{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "39", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ב פרק מ", "hebrewTitle": "חלק ב פרק מ", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/39/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/39/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ב פרק מ \nתהייה זו צריכה באור שעם שאנו מאמינים אמונה אומן שהקב\"ה יחיה המתים וינערם מעפרם \nוהגוף עצמו שמת הוא אשר יקום כדי שיתפרסם שזו תחיית המתים ממש לא יצירה חדשה כיצירה \nהראשונה: \nאמנם יש לאומר שיאמר שזה יצדק במתים שיהיו כאותם שהחיה יחזקאל הנביא ע\"ה בבקעת דורא \nשהיתה מלאה עצמות שהיה שם יסוד להקים ולבנות הבנין עליו אבל המת מהיום כמה שנים \nשכלה ונרקב ושב לעפרו ולא נשאר ממנו שום דבר והוא בהכרח שיחיה ויקום וימנה עם שאר \nהצדיקים ואם כן הנה זו יצירה חדשה ממש כיצירת אדם הראשון לא תחיית המתים: \nובאור זה כפי מה שקבלו חכמי האמת אמרו כי הקב\"ה משאיר בגוף האדם עצם אחד קטן והוא \nהתחתון שבשדרה והעצם הזה אינו כלה ולא נפסד לעולם ונקרא בלשון רבותינו ז\"ל תרווד \nרקב אמרו בפרק ל\"ד מפרקי ר' אליעזר, ר' שמעון אומר כל הגופות נוגעין בעפר הארץ עד \nשאינו משתייר מן הגוף אלא כמלא תרווד רקב והוא מתערב כעיסה וכו', והנה זה יסוד חזק \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "על מה שיבנה בנין הגוף ועליו ישלם מציאות התחייה בענין שלא תהיה יצירה חדשה כי אם \nתחיית המתים: \nואמנם התחייה תהיה על זה הדרך אמרו בפרקי ר' אליעזר פרק ל\"ד ומאיזה מקום הוא יורד \nמראשו של הקב\"ה ולעתיד לבא מנער שער ראשו ומוריד תחיית טל ומחיה את המתים שנאמר אני \nישנה ולבי ער וגו' שראשי נמלא טל וגו' עד כאן. והטל ההוא יכנס בתוך העפר עד שיגיע \nאל העצם ההוא וירטבנו עד שיעשה כעיסה זו בתוך העפר, ויתפשט לכל צד וימתחו ממנו כל \nהאיברים וגידים ועצמות ובשר ועור מלמעלה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (ח\"ג רכ\"ב ע\"א) זמין קב\"ה לבתר דאתכלי בר נש בעפרא ומטי זמנא \nדתחיית המתים דההוא גרמא דאשתאר למעבד ליה כעיסה דא ונביע כחלב דא ומההוא נביעו נקי \nמצוחצח בצחותא יתערב ההוא גרמא ויתמחי כחלבא ובתר יקפיא ליה ויתצייר בציורא דא \nכגבינה דא בקפיאותא ולבתר יתמשך עליה עור ובשר ועצמות: \nובמקום אחר במדרש ההוא אמר ר' אלעזר תפח רוחיהון מאינון דאמרי דלא זמין קב\"ה לאחיא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מתייא ואיך יתעביד מניהו בריה חדתא יתון ויחמון אנון טפשין רחיקין מאוריתא רחיקין \nמניה, בידיה דאהרן הוה חוטרא אעא יבישא וקב\"ה לפום שעתא אהדר ליה בריה משניא בגופא \nורוחא, אינהו גופין דהוו בהו רוחין ונשמתין קדישין ונטרו פקודי אוריתא ואשתדלו \nבאוריתא יממא וליליא וקב\"ה טמיר לון בעפרא לבתר דיחדי עלמא על אחת כמה וכמה דיעבד \nבריה חדתא, אמר ליה רבי חייא ולא עוד אלא דההוא גופא דהוה יקום ממש דכתיב יחיו מתיך \nולא כתיב יבראו דמשמע דבריין אנון אבל יחיו דהא גרמא דא אשתאר בגופא תחות ארעא \nוההוא לא אתרקב ולא אתכלי בעפרא לעלמין ולההוא זמנא קב\"ה ירכך ליה ויעבד ליה כעיסה \nבחמירא ואסתלק ואתפשט לארבע זוין ומניה אשתכלל גופא וכל שיפוי וקב\"ה יתן בהו רוחא \nלבתר, א\"ר אלעזר הכי הוא, ותא חזי ההוא גרמא במה אתרכך בטל דכתיב כי טל אורות טלך \nוגו' וצדיקים שבחוצה לארץ נעשות להן מחילות ועומדים על רגליהם והולכים עד ארץ ישראל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ושם חיים כי הרוח תנתן בהם שם לפי שהיא קדושה וטהורה לא חוצה לארץ שהיא טמאה, והוא \nשכתוב הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת \nישראל וגו' ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם. ובמדרש ר' יהודא בן אלעזר שאל לר' חזקיה \nאמר ליה מתים שעתיד הקב\"ה להחיות למה לא יהיב נשמתהון באתר דאתקברו תמן ויתון לאחיא \nבארעא דישראל, אמר ליה נשבע הקב\"ה לבנות ירושלם ושלא תהרס לעולם דאמר ר' ירמיה עתיד \nהקב\"ה לחדש עולמו ולבנות ירושלם ולהורידה בנויה מלמעלה בנין שלא יהרס, ונשבע שלא \nתגלה עוד כנסת ישראל, ונשבע שלא יהרס עוד בנין ירושלם שנאמר לא יאמר לך עוד עזובה \nולארצך לא יאמר עוד שממה ובכל מקום אתה מוצא לאא שבועה, הה\"ד ולא יהיה עוד המים \nלמבול ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול וכתיב אשר נשבעתי מעבור מי נח, מכאן דלא לא \nשבועה ומכלל לאו אתה שומע הן: \nועתיד הקב\"ה לקיים עולמו קיום שלא תגלה כנסת ישראל ולא יהרס בנין ירושלם ובית המקדש \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לפיכך אין מקבלין נשמתן אלא במקום קיים לעולמים כדי שתהיה הנשמה קיימת לעולמים \nבגוף, ודא הוא דכתיכ הנשאר בציון והנותר בירושלם שהוא מקום קיים קדוש יאמר לו: \nא\"ר חזקיה מהכא הקב\"ה קדוש, ירושלים קדוש, הנותר בה קדוש, הוא קדוש דכתיב קדוש קדוש \nקדוש יי' צבאות וכתיב בקרבך קדוש. ירושלם קדוש דכתיב ממקום קדוש יהלכו. והנותר בה \nקדוש דכתיב והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו, מה קדוש הראשון קיים, אף \nהנותר קדוש וקיים: \nהנה כי לקיום ונצחיות הגוף צריך שיקבל הנשמה בארץ מקום הקיום והקדושה כדי שיהיה \nקיים נצחי כקיום ונצחיות הארץ הקדושה, ואולי כי לזה יצטרכו הצדיקים ללכת במחילות \nתחת הארץ עד הארץ הקדושה ושם יבצבצו ויעלו כדי שיוכנו גופי בני התחייה אל הקיום \nהנצחי באמצעות הנשמה הקדושה מה שלא היו מוכנים לזה אלו היו מבצבצים בארץ הטמאה: \nוהמאור הקדוש רשב\"י ע\"ה כתב בזה הלשון (ת\"ז מ' פ\"א ע\"א) כל אינון דגופא דילהון \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בארעא מסאבה אינון גופא בלא רוחא עד די יתגלגלון תחות ארעא וימטון לארעא דישראל \nויפקון מתחות הר הזתים ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא כדי דיתקיימון בעלמא דאתי \nעד כאן: \nובכתובות פרק אחרון אמר רבי חייא בר רבי יוסף עתידין צדיקים שמבצבצין ועולים \nבירושלם שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלם שנאמר וגנותי על העיר \nהזאת, וכאלו גופי בני תחיית המתים נוצרים בארץ הקדושה אחר שמבצבצים ועולים בה וכמו \nשהיתה היצירה הראשונה כדי שתוכן אל הקיום והנצחיות ובזמן התחייה תחזור עטרה ליושנה, \nוצדקו דברי רבינו הגדול הרמב\"ן זכרונו לברכה ודברי הרב ר' אהרן הלוי תלמידו ז\"ל \nבאמרם כי בני תחיית המתים לא ימותו עוד וכמו שיתבאר עוד במה שיבא בסייעתא דשמיא, זה \nשעור מה שרצינו לדעתו בענין תחיית המתים ימהר יחישה מעשהו במהרה בימינו אמן: \n  \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חלק ב פרק מא \nהעולם הבא הוא התכלית אשר אליו יכוונו הצדיקים והוא תקותם ותוחלתם והוא עולם הגמול \nהקצוי וסוף מתן שכרן של מצות ועסק התורה לבני תחיית המתים ודבר זה עקרו בתורה ויש \nלו פירוש ארוך מדברי סופרים בהרבה מקומות, גם בדברי הנביאים ע\"ה הענין רמוז קרוב \nלבאור אלא שליוקר ועלוי העולם ההוא והעלמתו מעין כל נברא אי איפשר להרחיב ולהאריך \nהדבור בו. אמר הנביא ומעולם לא שמעו ולא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה \nלו, ואמרו בפרק אין עומדין אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן כל הנביאים כלם לא \nנתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא עין לא ראתה וגו' נראה כי למעלת העולם ההוא \nאין שולט בו זולת עין של מעלה: \nובמדרשו של רשב\"י ע\"ה (תוספות ח\"ג ש\"א ע\"ב) מאי יעשה דא יובלא ההוא דאקרי העולם הבא \nודאי, כי העולם ההוא לא השיגהו נביא ולא נבא עליו, ולמדנו כי העולם הבא בא אחר ימות \nהמשיח לא קודם. ובמדרש קהלת ר' אמר, סעודה ראו מתן שכר לא ראו, ורבי יוסי אמר לא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "סעודה ולא מתן שכר ראו, הנה כי לדברי הכל מתן שכר המעותד לצדיקים על עמלם בתורה \nובמצות באותו עולם שהוא סוף הגמול לא ראוהו הנביאים ולא נבאו עליו, וממה שנחלקו \nבסעודה נראה שאינה משל ולא חידה וכל שכן לדעת ר' שחלק בין סעודה למתן שכר שהוא סובר \nשאין הסעודה משל. ובפרק המוכר את הספינה אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עתיד הקב\"ה \nלעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר יכרו עליו חברים: \nומדברי הרמב\"ם ז\"ל בהלכות תשובה פרק ח' נראה שהיא משל שכתב וחכמים קראו לה דרך משל \nלטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה. וכבר השיגו הראב\"ד ז\"ל ואמר ואם זו היא הסעודה אין \nכאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה עד כאן: \nהגה\"ה ועיין בספר הזהר הנגלה פרשת תולדות יצחק [מדרש הנעלם ח\"א קל\"ה ע\"ב] ותראה \nפשוטי הענינים בענין הסעודה כדברי הרמב\"ם ז\"ל לית נגר ובר נגר די יפרקנון ובהיות \nשהרב ז\"ל היה בקי במדרש רשב\"י ע\"ה תמה אני איך לא הביא זה ואפשר שהענין הוא כמו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שתירץ רעיא מהימנא (ח\"ג קכ\"ח ע\"א) בענין אין בין ימות המשיח לעולם הזה אלא שעבוד \nמלכיות בלבד וזה התירוץ נוכל לתרץ עליו והכל אמת פנימי וחיצון ולא פליגי. יהודה \nגדליה: \nוהרמב\"ם ז\"ל לדעתו שהוא מאמין שגם אם יש לצדיקים הגמורים בעולם הזה שכר טוב כפי \nמעשיהם מכל מקום עיקר השכר הוא רוחני ולנפש בלבד בעולם הבא, ולדעתו ז\"ל העולם הבא \nהמוזכר בדברי רבותינו ז\"ל בכל מקום הכוונה להם בו העולם הבא לאדם אחר המות מיד \nבהפרד הנפש מן הגוף שאין בו אכילה ושתיה ולא שום תענוג ושמוש משמושי הגוף ותענוגיו: \n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "והוא שכתב בפרק ח' מהלכות תשובה בזה הלשון העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות \nהצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתיה \nולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכים להם בעולם הזה ולא יארע דבר בו מן הדברים \nשמארעין לגופות בעולם הזה כגון ישיבה ועמידה ושינה ומיתה ועצב ושחוק וכיוצא בהן, כך \nאמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים \nיושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה, הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין \nשם אכילה ושתיה וזה שאמרו צדיקים יושבין על דרך חידה כלומר נפשות הצדיקים מצויים שם \nבלא עמל ולא יגיעה וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעה שידעו שבגללה זכו לחיי \nהעולם הבא מצוייה עמהם והיא העטרה שלהם. כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו, והרי \nהוא אומר ושמחת עולם על ראשם ואין השמחה גוף כדי שתנוח על הראש כך עטרה שאמרו חכמים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "כאן היא הדעה ומהו זה שאמרו ונהנין מזיו השכינה שיודעין ומשיגין מאמתת הקב\"ה מה \nשאינן יודעין והם בגוף האפל והשפל עד כאן שם: \nויאמין עם זה שעם היות עקר השכר הזה לנפש בלבד עוד יש שכר אחר גשמי לעולם הזה לימות \nהמשיח וזה בתחיית המתים שיחיו אז הצדיקים הגמורים והטעם לדעתו ז\"ל אם כדי לפרסם נסי \nהקב\"ה ואמונתו בעולם ואם כדי שישיגו קצת תענוג גשמי אז כימים שנצטערו בהם או יותר \nכפי מה שתגזור החכמה העליונה או כדי שיקנו שלמות יותר מאשר קנו בתחלה כאשר לא יכלו \nלהשיג בחייהם המעלה שהיתה ראויה להם לפי יושר לבם מפני המעיקים ועול הגלות: \nאבל מכל מקום לדעתו ז\"ל כפי מה שכתב בפרק חלק בפירושו למשנה, וכפי מה שנמצא לו ז\"ל \nבאגרת תחיית המתים ימותו אחר שיחיו וישובו לעפרם ויזכו אז הנשמות ההן למדרגה יותר \nגדולה בעולם הבא ממה שהיו בה קודם התחיה כפי מה שהשיגו בחיים השניים מאמתת הקב\"ה. \nולדעתו ז\"ל גם על זה אמרו העולם הבא אין בו לא אכילה וכו' לפי שאין שם גוף וגויה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שאלו היה שם גוף וגויה יהיו אם כן הכלים לבטלה אחר שאין משתמשים בהם הפעולות \nהגשמיות כאכילה ושתיה ותשמיש, ובאגרת תחיית המתים אמר שאין להביא ראיה מהפליאה \nשמצינו במשה רבינו ע\"ה ואליהו ז\"ל שעמדו זמן הרבה בלא אכילה ושתיה והם בגוף וגויה \nלומר שכן תהיה הפליאה בבני העולם הבא שיהיו גוף וגויה ויתקיימו כקיום משה ואליהו, \nאמר שאין לומר כן ואמר הטעם לפי שאם נתבטלו הכחות הגשמיות מהם ע\"ה היה זה לפי שעה \nואין בזה כלים לבטלה שהרי נשתמשו בכליהם קודם הפליאה ואחריה, אבל בבני העולם הבא \nשאין שם אכילה ושתיה ושאר שמושי הגוף שנאמר שיברא אלהים חדשה ויהיו שם בגויות \nוכליהם ישובו ריקם, זה מן הנמנע כי אין הפועל החכם מדרכו שיפעול דבר לבטלה חלילה: \nולכך יש לכל משכיל להאמין שאין בבני העולם הבא גוף וגויה כי אם נפשות בלבד זה כלל \nדעתו והעולה מדבריו ז\"ל. וכבר השיגו הראב\"ד ז\"ל וכתב עליו בזה הלשון דברי האיש הזה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא נשמות בלבד, וחיי ראשי לא היה \nדעת חכמי התלמוד על זה שהרי אמרו עתידים צדיקים שיעמדו בלבושיהם ק\"ו מחטה, וכן היו \nמצוין לבניהם אל תקברוני בכלים לבנים ולא בשחורים שמא אזכה וכו', והצדיק אמר שלא \nישובו הצדיקים לעפר אלא עומדים בגויתם, וכן אמרו במומם עומדים ומתרפאים, וכל אלה \nמוכיחין כי בגויתם הן עומדים חיים, אבל איפשר שהבורא ישים גויתם חזקות ובריאות \nכגויות המלאכים וכגוית אליהו ז\"ל ויהיו העטרות כמשמען ופשוטן ולא יהיה משל עד כאן \nדבריו: \nוגם רבינו מאיר בן ר' טודרוס הלוי ז\"ל כתב לחכמי לוני\"ל אגרת תלונות על הרמב\"ם ז\"ל \nוצעק עליו צעקה גדולה ומרה ואמר מתרעם אני עליו שבזה כפר בתחיית המתים שהוא נקרא \nהעולם הבא באמת ואם קבלנו שאין בו גוף וגויה אם כן אין שם תחייה, והשיבו הרב ר' \nאהרן, שאולי על העולם הבא שאמרו וחד חריב אמר. וזו הלצת הבל על הרב ז\"ל שבפרק ההוא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יש להוכיח מדבריו שעל העולם הבא לאדם תכף הפרדו מזה העולם אמר שהוא עולם הנשמות \nשמיד זוכה אליו, ועוד שהרב ז\"ל מאמין שהגלגל ומה שבתוכו הווה ואינו נפסד כלל ואם כן \nאין מקום להלצת הר' אהרן על הרב ז\"ל בזה ושבה התלונה בעינה למכונה, ודעת הרב ז\"ל \nבכל זה נגד דעת חכמי התלמוד וחכמי המדרש ז\"ל ונגד הקבלה האמיתית המקובלת עד משה \nבסיני: \nוהר\"י אלבו בספר עקרים שלו פרק ל\"א מהמאמר הרביעי אמר כי העולם הבא המוזכר לרז\"ל שם \nנאמר בכללות וייחוד נאמר בכלל על כל מדרגה ממדרגות שכר הנפשות אחר המות, ויאמר \nבייחוד על המדרגה היותר גדולה שאפשר שתושג לנפש הצדיק שהיא מדרגה באה אחר תחיית \nהמתים, ואותה מדרגה ביחוד תקרא חיי העולם הבא: \nועל כן יאמרו כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא כלומר כי בעולם הנשמות הבא לאדם אחר \nהמות ישיג כל אחד ואחד מישראל בו מדרגה מה לפי מעשיו. וכן חסידי אומות העולם יש להם \nחלק ומדרגה מה בעולם הבא. אבל המדרגה הגדולה האחרונה שהיא חיי העולם הבא לא יזכה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אליה כל אדם אלא הצדיקים הגמורים ולאחר תחיית המתים, ואמר שהראיה על זה הוא אמרם \nחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, ואם לא היה העולם הבא אלא המדרגה הבאה \nלאחר תחיית המתים איך יאמרו שחסידי אומות העולם זוכין לה והנה המדרגה ההוא אינה \nמושגת אלא לצדיקים גמורים בלבד: \nהנה גזר אומר ששם בעולם הבא יאמר על עולם הנשמות ועל העולם הבא אחר התחייה ושחז\"ל \nישתמשו בו לכל אחד משני העניינים וזו פשרת הבל כי אין המחלוקת בשמות כי אם בענין \nעצמו לדעת אם שכר המצות יקנם הצדיק בעולם הבא אליו מיד אחר המות, ויפורש לפי זה \nהעולם הבא עולם הנשמות ושם הוא סוף מתן שכרן של מצות והגמול האחרון, או אם הוא אחר \nתחיית המתים והזמן ההוא יקרא. עולם הבא, שעם שבעל הגמול ברוך הוא משלם שכר טוב \nליראיו בעולם הנשמות הנקרא גן עדן הנה השכר העצום והטוב הצפון הוא אחר התחייה והזמן \nההוא סוף השכר ותכליתו האחרון ובו ישולם השכר ההוא לגוף ולנפש ויתענגו יחד כמו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שיבא: \nוכתב עוד בפרק ההוא בזה הלשון ומצאתי סמך לדברי אלה ממה שנמצא במדרש רבי נחוניא בן \nהקנה ישב רבי ברכיה ודרש מאי האי דאמרינן כולי יומא העולם הבא ולא ידעינן מאי \nקאמינא העולם הבא מתרגמינן עלמא דאתי ומאי עלמא דאתי מלמד שקודם שנברא העולם עלה \nבמחשבה לבורא אור להאיר ונברא אור גדול שאין עין כל בריה יכולה לשלוט בו, צפה הקב\"ה \nשאין יכולין לסבלה לקח שביעית ושם להם במקומו והשאר גנזו לעולם הבא אמר אם יזכו בזה \nהשביעית וישמרוהו אתן להם זה לעולם האחרון, והיינו דאמרינן העולם הבא שכבר בא מששת \nימי בראשית הה\"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך וגו' עד כאן לשון \nהמדרש: \nוכתב עליו הרמב\"ן ז\"ל בשער הגמול וזה לשונו פירוש העולם הבא שכבר בא וזכר לשון \nתרגום שלו שקורין אותו חז\"ל עלמא דאתי ללמד שהוא ממשמש ובא וביאר שזה העולם הבא הוא \nאור והוא האור שעלה במחשבה ונברא קודם העולם הזה לומר שהוא ההשגה האחרונה שאדם משיג \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ומתעלה בה עד כאן לשונו שם: \nוזה מפורש כמו שכתבנו שהעולם הבא הוא ממשמש ובא תמיד, כלומר לכל אדם אחרי מותו, \nוקודם התחייה, ועליו נקרא עלמא דאתי, וגם יש מדרגה אחרונה שאדם מתעלה בה נקראת גם \nכן עולם הבא עד כאן דברי הר\"י אלבו ז\"ל: \nואין כוונת המדרש מה שחשב ולא פירוש הרמב\"ן עליו, כי צריך קבלה איש מפי איש ורצה \nלשקלו בדעתו כדרכו בשאר דבריהם ז\"ל ולא ישוקל כלל במשקל השכל כי הוא למעלה ממנו, \nוסודו כי קודם שנברא העולם הוא עולם הבנין עלה במחשבה היא חכמת אלהים לברא אור היא \nאם הבנין ואם הבנים ה\"א ראשונה והוא אמרם שכבר בא בסוד ויהי אור או שכבר היה כלומר \nקודם ששת ימי בראשית והוא הטוב הצפון לצדיקים, ומה שאמר רבינו הגדול שהוא ממשמש \nובא, קבלתו ז\"ל לרמוז שהוא בא תמיד ואינו פוסק ששם הנחת הרוח העליון ומשם מתאצל ובא \nעל שבעת אבני הבנין תמיד בלי הפסק והאור הזה הוא סוף מה שאדם משיג והיא המדרגה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "האחרונה שהוא מתעלה בה והיא אשר יתעלו בה בני התחייה. והוא שאמר המדרש אתן להם זה \nלעולם האחרון והוא רמז לעולם הבא שאחר התחייה ואין כוונתם במדרש הזה לרמוז על עולם \nהנשמות הבא לאדם אחר מותו מיד כלל: \nוהפלא על החכם הזה איך עלה על לבו כי רבינו הגדול יביא מדרש ויפרשנו פירוש יסתור בו \nדעתו דעת האמת שהוא שבכל מקום שהזכירו רבותינו ז\"ל עולם הבא הכוונה להם על הבא אחר \n", "en": ""}]}
