכן בז' ימים שבת. וכ\"ה בכל ז' השביעי הוא \nבינה: \nכלהו לתתא ותליין משבעה דגלגלתא - ר\"ל כל השבעה שרמוזין כאן בפסוק אינו רומז על ז' \nתיקונים עצמן דגלגלתא שאין ע\"ק מפורש בקרא כמ\"ש בא\"ר והאי ע\"ק לא אדכר באורייתא כו' \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ע\"ש אלא שקאי על ו\"ק ובינה דעלייהו לתתא בז\"א ותבונה רק דתלייתן בז' דגלגלתא כמ\"ש \nלעיל האי מתקלא תלי באתר דלא הוה כו' אתתקן ואזדמן בחד גלגלתא כו'. ואמר ותליין \nכנ\"ל דבעתיקא תליין לאו אינון ור\"ל לכן התחיל התורה בז' אלו לפי שתלייתם בז' \nדגלגלתא שהן ראשית האצילות ורומז התורה על תלייתן למעלה שם. ותלייתן הוא ע\"י ז' \nדרדל\"א שמתלבש בהם מבינה עד יסוד כנ\"ל כסדר מגלגלתא עד פרדשקא וגלגלא כלל כל \nהתיקונים כן בינה כלל כל הו' ספירות: ואע\"ג שעמר נקי יוצא על הגלגלת עיקרן במ\"ס \nכמ\"ש בא\"ר וא\"ז רק שמפני שהן אור חוזר יוצאין למעלה לכן חשבן אחר קד\"א: \nדעד יקירו דיקירותא - ר\"ל עד דיקנא קדישא שנקרא יקירו דיקירותא כמ\"ש בא\"ר דיקנא \nדסתים ויקיר מכל תקונוי כו' יקירא דיקירין כו' כנ\"ל ור\"ל שאמר ז' תיקונין הוא עד \nתקוני דיקנא ששם עוד י\"ג תיקונין והן רמוזין בי\"ג תיבות של פסוק שלאחריו מן היתה \nכמש\"ו: ולא הזכיר האזנים בכלל התיקונים (הגהה - לא נזכר בז' תיקונים אזן ופה. לפי \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שאורות אח\"פ הן מאירין לכל דרגא דמהימנותא. אזן נשמה לג\"ר. חטם רוח חיים באפיו \nלז\"א. פה לתורה שבע\"פ. ולכן סיום ז' תיקונין שהן לז\"א כמ\"ש בס\"ד שתא כו' ותליין כו' \nהוא החטם וי\"ג תקונים שהוא לנוקבא הסיום הוא הפה. וכן האזן הוא סיום לשערות הראש. \nוהן אורות של ג' רישין. וכן הן מקור לג\"ר שעד סיום אורות אזן הוא א\"א ועד סיום של \nחטם עד טבורא דלבא אבא ועד סיום של פה עד טיבורא הוא אמא ומ\"מ הן שורש כל מהימנותא \nכו'. ע\"כ. וע' לקמן ד\"ה היתה תהו שכתב ג\"כ זה הטעם. ועיין בהג\"ה שם שכתב שני \nהטעמים): לפי שאזנים תיקונם למשמע טב וביש ולהבחין בין מתיקו למרירו כמ\"ש לקמן פ\"ב \nובא\"ר דף קל\"ח ע\"א בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחי כו' ואתצריף בההוא נטיפא בין טב \nובין ביש תאנא בצניעותא דספרא משום דאודנא דא אבחין בין טב ובין ביש כך כלא דבז\"א \nאית סטרא דטב וביש ימינא ושמאלא רחמי ודינא כו' וכן בא\"ז דף רצ\"ה ע\"ב וקלא עייל כו' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ואתבחין בין טב לביש כו' וע\"ד יטעם ויתבחן בין מתיקו למרירו וכל זה הוא בז\"א משא\"כ \nבע\"ק (עיין לקמן בפ\"ב ד\"ה דרגא הענין יותר מבואר) ולכן לא הזכירו לא כאן ולא בא\"ר \nובא\"ז רק אצל ז\"א. ולא שאין בע\"ק דהא אמר לקמן פ\"ב דיקנא כו' מאודנין נפקא וכן אמר \nבא\"ר אלא שאינו מכלל התיקונים שהן גילויין להתפשט למטה והן סתומים שאינן בכלל \nהגילוי. וכן פה כמ\"ש למטה (בד\"ה והארץ תניינא) והאודנין הן חכמה דגלגלתא ובו כלולה \nבינה כידוע שאו\"א עילאין נקראין שניהן חכמה ויש\"ס ותבונה שניהן נקראין בינה ושם \nמתחיל התיקונים כנ\"ל אבל באו\"א עילאין אין תיקון ולכן הן תליין במוחא וסלקין לחד \nכמ\"ש בא\"ר שם בגו אודנא נטיף מג' חללי דמוחא להאי נוקבא דאודנין כו' ואמר בא\"ז דף \nרצ\"ד ע\"א תרי אודנין למשמע טב וביש ותרווייהו סלקין לחד כו' והוא כנ\"ל. ובחו\"ב כלול \nג\"כ דעת וז\"ש שם ע\"ב האי אודנא קרי ביה שמיעה ובשמיעה אתכלילן אינון מוחי חכמה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "אתכליל ביה כו' בינה כמה דאת אמר כו' ובהני תליין כלא דעת כד\"א כו' ע\"ש וכן בפרשת \nמשפטים דף קכ\"ב ע\"ב אודנין דמלכא כו' נהירו דתרין מוחי ונהירו דאו\"א כל אינון \nדאקרון מוחי דמלכא ומתלהטן כחדא וכד מתלהטן כחדא אקרון אזני ה' כו'. ואעפ\"כ שאינן \nנגלות מ\"מ יוצאין מהן תיקוני דיקנא וז\"ש בפ\"ב מאודנין נפקא ולכן נקרא יקירו \nדיקירותא סתימא דסתימין והוא לבושי דע\"י שא\"ס מתלבש בחכמה וברא הכל כנ\"ל והן לבושיו \nולכן נקרא דיקנא לבושין כנ\"ל (בדף ה' ע\"ב) ולכן לא אדכר באורייתא כמ\"ש בפ\"ב. ויש בו \nשני מזלות בחינת או\"א ולכן או\"א במזלא אתכלילן ולכן הכל תלוי במזל כמ\"ש (תהלים ק\"ד) \nכלם בחכמה עשית וכמ\"ש בא\"ר דף קל\"ד ע\"ב וכל גנזין עלאין ותתאין גניזין ביה וביה \nכלילן בהאי מזלא וכן כלא באודנין תלייא כמ\"ש כלא תלייא באודנין כו' הא כלא ביה תליא \nבהאי אודנא תליין רזין עלאין דלא נפקין לבר והוא דרגא דחכמתא דסתים. ומ\"מ אבא כליל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "באמא וכן הוא באודנא שהוא דרגא דבינה עילאה כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ח ע\"ב מסט' דחד חללא \nדמוחא דתליין אודנין ומחמשין תרעין כו'. וכן מזל עליון כלול בתחתון כמ\"ש בא\"ר וא\"ז \nע\"ש וכן אוירא כלול במ\"ס ומשם נפקין האודנין כנ\"ל. וכן הדיקנא כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט \nע\"ב בהאי מזלא פשיט פשיטותא דקוטרא כו' בג\"כ כלא בהאי מזלא תליין כו' ובג\"כ כל \nיקירו דיקירותא בהאי מזלא תליין כו' ע\"ש ואמר שם בטש מאן דבטש בהאי מוחא ואתנהיר \nותליא ממזלא יקירא כו' אתנהירו ג' רישין עילאין תרין רישין וחד דכליל לון ובמזלא \nתליין ואתכלילן ביה מכאן שארי לאתגליא יקירו דדיקנא דאיהי מזלא סתימאה כו'. וז\"ש שם \nדף רצ\"א ע\"א אב ואם כלילן ומתחברן דא בדא ואבא טמיר יתיר כו' ותליא במזלא קדישא \nיקירו דכל יקירין ואמר שם בדף רצ\"ב ע\"א אב ואם מהאי מוחא נפקו וביה תליין וביה \nאחידן ז\"א בע\"ק תלייא ואחיד. והוא כי ז\"א נפיק מז' תיקונין של גלגלתא שהוא רישא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שנקרא ע\"ק ואו\"א ממזלא דנפיק ממ\"ס ולכן נקרא דיקנא יקירו דיקירותא כנ\"ל והוא בגדי \nכה\"ג כמ\"ש בא\"ר שהוא אבא עילאה ובו נגיד משח רבות קודשא. והכל לפי שהוא בחינת חכמה \nובו י\"ג תקונין דנפיק ממ\"ס שבו מתפרש ג\"פ ד' כמ\"ש בא\"ז (רפ\"ח ב'). ומ\"מ כל התיקונין \nיוצאין ע\"י מ\"ס כמ\"ש בא\"ז רק שז' תיקונין יוצאין ע\"י הגלגלת והן סתומין ודיקנא יוצא \nע\"י נקבים פתוחים. ולבחינת הכתר אין מקום כלל בגלגלת כי הוא אין ושירותא מחכמה: \nוהארץ תניינא לאו בחושבן והא אתמר - ר\"ל תיבת והארץ של פסוק והארץ היתה אינו נמנה \nבמנין תיבות של פסוק בראשית להיות ג\"כ בכלל התיקונים וכ\"ש שאינו נחשב במנין התיבות \nשל פסוק והארץ כו' שהוא תיקוני דיקנא שאינו מהם והענין כי הארץ ראשון של בראשית הוא \nנגד יסוד של ז\"א ובו נכלל עטרת שהוא מלכות דז\"א ועדיין מלכות העיקרית אינה נזכרת \nולה ג\"כ צריך שורש למעלה והוא פה דא\"א וז\"ש בתחלת תקונין פה מלכות ותורה שבע\"פ \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "קרינן לה. והיא נוק' פרצוף בפ\"ע כמו כל מלכות פרטי כמ\"ש בתז\"ח דף פ\"ה ע\"ב עילת \nהעילת אמר לכתר נעשה אדם אדם יהא רישא ממך הה\"ד ראשך עליך ככרמל רישא הא חד ומצחא \nדיליה כו' וחוטמא הא תשע נעשה אדם הא פומא כללא דכלא כו' דההוא אדם קדמון בנה \nעולמות ומחריבן בגין דעילת העילת לא הוה משתתף תמן בגין דעד השתא לא הוה שלים \nבנוקבא דיליה ובג\"כ אמר נעשה אדם דאיהי נוק' ואשתתף תמן כו' ע\"ש. והיא אינה מהמנין \nשל המלכים כמש\"ל ומלכין קדמאין מיתו וארעא אתבטלת והוא והארץ שאמורה כאן היתה תהו. \nוהיא אינה בכלל התיקון לפי שהתיקון הוא שיצאו בסוד נוק' בחינת מלכות שהיא נוק' והיא \nדינין אח\"כ נתקנו ויצאו בבחינת ו\"ק בחינת חסד ונתקנו בבחינת דכורא כמ\"ש בא\"ר וא\"ז \nמשא\"כ במלכות שהיא נשארה בחינת נוק' והיא מקבלת אפילו לאחר התיקון עטרא דגבורה לבד \nותיקונה הוא לאכללא ולאתבסמא עם ו\"ק בחינת חסד כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א אתפשט סטר \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "גבורה כו' לאצנעא אתר לההוא אמה דאקרי חסד בגין לאתבסמא גבורא דא דכליל חמש גבוראן \nוהאי חסד כו' ובג\"כ בכלהו כתרים עד לא זמין תקונוי דמלכא כו' לאתקיימא ההוא נוק' \nלאתבסמא ולא אתקיימו עד דנחית חסד עילאה ואתקיימו ואתבסמו תקוני נוק' בהאי אמה \nדאקרי חסד כו' ושם אשתו מהיטבאל בכאן אתבסמו דא בדא כו' בת מטרד תקונין דמסטר \nגבורה. ראה שהיא נשארה בסט' דגבורה ואתבסמותא דילה בזיווגא דדכר שאז נותן לה חסדים \nכידוע לכן היא אינה בכלל התיקון רק שיצאה מן הקליפות. וכן הפה אינו בכלל התיקון \nכמ\"ש בא\"ר דף קל\"ד ע\"א דתאנא מהאי פומא קדישא כו' דא הוא דלא אתתקן ולא הוה ביה \nתקונא כו' ולכן לא הזכירו לא כאן ולא בא\"ר ובא\"ז לא בא\"א ולא בז\"א מכלל התיקונין כי \nהתיקון אינו רק במלכין דמיתו והיא אינה מהם כמ\"ש לעיל וארעא אתבטלת: \nוז\"ש והא אתמר ר\"ל שהיא לאו בחושבן המלכים ותיקונם והיא נשארה בבחינת נקודה אחת כמו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מקודם ועלה נאמר פסוק והארץ היתה כמש\"ו שהיא פרצוף בפ\"ע ועלה נאמר היתה כו' כמ\"ש \nוהולך: \nומההיא דאתלטיא נפקא דכתיב מן האדמה אשר אררה ה' - ר\"ל שהתיקון היה שיצאו אורות \nחדשים מסט' דו\"ק מסט' דחסד כנ\"ל אבל היא לא נפקא אלא האורות שהיו לה בתחלה בסט' \nדנוקבא בחינת הגבורות כנ\"ל והוא האורות שהיו בקליפות דאתבטלא ויצאו עכשיו וכל \nהתקונין הן בסט' דדכורא כנ\"ל והן אורות חדשים. וז\"ש ומההיא דאתלטיא נפקא שהיא אין \nלה אורות חדשים להיות בכלל התיקון רק אותן אשר יצאו מן הקליפות שהן אחד עשר קליפות \nשנעשו בעולם התהו אחד עשר ארורי' מן ו\"ה של השם ו' נתקן בו' תיקונים ו ה' יצאה מן \nהארורים ואתחבר בוא\"ו ואין לה תיקון בפ\"ע רק דאתבסמת בדכורא כנ\"ל. וז\"ש בזוהר דלית \nלה מגרמה כלום. ולכן בעת הפגם ופירוד ח\"ו חוזרת לקליפות ח\"ו שאין לה תיקון רק \nבאתדבקא בדכורא כנ\"ל. ולכן בחטא אדה\"ר נאמר ארורה האדמה בעבורך שירדה ח\"ו לקליפות \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וזהו ט' קללות של אדמה נגד ט\"ס שלה שירדו כידוע והוא שם ב\"ן דיל' כידוע. עד שבא נח \nשהוא דרגא דצדיק כמ\"ש כי אותך ראיתי צדיק כו' כמ\"ש נייחא לעילא נייחא לתתא \nואתבסמותא שלה הוא בצדיק כמ\"ש בא\"ר שם כנ\"ל ותיקן אותה ולכן נקרא איש האדמה והוא \nנקרא זה כידוע כמ\"ש וזה לך האות וז\"ש זה ינחמנו כו' מן האדמה אשר אררה ה' וז\"ש כאן \nמן האדמה כו'. ואמר מן האדמה דכל הדינין נפקין כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ה ע\"א אשר מלכו בארץ \nאדום בארץ אדום באתר דכל דינין מתקיימין תמן וכלהו לא אתקיימו כו' וימלוך באדום רזא \nחדא הוא אתר דכל דינין כו'. ולפי שהיא נוק' אמר אדמה כידוע: \nהיתה וגו' תליסר תליין בתליסר דיקירו דיקירותא - ר\"ל שלשה עשר תיבות אלו הן י\"ג \nתליין בי\"ג תיקוני דיקנא. והן תיקונין של נוק' שהיא והארץ תניינא של הפסוק ההיא \nכמ\"ש למטה ואתחריב כלא בתריסר שעתי דכתיב היתה כו' ר\"ל הן י\"ב שעות של הנוק שנקראת \nשעה ובה י\"ב שעות י\"ב שבטים דנוק' י\"ב בקר כידוע. ולכן תיקון הי\"ב הוא תיקון הפה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ובו נכללו כל הי\"ב תיקונים כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ד ע\"ב ודא הוא תיקונא קדישא עילאה \nדתריסר דמכאן אשתלשלו י\"ב תחומין לעילא וי\"ב תחומין לתתא י\"ב תחומין לי\"ב שבטי \nאבהתא הה\"ד אשר נשבעת לאבותינו. והוא הארץ קדישא אשר נשבע לאבותינו כמ\"ש (דברים \nכ\"ז) אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו כו' וכן בהרבה מקומות וז' תיקונים של הפסוק \nהראשון שהן ז' דגלגלתא שהוא חכמה דא\"א הן שורש לז\"א וי\"ג דמ\"ס הן שורש לנוק' (הגהה \n- כבר כ' שז' תיקונים הוא מן הגלגלתא והן דדכורא וי\"ג תיקונים הן ממ\"ס והן דנוק' \nוכ\"ה כל ז' וי\"ג. והתחלתן באזן ומסתיימין בפה שמזל י\"ג הוא כללן ואזן הוא בקיעת \nהמ\"ס דמשם אתבחין במוחא כו' והאזן ופה הן נוקבין ההין שבשם והעיינין והחטם שבז' \nתיקונים הם דכורין י\"ו שבשם. ולכן לא נזכר האזן והפה בתיקונין וגם אין מעשה ודיבור \nוהתעוררות מגיע לשם כמ\"ש ה' ילחם לכם כו'. ע\"כ): כי היא בינה דא\"א. וידוע שאזן חטם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "פה הן שורש לבינה זו\"נ לכן אוזן אין בו תיקון שבינה אינה נגלית וכן פה אינה בתיקון \nרק ז' תיקונים שסיומן בחטם כנ\"ל לז\"א הארץ נוק' והן י\"ב שעות של הנוק' דאתחריבו \n", "en": ""}]}
