חולין

חולין

חולין, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. חולין במילואו: חית וו למד יוד נון, בגמטריא נון נון חית.

ה: אדם ובהמה אלו בני אדם שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה: שיחות הר"ן טו..

ז.

מפתחות:

רבי פנחס בן יאיר – תכלת וארגמן, על פי לק"מ יז 'ויהי הם מריקים', עמ' תח. על פי שיחות הר"ן צג 'דע שיש אור שמאיר באלף עולמות', עמ' תי.

כז:

עופות שנבראו מן הרקק: לק"מ סג דף עז..

מו. ההוא פולמוסא (פרש"י חיל השלטון) דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא אמר להו ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה וכו' (פירש"י ערוקאי גמירי מינאי הא מילתא כזית שמארו במקום מרה יהא).

עיין פרפראות לחכמה ח"ב.

מט.

ריאה ע"ש שהיא מאירת עינים: לקמ"ת ה:טז דף יא..

הריאה היא מאירת עינים: לקמ"ת ז:יב דף טו..

למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים: לקמ"ת ח:יב דף יח:.

נו:

מעי מעי אחילה – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ד 'אנכי ה' אלקיך', עמ' תיב. על פי לק"מ רטו 'פדיון הכולל', עמ' תיד.

ס.

יהי כבוד ה' לעולם שר העולם אמרו: לק"מ יא:ז דף טו..

אלקיכם נגר הוא: לק"מ יא מאמר רבב"ח דף טו:.

שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו: לק"מ לח:ו דף נב:.

ס:

הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים: לק"מ י:ד דף יג., עג דף פט..

סב: ואמר רב יהודה: מין עוף הנקרא צרדא - שרי מותר הוא באכילה. והעוף הנקרא ברדא אסיר באכילה.

וסימניך, סימן שלך שלא תחליף ביניהם הוא: ברדא - בר מיניה [לשון נופל על לשון]. ופירוש הסימן הוא: ברדא - מבלעדיו! והיינו, שאסור לאוכלו.

ואילו עוף הנקרא מרדא - ספקא, ספק הוא, האם הוא מותר או אסור.

והרמז בזה, צרדא בגמטריא ברסלב ע"ה והוא שרי וקיים. אמנם ברדא, אותיות דא רב, בר דא, אסור, כי אין רבנים בברסלב, וכל רב הוא טריף פסול. מרדא, אם לעשות מרידה נגד הרבנים, זה בספק (מ"ר בגמטריא ספק, בגמטריא עמלק כידוע), וצריך לעיין כל פעם מה לעשות.

רבי נחמן הוא נ נח! מסכת חולין דף פ.

ב"ה ה' אב - הילולה של האריז"ל.

בדף יומי של היום - חולין פ.

ודלמא מינא דתאו או מינא דזמר א"ל רב נחמן לרב אשי אמימר שרי תרבייהו.

בהגהות הב"ח כתב שצריכים להחליף נחמן עם חנן (אותיות נ נח)!

רב אשי, אשי בגמטריא רב נ נח ע"ה. שרי - זה לשיר. תרבייהו בגמטריא נון נון חית, עם הג' אותיות.

גם מינא דתאו מינא דזמר, תאו זה לשון תווי מוזיקא. וכמו שכתוב בפסוקים דזמר"א הללו במינים.....

פו.

צדיקים מהני זכותייהו אעלמא אדידהו לא: לקמ"ת ב:ו דף ד..

כל העולם ניזון בשביל חנינא בני' וכו': לקמ"ת ב:ו דף ד..

פז. מעשה שהזמין רבי את מין אחד לאכול, ובתוספות שם ד"ה או ארבעים זהובים אתה נוטל, שרבי לא רצה שהמין יברך ברכת המזון. עמש"כ בספר המדות ערך אכילה ב:ג.

פט.

מ"ד האמנם אלם כו' מה יעשה כו' יכול אף בדברי תורה וכו': לק"מ קלה דף קג..

צב.

שלשת השריגים שלשה שרי גאים: לקמ"ת ב:ד דף ג:.

קא. א"ל לרבי יהודה וכי נאמר על כן לא יאכלו בני יעקב והלא לא נאמר אלא בני ישראל ולא נקראי בני ישראל עד סיני וכו'.

קה.

מאן דסייר נכסיה כל יומא – תכלת וארגמן: על פי לק"מ ס 'פתח רבי שמעון', עמ' תטז. על פי לקמ"ת כה 'התבודדות היא מעלה עליונה', עמ' תיח.

קכד. האלקים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא.

טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שרבי אמי דוקא תפס ונקב שמו בשבועתו.

ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו.

קל: כל המחזיק בתורת ה' יש לו מנת (פרש"י חלק כהונה). מנת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

קלג.

כל המלמד לתלמיד שאינו הגון: לק"מ ס:ז דף עב:.

והלומד תורה לתלמיד שאינו הגון כזורק אבן למרקוליס: לקמ"ת ס דף כח:.

קלד. בן תדל – כנוי לשוטה מפורסם, עמש"כ בתהלים יט:ח.

קלט:

מרדכי מר דרור: לק"מ י:ח דף יג:, לקמ"ת עד דף לה..

מר דרור: לק"מ נו:ב דף סד:.

קמב.

פה שהפיק מרגליות – תכלת וארגמן, על פי לקמ"ת ז 'כי מרחמם ינהגם', עמ' תכ.