{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "44", "title": "ספר עבודת הקודש — חלק ג פרק ד", "hebrewTitle": "חלק ג פרק ד", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/44/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/44/", "segments": [{"index": 1, "he": "חלק ג פרק ד \nאמנם שבני אדם נכבדים ממלאכי השרת, ולא מאותם המתחדשים בכל רגע, כדברי הראב\"ע ז\"ל, \nאבל מהשרים היושבים ראשונה במלכות קיימים תמיד במדרגתן, דבר זה עקרו בדברי הנבואה, \nומקובל ביד חכמי ישראל הקדושים אשר מפיהם אנו חיים: \nאמרו בפרק חלק א\"ר יוחנן גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת, שנאמר באדין נבוכדנאצר \nמלכא תוה וגו', וכתיב ענה ואמר הא אנא חזי גוברין ד' וגו', ורוה די רביעאה דמה לבר \nאלהין: \nובאלה הדברים רבה א\"ר אבא, לעתיד לבא עתיד מחיצתן של צדיקים להיות לפנים ממלאכי \nהשרת, והם שואלין להם מה הלכות חדש הקב\"ה היום. א\"ר לוי בר חנינא ואל תתמה אף בעולם \nהזה היתה מחיצתן לפנים ממלאכי השרת שנאמר ורוה די רביעאה וגו', שהיו לפנים מן המלאך \nוהוא מכבה לפניהם האש: \nובפסיקתא רבתי ענה ואמר הא אנא חזי וגו', ורוה די רביעאה וגו', ורוה דקדמאה לא נאמר \nאלא ורוה די רביעאה זה גבריאל שהיה מהלך אחריהם כתלמיד אחר הרב, ללמדך שהצדיקים \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "גדולים ממלאכי השרת, כיון שראה נבוכדנאצר את גבריאל מיד הכירו, אמר זהו שראיתי \nבמלחמתו של סנחריב בשעה ששרפן, ר' אליעזר הגדול אומר בשעה שראה נבוכדנאצר את \nגבריאל, נזדעזעו כל אבריו ואמר, זהו המלאך שראיתי במלחמתו של סנחריב, שנדמה כביבית \nקטנה של אש ושרף את כל מחנהו: \nובפרק ערבי פסחים בשעה שהפיל נבוכדנאצר לחנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, אמר יורקמי \nשר הברד לפני הקב\"ה, רבונו של עולם ארד ואצנן את הכבשן, ואציל את הצדיקים, אמר \nגבריאל אין גדולתו של הקב\"ה בכך, אני שר האש ארד ואקרר מבפנים ואקדיח מבחוץ, ואעשה \nנס בתוך נס אמר לו הקב\"ה רד. ובבראשית רבה פרשה מ\"ד אימתי ירד מיכאל בחנניה מישאל \nועזריה: \nומכל מקום למדנו שהצדיקים רבים ונכבדים ממלאכי השרת, ושאינן מהמתחדשים בכל רגע \nכדברי הראב\"ע ז\"ל המתחכם מדעתו. ובבראשית רבה פרשה ע\"ו א\"ל זה מיכאל וגבריאל שהן \nשרים של מעלה דכלא מתחלפין ואינון לא מתחלפין: \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עוד מצאתי במדרש שוחר טוב במזמור ק\"ג, מה שלא יכלו ששים רבוא לשמוע, שמע משה לעצמו \nוקרא לו הדבור, שנאמר ויקרא אל משה, ולא נזוק, ללמדך שגדולים הצדיקים יותר ממלאכי \nהשרת, שהם אינן יכולים לשמוע קולו, אלא עומדים ומזדעזעים ונבהלים וכו'. ובפרק גיד \nהנשה וישר אל מלאך ויוכל, איני יודע מי נעשה שר למי, כשהוא אומר כי שרית וגו', הוי \nאומר יעקב שר למלאך. ובויקרא רבה פרשה כ\"ד והיית רק למעלה, יכול כמוני, תלמוד לומר \nרק לשון מעוט, גדולתי למעלה מגדולתכם עד כאן. הרי שלא מעט רק גדולתו, אבל גדולתם \nלמעלה מגדולת מלאכי השרת: \nובספר סודי רזי ויאבק איש, יש אומרים שרו של עשו היה, ויש אומרים מיכאל היה, א\"ר \nטרפון, לא היה לו רשות למיכאל לזוז ממקומו עד שנתן לו יעקב רשות. ויאמר שלחני. אמר \nליה גנב אתה או קוביוסטום אתה אמר ליה עמוד וראה. באו כתות כתות של מלאכי השרת, \nואמרו למיכאל עלה כי הגיע זמן השירה לומר אמר להם איני יכול מפני זה עד כאן. ומה לו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "להראב\"ע ולשכלו, כי ארח לחברה עם הפלוסופים הנמשכים אחר שכלם, ולמה לא יאמין ויודה \nאל חכמי ישראל הקדושים, ההולכים לתומם, אשר קבלו האמת מפי הנביאים ואין דבריהם כפי \nהמחקר השכלי, כי אם למעלה ממנו: \nוזה שהשיב על הגאון באמרו והנה שכח דברי השם, אני לפניך אלך. יושב על זה, אחר \nשאשאל, ולמה תהיה מעלת כורש עם היותו משיח, למעלה ממעלת ישראל, שבישראל כתיב כי ילך \nמלאכי לפניך, ובכורש אמר אני לפניך אלך. והנראה לי לומר בזה, כי הליכת המלאך לפני \nישראל אינו מן הפלא, לפי שהם נכבדים ממנו, מצד מעלת התורה שקבלו ומצד הנשמה שבהם, \nכמו שיבוא בסייעתא דשמיא, מה שאין כן בשום אומה ולשון, ואלו אמר בכורש מלאכי ילך \nלפניך, היה בזה מקום לטעות, שאין הפרש בין מקבלי התורה לשאר האומות, ושאפילו שאר \nהאומות גדולים ממלאכי השרת, לזה לא נאמר בו מלאכי ילך לפניך, אלא אני לפניך אלך, \nשאין בזה מקום לטעות: \nעוד השיב עליו על מה שאמר, כי השמור נכבד מהשומר, והוא דעת חכמי האמת, אמרו בבראשית \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "רבה פרשה ע\"ו, ר' מאיר ורבי יהודה ור' שמעון, ר' מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר, \nמן מה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך, הוי הנשמר גדול מן השומר. ר' יהודה אומר מי \nגדול הנושא או הנישא, מן מה דכתיב על כפים ישאונך, הוי הנישא גדול מן הנושא, ר' \nשמעון אמר מן מה דכתיב שלחני, הוי המשלח גדול מן המשתלח. ובשוחר טוב מזמור ק\"א, א\"ר \nמאיר, ומי גדול הנושא או הנישא, הוי אומר הנישא גדול מן הנושא. ומי גדול השומר או \nהנשמר, הוי אומר הנשמר גדול מן השומר, למה שאלולי שיש בו מעשים טובים, לא היה נישא \nונשמר, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך וגו'. הנה בארו ע\"ה, כי מעלת ישראל על המלאכים מצד \nהתורה ומעשים טובים שבהם, ובעבורה יהיה הנישא והנשמר גדול המעלה מהנושא והשומר. ומה \nשהשיב עוד על הגאון מהאבות שהיו שומרי צאן, ומשה אדוננו ודוד מלכנו ע\"ה, אינה תשובה \nויש לתמוה עליו שהשוה כל הפנים, שאין לומר מפני זה שיהיה הנשמר גדול מהשומר, שהרי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אין ביניהם יחס ודמיון מפאת הצורה והשכל, ולא ימשך משמירה זו טעות לומר הנשמר גדול \nמן השומר, שההבדל ביניהם רב מאד, מצד הצורה אין צריך לומר, ומצד החיות גם כן המרחק \nרב ביניהם, כי אין חיות האדם כחיות השור והסוס, ואין לשומר ירידה מכבודו בשמירה \nההיא כלל. ועוד כי אין שמירת המלאך הצדיקים, דומה לשמירת האדם הצאן, שהאבות היו \nשומרי צאן, להסתפק מהם כדי חיותם כשאר מלאכות, אלא שבחרו מלאכת הרעיה, להתרחק מן \nהיישוב להתבודד במדבר, לעסוק במה שנמסר להם מהחכמה במקום שאין בני אדם מונעין \nומטרידין אותם, וכמו שאמרו בבראשית רבה פרשה ס\"ו, כאן שכב, אבל כל עשרים שנה שעמד \nבביתו של לבן לא שכב, ומה היה אומר, ריב\"ל אמר ט\"ו שיר המעלות שבספר תלים, מאי \nטעמיה שיר המעלות וגו', יאמר נא ישראל, ישראל סבא. ר' שמואל בר נחמן אמר, כל ספר \nתלים היה אומר, מה טעם ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, ישראל סבא. ובפרשה ע\"ב אמרו, \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "גנובתי יום וגנובתי לילה, קריין לי גנבא ביממא וגנבא בלליא, מה היה אומר ריב\"ל אמר \nט\"ו שיר המעלות וכו'. ועוד יש סוד גדול ברעית יעקב הצאן נעלם מהראב\"ע ז\"ל יתבאר \nבמקומו אם יגזרו מן השמים: \nומשה ודוד ע\"ה, כבר אמרו בואלה שמות רבה פרשה ב', בדק לדוד בצאן ומצאו רועה יפה \nוכו'. ואף משה, לא בחנו הקב\"ה אלא בצאן וכו'. והכל לתכלית רעית ישראל צאן מרעיתו. \nואין לומר מפני זה שהנשמר גדול מן השומר, שאין לומר זה אלא במי שיש ביניהם יחס או \nדמיון מה, ומפני איזה שלמות שיש בנשמר שאין בשומר, אבל שמירת המלאכים לצדיקים, הנה \nהם מתיחסים אליהם בצורה, ועוד כי נשמת הצדיקים למעלה מהמלאכים ואין מן הפלא שישמור \nהתחתון לעליון ממנו, ועוד מפני המעלה הנוספת בצדיקים שהם שומרי התורה ומצותיה, \nוראוי שיהיו להם שומרים היותר נכבדים שבנבראים ומזה הצד צדקו דברי הגאון, באמרו כי \nבני אדם נכבדים מהמלאכים, ושנבראו בעבורם, ואין ספק שלא אמר הגאון, כי אם על \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הצדיקים הגמורים שהם גדולים מהמלאכים ושנבראו לתשמישם, וכן הוא דעת רז\"ל כמו \nשכתבתי: \nובבראשית רבה פרשה ע\"ד, ויפגעו בו מלאכי אלקים, כמה מלאכים היו חלים ומרקדים לפני \nאבינו יעקב וכו'. א\"ר יודן נטל מאלו ושלח וכו', ובפרשה ע\"ה רבנן אמרי מלאכים ממש. \nואמרו עוד שם, מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי שרת ונדמו לו לחיילות של \nמלך וכו', ובמדרש חזית, מיד זמן לו הקב\"ה חמשה מלאכים כדמות בני אדם, אמרו לו רבי \nתן לנו חמשה סלעים, ואנו מעלים אבנך לירושלם, ובלבד שתתן ידך עמנו ונתן ידו עמהם \nונמצאו עומדין בירושלם. למדנו שהמלאכים נבראו לצרכי הצדיקים, ולמדנו שהעליונים \nצריכים עזר מהתחתונים, והוא שאמרו לו ובלבד שתתן ידך עמנו: \nומה שהשיב עוד שהשם נקרא שומר ישראל, אינה תשובה גם זו, כי אין הדברים אמורים כי אם \nבנבראים המתיחסים בקצת, וכל שכן אם יש מעלה לזה על זה כמו שיש לנשמת הצדיק על \nהמלאך, ועוד מצד התורה, ועוד שאין שמירת השם לישראל דומה לשמירת המלאך ושוה אליה, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "כי אין שמירת המלאך לישראל, כי אם כמשל האומן השומר את בן המלך מאיזה נזק מעותד לבא \nעליו אם לא ישמר, והנה הוא אינו יכול להשמר, וצריך אל שומר מבחוץ ישמרנו במצות המלך \nבדברים שצריך שמירה מהם, אין השומר יכול כי אם על השמירה המסורה לו מיד המלך, אבל \nאם יצטרך לדברים אחרים אינו יכול עליהם. והוא שנאמר בזה המלאך הנה אנכי שולח מלאך \nלפניך לשמרך בדרך ולהביאך וגו', ושמא תאמר שכמו שהרשיתיו בזה שהוא רשאי ושולט \nבדברים אחרים, אמר השמר מפניו וגו', כי לא ישא לפשעכם, שאין זה ברשותו לפי שרשות \nאחרים עליו, והוא אמרו כי שמי בקרבו, ותרגם אונקלוס ארי בשמי ממריה, ולא יעבר חק \nהנה כי אין בידו רשות כי אם על מה שנמסר לו מהשמירה, והנה הנשמר גדול מן השומר כמו \nשבן המלך גדול המעלה מהאומן, אבל שמירת השם לישראל, היא ההנהגה המעולה וההשגחה \nהנפלאה בהם אשר בה הם נבדלים מכל אומה ולשון, שאין שום כח ומלאך זולת השם ב\"ה יכול \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "על שתים אלה. והדבקות הגדול שהוא דבק בהם והם בו, גורם להם ההשגחה ההיא לפי שאין \nשום אמצעי ביניהם וכמו שאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי, והכוונה לומר \nשהם למעלה מנשרי המרכבה, והרי הם במחיצתו ורשותו של מקום בלי אמצעי, והוא אמרו \nואביא אתכם אלי: \nולהורות על שיכלתו בלתי בעל תכלית הקדים להם מה שראו במצרים מהנסים והנפלאות בשנוי \nמנהגו של עולם שיורו על היכולת הבלתי בעל תכלית, והוא אמרו אתם ראיתם אשר עשיתי \nלמצרים, והרי זו השגחה ושמירה שלא ישוער אמתתה וגדולתה, ומזה נקרא השם המשגיח השגחה \nכזו שומר ישראל, ומצד ההנהגה המעולה נקרא רועה ישראל, ולא נמצא בשום מקום שיקרא \nהמלאך שומר או רועה ישראל, שזה היה מורה עצם השמירה בעצמו, אבל אמר בו לשמרך, כי \nמלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, שזה יורה תכלית ההבדל בין שמירה לשמירה, כהבדל שיש \nבין הבורא לנברא, ולזה אף אם נקרא השם שומר ישראל לא יאמר בו חלילה הנשמר גדול, אבל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "יצדק במלאך שהוא נברא, כי מאחר שזה וזה נבראים אינו מן הפלא שנאמר שנברא זה בעבור \nזה: \nומה שהשיב עוד ממיכאל שנקרא שר ישראל וישראל נכבד ממנו, כבר פירשו רז\"ל שלא נקרא כן \nכי אם על שהוא תובע צרכיהם ומדבר ומליץ טוב עליהם, אמרו בואלה שמות רבה פרשה י\"ח \nורבינו הקדוש אומר זה מיכאל לעצמו, שנאמר ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על \nבני עמך, שהוא תובע צרכיהן של ישראל ומדבר עליהם, שנאמר ויען מלאך יי' ויאמר יי' \nצבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם. ואומר ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל \nשרכם עד כאן: \nועוד כי כבר אמרנו כי אין הדברים אמורים כי אם בזמן שישראל צדיקים ועושים רצונו של \nמקום, אבל כשאין עושים רצונו של מקום הרי הם עבדים לעבדים, שהאומות שהם נתונים \nלממשלת השרים הם שריהם ואדוניהם, ובזמן ההוא אין ישראל עושין רצונו של מקום היו, \nומחסדי השם היה שנתנו למיכאל שר החסד להליץ טוב עליהם, ולזה אמר מיכאל שרכם, וזה \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "המדבר גבריאל היה, שגם הוא יצא לישע ולעזר וכאמרו והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא \nלעזרני, והוא אמר מיכאל שרכם: \nובואלה שמות רבה ד\"א הנה אנכי שולח מלאך לפניך, אמר הקב\"ה לישראל אלו זכיתם אני \nבעצמי נעשיתי לכם שליח כדרך שעשיתי לכם במדבר שנא' ויי' הולך לפניהם וגו', ועכשיו \nשלא זכיתם הריני מוסר אתכם לשליח, שנאמר הנה אנכי שולח מלאך, ואימתי נמסרו לשליח \nבשעה שעבדו עבודה זרה עד כאן. הנה החטא גרם להם לראות עולם הפוך עליונים למטה \nותחתונים למעלה, ודעת רבי' חננאל ז\"ל כי זה המלאך היה מיכאל, וכן כתב הראב\"ע ז\"ל, \nואולי כי על הזמן ההוא נקרא שרכם, לפי שמשנתמנה עליהם לשמרם ולהביאם עם שנסתלק אחר \nכך נשארה האהבה במקומה לתבוע צרכיהם ולדבר טוב עליהם: \nובספר סודי רזי מצאתי א\"ר אלעזר בשעה שהיו מתאבקים מיכאל ויעקב רצה מיכאל לסכנו, \nמיד נגלה הקב\"ה ותשש כחו דכתיב וירא כי לא יכול לו ועשאו צולע, א\"ל הקב\"ה למיכאל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יפה עשית שעשית כהן גדול שלי בעל מום, א\"ל רבונו של עולם ולא אני כהנך א\"ל אתה כהני \nבשמים והוא כהני בארץ. אמר להקב\"ה רבונו של עולם ארד וארפאנו, קרא מיכאל לרפאל וא\"ל \nחברי אתה ממונה על הרפואות, עמוד לי בצרה זו, מיד ירד רפאל וריפאו. א\"ל הקב\"ה למה \nעשית כך לבני בכורי, א\"ל לא לכבודי עשיתי כי אם לכבודך, א\"ל עכשו תהא ממונה עליו \nועל זרעו עד סוף כל הדורות, כדכתיב כי אם מיכאל שרכם והוא ויעף אלי אחד מן השרפים \nמיוחד שבשרפים עד כאן. ואין הכוונה לומר שישראל נתנו לממשלת מיכא\"ל חלילה או לזולתו \nמן הנפרדים, כי כבר הוציאנו המקום ברוך הוא מתחת רשות נכר והכניסנו ברשות היחיד, \nוכענין שכתוב אשר חלק יי' אלקיך אותם לכל העמים, וגומר, ואתכם לקח יי' וגו', אבל \nענין אמרו כי אם מיכאל שרכם, הוא להיותו תובע צרכי ישראל ומליץ טוב עליהם כמו \nשכתבנו, והוא עומד נגד שרי האומות המקטרגים עלינו ומבקשים לכלותינו שלא יזיקונו ולא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "יגעו בנו, לא להיותנו תחת רשותו והנהגתו לקבל ממנו השפעתו חלילה, כי ליי' אנו ובו \nאנו דבקים: \nובספר היכלות בהיכל הרצון אמר המאור הקדוש רשב\"י ע\"ה (ח\"ב רנ\"ד ע\"א) בזה הלשון, \nבסטרא דדרום קיימא חד נהורא עילאה ימינא דכל עלמא דהא מניה שראן ישראל לאתאחדא ברזא \nדמהימנותא, ואיהו מיכא\"ל רב חילא דנהורא ימינא אפטרופוסא רבה דישראל, בגין דכד סטרא \nאחרא קיימא לאסטא' עליהו דישראל, כדין מיכא\"ל אטען עמיה ואתעביד סניגורא עליהו \nדישראל ואשתזבן מההוא קטיגורא מארי דבבו דישראל בר בזמנא דאתחרב ירושלם דהא בדין \nאתגברו חובין, ומיכא\"ל לא יכיל בהדיה דסטרא אחרא דטענתיה דמיכא\"ל תבירא עליהו \nדישראל, וכדין כתיב השיב אחור ימינו מפני אויב עד כאן: \nומה שהשיב עוד ואמר ואיך יצוה השם לנכבדים בעיניו שישמרו מפני הקטן וכו', יש לומר \nכי ישראל היו עלולים לחטא, כי כבר שמטו אחת מסטרא מולין (מלאך מט\"ט), וחשש שמא יבאו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "לטעות במלאך ההוא ולעבדו כי יאמרו אחר שהוא שר עלינו רצונו של מלך שיכבדו את שריו \nועבדיו, לזה אמר השמר מפניו שלא תטעה בו, ושמע בקולו כי קולו הוא קולי, אבל אל \nתמירני בו שתתן אלהותי אליו, והראיה על שאין בו אלהות, כי אם תחטא כנגדי לא ישא \nלפשעכם כי שמי בקרבו, תגרמו שישמט שמי מקרבו ויענש, ועל דרך שאמרו כשם שנפרעין מן \nהעובדים כך נפרעים מן הנעבדים, וזה דעת רז\"ל במדרש: \nומה שהשיב מיהושע שהשתחוה למלאך ואמר מה אדוני מדבר אל עבדו, וגם דניאל וכו', יש \nלומר כי כבר אמרו רז\"ל בואלה שמות רבה פרשה כ\"ט בזה הלשון, ד\"א יי' בם רבנין אמרין \nשמו של אלהים היה מעורב עם כל אחד ואחד מיכאל וגבריאל. והנה לא השתחוה יהושע לו מצד \nעצמו שהוא באמת גדול ממנו, אבל השתחוה וקראהו אדון מצד השם שבו, נמצא שהשתחוה לשם \nואליו אמר מה אדוני וגו', אבל באופן אחר לא היה משתחוה לו כלל, וגם שהיה עובר חס \nושלום על לא תשתחוה להם. הנה התבאר כי מצד השם המעורב בהם השתחוו הנביאים להם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "וקראום אדון, לא מצד עצמם, וגם מפני שהיה שליח השם ומצד שלוחו הותר גם כן, לא מצד \nעצמו וכחו: \nהנה\"ה והקדוש קנה זלה\"ה תירץ זה בספר הפליאה: \nומה שהשיב עוד ממה שאמרה האשה התקועית לדוד, ואדני חכם כחכמת מלאך האלקים, יש לתמוה \nעליו שהביא עדים כנגדו, שהרי הצדיק ממלא מקום המלאך ואם אינו גדול ממנו הנה הוא שוה \nאליו, אבל יש לתת לב לדברי האשה החכמה ההיא, ומהם יתבאר כי גדול כבוד הצדיק מכבוד \nהמלאך בשני דברים כוללים, והאחד באמרה ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי \nכמלאך האלקים כן אדני המלך לשמוע הטוב והרע, והכוונה ששאלה אל המלך שיהיה דברו \nקיים, באופן יהיה למנוחה שינוחו בני המשפחה מהתגרות בה ובבנה כשידעו רצון המלך, \nורצתה להגדיל מעלתו על המלאך, ואמרה הנה המלאך לא ישתנה כי אין לו כי אם דרך אחד \nוהוא דרך השכל בפועל ולזה אין בו איפשרות השנוי כלל, ואתה אדני המלך בזה שוה אל \nהמלאך ועודף עליו, שאתה כולל השני דרכים לשמוע הטוב והרע ויש בך איפשרות השנוי ועם \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "זה אתה באופן מהנצחיות וההיות ולא תשתנה, וזו מעלה נפלאה עד מאד תדמה בה הצורה \nליוצרה ולזה ראוי שישתתפו ויהיו לאחדים, והוא אמרה ויי' אלהיך יהי עמך. והשני כי \nכשהבין המלך עומק כוונתה וירד לסוף דעתה, אמרה לו ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת \nאת כל אשר בארץ. אמרה כי המלאך, עם היותו פשוט, יצטרך אל הקדמת הידיעה בדברים אשר \nיצאו מן הנעלם אל הנגלה בארץ ומעלתם בזה כי תמיד שומעים הדבור העליון היוצא מפי \nהגבורה, אתה אדני המלך שוה אליהם בזה, והוא שאמר על עצמו רוח יי' דבר בי. ואתה עודף \nעליהם שבלי הקדמת הידיעה כי אם ברוח הקדש הנטוע בך תדע את כל אשר בארץ. והוא שאמר \nומלתו על לשוני, כי לפעמים תהיה לו הקדמת הידיעה מצד הדבור העליון, ולפעמים מצד \nהיותו תמיד ממולא ברוח העליון הקדוש: \nונראה לי שזו היתה כוונת אלישע הנביא ע\"ה באמרו ויי' העלים ממני ולא הגיד לי, כי \nבאמרו ויי' העלים ממני רמז על שסלק ממנו רוח הקדש שהיה ממולא בו לבל ידע במות הילד, \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ובאמרו ולא הגיד לי על הקדמת הידיעה כשאמר לה את חובקת בן, שלא הגיד שהיה עתיד \nלמות, ומה שהביא הראב\"ע לעזרתו הנה הוא יורה חצים לעומתו: \nועוד השיב ממה שאמר זכריה, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך \nיי' לפניהם. והרד\"ק ז\"ל פירשו לענין מלחמת גוג ומגוג, ואמר כי החלש שבהם יהיה כדויד \nשהיה גבור ואיש מלחמה, ובית דויד ר\"ל המלך המשיח כו' ויצא המלך לפניהם להלחם בגוים \nההם כאלהים. ולפי זה אין להראב\"ע ז\"ל ממנו ראיה על דעתו. אלא שאין פירושו נראה לי \nנכון, כי הנביא זכריה עצמו אמר להלן ויצא יי' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, \nכיום קרב סתם והוא במצרים שאמר שם יי' ילחם לכם. ושתי המלחמות ליי' המה, ות\"י כיום \nאגחותיה קרב על ימא דסוף. וכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. וענין הכתוב \nבמעלה שיעלו אליה בזמן הגאולה עם שלא יהיו כלם שוים בה, אמר והיה הנכשל בהם ביום \nההוא כדוד במעלת החכמה ורוח הקדש, ובית דוד שהוא המשיח כאלהים: \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "וכבר נאמר ביעקב ע\"ה ויקרא לו אל אלהי ישראל, ובמגילה פרק הקורא א\"ר אחא א\"ר אלעזר \nמנין שקראו הקב\"ה ליעקב אל שנאמר ויקרא לו אל וכו'. ובבראשית רבה פרשה ע\"ז אין כאל \nומי כאל ישרון ישראל סבא כמלאך יי' לפניהם, אמר כי עם היותו כאלהים מצד מעלתו בעצמו \nובערכו, אבל בערך זולתו בהיותם צריכים אליו לענין הנבואה עם שיהיו גם הם נביאים אבל \nלא יגיעו אל מדרגתו יהיה כמלאך יי' לפניהם, כלומר אמצעי והנביאים נקראו מלאכים \nוישלח מלאך ויוציאנו ממצרים, ההוא כדוד, כשיובן על הדרך שפירשנו למעלה ויעל מלאך \nיי', ואמרו בו זה פנחס, ויאמר חגי בדברי התקועית שהצדיקים גדולים ממלאכי מלאך יי', \nוכן דרשו רז\"ל בריש ויקרא רבה, השרת, וצדקו דברי הגאון והוא מה שרצינו התבאר אם כן \nבאמרו והיה הנכשל בהם ביום להתווכח בו עם הראב\"ע ז\"ל בזה הפרק: \n  \n", "en": ""}]}
