תּוֹרָה קנח

תּוֹרָה קנח הָרְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה, וְאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה אָדָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִבְעָר לִבּוֹ פִּתְאֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת ה', וּכְפִי מִסְפַּר הַחֲרָטוֹת הַבָּאִים לוֹ, כֵּן נִמְשַׁךְ הַזְּמַן שֶׁבּוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יֵשׁ שֶׁנִּבְעַר לִבּוֹ פִּתְאֹם וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְתֵכֶף לְאַחַר שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְחוֹזֵר לְקַדְמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ אֵיזֶה יָמִים אוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת, אַךְ לֹא לָנֶצַח וְלֹא לִזְמַן מְרֻבֶּה, וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת בָּא לוֹ רַק מִבְּחִינַת הַחֲרָטוֹת הַנַּ"ל, אַךְ יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵין הִתְלַהֲבוּת שֶׁלָּהֶם בָּא לָהֶם מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת, רַק מִמָּקוֹם אַחֵר, כִּי לָאו כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּזֶה: