תּוֹרָה קפא

תּוֹרָה קפא א. כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים יַחַד אֵיזֶה אֲנָשִׁים וְחוֹלְקִים עַל אִישׁ אֶחָד, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אָדָם חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהֶם, עִם כָּל זֶה יְכוֹלִין לְהַפִּילוֹ, רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, אֲבָל אִם אֵינָם רְשָׁעִים, אָז יְכוֹלִין לְהַפִּיל מִי שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו עַל־יְדֵי הַקֶּשֶׁר, אַף־עַל־פִּי שֶׁכָּל אֶחָד לְבַדּוֹ נָמוּךְ מִמֶּנּוּ, אִם לֹא שֶׁזֶּה שֶׁחוֹלְקִין עָלָיו הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, אָז אַדְּרַבָּא הֵם נִתְבַּטְּלִים לְפָנָיו, וּכְשֶׁמַּפִּילִין אֵיזֶה אָדָם, עִקַּר הַנְּפִילָה שֶׁנּוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן: ב. כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדּוֹבְרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְהֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אוֹתָם: