{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "71", "title": "ספר עבודת הקודש — קטע 71", "hebrewTitle": "קטע 71", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/71/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/71/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואין ספק כי ביום הקהל נתייחד משה במעלתו ונתעלה במדרגת נבואתו למעלה מכל מי \nשקדמוהו ומכל הבאים אחריו במדרגת הנבואה, והיה ההבדל בינו ע\"ה וביניהם בחכמה, כהבדל \nאשר היה בינו וביניהם בנבואה, ובמעמד ההוא המקודש היה סוף שלמותו ע\"ה והשגתו, במה \nשלא השיג ולא ישיג שום נולד, לא נוסף לו אחר כך דבר במעלת ההשגה ומדרגת הנבואה אשר \nעלה אליה אז, וזה מוכרח לעלוי התורה אשר נתנה על ידו, וכבר נשלם קודם היום ההוא \nהנורא בשלמות החכמה בתכלית השלמות, כי זה משה האיש מבחר כל יצור בגיחו מרחם נתקדש, \nונלוה אליו האור האלהי ולא זזה שכינה ממנו, ובכל יום ויום תמיד משה מתהלך בחצר בית \nהמלך יי' צבאות להכין עצמו לקראת הנבואה, עד יום חותם המעלה והשלמות הנפלא יום מתן \nתורה, לפי שכל שלמותו ועלוי מדרגתו בחכמה ובנבואה מכל מי שקדמוהו והבאים אחריו, היה \nתקון והכשר למעלת התורה אשר נתנה על ידו, והיה אם כן בהכרח שיהיה נשלם שכל מיני \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "השלמיות קודם קבולו התורה, ולפי שטבע הנמצאות והקשרם קצתם בקצתם והנהגתו יתברך להם, \nהם דברים שנפלאו מן הפלוסופים ולא השיגום, כי השער סגור בפניהם ואין לאל יד השכל \nהאינושי לבא עד תכונתם, חשב הרב ז\"ל כי גם מעיני משה ע\"ה יפלאו, ולמה לא נאמר כי \nשכל משה ע\"ה עם האור האלהי אשר נלוה אליו, יכול להשיג מה שנלאו כל הפלוסופים \nבהשגתו, וזה דבר קטון בערך השגתו של משה ע\"ה, עם שיש להאמין שהיה מקובל בכל זה \nמעמרם אביו ע\"ה המקובל מיעקב אבינו ע\"ה וגם מאהרן אחיו אשר קדמו במעלת הנבואה קדימת \nזמן: \nועוד כי יש לדעת ולהאמין, כי לא ילוה השכל האלהי אל השלם שבמין לנבאו אם לא שישתלם \nבכל זה, כלומר בהשגת טבע הנמצאות והקשרם קצתם בקצתם וידיעתו אותם, מצד שהם דרכי האל \nופעולותיו וידיעת הנהגתו יתברך להם סוף דבר עד שיבין מציאות עולמו הבנה אמיתית \nקיימת, כי איך יעלה על ראש הסלם שלא על הסדר הקיים, ואיך ישיג השכל העליון הרוחני \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ועדיין לא נשלם בהשגת המוטבע והמורגש, אשר הם שולי המושכל וראשיתו. וכל זה בשאר \nנביאי האמת והצדק, כל שכן וקל וחומר אדון הנביאים ע\"ה שלא יבצר ממנו דבר במה שהוא \nלמעלה מזה הרבה: \nעוד אשוב אפלא על דעת הרב ז\"ל באמרו כי מאמר הודיעני נא את דרכיך הוא שיודיעהו \nתאריו, ואמר כי הדברים אשר בקש ידיעתם והודיעו אותם הפעולות הבאות ממנו יתברך וכו', \nכי אלו הפעולות הבאות ממנו יתברך בחק המצאת בני אדם וכו', הנה כבר התבאר כי הדרכים \nוהמדות אחד והם הפעולות הבאות ממנו יתברך בעולם, וכל אשר הושגה פעולה מפעולותיו \nיתואר הוא יתברך בתאר אשר יבא ממנו הפעל ההוא וכו', כי כשהושגה דקות הנהגתו וכו', \nוהוא ענין הרחמנות נאמר עליו יתברך רחום וכו', ואיך יעלה על דעת הרב לומר כן, שנראה \nכי אדון הנביאים ע\"ה לא השיג הנהגתו יתברך ולא דרכיו, ר\"ל מדותיו ופעולותיו, עד \nשהראם לו יתברך דרך הנהגתו והם אלו הי\"ג מדות, ושזאת היתה אחרית כוונת שאלתו, אומר \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בסוף דבריו בזה כי תכלית מעלת האדם ההדמות בו יתברך כפי היכולת, כלומר שנדמה \nפעולותינו לפעולותיו וכו', שנראה מכל זה כי משה ע\"ה לא חי החיים האמתיים האלה עד \nעתה שהראה לו יתברך, וזו אצלו השגה גדולה ר\"ל השגת אלו הדרכים כי לא היה בכחו ע\"ה \nלהשיגם להדמות אליו יתברך עד שהראם לו. ותכלית ההשגה היו אלה הי\"ג מדות, ומה יאמר \nהרב ז\"ל והרי מצינו הדרכים והפעולות האלה בתכלית השלמות באברהם אבינו ע\"ה מבלתי \nשישאל ידיעתם והשגתם ממנו יתברך, והוא יתברך לא הראם לו ולא למדם אליו והנראה ממנו \nכפי הנהגתו באלה הדרכים שהשיג וידע תאריו יתברך והיה הולך בהם להדמות אליו והנהגתו \nבני העולם היתה כהנהגתו יתברך, נמצא אם כן כי אברהם אבינו ע\"ה השיג פעולותיו יתברך \nשהם תאריו, וזה כי הוא ע\"ה נשלם בתאר רחום ובפעולה הבאה ממנו, והוא שהכתיב יתברך \nעליו ואת הנפש אשר עשו בחרן ובא בקבלת רז\"ל האמתיים אברהם מגייר את האנשים ושרה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מגיירת את הנשים וכן הוא דעת אנקלוס ע\"ה וקבלתו, שתרגם וית נפשתא דשעבידו לאוריתא \nבחרן ואין המיית רחמים גדולה מכהכניס הבריות תחת כנפי השכינה למלט נפשם מני שחת \nלאור באור החיים הלא היה ע\"ה בזה הפועל המשובח שותף עם בראו יתברך בבריאה, כי היה \nבורא עולמות, וזה יורה הוראה נפלאה כי הוא ע\"ה היה משיג תארי פעולותיו יתברך השגה \nמשובחת כי השיג דקות הנהגתו בהם: \nזכו בתאר חנון היה ע\"ה שלם מאד בפעולה הנמשכת ממנו כי פתו מצויה לכל באי עולם, והיה \nחונן דלים ומכניסם בביתו ומאכיל אותם ומשקה אותם ומזכה אותם, ועל דקות ההנהגות \nהמשובחות האלה שהשיג הוא ע\"ה מתארי פעולותיו יתברך, אמרו במדרשו של ר' נחוניא בן \nהקנה ע\"ה ויטע אשל בבאר שבע מה עשה, סדר לחמו ומימיו לכל באי עולם והיה מזכה אותם \nומדבר על לבם למי אתם עובדים עבדו את יי' אלהי השמים והארץ. והיה דורש להם עד ששבים \nואמרו שם כי על זה נאמר עליו וישמור משמרתי. וידוע כי כל זה פעל ע\"ה להדמות אליו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "יתברך בהנהגתו, ואלו לא השיג תאריו יתברך לא היה מתהלך בהם בדרך ההוא הנפלא \nוהמשובח: \nואמנם תאר ארך אפים הוא שנאמר בו ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה וגו' כי אנשים \nאחים אנחנו הלא כל הארץ לפניך וגו', ואמנם תאר קנא ונוקם ובעל חמה ונוטר, מה מאד \nנשלם בהם מקנאתו לאלהיו למחות זכר המורדים והפושעים בו יתברך, וכמו שבא ספורו \nבמלחמת המלכים על שמרדו במלכו של עולם, כי ראשם היה נמרוד, וכל כוונתם היתה כנגד \nאברהם, על שהיה מרים דגל אמונת מלכו של עולם ומשפיל אמונתם, והרמז בזה ויקחו את לוט \nואת רכשו בן אחי אברם, והוא ע\"ה הרים ידו עליהם למחות זכרם, וכמו שאמר הרימותי ידי, \nוזה לא היה לבצע כסף ושלל, גם לא לאכזריות ובקשתו הרם, כי אם מקנאתו אל יי' אל \nעליון קונה שמים וארץ, שאלה היו מורדים ופושעים בו, והראוי ליסר כל מי שיטה מדרך \nהשלמות, כי הוא המונע אשר ימנע השלמות מהנבראים, היש דקות הנהגה כזו אשר יתבאר מכל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זה כי אברהם אבינו ע\"ה השיג תארי פעולותיו ודרכיו יתברך. וכבר אמר הרב ז\"ל כי אמרו \nהודיעני נא את דרכיך ואדעך, מורה על היותו נודע בתאריו כי כשידע הדרכים ידעהו, וכמו \nשהאריך בפרק נ\"ד, והנה זה נמצא באברהם ע\"ה בתכלית השלמות: \nיתבאר אם כן כי הוא ע\"ה ידע את השם אחר שידע דרכיו והתהלך בהם, ואם כן אדון הנביאים \nע\"ה גדול ההשגה ואב הנבואה ביתר שאת על האבות ע\"ה ושאר כל הנביאים ע\"ה, איך הוצרך \nלשאול על ידיעת תאריו ודרכיו אשר בהם ידע את השם, הנה זה דבר פלא כי אברהם ע\"ה נשלם \nבזה והשיגו מבלתי שישאל עליו, ואדון הנביאים לא השיגו ולא ידעו עד שישאל הודיעני נא \nאת דרכיך ואדעך. כל שכן שהתורה העידה בפירוש היות רבן כל הנביאים ממולא בכל תארי \nפעולותיו, והיה מתנהג בהם עם הבריות לקיים והלכת בדרכיו, וזה קודם שעלה אל המעלה \nהראשונה ממדרגות הנבואה, והוא שכתוב ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "איש עברי מאחיו. ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי. הנה כי המו מעיו ורחמיו \nעל העברי אחיו, ונתמלא חמה על המצרי ומהר נקמתו ממנו. גם מה שכתוב ויצא ביום השני \nוגו' ויאמר לרשע למה תכה רעך, כי הבט אל עמל לא יוכל. גם מה שכתוב ויבאו הרעים \nויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם. הנה כי יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים \nיושיע, הנה אלה קצות דרכיו מעידות על היותו ממולא בשאר המעלות, וכלן נמשכות ובאות \nמהתארים ההם אשר לדעת הרב בקש עליהם, ואם לא ידעם איך ומה קיימם והתנהג בהם עם \nהבריות, ועדיין לא הודיעוהו דקות ההנהגה בהם, ואם ידעם איך שאל על מה שכבר נשלם בו: \n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אבל האמת יורה דרכו כי אין הכוונה בשאלתו ע\"ה מה שחשב הרב, ועוד איך אמר הרב ז\"ל \nואדעך מורה על היותו נודע בתאריו וכו', ואמרו למען אמצא חן בעיניך מורה על מי שידע \nהבורא וכו', והרי אין יודע האל כי אם האל כי הוא יתברך יודע את עצמו ואינו נודע \nלזולתו, וגם הרב ז\"ל אמר כן בפרק ההוא ובפרקים אחרים מספרו. ובעל העקרים בפרק ג' \nמאמר ג' מספרו כתב עליו ואמר, כי זה הכתוב לא יחייב אלא שיהיה ליודע יתרון מעלה על \nהבלתי יודע לא זולת זה, שהרי ואדעך יורה על היודע אותו יתברך ואין מי שידעהו זולתו \nעד כאן. וזה מוכרח שאם כן הרי מצא מה שבקש במאמר הראני נא את כבודך, ומה המניעה \nבאמרו לא תוכל לראות את פני, סוף דבר צלל הרב במים אדירים, והנה לפנינו מה שהעלה \nבידו דברים שאינם מתורת הכתובים גם לא מכוונת אדון הנביאים בשאלותיו ותשובותיו \nיתברך אליו: \nואחרים אמרו כי אין מאמר משה ע\"ה הראני נא את כבודך על השגת המהות, אבל הוא ע\"ה שאל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "על הצורה הנוראה הנאצלת מהסבה הראשונה בלי אמצעות, כי אמתת המעלה ההיא לא היה משיג \nבהשגת השאר כי הצורה הנפלאה ההיא לדעתם נבדלת במציאותה ומיוחדת במעלתה מהשאר מצד \nהיותה עלולה מהסבה הראשונה בלי אמצעות, ואף על פי שהיא נבדלת במציאותה מהשאר, הנה \nהיא משתתפת עם השאר במין מציאותם הכולל שהוא מציאות השכל והפשיטות הגמור. נמצאת אם \nכן מעלה זו מורכבת משני עניינים פשוטים רוחניים מעולים על כל מעלות הנבראים. הענין \nהאחד הוא היותה נבדלת במציאותה מהשאר. והשני היותה משותפת עמהם במין. ואומרים ששני \nעניינים אלו הם מכונים בתורה בפנים ואחור. והענין העליון הוא אשר אמר עליו כי לא \nיראני האדם וחי. והבטיחו על המציאות המכונה באחור. אמנם השגת הפנים אמר לו שהיא \nמנועה מהשיג לשום נברא. וזו היא לדעתם כוונת וראית את אחורי ופני לא יראו. ולדעתם \nזה לא השיג אדון הנביאים ע\"ה כל מציאות השכלים הנפרדים על אמתת מהותם, ועל כן היה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "דורש ומבקש לראות הכבוד הנעלם הנבדל במציאות ממעלת השכלים המושגים. ולהעיר על \nמציאות ראיית האחורים ומניעת ראיית הפנים, אמר הנה מלאכי ילך לפניך, כי בהיותו הולך \nלפניו לא היה יכול להשיג הפנים כי אם האחורים בלבד, ובקשתו היתה ללכת עמו להשיג \nראיית הפנים באמרו את אשר תשלח עמי. הלא בלכתך עמנו עד כאן: \nויש לשאול לדעת זה מה ההשגה אשר השיג משה ע\"ה במאמר אהי\"ה אשר אהי\"ה. וגם בהזכרת \nהשם השני אשר נאמר עליו זה שמי לעלם. והנה הם מודים בדבריהם ששם אהי\"ה הוא שם עצמי \nלבורא, וענין הדבור יוכיח כי כשם שיש בו הוראה אל השם כן יש בו הוראה אל מציאות \nהעצם הנקרא בו לא לזולתו. והם מודים שבשם יו\"ד ה\"א השיג מציאותו, ואומרים שאחר \nשנענה על שאלה נעלמת העבירו אל ענין אחר, והודיעו שהשם של יו\"ד ה\"א עם היותו מורה \nעל מציאותו, יש בו קצת הוראה אל מציאות זולתו רוצה לומר ברואיו וכי הוא התחלת \nהנבראים כלם. והנה מאמר זה יורה שבמראה ההוא השיג המעלה הנוראה ההיא המתוארת בתואר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "פנים. ואם כן מה היתה שאלתו במאמר הראני נא לדעתם והמניעה שמנע ממנו באמרו לא תוכל \nלראות את פני, והוא ע\"ה כבר השיג ההשגה ההיא קודם לכן: \nועוד יקשה לדעתם אם היה ששאלת הראני נא את כבודך היתה על דבר חוץ מהמהות האמיתי \nיתברך, איך יאמר כבודך, ואיך ישיב הוא יתברך לא תוכל לראות את פני כי לא יראני והנה \nאין פני האדם דבר זולתיי לו ואמר לא יראני ואמר ופני לא יראו: \nוהנה כל אלו הבטולים יתחייבו אל אלה הדעות לפי שהם רוצים לשקל בדעתם דברים אשר אין \nלשקל השכל מבא בהם, ואני אתנהלה לאטי לרגל מלאכת עבודת הקדש, ואבאר המראה הנוראה \nההיא מראת הסנה, ושאלת אדון הנביאים ואמרו לי מה שמו, ותשובת אדון העולם אליו, \nושאלותיו ע\"ה במאמר הודיעני נא את דרכיך. ובמאמר הראני נא את כבודך, ותשובת אדון \nהעולם אליו על שתיהן, כפי האמת המקובל בעזרת המלמד לאדם דעת: \n  \n", "en": ""}]}
