{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "25", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ב פרק יח", "hebrewTitle": "חלק ב פרק יח", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/25/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/25/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב פרק יח \nכבר הודענו במה שקדם והוא האמת כי מטבע העבודה שהוא הייחוד לפתוח המקור ולהמשיך \nהברכה מראש המחשבה עד סופה, ומשם מתפשטת אל התחתונים הגורמים זה בייחודם: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב נ\"ה ע\"ב) אמרו וארוממנהו בכלא לאכללא מאן דידע ליחדא שמא \nקדישא דהא הוא פולחנא דקב\"ה, ועוד שם (שם נ\"ז ע\"א) כתיב קרוב יי' לכל קראיו וגו' \nמאי באמת כמא דאוקימנא תתן אמת ליעקב, דידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות ודא פולחנא \nדשמא קדישא, ומאן דידע ליחדא שמא קדישא אוקים בעלמא יחידא, דכתיב ומי כעמך ישראל \nגוי אחד בארץ ועל דא אוקמוה כל כהן דלא ידע ליחדא שמא קדישא כדקא יאות לא פולחניה \nפולחנא, דהא כלא בידיה תליא פולחנא עלאה פולחנא תתאה, ובעי לזכאה לבא ורעותא בגין \nדיתברכון עלאין ותתאין, וענין זה נכפל במדרשו של רשב\"י ע\"ה בהרבה מקומות, והכוונה \nבכל זה להשרישנו במה שכבר כפלנוהו הרבה פעמים, והוא כי עסק התורה וקיום מצותיה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ימשיכו האור ושפע הברכה ממקור ההויה אל עליונים ותחתונים, וזה סבת כל הטובות באלה \nהחיים כי טבעם יחייב זה, כי התורה הוא השם הגדול ממש: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב ס, ע\"א) אוליפנא דקב\"ה תורה איקרי ואין מים אלא תורה, \nואין תורה אלא קב\"ה עד כאן, והשם הגדול מקור כל הטובות וההצלחות כי הוא הטוב הגמור \nבעצמו, וראוי אם כן שהתורה שנחקקה ממנו שימשך אליה כל הטוב ההוא, כי בזה תעיד על \nמקורה, והוא שרמז דוד המלך ע\"ה באמרו עדות יי' נאמנה והזוכה בה זוכה בכל עשרה ואשרה \nבשם הגדול ממש, וכמו שכתבתי בפרק כ\"ג מהחלק הראשון מזה הספר יעויין משם כי הוא פלא: \n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ולפי שזה כן היו כל הטובות וההצלחות נמשכות אליה ומחוייבות ממנה כי כן יסד המלך \nבטבעה, כי כן חוייב לה כפי המקור אשר חוצבה ממנו, כי טבע המקור ראוי שימצא במה \nשנחצב ממנו וכמו שכתבתי בפרק ההוא בסייעתא דשמיא: \nומזה נעמוד בנקלה על הברכות הבאות בתורה להולכים בתורת יי', והסוד הנעלם בזה כי כל \nהטובות ההם אינם בדרך יעוד כמלך המיעד לעבדיו לשלם להם שכר פעולתם ולתת להם כך וכך \nחלף עבודתם, לפי שהטוב הבא על דרך יעוד יורה שאינו נמשך אל העבודה, ואינו מחוייב \nבטבעה וזה פגם וחסרון גדול בחק העבודה, מה שאין כן כשהטוב נמשך אל העבודה ומתחייב \nבטבעה כי זה יורה על שבח וכבוד במעלת העבודה [ההיא] והנעבד בה, ולפי שתורתנו נבדלת \nבמעלה עליונה לאין שעור מכל תורה ודת, כי לזה נקראת תורת יי' ודאי ועבודתנו לאלהינו \nעבודה אמתית נבחרת מכל עבודה, לזה ראתה החכמה העליונה להטביעה ולחקקה באופן ימשכו \nאליה כל הטובות וההצלחות ויתחייבו ממנה חיוב גמור, והאות והמופת על זה, כי הקול \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הגדול ההוא אשר לא יסף ונכללו בו כל הדברים העתידים להתחדש בכל דור ודור כמו שיתבאר \nפרק כ\"ג חלק ג' בסייעתא דשמיא באו בו השכר והעונש על כל דבר ודבר, ולא באו על זה \nהסדר כי אם להודיע כי השכר ההוא נמשך ומתחייב מהמצוה ההיא: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ב פ\"ג ע\"ב) וכן כל מלה ומלה הויא מליא בכל אינון טעמין וכל \nאינון מלין גזרין אגרין ועונשין רזין וסתרין כאסקופה דא, ולזה כל הטובות וההצלחות \nהבאות בתורה לשומריה אינן אלא דרך הגדה וספור, כלומר כי מעשיית התורה הזאת וקיום \nמצותיה ימשכו ויתחייבו כל הטובות ההם בהכרח, וזה כי אחר שהם המפתח האמיתי והנכון \nלפתוח בהם מקור כל הטובות והאושר, לפי שנחקקו מן המקור ההוא והושם זה בטבעם ובפתיחת \nהמקור ההוא בהכרח יאצל וימשך שפע האור והברכה מראש המחשבה שהוא המקור עד סופה, \nובהגיעה שם הנה בהכרח תתפשט משם אל התחתונים העובדים כי טבע העבודה יחייב כן: \nוכבר כתבתי כי האצילות הקדוש הוא הכלי להריק השפע והברכה לעולם, וזולתו אי איפשר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בשום פנים כי אם על פיו ורצונו יתברכו כל העולמות, והעבודה הראויה תחייב זה כי \nבעלותה בכוונה הראויה יתעורר השפע לקראתה וירד למטה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג ז' ע\"ב) אמרו בזה הלשון, כשמן הטוב על הראש וגו' מאן שמן \nהטוב ה' דא משח רבות קודשא דנגיד ונפיק מעתיקא קדישא דישתכח בההוא נהר עלאה דינקא \nלבנין לאדלקא בוסינין וההוא משח נגיד ברישא דמלכא ומרישא ליקירו דדיקנא קדישא, \nומתמן נגיד לכל אינון לבושי יקר דמלכא אתלבש בהו, הה\"ד שיורד על פי מדותיו, על פי \nמדותיו ממש ואינון כתרי מלכא דשמיה אשתכח בהו, תא חזי כל נגידו וכל חירו דעלמא לא \nנחית לברכא אלא על ידא דאינון כתרין קדישין דאינון שמא דמלכא קדישא, ובגיני כך כתיב \nשיורד על פי מדותיו על פי מדותיו ודאי, כד\"א על פי אהרן ובניו וגו', כך על פי \nמדותיו יורד ונגיד לכולהו עלמין לאשתכחא ברכן לכלא, ותא חזי האי שמן טוב לא זמין עד \nההוא זמנא דפולחנא דלתתא הוה סליק ואתעדן דא בדא הה\"ד שמן וקטרת ישמח לב, שמן לעילא \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "וקטרת לתתא כדין הוא חדוותא דכלא, עד כאן: \nהנה בארו כל מה שהיינו צריכים אליו ואמרו שמן וקטרת ישמח לב הוא לב השמים, והוא \nשכתוב בו ויאמר יי' אל לבו, והשמן היורד מהמקור על הראש, והקטרת סוד העבדה העולה \nמלמטה נקראים ונאספים שם ומשמחים הלב ההוא, ומשם תתפשט השמחה והאור לכל התחתונים, \nולולא שבא לשם תחלה אי איפשר לתחתונים לאכול בטובה כי משם תזדמן הפרנסה לכל העולמות \nבסוד עיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו: \nואמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג נ\"ח ע\"א) מאן עתו עתו דצדיק דא מטרוניתא דאתקרי עתו \nדצדיק, ובגיני כך כלהו מחכאן להאי עתו כלהו תתאי מאתר דא אתזנו, ורזא דא אוקימנא \nעיני כל אליך ישברו, ואתה נותן להם את אכלם בעתו כמא דאוקימנא, ת\"ח בשעתא דהאי כ\"ל \nמבסם לעתו ומתברך מניה, כלהו עלמין בחדו, כלהו עלמין בברכן, כדין שלמא אשתכח בעלאי \nותתאי, עד כאן: \nובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה אמר ר' רחמאי אלמלא צדיקים וחסידים שבישראל שמרימין \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אותי על כל העולם בזכיותיהן ומהם מתפרנס הלב והלב מפרנסן עד כאן, וכבר כתבתי זה. \nוהגרם הגדול לזה הוא עסק התורה וקיום המצות, ולפי היות זה כן באו הברכות והטובות \nכלן בתורה דרך הגדה וספור, ואינן דרך יעוד כלל כמו שכתבנו והוא כמגלה ואומר כי \nבעשותנו התורה והמצות ימשך ויתחייב מהם זה הטוב בהכרח, כי זה טבע העבודה, ואחר שזה \nכן ואין בו שום ספק אין לשאול למה כמו שיעד לנו הטוב הגשמי לא יעד הטוב הרוחני, או \nלמה אחר שלא תזכור היעוד הרוחני שהוא עקר השכר למה תזכור היעוד הגשמי שאינו עקר \nהשכר, כי לא בא ליעד כלל אלא לגלות ולהגיד הנמשך והמתחייב בהכרח מטבע העבודה ושכל \nהטובות וההצלחות נמשכות אחר המצות בטבע אלהי שהטביע בהם, ודרך הגלוי וההגדה הזאת \nבאר באמרו אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם, אם בחקתי תלכו הוא העסק \nבתורה ואת מצותי תשמרו הוא קיום מצותיה, ועשיתם אתם הוא התקון העליון תקון הכבוד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "שנתקן בעסק התורה וקיום המצות שהוא הדרך לתקון ההוא, ואחר ביאר הנמשך והמתחייב מזה \nואמר ונתתי גשמיכם בעתם ושאר הטובות מהשלום ונצחון האויב והפרות והרבות אותנו: \nואמרו במדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג קי\"ג ע\"ב) ועשיתם אתם כתיב ואי אתון תשתדלון למעבד \nלון לאתקנא שמא קדישא כדקא יאות, כל אינון ברכאן דלעילא ישתכחון גביכו בתקוניכון \nכדקא יאות. ונתתי גשמיכם וגו' כל חד וחד יתן חילא דידיה עליכו, ומאן אינון ההוא \nתקונא דעבדתון דאיהו שמא קדישא. כתיב ושמרו דרך יי' לעשות צדקה ומשפט וכי כיון \nדכתיב ושמרו דרך יי' מאי לעשות צדקה ומשפט, אלא מאן דנטיר אורחוי דאוריתא כביכול \nהוא עושה צדקה ומשפט דא קב\"ה עד כאן: \nוהרב המקובל ר' יוסף בן גיקטיליא ז\"ל כתב בספר שערי אורה במדת בינ\"ה בזה הלשון, דע \nוהאמן כי ספירת בינ\"ה וספירת מלכו\"ת שתיהן מכוונות זו אצל זו, וכשמדת מלכו\"ת מתוקנת \nבתקון ישראל בקיום התורה והמצות, אז ספירת בינ\"ה תופיע להריק כל מיני שפע וברכה דרך \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הצנורות עד שספירת מלכו\"ת מתברכת ומתמלאת, ואז נמצאים כל בני עולם בהשקט ובשלוה \nוהברכה משתלחת בכל מיני המזונות ונמצאת הברכה דבקה לארץ, וזהו סוד סדר כל הברכות אם \nבחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכל הפרשה, עד כאן: \nוהוא מה שאמרנו כי תקון הכבוד הוא בקיום התורה והמצות, ואליהם ימשכו כל הטובות ההם \nהנמשכים מן התקון ההוא, ואין זה הטוב בא דרך יעוד כי הדבר הנמשך אשר מטבע איזה דבר \nלהמשיכו והוא תלוי בו אין מקום וצורך ליעוד אליו, אלא לגלות דרך הגדה וספור שזה \nנמשך ומתחייב מן הדבר ההוא בטבע כמו שהוא הענין בקיום התורה והמצות שהם המפתח העצמי \nאל מקור הטובות כלם, כי הם תלויים בהם ובהכרח ימשכו בפתיחה ההיא שהוא הקיום, ואלו \nלא היתה זאת הפליאה בטבע קיום המצות שומה היינו אומרים בהכרח שמאחר שאין שום יחס \nבין קיום המצות ובין הטובות ההם ולא ימשכו אליהם בטבע ועם זה אנו רואים שהטובות ההם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "חלים על שומרי התורה נאמר שזה אמנם היה בשביל שיעד בהם והוא נאמן בבריתו וקיים \nבמאמרו ולא שטבע קיום התורה והמצות חייב כן, אבל מאחר שידענו נאמנה שמטבע קיום \nהתורה והמצות שימשכו אליהם כל הטובות ההם, נאמר שמה שבא בתורה בעניינם הוא הגדה \nוספור וגלוי ענין, כי מה שמדרכו להמשיך ולבא בטבע הייעוד בו מותר ואין צורך בו: \nומזה נדע כמה טובה גורמים המטיבים ומישרים אורחותם, וכמה רעה המקלקלים ומעותים \nאותם. ושלמה המלך ע\"ה רמז כל מה שאמרנו באמרו, עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים ישבע \nריש, כי הנה בעל השדה מזבלה ומעדרה וזורעה וגשם יגדל ויצמיח והאדמה בטבעה תוציא \nתבואתה והעובד ישבע לחם, כי זה ימשך ויתחייב בטבע בעבודתו, ומי שמבירה ואינו עובדה \nזה ודאי ישבע ריש כי מה יאכל כי הוא לא הכין אדמתו ולא תקנה, והוא אמרו ומרדף ריקים \nישבע ריש, וסוד הכתוב בנמשל הודיענו בחכמתו כי עובד האדמה העליונה סוד ה\"א אחרונה, \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ונקראת כן לפי שנאצלה מאדם העליון והוא התקון בעסק התורה והמצות כמשל הזריעה אל \nהשדה אחר הזבול והעדור שהוא משל אל הכוונה הראויה בעבודה. ובמדרשו של רשב\"י ע\"ה \n(ח\"ב ד' ע\"א) רבי אלעזר פתח גן נעול אחותי כלה וגו' גן נעול דא כנסת ישראל שהיא גן \nנעול, דאמר רבי אלעזר מה הגן הזה צריך אדם לעדור ולהשקות, כך כנסת ישראל צריכה \nלשמור ולעדור ולהשקות, ונקראת גן ונקראת כרם, מה הכרם צריך לעדור ולהשקות ולחפור, \nכך כנסת ישראל הה\"ד כי כרם יי' צבאות וגו', וכתיב ויעזקהו ויסקלהו, עד כאן: \nובהיותה מתוקנת על זה הדרך אז משקיף המאור העליון ומוריד גשם האור והברכה על האדמה \nהזאת והיא תתן את יבולה והעובד יאכל בטובה, כי כל הטוב ההוא ימשך ויתחייב בטבע \nבעבודתו, וזה סוד אם בחקותי תלכו וגו' ועשיתם אתם ונתתי גשמיכם בעתם וגו' וכמו \nשכתבתי למעלה, ומרדף ריקים שלא השלים התקון העליון והבור רק אין בו מים, ודאי ישבע \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ר\"ש כי תקון הכבוד שהוא עסק התורה וקיום המצות סבת כל הטובות והברכות, ובזולתו אין \nטובה וברכה באה לעולם דהא בהא תליא. והנביא ישעיהו ע\"ה אמר בנבואה רומז לזה הרעיפו \nשמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יי' בראתיו, \nוסוד הכתוב הרעיפו שמים עשו באופן שיקבלו השמים העליונים בסוד ואתה תשמע השמים שפע \nהאור והברכה ממעל מהמקור העליון, ושחקים מקבלים מן השמים יזלו צדק. ובחגיגה פרק אין \nדורשין, שחקים רחים טוחנות מן לצדיקים, והם צדיק וצדק שהם נקראים צדיקים והוא סוד \nהשחקים והם למודי יי' יכין ובועז שוקיו עמודי שש משפיעים האור שמקבלים מן השמים על \nצדיק חי העולמים, ועל צדק סוד מלכות בית דוד, ובהגיע שם משם יתפשט אל התחתונים, \nוהוא אמרו תפתח ארץ ויפרו העולם ישע, ובאמרו וצדקה תצמיח יחד רמז הגורם לכל הטוב \nהזה הבא מלמעלה למטה אמר כי הוא בסבת התקון שמתקנים עבדי יי' בעסק התורה וקיום \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "המצות בסוד וצדקה תהיה לנו וגו', אמר כי הצדקה שהוא הזכות בתקון ההוא תצמיח יחד \nהאור והשפע בעליונים, והטובה והישע בתחתונים, וזה אמרו יחד אני יי' בראתיו כלומר \nתקנתי וסדרתי התקון ההוא והמתקן באופן ימשך ויתחייב כל זה ממנו בטבע, ואדון הנביאים \nע\"ה רמז כל זה באמרו אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים: \nובבראשית רבה פרשת ע\"ה אין כאל ומי כאל ישרון הנאים והמשובחים שבך, כלומר כי \nהמשלימים הכוונה בתקון העליון בעבודתם שהוא הייחוד הם כאל בסוד ויקרא לו אל אלהי \nישראל. ובמגלה פרק הקורא ויקרא לו ליעקב אל ומי קראו אלהי ישראל ובבראשית רבה אמר \nאתה אלוה בעליונים,שני אלוה בתחתונים ובאר זה באמרו רכב שמים בעזרך והוא סוד הייחוד \nשגורמים בעבודתם והוא העזר הרמוז באמרו בעזרך, והוא התקון העליון שהוא תקון הכבוד \nוהיא הגאוה שמתגאה על ידם בסוד תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו על ידי ישראל למטה \nהוא מתגאה למעלה, ובאמרו שחקים רמז כי הנמשך והמתחייב מהעזר והגאוה שגורמים העובדים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "שפותח להם המקור העליון ומשפיע על השמים, ומהם מקבלים השחקים הטוחנים מן לצדיקים \nכלומר שמתקן להם יכין ובועז סוד השחקים ומשפיע מהם כל הטובות והברכות שמקבלים \nמלמעלה, כי זה מחוייב מטבע העבודה והוא מה שרצינו להוכיחו בזה הפרק: \n  \n", "en": ""}]}
