{"bookId": "kabala-f41d246d481b", "part": "1", "torah": "73", "title": "ספר עבודת הקודש — קטע 73", "hebrewTitle": "קטע 73", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-f41d246d481b/1/73/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-f41d246d481b/1/73/", "segments": [{"index": 1, "he": "כי ראוי במשפטיו הצדיקים להציל עשוק מיד עשקו, ומקובל הוא ע\"ה במה שאמר הוא יתברך \nלאברהם אבינו בין הבתרים ידע תדע וגומר, ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. אבל רצה לעמוד \nעל האמת המכוון בכל זה, לפי ששמע ממנו יתברך וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן \nהארץ ההיא אל ארץ טובה וגו', אמר לו אתה שחרדת אלינו את כל החרדה הזאת להכנס בכל זה \nהטורח להוציא את העם הזה ממצרים, ולעקור מלכיות ולתת להם את ארצם, האם יגיעך מזה \nדבר ומה הצורך בכל זה. ואדון העולם היודע תעלומות לב השיבו על הראשונה, כי אהיה עמך \nכי אני המשלים החסרונות, ומכין הבלתי מוכן, ומדרכי לעשות חדשה בארץ ולהוות הדברים \nמאין ולהוציאם מן ההעדר אל הקנין, ולזה אמר לו כי אהיה עמך לשון הויה ולא אמר הנה \nאנכי עמך כמו שאמר ליעקב והנה אנכי עמך: \nובאמרו עמך רמז לו, שזה אמנם תלוי בו בשיתעורר לקבל זאת ההויה והשלמות, והוא שילך \nבשליחותו כי כביכול צריך עזר, וזה אמרו עמך עם מה שתתעורר אתה אז תשרה הברכה בך. \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "וכענין אמרם ז\"ל כי יברכך יי' אלהיך, יכול יהא יושב ובטל תלמוד לומר בכל מעשה ידיך. \nוזה לך האות זה השלמות אשר הגעת אליו ממעלת הנבואה וביתר שאת מן האבות ע\"ה, לך \nלאות, והנה יקרת בעיני נכבדת להעלותך על זאת המעלה, וכל זה לך לאות כי בלכתך אל \nפרעה אהיה עמך ואחשיבך בעיניו לשר וגדול, וכמו שאמר לו בסוף ראה נתתיך אלהים לפרעה \nוזה קל וחומר למשה ע\"ה שאין לו עליו תשובה. ועוד זה לך לבדך לאות כי אנכי שלחתיך \nוהוא ע\"ה לא שאל אות על שליחותו ולא נסה את יי'. ואמנם על השניה השיבו בהוציאך את \nהעם וגו', ועל מה שאמרת מה יגיעני מזאת ההוצאה, הנה צורך גדול יש לי בהוצאתם כי \nבהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. והעבודה צורך גבוה כמו שהתבאר \nבזה הספר וזה סוד אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם. וכתיב אשר הוצאתי אתכם \nמארץ מצרים להיות לכם לאלהים. הנה כי ההוצאה צורך האלהות: \nואחר שהושב ע\"ה תשובות נצחות על ספקותיו, נעתק אל ענין אחר נעלם ונפלא מאד גנוז \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "באוצרות החכמה העליונה. ולפי שיש להרהר אחר מדותיו ע\"ה איך היה שואל דברים שאינם \nמענין השליחות, מצא לו ע\"ה עלה מצד העם ותלה הדבר בהם באמרו ואמרו לי מה שמו מה אמר \nאליהם, אבל האמת בלבבו ע\"ה כי רצה לעמוד על מה שלא עמדו הקדושים אשר קדמוהו גם לא \nהבאים אחריו. והוא יתברך השיבו אהיה אשר אהיה. ומזהירותו ותשוקתו ע\"ה אל מלכו להדבק \nבו לא הניח זאת השאלה אל זולת זאת העת אבל בראשית האהבה ופתיחת הדבור אליו בקש \nלעמוד על סוד השם הגדול, כי אחר שזה התכלית אשר יכספהו שלם השלמים, אין לדחותו \nולאחרו כי אם לא עכשיו אימתי, כל שכן כי עתה ידו על העליונה כי בו צורך גבוה וצורך \nהדיוט, וכביכול אם אינו גואלם אין אחר גואלם כדאיתא בריש ויקרא רבה: \nוקודם שאכתוב האמת המקובל בזה. אביא מה שפירש בו בעל העקרים ז\"ל. אמר כי היה חושב \nמשה שאולי הנראה אליו היה אחד מהשכלים הנפרדים שמציאותם נתלה בזולתם, ולזה היה חושש \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "שמא לא יהיה משיג מבוקשו אחר שכל מבוקשו וכחו של זה הזולת תלוי בזולתו. ואם הזולת \nההוא יחפוץ לבטל רצונו יתבטל בלי ספק, ולא יצא אל הפועל דבר ממה שהוא חפץ, ולזה \nהשיבו ה' יתברך כי שמו הוא אהיה אשר אהיה כלומר הנמצא המחוייב המציאות אשר מציאותו \nתלוי בעצמותו ולא בזולתו, ולזה יהיה מובטח שיעשה חפצו ורצונו בכל אשר יחפוץ. וזהו \nלשון אשר אהיה שהוא לשון המדבר בעדו, כלומר אני הוא מצד שאני הוה לא מצד שזולתי \nהוה, כי אין מציאותי וכחי תלוי בזולתי כלל כמו שהוא הענין בשאר הנמצאים וכו' כמו \nשהאריך שם: \nואמנם הבטולים אשר יתחייבו לדעתו כי אם היה ע\"ה חושב שאולי הנראה אליו היה אחד מן \nהנפרדים, אם כן איך יסתיר פניו ע\"ה מהביט אליו. ועוד איך יאמר הנפרד אנכי אלהי אביך \nאלהי אברהם וגו', ואין ספק שהשיג ע\"ה שכל זה היה במראה הנבואה, ולא יסתפק שום נביא \nמנביאי האמת בנבואתו מי המנבא אותו, כל שכן גדול הנביאים ע\"ה שלא יסתפק אולי הנראה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אליו אחד מהנפרדים. ועוד איך יסתפק משה ע\"ה שמא לא היה משיג מבוקשו מזה הנראה אליו, \nוהנה דבריו מורים על ההשגחה הנפלאה אשר השגיח וראה דמעת העשוקים. וגם על היכולת \nהבלתי בעל תכלית, באמרו וארד להצילו מיד מצרים אשר הוא ע\"ה יודע שיהיה זה על יד \nהנסים והנפלאות, כי מקובל הוא במה שאמר לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי, וגם \nיעדו על קבלת התורה על ההר הזה, וכדאי זה המיעד ומבטיח בכל זה לסמוך עליו ולהאמין \nבו כי כל יוכל, ואין מבוקש שיבקש משה ע\"ה שלא ישיג ממנו, ואין כל הדברים האלה ממי \nשיהיה כחו תלוי בזולתו, ואין זה במשמעות הכתובים אבל ממי שמציאותו מספיק ותלוי \nבעצמו ולא בזולתו, גם כל האמור אי איפשר שיהיה ממי שמציאותו תלוי בזולתו, ואם כל \nהאמור לא הספיק לו עליו השלום להוציאו מן המחשבה ההיא עד ששאל ואמרו לי מה שמו, איך \nהספיק לו תשובה אהיה אשר אהיה. ואם בשביל שלא תהיה תשובה זו ממי שמציאותו תלוי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בזולתו ואם יש צד ספק בזה גם בזה יש לספק. ועוד למה לא הספיק לו אמרו אהיה אשר \nאהיה, עד שכפל ואמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם. ואם בשביל שגם ישראל \nיסתפקו שאולי השולח את משה הוא אחד מן הנפרדים ולא ישיגו מבוקשם ממנו, אם כן היה לו \nלומר אהיה אשר אהיה שלחני אליכם. וחלילה שתהיה מחשבה כזו עולה על רוחו של משה ע\"ה: \nאבל שאלתו ובקשתו על סוד התפשטות המחשבה שהוא מהות השם נסתר ונגלה, עם שהוא ע\"ה \nמקובל באצילותו, כי זה מוכרח לעלות אל הנבואה, שאל על סוד השם כלל ופרט ואיך נתפשטה \nהמחשבה, ורצה לשמוע סודו מפיו יתברך והוא יתברך העמידו על סודו, אז ידע והשיג בסוד \nהשם מה שלא השיג שום נולד לפניו ואחריו, וכמו שאמר לו ושמי יי' לא נודעתי להם, \nושמועו כמו שנודעתי לך. והוא שרמז באמרו אהיה אשר אהיה, והסוד בזה קודם שיגלה \nויתפשט והוא נעלם עומד בעצמו בכלל אין עצמותו מתפשט, נקרא אהיה כלומר אני כלל הכל \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואני הוא הכל סתום וחתום, כלומר שכל האצילות שהוא סוד השם הגדול היה גנוז ונסתר \nבחכמה העליונה שהיא כלל הכל, ועל זה אמר אהיה שהוא כלל כל האצילות. והסוד ואהיה \nאצלו אמון ואמרו במדרש אמון מכוסה אמון מוצנע, שהכוונה על חכמת אלהים שהכל היה סתום \nבה והיא כלל הכל וכאלו היה הכל עדיין בחביון רום מעלה ועדיין אין הכר בכבודו. עד \nשנמשך המעין עוד ונתגלה גלוי דק פנימי נעלם, ועדיין היה הכל נעלם עם שהיה מזומן \nיותר להגלות ולהמשך מבראשונה, והוא אמרו אשר אהיה והוא סוד ייחוד אהיה הראשון עם \nהשני, והוא סוד אשר כי היו\"ד אינה מתפרדת מן הה\"א וממנה מקבלת הכל, והם בחבור ובקשר \nא' תמידי, והוא אמרו אשר אהיה כי בינה קבלה הכל מחכמה ושם היה הכל מזומן להמשך \nולהגלות בפרט, עד שבא הרצון הפשוט להשלים ולגמור ההתפשטות, ואמר אהיה כלומר עתה \nימשך הכל בפרט, ולזה לא אמר אשר שהיה נראה שעדיין לא הגיעה עת גמר האצילות והמשכתו, \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לזה אמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם, להורות על המשך המעין בפרט, ואחר \nשנמשך ונתקן כל אחד במקומו המיוחד לו ובמשמעותו, ירד אל פרט הענין המורה על שלמות \nהכל, והוא אמרו ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יי' אלהי אבתיכם אלהי \nאברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב וכו' הרי פרט הכל ושלמות השם הגדול. ובפרק י\"ג חלק א' \nכתבתי זה באריכות. ובזה עמד משה על סוד השם הקדוש נסתר ונגלה, ונדבק במה שלא נדבק \nשום נברא, והענין כי הוא ע\"ה למד וקבל מפי הגבורה במהות השם הנסתר והנגלה, תעלומות \nחכמה והמון סתרים נוראים כפי השגתו הנפלאה ע\"ה וכפי רוחב דעתו, וכאו ונכתבו אלו \nהשמות הקדושים בתורה והושמו לאות ולסימן, להורות ברמז על סוד חכמת האלהות וסוד \nהתפשטות המחשבה העליונה, ולהעיר על הכוונה בשאלת אדון הנביאים ע\"ה, ודי במה שכתבנו \nבמראה זו ובשאלת משה ע\"ה כפי כוונת הספר. ואבא להעיר על הכוונה בשאלת הודיעני נא את \nדרכיך, ובשאלת הראני נא את כבודך בפרק הבא בסייעתא דשמיא: \n  \n", "en": ""}]}
