Segment 1
וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַֽהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל-אֹד֛וֹת הָֽאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי-אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח.
מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-י' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הכולל.
הראשי תיבות של: הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח ע"ה בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: ותדבר מרים ואהרן במשה, בגמטריא ברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: ואהרן במשה על אדות האשה ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אשר לקח כי אשה כשית לקח, בגמטריא נון נון חית ע"ה.
Segment 2
ויאמרו הרק אך במשה דבר י' הלא גם בנו דבר וישמע י'.
ויאמרו הרק אך, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. במשה דבר, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
עיין מש"כ במסכת חגיגה, על ארבעה שנכנסו לפרדס, פרע"ה – פ"ה ר"ע, פה בגמטריא גם בם.
Segment 3
וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה (ענו) עָנָ֣יו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל-פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה.
מכל האדם, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נחמן. האדם אשר ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. על פני האדמה, בגמטריא ברסלב ע"ה. והאיש משה ענו מאד מכל האדם, עם הו' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הב' כוללים. האיש (בלי הו') משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמרטיא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).
הראשי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני, עם הח' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
הסופי תיבות של: והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמטריא הפתק. הסופי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר, בגמטריא נחמן מאומן. הסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני בגמטריא רבי נ נח.
אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: והאיש משה עניו (הקרי, אבל הכתיב – ענו), בגמטריא רבי נ נח. אותיות היסוד של: מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הראשי וסופי תיבות של: והאשי משה, עם התיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: אשר על פני האדמה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. הראשי וסופי תיבות של: מכל האדם אשר על, בגמטריא רבינו נחמן.
והאיש משה ענו מאד מכל האדם. ראיתי לפני הרבה שנים כמדומני במרגליות הים מר' ראובן מרגליות, פירוש 'ומום אין בך', שקאי על סנהדרין בן ע"א, שהם נגד ע"א שמות של שם ע"ב, ולכן אין להם כנגד השם הע"ב – מו"ם. וי"ל עוד שזה מה שכתוב על משה רבינו ותחסרהו מעט מאלקים, כי משה הוא ע"א. ובראשי תיבות של הפסוק יש האותיות של מו"ם, אבל אינן כסדרן. ענו מאד מכל, ראשי תיבות של השם הב"ן – עמ(ר)ם, אות ר' בגמטריא 'נו מאד מכל', עם הח' אותיות אי נמי, בחישוב הע' של ענו לאות ח' באותיות אחה"ע. ועם הכולל. [וכן עיין בראשי תיבות של הפסוק (יהושע א:ב) משה עבדי מת ועתה].
והאיש משה ענו מאד ופרש"י ענו. שפל וסבלן, עד כאן לשונו.
והנה הראשי תיבות: עשו. והסופי תיבות בגמטריא אלקים, שהוא מדת הדין. והאותיות האמצעיות בגמטריא רכב - שזה ענין הענו שרוכב עליו מדת הדין והרשעים, והוא סובלן, כמו השם יתברך שסובל את הכל.
ויהי רצון שכבר לא נצטרך לסבול, וברסלב, שהוא רב סבל, יהפוך כבר ללב בשר.
והנה למחרת כתיבתי את הנ"ל למדתי בלקוטי מוהר"ן (סוף תורה ח) שכז"ל רכב אלקים רבתים אלפי שנאן (תהלים סח). אלפי - בחינת אלופי עשו, ועל ידי רכב אלקים רבתים, בחינת קבלת התורה וכו' וכו' ששם הרוח דהרב דקדשה, על ידי זה נתבטלין ונכנעין אלופי עשו וכו' ע"ש.
ולפי זה אתי שפיר כמין חומר הרמז הנ"ל, שהראשי תיבות, בחינת ראשית גוים עמלק הוא עשו, נופל ונמחק על ידי האותיות הבאות שהם בחי' רכ"ב אלקי"ם, בחינת קבלת התורה ששם רוחו של הצדיק הענו.
ענו מכל האדם, יש לפרש שעיקר האדם הוא משה בעצמו, וזה הענין שגילה רבינו הקדוש בליקוטי מוהר"ן תורה עט עה"פ שבו איש תחת מקומו, שמחזיק עצמו שפל למטה תחת מקומו ומדרגתו. וכן גילה על עצמו בחיי מוהר"ן אות רסט ז"ל אני ענו מכל המפרסמים, כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל וכו' וכו' אך את מי אני מחזיק יותר לאין את עצמי או אותם וכו' ע"ש.
Segment 4
וַיֹּ֨אמֶר ה' פִּתְאֹ֗ם אֶל-מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל-אַהֲרֹן֙ וְאֶל-מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל-אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיֵּֽצְא֖וּ שְׁלָשְׁתָּֽם. שלשתם ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.
רש"י פרש ז"ל פתאום, נגלה עליהם פתאום והם טמאים בדרך ארץ, והיו צועקים מים מים, להודיעם שיפה עשה משה מה שפירש מן האשה, מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר, ואין עת קבוע לדבור, עכ"ל.
ובזה יש לפרש הגמרא בפ' אין דורשין (חגיגה יד:): תנו רבנן, ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור הזהרו שאל תאמרו, מים מים, משום שנאמר: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני! ע"כ.
ורבו המפרשים בענין ההזהרה הזו שלא תאמרו מים מים (וע' בלקוטי מוהר"ן תורה נא שהוא ענין של שקר, כי מים מלוחים לא מרוים את הצמאה וצריכים עוד מים).
ולפי רש"י הנ"ל יש לפרש שרבי הזהיר אותם שיקפידו על הפרישות והטהרה שלא יקרה להם שיצטרכו לצעוק מים מים.
וזה האזהרה הוא רק כאשר מגיעים אצל אבני שיש טהור, לדרגה כזו שמשתדלים תמיד להיות באור פני ה', ולכן אם לא מתנהגים בפרישות הרי זה שקר מיניה וביה.
עוד יש לפרש בדברי רש"י. בפשטות טבלו קודם שהקריבו לשמוע דבר ה', והיו חסרים רק הערב שמש, עיין באור החיים. וזוכרני שבספר החזיונות לר' חיים ויטל, פעם מיד אחר שראה קרי זכה להתגלות האריז"ל.
והנה בעל קרי אסור במחנה לוי, וזוכרני שהאבן עזרא מפרש שנשותיהם של הלוים היו חוץ ממחנה לוי, ושם היו נזקקים להן. והרי בני קהת בצד דרום, ומרים במחנה יהודה במזרח, ואיך ואיפה פגשה את אהרן. ואולי אלישבע אשת אברהם, בת עמינדב היתה לה בית במטה אביה במחנה יהודה, ולכן אהרן היה סמוך למרים. ובזה יש ליישב למה לא היו מקפידים על טבילת עזרא, להיות מזדרזים לטבול מיד, כי במשך היום היו רחוקים, ורק כהאי גוונא היו קרובים ויכולים לדבר בקלות, ולכן לקחה מרים ההזדמנות.
וידוע מה שר' חיים וואלז'ין אמר שאפילו לספר סיפור על אמורא צריכים קודם לברך ברכת התורה, וזה מדוע לא יראתם לדבר בעבדי משה, כי אפילו לספר סיפור בעלמא על משה רבינו יש להקפיד על טבילת עזרא. ואילו היו טובלים קודם לא היו באים לכך.
אכן באמת אם על סיפור מהאמוראים צריכים ברכת התורה, בודאי גם סיפור על אהרן ומרים. ובודאי אפילו שיחת חולין שלהן, ועליהו לא יבול, צריכה לימוד. ולכאורה בדרגה כזו יקפידו לברך ברכת התורה ולטבול טבילת עזרא קודם שיפתחו פיהם בכלל. ושוב נדחוק כנ"ל.
אכן כבר בולט שעצם טענתם על משה רבינו שפירש מאשתו, ולא ידעו ליישב כמו שאמר להם השם יתברך שהיה מוכרח לעשות כן כיון שהיה צריך להיות תמיד מזומן להדיבור של השם יתברך, אותו הדבר הם נכשלו בו עכשיו, כי לא היו מוכנים לאותה השיחה שביניהם.
Segment 5
וירד י' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. הראשי תיבות של: י' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצא שניהם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ענן ויעמד פתח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פתח עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 6
וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ-נָ֣א דְבָרָ֑י אִם-יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְקֹוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּֽחֲל֖וֹם אֲדַבֶּר-בּֽוֹ.
ויאמר שמעו נא דברי אם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. נביאכם י', בגמטריא נחמן ע"ה. במראה אליו, בגמטריא ברסלב ע"ה. במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הראשי תיבות של: שמעו נא דברי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
ספר מי השלוח סוף פרשת בהעלותך
ותדבר מרים ואהרן במשה וכו' אם יהיה נביאכם ה' במראה וכו' לא כן עבדי משה פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידת ותמנת ה' יביט. הענין מצינו בגמ' אף שלמה המלך בקשו למנות וכו' להטה אש סביבם וכו' עד שיצתה בת קול המעמך ישלמנה וכו' (סנהדרין ק"ד:). הענין בזה כי באמת נמסר לאנשי כנסת הגדולה כל הלכות כפי אשר יצא מאתם, ולכן כפי ההלכה רצו לפסוק להיות שלמה נמנה וכו', עד שיצתה בת קול המעמך ישלמנה, היינו שנפתח להם האור בפירוש של שלמה המלך ואז ראו מפורש האור שלו אשר הוא יותר ויותר מכפי השגתם, אזי עוד לא אמרו ולא מידי, וכן כשאמר הש"י להם כאן, לא כן עבדי משה, ובאמרו אליהם פה אל פה אדבר, היינו תיכף כשיצא הדבור מן הש"י המלות האלו אז ראו מפרש האור וההשגה של מרבע"ה עין בעין, וכאשר אמר הש"י תיבות בו, נעלם מהם ואז הבינו מדרגות משה רבינו ע"ה, וכמו כן כשאמר הש"י ותמונת ה' נכנס בלבם האור וההשגה של משה רבע"ה וכאשר אמר תיבת יביט נסתם מהם, וגם אח"כ נשאר בלבם זאת ההשגה שהיו משיגים לפעמים כהשגות משרבע"ה, אך שהיו יודעים שזה אין שייך להם רק למדרגות מרע"ה והשיגו מה שחסר להם נגד מדרגות מרע"ה, כי קודם זה היו סוברים שאין שום מדרגה למעלה ממדרגותם, ואח"ז נודע להם שיש למעלה, אך בשעת החטא לא הבינו שזה האור אין שייך לחלקם כי היה בדעתם שזה ההשגה הוא מצדם ולא מצד הש"י שירצה להראות להם מדרגות מרע"ה, ולכן טעמו אור גדול יותר מכפי אשר היו יכולים לטעום כאשר היו יודעים שאין שייך לחלקם, כי אז לא היו יכולים לטעום רק כפי אשר יתבונן האדם בחלק חבירו ולא כאשר יהנה בשלו, וכאשר היה דרך חטא וסברו שזה הוא חלקם אז טעמו כאדם הנהנה משלו, וזהו לפי שרצה הקב"ה להראות להם מדרגות מרבע"ה בלי מגרעת בכדי שיכירו את ערכו, וזה פירש הגמ' (ברכות ל"ה.) כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה כאילו מעל, כי הנהנה בברכה היינו שמכיר שאין שייך לו הדבר רק לה' ולכן לא יגיע לו הנאה מקדושת הדבר רק כאדם הרואה, וכאשר יאונה לאדם שיהנה בלא ברכה אז כאילו נהנה מקדשי שמים בשלימות, וזהו כאילו מעל, ודו"ק כי עמוק עמוק הוא. עכ"ל.
הדברים יפים אבל לא זכיתי להבין, שהלוא במתן תורה פנים בפנים דבר ה' עמכם, ועיין למשל בספורנו שמות יט, בעבור ישמע העם וכו' וגם בך יאמינו לעולם, יאמינו אפשרות נבואתך שתהיה פנים אל פנים, כי אמנם אדבר עמהם פנים בפנים בלתי שום חלום וכו' עיין שם. ואפילו אם נחלק שהדרגה של פנים בפנים הוא פחות ממה שכתוב במשה פנים אל פנים, ופה אל פה, לכאורה נסתר הרבה מפירושו הנ"ל.
אכן באמת צריך ביאור למה השם יתברך היה צריך להסביר לאהרן ומרים עכשיו מעלת נבואת משה רבינו אם כבר טעמו וידעו ממעלתו ממתן תורה. והמפרשים עה"ת פרשו שמרים אמרה גם בנו דבר, שהחזיקה שנבואת משה רבינו היה כמו נבואתה, וצ"ע למה חשבה כן, ולא הבינה ממתן תורה שנבואתו גבוה, והקב"ה היה יכול לענות לה סתם, זכרי את מתן תורה. ועל כרחך משום איזה סיבה, אין מתן תורה בא בחשבון, שהיה הופעה מיוחדת שאין לדון ממנה, רק בכללי, שנבאות משה מרומם.
ועיין בדרשות הר"ן שהוכיח מסברא שעל כרחך משה רבינו הוא בריאה מיוחד שראוי לנבואה בכל עת, כי בדרגת הנבואה שלא אי אפשר בדרך אחר. ולפי דבריו על כרחך בני ישראל לא השיגו דרגת נבואת משה רבינו במתן תורה, אם לא נדחק שנשתנו ברייתן לקבלת התורה, וכמו שבאמת השיגו חיים נצחיים, ושוב נשתנה אחר כך. אכן יתכן שגם אהרן היה בריאה מיוחד כזה, כי הפסוק אומר (שמואל א:יב:ו) ויאמר שמואל אל העם י' אשר עשה את משה ואת אהרן.
והרי מעיקר התוכחה שהשם יתברך הוכיח את אהרן ומרים, שהזמין אותם פתאום והיו צועקים מים מים, והראה להם שעל כרחך משה רבינו היה צריך לפרוש מאשתו. ודרגה זה להיות מוכן לנבואה כל שעה, לפי הדרשות הר"ן הוא מיוחד למשה רבינו שהיה בריאה מיוחדת לזה. ולפי כל זה, מה שהשם יתברך היה מסביר להם נבואת משה, מדובר במה שלא השיגו בעצמם במתן תורה. ואף על פי שמה שכן השיגו במתן תורה היה מספיק שלעולם יאמינו במעלת נבואת משה רבינו, וכדברי הספורנו הנ"ל, עם כל זה לא היה ידוע איך לגדור מה זה הדרגה הזו. ועם כל זה לכאורה אהרן ומרים עברו על גם בך יאמינו. [ומה שאיתא בילקוט ובמדרש, יען אשר מריתם, שמשה רבינו טען אני הקפדתי אהרן מה חטא, היינו בחטא של הכאת הסלע]
Segment 7
לֹא-כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל-בֵּיתִ֖י נֶֽאֱמָ֥ן הֽוּא.
לא כן עבדי משה, עם הי"א אותיות, בגמטריא רבנו נחמן מאומן. לא כן עבדי משה בכל ע"ה בגמטריא הפתק. לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן, עם הז' תיבות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. בכל ביתי נאמן הוא, עם הד' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה.
צ"ב איך התואר הזה שבכל ביתי נאמן הוא בא לשלול ממשה רבינו נבואה בבחינת חלום. והרמב"ן פירש, נאמן הוא, שכבר יודע מעצמו כל המידות האלו.
ואולי י"ל שעל הקב"ה נאמר, אילו ידעתיו הייתיו, כי הוא יתברך אחד עם דעתו. וכל המדרגות של ההשתלשלות העולמות מאצילותו יתברך עד לתחתית המדרגות הכל כפי נשמות ישראל, כמבואר באריכות בספר נתיב מצותיך. ובעולמות הגבוהות, שבאמת כולו אחד, רק השם יתברך נותן להראות כוחות נפרדות כביכול, כמבואר בקל"ח פתחי חכמה פתח ה', אותו ההבדל הדק בין עולם לעולם, זה מנשמת ישראל כנ"ל. ולולא נשמת ישראל לא היה ניתן כלל לראות כלום, כי היה שולט יחודו יתברך בתכלית היחוד. וכן יהיה לעתיד על ידי נשמות יתברך בהיחוד העיקרי כמבואר במקומו. על כן כאשר יבוא הנבואה להנביא, יש להנביא סכנה גדולה משני צדדין, א' שלא להתבטל לגמרי, ב' כיון שמחזיק עצמו, שלא יהיה כאלישע אחר, שיראה עצמו כאילו ברשות אחר. ואחר שהיה תנא קדוש לא עמד בנסיון בעולם היצירה, ובקושי רבי עקיבא יצא בשלום, כי מבואר בספרים שגם רבי עקיבא טעה קצת ואכמ"ל, ואינו דומה כלל לעולם הבריאה, ששם נבואה ממש. ועל כן מן הנמנע מהנביאים להשיג נבואה ברורה מפורשת. ולא כן משה כי נאמן הוא באלו, ולכן פה אל פה אדבר בו, ב"ו ממש, ומראה ולא בחידות וכו'.
[ויש להעיר עוד שנאמנות הוא מידת המלכות, ומשה רבינו היה מלך ונביא, מה שכמעט לא מצינו (דוד ושלמה נמנים כנביאים הראשונים במסכת סוטה מח. וכן במדרש זוטא ריש ספר קהלת, ובמ"ח נביאים במסכת מגילה יד., וכן משמע בשמונה פרקים של הרמב"ם, ועם כל זה במו"נ ובהקדמת האברבנאל מבואר שאין הכוונה לנבואה ממש אלא רוח הקודש. ונשאר יהושע (וזה סוגיא גדולה איזה דין של מלך היה לו), כמבואר בספר בית אלקים למבי"ט, שער היסודות פרק כד, מפני שתלמידו של אדם כמותו, והיה לו הבטחת 'כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, ומפני שהשגתו היתה רק כפני הלבנה, ויש להוסיף שהרי יהושע היה צריך לאלעזר הכהן במשפט האורים. והנה מלך קודם לנביא, עיין חיי מוהר"ן תסא, ומש"כ בלק"מ רפ. והרי הבא משני כוחות האלו, להיות מלך ונביא, ובודאי יצטרך להיות מיוסד היטב בנאמנות כמש"נ].
Segment 8
פֶּ֣ה אֶל-פֶּ֞ה אֲדַבֶּר-בּ֗וֹ וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְקֹוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖ר בְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה.
פה אל פה אדבר בו, בגמטריא רבינו נחמן. פה אל פה אדבר בו ומראה, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת, עם הכ"ה אותיות והכולל, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת כו יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ז' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הז' פעמים והכולל. לא יראתם, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נחמן מברסלב. לדבר בעבדי, בגמטריא נ נח נ נח נ נח. מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן).
הראשי תיבות של: בחידת ותמנת י' יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה, בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: ומראה ולא בחידת ותמנת ה', בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: ותמנת ה' יביט ומדוע לא, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 9
ויחר אף י' בם וילך. בם וילך, בגמטריא נ נח.
Segment 10
וְהֶֽעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַֽהֲרֹ֛ן אֶל-מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת.
והענן סר מעל האהל והנה, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. סר מעל, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מרים, עם הד' אותיות בגמטריא ברסלב. כשלג ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
קשה למה לא נצטרע אהרן, ויש אומרים שכן נצטרע. יש לדרוש, אהרן, אותיות נהרא, ועם הד' אותיות בגמטריא דנור, ויפן לשון אופנים, והאופנים מטהרים עצמם בנהר דנור.
יפן בגמטריא ק"מ כי אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי (חגיגה טו:), ראשי תיבות, קלני מראשי, וכן של, קלני מזרועי, ק"מ, וכן מבואר בליקוטי מוהר"ן תורה כג, כי היולדת צועקת ע' קולות, והשכינה צווחת הקלין כפולים, היינו פעמים ע', עיין שם כי מבואר שם שע"ז ותאוות ממון הם חשך, ולכן יש את הקולות הנ"ל לצאת לאור הפנים, וזה לשון ויפן. וצריך לשתף שם שמים בצערו (ועל ידי זה כופלין לו פרנסתו, ברכות סג., והאריך בזה הנפש החיים ב:יב).
פ"ן ראשי תיבות ידועות בכל הבתי קברות, פה נטמן. כי המצורע חשוב כמת.
מרים בגמטריא צר, הנה, ה' פעמים נ', נ' פעמים ה', ועם הב' ה"ה, בגמטריא שר"י או שי"ר, ועם צ"ר של מרים בגמטריא מצרעת. והרי רום מעלת מרים שהנהלה את כל הנשים בשירת הים, שיר מרים, והשיר בא מבחי' הצפורים שהם טהרת המצורע, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ג'. ועכשיו כפי רום מעלתה נפלה, ונכשלה על ידי ציפורה, ונהיה מצרעת בגמטריא שיר מרים.
מרים, בליקוטי מוהר"ן תורה כ' מבואר שהשם מורה על מרות, נשמה הסובלת, וכן מרים עם הד' אותיות בגמטריא רב סבל, אותיות ברסלב. ויש לפרש מר לשון טיפה, וכמו שכתוב הן גוים כמר מדלי, הרי מר-ים, טיפה מן הים. וכן, אם לוקחים את הר' מ'מרים' נשאר 'מים' והריש – אותיות שיר. ששוב מורה על שירת מרים על המים של הים סוף.
Segment 11
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו. בי אדני אל, בגמטריא נ נח.
Segment 12
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו.
צאת בגמטריא נ
נח נחמ נחמן מאומן. חצי בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: כמת אשר בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 13
וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל-יְקֹוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕"ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ.
משה אל ה', בגמטריא ברסלב נ נח.
הראשי תיבות של: לאמר א'ל נא רפא נא לה, בגמטריא רבי נחמן ע"ה.
ניצוצי שמשון פרשת ואתחנן
שכשעלה משה למרום לקבל התורה, נתנו לו מלאכי השרת מתנות, ושר העולם נתן לו מתנה שם של ק"ב שכל המתפלל בו אין תפלתו שבה ריקם. לכן כשהתפלל משה על מרים אחותו אמר א-ל 'נא' רפא 'נא' לה. כי פעמיים נא עולה קב. ונתקבלה תפלתו. עיין שם. וזה לא כפרש"י (במדבר יב:יג) שכז"ל מפני מה לא האריך משה בתפלה, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו עומדת בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, ד"א שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה, אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה, ע"כ. אלא דיש לדחות, ובפרט על פי הכלל שראיתי בהספר על חיי ר' חיים שמולביץ מישיבת מיר לפני הרבה שנים, שהיה במצב סכנה גדולה והתנה אם השם יתברך שאם יצילו יהיה לו כך וכך, שכן יכולים להתנות במצב כזה. וכן כאן לפי ר' שמשון י"ל שמשה רבינו היה כבר בטוח שתפילתו היתה נשמעת, ועם כל זה ועל כל זה היה לו להמשיך להתפלל ולפעול עוד ועוד בשבילה דייקא עכשיו (-ועיין במקום אחר שרבי נתן הסביר ההבדל בין קליפות עשו וישמעאל, שעשו אינו מתפלל וישמעאל מסתפק בהצלה פורטא). ועל זה רש"י יישב כנ"ל.
ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה לד:ב, ד ז"ל הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו, כמו שדרשו חז"ל (מ"ק טז:) צדיק מושל וכו' מי מושל בי צדיק, וזהו בחי' (בראשית מב) ויוסף הוא השליט, והוא שורש כלליות נשמות ישראל וכו' וכו' וכו' - כי קודם מתן תורה היה הממשלה ביד הש"י, ואחר מתן תורה נתן הממלשלה ליד כל ישראל כל אחד לפי בחינתו עיין שם.
ולפי זה יש לפרש 'נא' רמז לאחר מתן תורה שאז כבר ניתן הממשלה להצדיק, כי מתן תורה היתה ביום נ"א לספירת העומר. ומה שהשם יתברך אמר לו אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה. שלא יבוא מכח יוסף, כי מבואר בתורה לד שם כי יוסף היה לו את הממשלה הזו אפילו שהיה לפני מתן תורה, ועיין בליקוטי נ נח שם מה שפירשנו ליישב, ועל כל פנים כן הוא, שיוסף היה לו את הממשלה הזו, ולכן הוצרך הקב"ה לומר למשה אל תוסף – לא לבוא מכח הממשלה של יוסף
ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה רכג, כשהצדיק צריך לבקש מאת השם יתברך יכול להיות שלא ימלאו בקשתו, כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא קה:), אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן וכו' עיין שם.
ועוד עיין בתורה רטו שיש פדיון מיחד שכולל כל העשרים וארבעה בתי דינין וכו' כי אם חד בדרא שידע זה הפדיון, ופעמים אפלו כשזה הצדיק עושה פדיון אף על פי כן אינו מועיל, וזה מחמת כי גם למעלה תאבים מאד לפדיון כזה, כי לאו בכל פעם בא להם מלמטה פדיון כזה שיוכל להמתיק כל הכ"ד בתי דינין בבת אחת, ועל כן כשבא להם זאת ההמתקה הם משתמשים עמה לצדר דבר אחר וכו' עיין שם.
Segment 14
ויאמר י' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. ירק בגמטריא רב נ נח. תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. מחוץ, עם הד' אותיות, בגמטריא נחמן. תאסף בגמטריא ה' פעמים: נ נח, ע"ה. אביה ירק ירק בפניה הלא, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף, בגמטריא ח"פ נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.
הראשי תיבות של: ויאמר י' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. תכלם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם ג' כוללים.
Segment 15
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים. הסופי תיבות של: למחנה שבעת ימים והעם לא, עם האותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.