Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

בשר בחלב א

בשר בחלב א

Segment 1

על פי התורה תפלה לחבקוק (בסימן י"ט) הנ"ל בהלכות שחיטה (הלכה ב') :
For the Tzaddik is called by the name "fish" — as stated in Rabainu's words and his holy books — for fish grow in water, which is the aspect of da'as and Torah that are likened to water: "ho, everyone who is thirsty, go to the waters" (הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם), and it is written: "the earth shall be filled with the knowledge of Hashem as waters cover the sea" (כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים). Therefore Tzaddikim are called "fish," and so all of Israel are called Tzaddikim and are likened to fish that grow in water. Therefore fish require no slaughter, only their being gathered purifies them — for the essential slaughter is to purify the soul within the living creature from the contamination of the serpent. The essential contamination of the serpent grips the living creature that walks on the earth — the aspect of "and dust is the serpent's food." But fish that grow in water have no such strong grip — therefore water purifies them. For water purifies from all impurities — one cannot enter any holiness except through immersion in water. Water is the aspect of holy da'as, drawing down the holy brain-lights. Therefore the grip of non-kosher fish is drawn from excess of da'as, excess of light that causes breakage and ruin. Therefore the signs of kosher fish are fin and scale, the essential sign being scale — as the Mishnah says: "any that has a scale has a fin." For scales are drawn through the Tzaddikim who are the shields of the earth, through whom the essential rectification of the covenant is drawn — they elevate from the seal of the flesh to the engravings of a seal — holy to Hashem — the aspect of tefillin-brain-lights. For they subdue the pride and domination of the false leaders and through this rectify the constriction of the brain-lights, the Name Shaddai of the tefillin. And this is the aspect of scales of fish — as the verse "pride, channels of shields" is stated regarding the scales of the Leviathan. And this is the aspect of fins. The essential rectification of tefillin which is the rectification of da'as — this is drawn through the deep counsels that a person delves and draws up — "the wise man draws up understanding" (חוֹתֵר וְדוֹלֶה הָאִישׁ תְּבוּנוֹת) — as explained in the beginning of that teaching. And this is the aspect of fins that glide in the water from place to place. This is the aspect of counsels (eitzos), which are called "feet" (raglayim) — for the essential movement depends on them, as it is said: "and all the people who are at your feet, those who walk by your counsel" (וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ). And so the movement of fish — their gliding in the water — is the aspect of counsels. For the essential movement and motion from place to place of all creatures flows from the aspect of counsels — for through counsels one reaches one's destination. Therefore they are called senapirim — in the aspect of the Tablets of sappirinon. And the Tablets are the totality of the Torah, from which all counsel flows — the 613 counsels of the Torah (taryag atin d'oraisa). Therefore the essential sign is the scale — for every fish with scales has fins. And some have fins but no scales — for when there is the sign of scale, drawn from the rectification of the brain-lights, certainly they already have fins drawn from the rectification of the deep counsel. For if one lacked rectification of counsel, one would not have been able to come to the rectification of the brain-lights. But some have fins drawn from the rectification of counsel, and lack scales from the rectification of the brain-lights — for they have not yet merited the second rectification. Therefore the essential sign is the scale, drawn from the rectification of the brain-lights — this is the sign that certainly there are fins as well, for without the rectification of counsel it is impossible to come to the rectification of the brain-lights. And therefore Moshe Rabainu — who is the totality of receiving the Torah and the essential aspect of tefillin-brain-lights, the aspect of "and Moshe was a shepherd" (וּמֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה) as stated in that teaching — was therefore cast into the Nile, to indicate that he could glide in the waters of wisdom and not drown there, for he merited to rectify the constriction of da'as properly, which is the essential rectification of da'as. And therefore all of Israel who received the Torah were all cast into the Nile and came out through the merit of Moshe — as brought in the Midrash Rabbah on that verse: "and let them multiply as fish in the midst of the land." Just as in the midst of the land there are 600,000 — so too in the midst of the water 600,000. See there. For this is the essential receiving of the Torah — holy knowledge: to draw down the rectification of the brain-lights together with the rectification of the constriction, not to drown in the waters of knowledge. And all through the power of Moshe. And this is what is said in the Midrash there: "also their first leader — his name was fish" — for this is Yehoshua bin Nun. This is the aspect of what is explained in that teaching: that through the rectification of tefillin-brain-lights — which is the aspect of Moshe — one merits to dream through an angel. For even when the da'as that is the aspect of Moshe passes on, the impression (reshimu) remains in the aspect of dream through an angel. This is the aspect of what the angel said to Yehoshua: "now I have come" (עַתָּה בָּאתִי). Therefore also Yehoshua is called by the name of fish that grows in water — for he too merited the rectification of da'as through the impression of his teacher Moshe. For he grew up in the water: which is why Moshe is called Moshe — "for from the water I drew him" (כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִיהוּ). This is the awesome power of the true Tzaddik who is the aspect of Moshe — that through his intense power he draws the rectification of the brain-lights in such a wondrous rectification that even after he passes on, the impression remains in his students forever. Even the student who is the aspect of Yehoshua merits dreaming through an angel: in the aspect of "and the commander of Hashem's host said: now I have come." Therefore even Yehoshua is called bin Nun — son of the fish that grows in water — for he too merited the rectification of da'as through the impression of his teacher Moshe. Na Nach Nachma Nachman MayUman נ נח נחמ נחמן מאומן

Segment 3

אות א וזהו בחינת בשר בחלב שאיסורו חמור מאד ואפילו הבישול לבדו אסור מן התורה. כי עיקר יניקת רע הכולל שהוא הנחש הוא על ידי לשון תרגום הנ"ל שדרך שם עולה לינק מהקדושה (כמו שכתבו שם במאמר הנ"ל). וחלב הוא בחינת תרגום כנ"ל בהלכות דברים היוצאים מן החי (הלכה א') כי הוא נהפך מדם לחלב בחינת דם נעכר ונעשה חלב, שהוא בחינת נוגה בחינת תרגום בחינת עץ הדעת שלפעמים הוגא רע דהיינו בחינת דם, ולפעמים נתהפך לטוב דהיינו שנתהפך מדם לחלב. ועל כן החלב מחמת שהוא בחינת קדושה וטוב בחינת שלימות לשון הקודש שנשלם מן התרגום כנ"ל בחינת דבש וחלב תחת לשונך. ומחמת זה אין צריך החלב היתר שחיטה כנ"ל. ואף שהוא בבחינת קדושת לשון הקודש אף על פי כן עדיין יש בו קצת פסולת שנשאר מן הבירורו שלא נתברר בשלימות עדיין וזה שאנו רואין שהחלב הוא דבר המתברר תמיד בבירור אחר בירור, דהיינו שאי אפשר להשהות אותו ותיכף שמשהין מתחיל להתברר דהיינו שנקלט השומן שבתוכו שהוא הטוב המובחר שבו וצף ועמד על גביו. וכן אחר כך מטבע החלב להתברר ונעשה ממנו חמאה ואחר כך גבינה ואחר כך שאר דברי שהם נעשין מן הפסולת שמתבברין אחר כך, כגון הגבינה השניה שנעשית מנסיובי דחלבא. כי כל עיקר החלב הוא בא מבירור שנתהפך ונתברר מרע לטוב מדם לחלב כנ"ל. וזה ידוע שכל דבר המתבר ונתתקן מרע לטוב אף כבר נכלל בטוב עדיין צריך בירור אחר בירור כדי לברר בשלימות הטוב המובחר שבו והמותר מתברר אחר כך. וזה בחינת החמאה שהוא טוב המובחר שמתברר בראשונה ואחר כך מהמותר נתברר ונעשה גבינה, ואחר כך המותר נתברר עוד ונעשה גבינה שניה.ואחר כך נשאר עצם הפסולת שהוא נשאר בתוך החלב בעת שנתהפך מדם לחלב כנ"ל, דהיינו נסיובי דחלבא שהן מין חלב השניים. והן בתחילה היו מתעלמים בתוך החלב ועתה מתבררים כנ"ל. ונשאר ונבדל מהחלב עצם הפסולת שהן מימי חלב הנ"ל כנ"ל. ועל כן יש דיעה שהם אסורים באכילה באיסור אמ"ה. כי היתר החלב שאינו צריך שחיטה הוא מחמת שהוא בבחינת קדושת לשון הקודש שנתהפך מרע לטוב בבחינת תרגום כנ"ל. ואף שהיה בו עדיין קצת אחיזה מה שלא נתברר עדיין דהיינו הפסולת מימי החלב הנ"ל שהיו מתעלמים בו אף על פי כן היה בטל במיעוטו. ומאחר שרובו וכל עיקרו טוב כנ"ל, על כן לא היה צריך שחיטה כנ"ל. אבל עתה שנתברר בבירור אחר בירור עד שחזר ונשאר רק הפסולת מימי החלב כנ"ל, על כן חוזר לאיסורו שאסור בלא שחיטה כי המימי חלב בעצמן הם בחינת הפסולת שלא נתתקן כנ"ל. וזה שמצינו שהיו שומרין את כהן הגדול בערב יום הכיפורים שלא לאכול מאכל חלב כדי שלא יבוא לידי קרי כי היא מחממת את הגוף ומפלת לשינה כמו שכתוב אצל סיסרה מים שאל חלב נתנה. כי החלב הוא בחינת תרגום בחינת נהוגה בחינת שינה ותרדמה. ואף שכבר נכללה בטוב כנ"ל, על כל זה מחמת שכל עיקרה היא שנתהפכה מרע לטוב ויש בה עדיין קצת אחיזה, דהיינו קצת פסולת המתעלם בו כנ"ל, על כן הנחש כרוך לינק שם מקדושה ועל כן אפשר לבא לידי קרי חס ושלום על ידי החלב שמחמם ומפיל תרדמה על האדם כנ"ל

Segment 5

אות ב וזהו איסור בשר בחלב שאיסרו כדי שלא ליתן יניקה להבשר שהוא בחינת דינים שהם אחיזת הסטרא אחרא בחינת גדי, שלא לינק מהקדושה על ידי החלב בחינת חלב אמו כדמשמע בזוהר הקדוש במקומו עיין שם, כי הבשר עיקר עביות וגשמיות הגוף שהוא בחינת דינים בחינת גוף קשה ששם נאחז רע הכולל הנ"ל, שהוא הסטרא אחרא שנאחז ביותר בהבהמות כנ"ל. ועל כן אפילו לאחר שחיטה על כל זה יש בו אחיזה עדיין. כי זה ידוע שצריך עבודה גדולה ותיקון אחר תיקון להפריד הרע מן הטוב שהיה נאחז בו ביותר ועל כן אין דבר שיצטרך בישול כל כך כמו הבשר, בפרט בשר בהמה שהוא קשה מאד בחינת גוף קשה כנ"ל. ועל כן צריך המתקה ביותר ואינו נתתקן לאכילה כי אם אחר בישול רב אצל האור. ובלא הבישול אינו מאכל אדם כלל כי עדיין לא נתברר למאכל אדם,ולא נכנע ונמתק הרע שבתוכו לגמרי עד אחר הבישול על ידי האור בבחינת מהאש יצאו והאש תאכלם. וזהו בחינת בישול של כל הדברים הצריכין בישול כדי להמתקים ולבררם ולהכשירם למאכל אדם על ידי הבישול אצל האור כנ"ל. ועל כן הבשר ובפרט בשר בהמה שהם דבר שיש בהן רוח חיים ושם אחיזתם ביותר, צריכין בישול רב כדי להמתקים כנ"ל. וזהו שדקדקו רבותינו ז"ל בשר חי לכלבא הוא חזי, לכלבא דייקא בבחנית לכלב תשליכון אותו, כי עדיין לא נמתק הרע הכולל שהוא בחינת פגם הברית בחינת כלבא נחית כנ"ל. וזהו האיסור של בשר בכלב כדי שלא ליתן כח ויניקה להרע הכולל הנאחז בהבשר כנ"ל על ידי החלב שלא יונק חס ושלום מהקדושה על ידי החלב שהוא בחינת תרגום כנ"ל, שהוא כרוך שם לינק דרך שם כנ"ל, ועל כן עיקר האיסור דרך בישול וגם הבישול בעצמו אסרו. כי עיקר ההתחברות הא על ידי הבישול כמבוא בדברי רבינו נרו יאיר במקום אחר (בסימן

Segment 7

אות ב' שאפיה ובישול הם בחינת הכנה אל החיבור והזווג. כי הבישול הוא מתקן המאכל וממתיקו ומכשירו שיהא ראוי לאכילה שהוא בחינת זווג (כמובא בדברי רבינו נ"י) ועל כן איסור חמור מאד שלא להפוך חס ושלם לעשות על ידי הבישול זווג רע מאד לחבר בשר וחלב חס ושלו ליתן כח יניקה להם על ידי החלב כנ"ל:

Segment 9

אות ג ועל כן אין איסור לבשל במי חלב, רק מגזירת חכמים אסור באכילה (עיין שם בשולחן ערוך). הם עצם הפסולת שנפרד ונתברר מן הטוב כנ"ל ואין בו קדושה כנ"ל, עד שיש דיעה שחזר לאיסורו ממש כנ"ל. על כן בודאי אין בו שום איסור בשר בחלב כילא יבא לינק דרך שם מהקדושה מאחר שכבר נפרדה הקדושה ממנו כנ"ל:

Segment 11

אות ד וזהו שמובא בזוהר הקדוש שאיסור בשר בחלב הוא בבחינת ביכורים כמו שכתוב ראשית ביכורי וכו' לא תבשל גדי וכו'. דהייינו כדי להכניע בחינת לבן, כמו שכתבו בביכורים ארמי אבד אבי וכו' עיין שם. היינו כנ"ל שלא ליתן יניקה חס ושלום להרע הכולל על ידי בחינת תרגום בחינת חלב כנ"ל שזהו בחינת לבן הארמי שהוא מתגבר תמיד לינק מהקדושה על ידי לשון תרגום בבחינת ארמי אבד אבי בחינת ויקרא לו לבן יגר שהדותא עיין שם במאמר תפלה לחבקוק הנ"ל). ועל כן עיקר איסור בשר בחלב וחומרתו ביותר הוא בבשר בהמה דייקא, כי שם בבהמה עיקר איחיזת רע הכולל (כמובא לעיל) ושם עיקר הדמים הרעים ביותר, ועל כן הם צרכין שחיטה ואין הדם טעון כיסוי כלל כנ"ל כי אין בהם טוב כנ"ל. ועל כן האיסור חמור מאד לבשל בשר בהמה בחלב שלא ליתן להם יניקר חס ולשלום כנ"ל. אבל חיה ועף אין הרע נאחז בהם כל כך כנ"ל, ועל כן דמן טעון כיסוי, ועל כן אין הבשר שלהם רחוק כל כך מן בחינת חלב ועל כן מותר מן התורה לבשלם ולאכלם בחלב. ובפרט עוף שהוא סמוך מאד לבחינת חלב כי העופות הם בבחינת יצירה כנ"ל בהלכות בשר שנתעלם מן העין (הלכה א') שזה בחינת תרגום כנ"ל שמשם בחינת החלב כנ"ל. ועל כן אין העוף טעון שחיטה כל כך כי אם בסימן אחד כנ"ל, ועל כן מותר מן התורה לבשלו בחלב, וגם מדרבנן אף על פי שאסור יש כמה קולות בעוף אפילו יותר מבשר חיה שגם כן אינו אסור אלה מדרבנן אף על פי כן בשר עוף קל יותר (עיין בשוחן ערוך) כי העופות סמוכים מאד לבחינת חלב שהוא בחינת תרגום כנ"ל, אבל אף על פי כן מאחר שעל כל פנים צריך העוף שחיטה קצת על כן אסרו רבותנו ז"ל לאוכלו בחלב, כי החלב סמוך יותר אל הקדושה, ואין טעון שחיטה כלל כנ"ל. כי זה ידוע ופשוט שבבחינת תרגום בעצמו יש כמה וכמה בחינות ומדריגות, ועל כן הדגים שאין טעונין שום שחיטה כלל ואין בהם שום איסור דם וכו' כנ"ל, על כן אין בהם שום איסור כלל לאכלם בחלב, כי הדגים אין הרע הנ"ל נאחז בהם כלל כנ"ל:

Segment 13

אות ה נמצא שאיסור בשר בחלב תלוי בשחיטה שכל מה שטעון שחיטה ושחיטתו חמור בחומר האסרו של בשר בחלב חמור שם ביותר כנ"ל. וזה שאיתא בזוהר הקדוש שאמר רבי שמעון בר יוחי שצריך להחמיר שלא לאכול אפילו בשר עוף בחלב משום לך לך אמרינין לנזירא וכו'. כי עוף שחיטה בעי וכו' עיין שם. כי העיקר האיסרו תלוי במה שצריך תיקון השחיטה כנ"ל. ורבותינו ז"ל החמירו ביותר על חיבור בשר בחלב שאפילו אחר האכילה אסרו לאכול זה אחר זה ועל כן שיעור השהיה ביניהם על פי הדין הוא אחר שסילק מלאכול ובירך ברכת המזון (עיין בשלחן ערוך). כי גם אחר האכילה עדיין צריך המאכל בירור בתוך הגוף כמובא בהלכות ברכת הריח (הלכה א'). שמחמת זה צריכין לברך ברכה אחרונה על כל המאכלים עיין שם. ומחמת שצריך עדיין בירור על כן גזרו בו איסור בשר בחלב שלא יינק הרע מהטוב כנ"ל. ועל כן תלוי האיסרו עד שיסלק ובירך. כי אחר שסילק דעתו מלאכול עוד ובירך ברכת המזון כבר נתבררו המאכלים על ידי סילוק הדעת וברכת המזון שהוא ברכה אחרונה כנ"ל, ועל כן אין עוד איסור בשר בחלב כנ"ל:

Segment 15

אות ו מילחא צריכה בישול כבישרא דתורא, דהיינו שכדי שיקבל המאכל המתקת המלח שהוא ממתיק כל דבר לאכילה בבחינת ברית מלח עולם. כי עיקר המתקת המאכילים תלוי בבחינת תיקון הברית. ועל כן צריך לזה בישול רב כמו בשר השור שצריך גם כן בישול רב כדי לתקנו בבחינת תיקון הברית כנ"ל: