{"bookId": "kabala-eeb2c863ac1b", "part": "1", "torah": "7", "title": "פירוש הגרא לספרא דצניעותא — קטע 7", "hebrewTitle": "קטע 7", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-eeb2c863ac1b/1/7/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-eeb2c863ac1b/1/7/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואתתקנו בי\"ב תיקוני דיקנא דאתכלילן בפה ושרשן מחכמ' ולכן בגלגל הח' שהוא דרגא \nדחכמה בה י\"ב מזלות והן שרשן ממ\"ס ששם תלת זמנין ארבע ארבע כמ\"ש בא\"ז רפ\"ח ב' כנ\"ל. \nואמר לקמן תליסר יקים לון ברחמי שהוא מזלא תיקון י\"ג ובו נתקנו כולם כמ\"ש בא\"ר \nובא\"ז שע\"י חסד עילאה נתקנו כלם וחסד עילאה נחית במזלא כמ\"ש בא\"ז. וזהו מלך הדר \nבסוד הדרת פנים זקן והוא דרגא דעתיקא דכליל לכל הי\"ב תיקונים כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ח ע\"ב \nבתלת עשר מכילן דרחמי אשתכח בגין דהאי חכמתא סתימאה דביה מתפרש תלת זמנין לארבע \nארבע והוא עתיקא כליל לון ושליט על כלא. ואמר שם האי ע\"ק אשתכח בתלת רישין וכלילן \nבחד רישא כו': \nולכן כל הג' רישין במזלא כלילן כמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"ב בג\"כ כלא בהאי מזלא תלייא \nבדיקנא דא ג' רישין דאמינא מתפשטן וכלהו מתחברן בהאי מזלא ומשתכחין ביה ובג\"כ כל \nיקירו דיקירותא בהאי מזלא תלייא כו'. והוא תלי שכולל כל הי\"ב מזלות תלי בעולם כמלך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על כסאו (בס\"י) והוא שאמר לעיל כליל לון ושליט על כלא. [וז\"ס] כ\"ב אותיות שמתחלקים \nלג' וז' וי\"ב. ז' הן ז' שבפסוק ראשון ז' תקוני דגלגלתא והן ז\"ס מבינה ולמטה כנ\"ל. \nוי\"ב הן שבפסוק שני עד המים והן בחכמה כנ\"ל: וג' הן מזלא דכליל ג' רישין דעתיקא \nבסוד אמ\"ש כידוע והוא תיבה הי\"ג תיקון הי\"ג והוא דרגא דכתר עתיקא כליל לון כנ\"ל. \nומלכות ל\"ל מגרמה כלום וכוללת היא את כל הכ\"ב. וג' אותיות א'מ'ש' דכלילן בג' רישין \nרישא עילאה הוא אוירא דלא אתפס ובמקומה קרומא דאוירא כידוע: גלגלתא הוא אשא בסוד \nהבינה כידוע ולכן היא תקיפא וכמ\"ש בס\"י פ\"ג ראש נברא מאש כו'. ומ\"ס מים. כידוע. והן \nג' אותיות י'ק'ו' כמ\"ש לקמן פ\"ב (ועיין שם בד\"ה בקטפוי ובהג\"ה שם) יה\"ו י' עלאה \nדאתעטר כו' והוא קרומא דאוירא ראש הא' שם ה' עלאה דאתעטר ברוחא כו' הוא בגלגלתא \nבתיקון האחרון שבו שהוא כולל כל התיקונין כידוע. ו' עלאה בוצינא כו' והוא במ\"ס ששם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "גנוז בוצינא דקרדינותא כידוע והוא עטרא דגבורה אשר שם דאח\"כ גנוז במעוי דאמא כי \nהמעוי בדעת אתקן כמ\"ש בפרשת משפטים דף קכ\"ג ע\"א ע\"ש. וכמ\"ש בא\"ז דף רפ\"ט ע\"א י' \nעלאה י' תתאה ה' עלאה ה' תתאה ו' עלאה ו' תתאה כל אינון עלאין בעתיקא תליין כו' \nואמר שם אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא ומתחברן בהאי מזלא \nותליין ביה לקיימא ביה אתוון אחרנין כו' שהן חב\"ד דז\"א אתוון תתאין. והן \"א\"מ\"ש \nכידוע וכמ\"ש בס\"י פ\"א בירר שלשה אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות \"א\"מ\"ש וקבען בשמו \nהגדול כו' ע\"ש הרי במזלא ג' \"א\"מ\"ש הרי כל כ\"ב אתוון באלו ב' פסוקים והארץ תניינא \nלאו בחושבן והיא כלל כולם כנ\"ל: ואמר ומהאי דאתלטיא נפקא ר\"ל מנוק' דקליפה לכך אמר \nלשון נקבה כי קללת האדמה הוא נוק' דס\"א וקללת נחש היא זכר דס\"א שבא על חוה. וקללת \nחוה הוא בסוד קליפה נגד בינה בהתפשטותה למטה ששם דינין מתערין ולכן לא אמר בה ארור \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "כי בעצמה אין שם ס\"א. ונגד אדם שהוא חכמה אין שם ס\"א כלל לכן לא נתקלל כלל רק האדמה \nבעבורו כנ\"ל שקלקולה ותיקונה הכל בחכמה והן י\"ג תיבות שאחר והארץ כנ\"ל: \nשתא אלפי שנין תליין בשתא קדמאי - ר\"ל ששת אלפים שנה שהעולם עומד והשביעי חרב הוא \nנגד עולם התהו שמלכין קדמאין מיתו והן ו\"ק שמלכו כל א' ואח\"כ מת כן ו' אלפים שנה \nמתנהג בו\"ק ואח\"כ מתים בני אדם אותן שכ\"א מיומו כמ\"ש בתז\"ח דהנשמתין של כל אלף הן \nמאותו המדה יוצאין כל הנשמות מאותה המדה באותו האלף שנה ואח\"כ מתין ויוצאין באלף \nשאחריו ממדה השניה. ואח\"כ באלף הז' אתחרב כלא כמ\"ש למטה. והוא בסוד ארעא אתבטלת \nוהוא בסוד שבת כמ\"ש למטה. ועי' בתז\"ח דף פ\"ט ע\"ג והאי איהו דקב\"ה אחזי דכל עלמא שתא \nאלפי שנין וחד חרוב ואחזי דבכל אלף קדמאה שולטנותיה חסד ואלף תניינא שולטנותי' \nגבורה דרים בתרין דרגין [גבורים] וחסידים באלף תליתאה כו' ע\"ש כל המאמר. ואע\"ג דח' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מלכים הן כולן כלילן בו\"ק כי המלך הראשון הוא דעת שכולל כל ה\"ג כמ\"ש בא\"ר דף קל\"ה \nע\"א בלע בן בעור תאנא הוא גזירת דינא תקיפא דתקיפין דבגיניה מתקטרן אלף אלפין מארי \nדיבבה ויללה ושם עירו דנהבה מאי דנהבה כלומר דין הבה כד\"א כו' והוא סוד דעת דנפיק \nמיני' אלף אלפין אדרין ואכסדראין כמ\"ש שם דף קל\"ו ע\"א וכמ\"ש לעיל (בד' ד' ע\"א): \nמלך השני יובב הוא גבורה וכמ\"ש בזוהר דמבינה שהיא סט' דדינא קדים ונפיק גבורה. וזהו \nיובב לשון יבבה. מבצרה כמו חמוץ בגדים מבצרה (ישעיה ס\"ג) כמ\"ש לעיל (שם): \nמלך שלישי חשם חסד וידוע שכל ברכה והתפשטות ופריה ורביה בחסד בסוד עולם חסד יבנה \n(תהלים פ\"ט) חסד דגנוז בפו' אמה וז\"ש חושם (ברבה ס\"פ וישלח) כחשם של קנים. מארץ \nהתימני שחסד בדרום כנ\"ל: \nמלך הרביעי הדד כו' בשדה מואב. ידוע ששתי בנות לוט הן נגד נשי יעקב. ובכירה שילדה \nמואב הוא מתחיל אחורי הת\"ת בחינת רחל כידוע שלכן נקרא מואב מאב ודבוקה בת\"ת וזהו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בשדה מואב ששדה הוא נו\"ק ושם יצאה נוק' עמו וכמ\"ש בפ' משפטים דף ק\"ד א' לוי חבורא \nדכלא מתרין סטרין ר\"ל ת\"ת כמ\"ש שם יהודה נוק' בהדי דכורא מתדבקא י'ק'ו' דא דכורא \nד\"ה דא נוק' דהות בהדי ד\"ה אמאי דא בהדי דא אלא ד' באתדבקו דרע בהדה איהי דלת מסכנא \nאייתי ואצטרי' לאתבא בגלגולא לאתעכל ההוא רע ולאתבלי בעפרא ולבתר לצמחא בסט' דטוב \nולנפקא ממסכנ' לעתירו וכדין ה' והוא רומז על עולם הזה שאנחנו מדברים בו שהיתה בסט' \nדרע וזהו ושם עירו עוית ואצטריך לאתבא בגלגולא כו' והוא שיצאה אח\"כ אחר המלכים \nואתבטלת והיתה בקליפה נוק' שנקראת עפר כידוע ושם נפרד הרע ממנה ויצאה אח\"כ בסט' \nדטוב וכמ\"ש ומההיא דאתלטיא נפקא דכתיב מן האדמה כו'. והוא אדמת עפר וז\"ש (סוף \nדניאל) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו כו' והוא חדוש העולם אחר אתבטלת ארעא כמ\"ש לעיל \nשכל ענין זה העולם דוגמת עולם התהו וז\"ש אלה לחיי עולם זה סטרא דטוב ואלה לחרפות \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "כו' זהו סט' דרע שנפרד מטוב ואתבלי בעפרא והוא שנאמר (מלאכי ג) כי יהיו אפר תחת \nכפות רגליכם: וידוע שת\"ת הוא בסוד היין ע' נפש בסוד נכנס יין כו' (ערובין סה א') ע' \nשמות של הקב\"ה וכמ\"ש בפ' משפטים ע' נהירו דע' ענפין דאתזנו מהאי רוחא דנפיק מן פומא \nוהוא ת\"ת כמ\"ש שם כדין ע' שמהן לקבלהון בארעא כל הנפש כו' ע\"ש. וז\"ש (מגילה י\"ו ב') \nשלח לו יין ישן שדעת זקנים כו'. וז\"ש בפ' ויקרא בר\"מ דף ד' שתיתי ייני עם חלבי גוף \nוברית יעקב כו'. וז\"ש נשקנו יין ויצאו ע\"י יין. וז\"ס בכל מפלת מואב נאמר (ירמי' \nמ\"ח) ויין מיקבים השבתי לא ידרוך הידד הידד לא הידד וכן בישעיה (ט\"ז) יין ביקבים לא \nידרוך הדרך הידד השבתי שהידד הוא על היין שהוא ת\"ת שיצא ממנו מואב בעולם התהו \nבשבירת המלכים שכל הקליפות מסיגי המלכים וזה שנאמר כאן [הדד] כו' [בשדה מואב]: \nמלך חמשי שמלה. נצח שכל לבושין הן בסוד נו\"ה כמ\"ש בפרשת משפטים דף צ\"ח ע\"א הוד והדר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לבשת אלין תרי בדי ערבות. וז\"ס חלוקא דרבנן בטלית של ת\"ח כי ת\"ח הם נו\"ה כידוע בסוד \nוכל בניך למודי ה'. וז\"ס הלבושין בהיכל שני בפ' פקודי ד' רמ\"ז ע\"א הכא קיימין כל \nאינון מלבושין דנשמתין דצדיקייא כו' ע\"ש. ועיקרם בנצח כמ\"ש (תהלים ק\"ד) עוטה אור \nכשלמה בסט' דימינא וז\"ש (ישעיה ס\"ג) הדור בלבושו שהוא נצח כנ\"ל והדר לבושו פורה \nדרכתי (שם) שהוא סוד הרגלין וייז נצחם על בגדי כו' ואוריד לארץ נצחם. וז\"ס האמור \nבפרשת משפטים דף קי\"א (ע\"ב) ויגע בכף ירכו וההוא ירך דרווח מיעקב וההוא ירך הוה \nבחלישו דילי' עד דאתא שמואל מאי בחלישו דלא משיך נבואה כד אתא שמואל נטל ההוא ירך \nוסלקיה מההוא אתר וחטף ליה מיניה כו' ובג\"ד הני ברכי דרבנן דשלהי מן דא איהו דכל \nכסופא דלהון בתר ירך איהו וכ\"ש ירך דרבנן כו' ושם בד' קי\"ב ע\"ב מה כתיב ותקח רבקה \nאת בגדי עשו כו' באלין לבושין דיליה גזל כו' ובג\"כ הני מאני דרבנן דקא בלו מחופיא \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דדהו והני ברכי דשלהי מנייהו הוא ודאי כו' ע\"ש וידוע שסוד הירך הוא נצח והוא שנבא \nממנו שמואל כידוע ושם ג\"כ הבגדים ולכן אחר שני דברים אלו רודפים ששם ותקע כף ירך \nיעקב שאין לו אחיזה אלא שם. וז\"ס ואוריד לארץ נצחם כנ\"ל. וז\"ס ומעיל קטן תעשה לו \nאמו ששם סוד הלבוש ואמו בינה כידוע בסוד חנה וממנה נביאים כמ\"ש בת\"ז וז\"ס תעשה לו \nאמו וכן בעלת אוב ראתה אותו עוטה מעיל. וז\"ס ופרשו את השמלה דברים מחוורים כשמלה \n(ספרי) שמלה לך קצין תהיה לנו (ישעיה ג') דברים שבני אדם מתכסין כשמלה ישנו תחת \nידיך (שבת קי\"ט ב') וז\"ס שמלה: \nמלך הששי שאול הוא הוד וכמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א והאי שאול מרחובות הנהר דא הוא סטרא \nחד סדרא דאתפשט ונפיק מרחובות הנהר ודא הוא בינה דמתפתחין מנה חמשין תרעין לסטרי \nעלמא דנהרין ובוצינין הה\"ד מרחובות הנהר כו' והוא הוד דבינה מתפשטת עד הוד. ובתחלה \nיצא נצח בסט' דדינא והוד בסט' דרחמי כמ\"ש בזוהר ולכן כתיב כאן מרחובות הנהר דאתחזי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "רחמי אע\"ג שכולם דינים היו כמ\"ש שם בא\"ר ואי תימא א\"ה דדינא כלהו והא כתיב וימלוך \nתחתיו שאול מרחובות הנהר והא לא אתחזי דינא תאנא כלהו דינא כו'. ואצל נצח כתיב \nממשרקה שהוא בינה בסט' דדינא אש שורקת כידוע שנו\"ה שניהן מבינה כנ\"ל רק שזה בסטרא \nדדינא וזה בסטרא דרחמי: \nוז\"ס מלוכת שאול שהמלכות עיקר קיומה מהוד ולמטה כמ\"ש בזוהר איהי בהוד וכמ\"ש (ד\"ה א' \nכ\"ט) הוד מלכות. והתחיל למלוך ולא נתקיים בידו ונהרג וז\"ס וימלוך שאול וימת כו' \nואח\"כ מלך מלך א' בנו וג\"כ לא נתקיים בידו ונהרג והוא מלך שאחר שאול האמור כאן. \nוז\"ס וימת כמ\"ש (ב\"ב קי\"ו א') יואב שלא שכב על מטתו נאמר בו מיתה דוד שמת על מטתו \nכו'. ואח\"כ יצא מלך הדר שהוא דוד כמ\"ש למטה וז\"ש (שמואל א' ט\"ו) וטוב ראי הדר כנ\"ל \nולא נאמר בו מיתה ונתקיים מלוכה בידו עד עולם. ולפי שנו\"ה הן תרי פלגין דגופא ואין \nלהם קיום א' בלא חבירו לכן משחו שמואל שהוא נצח וישקהו לאדבקא רוחא ברוחא כידוע \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ויתקיים המלוכה בידו. ולכן זכה שאול לנבואה מה שלא זכה שום מלך שנו\"ה הן נביאים. \nוצוה לו להרוג את עמלק שאחיזתו בנצח כנ\"ל ויתוקן נצח ויתקיים המלוכה כנ\"ל ולכן אח\"כ \nשלא עשה בעמלק אמר לו שמואל (שם ט\"ו) וימאסך ה' מהיות מלך על ישראל כו' ויחזק בכנף \nמעילו ויקרע ויאמר אליו שמואל קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב \nממך והוא סוד הבגדים שמלה כנ\"ל בנצח. לכן נקרע בגדו של שמואל שרצה שאול לאחוז בבגדו \nכדי שיתקיים ונקרע בשביל עמלק ונקרע לכך הממלכה מידו כנ\"ל, וז\"ש (במדרש) סימן מסר \nלו מי שיקרע את מעילך הוא ימלוך ולכן בכרתו דוד לשאול כנף מעילו א\"ל שאול ידעתי כי \nמלך תמלך וקמה בידך ממלכת ישראל (שם כ\"ד). וז\"ש כאן ונתנה לרעיך הטוב ממך והוא דוד \nשזכה להתקשר בנצח כמ\"ש אצלו נעימות בימינך נצח (תהלים י\"ו). וז\"ש שמואל לשאול \n(שמואל א' ט\"ו) וגם נצח ישראל לא ישקר כו' ר\"ל להאחז ח\"ו בסט' דשקר כי אתה רוצה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "למלוך בסט' דהוד לבד אלא שיבא נעימות בימינך נצח כנ\"ל: וז\"ס ג\"כ קריעת השמלה אצל \nירבעם שנחלקה המלוכה לשנים והן נו\"ה וירבעם הי' בסט' דנצח כמ\"ש (מלכים א' י\"א) והוא \nמתכסה בשמלה חדשה כנ\"ל. וז\"ס שתפס הקב\"ה את ירבעם בבגדו וא\"ל חזור בך (סנהדרין ק\"ב \nא'). וז\"ס רדיפת שאול לדוד בסוד כי כל הימים אשר בן ישי חי כו' (שמואל א' כ') כי \nבשביל תקוני נוק' במלך הדר שהוא דוד לא אתקיימו כלן בעולם התהו כמ\"ש בא\"ר. וז\"ס \nהריגת נוב עיר הכהנים שהן חסד עלאה שהוא הדר כמ\"ש שם. ושאלת אוב סוד עולם התהו: \nמלך השביעי בעל חנן - הוא יסוד בסוד וצדיק חונן ונותן (תהלים ל\"ז) שכל הספירות \nבעברם השפע מתעכבים בהם משא\"כ בהגיע ליסוד נותן מיד לנוקבא כידוע. וז\"ש ביוסף \n(בראשית מ\"ג) וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר אלקים יחנך בני וימהר \nיוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו כו' כי יוסף הוא יסוד דדכורא ובנימין יסוד דנוק' ולכן \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בראותו וימהר יוסף כי נכמרו כו': \nמלך השמיני הדר - הוא עטרת היסוד מלכות דז\"א ואינו מלכות דע\"ס נוק' דז\"א שהיא אינה \nבכלל המלכים כנ\"ל (ד' י\"ג ע\"ד). וז\"ש שנחלק היסוד לשנים בעולם התהו ומלכו ב' מלכים \nוז\"ש בס\"ד לעיל בפרדשקא תיקון היסוד ב' נוקבין דפרדשקא כנ\"ל וז\"ש בא\"ז וימלוך תחתיו \nהדר הדר ודאי כמה דאתמר פרי עץ הדר ושם אשתו מהיטבאל כמה דאת אמר כפת תמרים וכתיב \nצדיק כתמר יפרח דאיהי דכר ונוקבא ולכאורה קשה הא פרי עץ הדר הוא מלכות כמ\"ש בזוהר \nבהרבה מקומות וא\"כ מאי ושם אשתו אלא הוא מלכות דז\"א עטרת היסוד שלו. ועטרת היסוד \nאינו מתפרש ממלכות נוקבא שהוא בחינה דידה והוא חכמה של מלכות בסוד אות ברית כמ\"ש \nבר\"מ וז\"ש כפות תמרים כפות עם הנוק' וז\"ש צדיק כתמר יפרח שהן סלקין דכר ונוק' כמ\"ש \nבא\"ר דף קמ\"ב ע\"ב וכלהו אתקרון בשמהן אחרנין מן קדמאין בר ההוא דכתיב ביה ושם אשתו \nמהיטבאל כו' מ\"ט משום דהני לא אתבטלו כשאר אחרנין מ\"ט משום דהוה דכר ונוק' כהאי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תמרא דלא סלקא אלא דו\"נ ובג\"כ השתא דאשתכחו דכר ונוק' לא כתיב בהו מיתה כאחרנין \nואתקיימו אבל לא אתיישבו עד דאתתקן דיוקנא דאדם וכיון דאתתקן דיוקנא דאדם אתחזרו \nואתקיימו בקיומא אחרא ואתיישבו: וז\"ס ימות המשיח באלף הששי בסופו שהוא עטרת היסוד \nשאז בלע המות לנצח שכל המיתות הן בו' אלפים שנה בסוד מיתת המלכים ועטרת היסוד לא מת \nלכן בימיו בלע המות לנצח. אבל לא יתקיים העולם עד שיתחרב באלף השביעי שהוא בסוד \nוארעא אתבטלת כמ\"ש למטה ואח\"כ יתתקן בדיוקנא דאדם ויתחדש העולם כמ\"ש למטה שביעאה \nכו' ואתחרב כלא כו' יקים לון ברחמי ומתחדשן כקדמיתא. אבל מ\"מ התיקון מתחיל ממלך \nהשמיני כמ\"ש בא\"ר דף קמ\"ב ע\"א עד לא זמין תקונוי דמלכא כו' ולא אתקיימו עד דנחית \nחסד עלאה ואתקיימו ואתבסמו תקוני נוק' בהאי אמה דאקרי חסד כו' וכלהו לא אתקיימו כו' \nעד דאתער ואתפשט האי בתראה מכלהו דכתיב וימלוך תחתיו הדר מאי הדר חסד עלאה ושם עירו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "פעו בהאי בעי ב\"נ דזכי לרוחא דקודשא ושם אשתו מהיטבאל בכאן אתבסמו דא בדא מה דלא \nכתיב בכלהו מהיטבאל אתבסמותא דא בדא ור\"ל מהי\" הוא גבורה [ה'] תחתונה סט' דנוק' וכן \nמהי\" עליונה דמינה דינין מתערין [ט\"ב] הוא חסד וכן א\"ל בת מטרד תקונין דמסטר גבורה \nבת מי זהב אתבסמו ואכלילו דא בדא מי זהב רחמי ודינא. וז\"ס ונמליך מלך בתוכה את בן \n[טבאל] (ישעיה ז') כי החלוקה של מלכות בית דוד שנחלקה עטרת היסוד מן המלכות ששניהן \nהם סט' דמלכות ולקחו ישראל סט' דימינא ונכללו בנצח ומלכות ב\"ד בסט' דשמאלא בנוק' \nולכך מלך בירושלים ששם נוק' ושם צדק ילין בה (ישעיה א') דינין כמ\"ש בא\"ר וכשזכה דוד \nלהתקשר בימין כנ\"ל נעימות בימינך נצח (תהלים י\"ו) מלך בכל ישראל (הגהה - דוד בסיהרא \nהוא בעטרת דז\"א ולכן בשמים הוא אבל הארץ בנוק' ולאו ממנינא דז' רועים ולכן הוא חי \nוקים כי לא מת מלך הדר. והוא בחוט' שמאלא דנשיב רוחא למשיחא תיקון הז' ובו אתקיימו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "המלכין כמ\"ש בספ\"ג דס\"ד. לכן אמר דוד סבוני כו' כי אמילם ג\"פ להכרית הערלה סביבו \nוהוא בזמן המשיח שליטת העטרה הדר. וכן אמר ט' תיקונים מן המצר בסוד סריס אין לו זקן \nולכן נקרא הדר הדרת פנים. ואמר דחה כו' נגד נגה הרביעית ובזה א\"צ כריתה אלא חוזרת \nלקדושה): \nוכשחטא שלמה נחלקה לשנים ורצה מלך ישראל שיחזור כל המלוכה לידו כלא בסט' דימינא \nוזהו ונמליך מלך בתוכה את בן [טבאל] וזש\"ה לא תקום ולא תהיה שיתבטל ח\"ו מלכות נוק': \nוז\"ס בתחלה משיח בן אפרים שהוא עטרת הנ\"ל ואח\"כ משיח ב\"ד ואז יתבסמו ויתחיל התיקון \nכנ\"ל. וז\"ש (דניאל ז') חזה הוית עד די כרסוון רמיו ועתיק יומין יתיב ולבושיה כתלג \nחוור ושער ראשיה כו' שהוא התיקון כנ\"ל וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא ועד עתיק \nיומיא מטה כו' וליה יהב שלטן ויקר ומלכו כו' ומלכותה די לא תתחבל. וז\"ס אשפוך את \nרוחי על כל בשר ונבאו בניכם כו' (יואל ג') כנ\"ל ושם עירו פעו בהאי זכי כו' והוא הכל \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ע\"י חסד דאתגליא בפום אמה שהוא עטרת היסוד וע\"י החסד נתקנו הכל כנ\"ל וכמ\"ש בא\"ר שם \nוכיון דאתגליא יו\"ד פומיה דאמה אתגלי חסד עילאה והאי אמה חסד הוא דאתקרי ותלי בהאי \nפום אמה ולא אקרי חסד עד דאתגליא יו\"ד דפום אמה ות\"ח דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד \nעד דאתגליא יו\"ד דאמה ובהאי חסד דפום אמה אתקיים כלהו. וז\"ש (ב\"ר פ' י\"ב) בהבראם \nבאברהם שהוא קיים העולם שהוא חסד עלאה ולכן לו נצטוה המילה ולכן בימיו נסתיים שני \nאלפים תהו. וז\"ס כריתת הערלה מן המילה שאז יכרתו כל הס\"א בלע המות כו' לא ירעו ולא \nישחיתו (ישעיה י\"א) [וז\"ס] שיעור ימות המשיח כשיעור עטרת ביסוד רק אם יזכו יבא קודם \nוימלוך משיח בן יוסף כמו שאול קודם לדוד וזה היה מתחיל אם זכינו בתחילת אלף החמישי \nשהוא דרגא דהוד ששם מתחיל המלוכה כנ\"ל בשאול. וז\"ש שני אלפים ימות המשיח (סנהדרין \nצ\"ג א' ע\"ז ז' א') ואז אין בין עה\"ז לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות (שם צ\"א). אבל \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "משיח ב\"ד שיבא אז בלע המות לנצח וזה נקרא לעתיד לבא וז\"ש לקמן בס\"ד פ\"ג ואתתקן \nבתקונוי באמה בפומיה דאמה מלכין דאתבטלו הכא אתקיימו ר\"ל בפום האמה כנ\"ל. וזהו שני \n", "en": ""}]}
