Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Numbers — Chapter 20

Segment 1

ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ויבאו בני ישראל, עם הג' תיבות, בגמטריא נון נון חית ע"ה. ויבאו בני ישראל כל, עם הט"ו אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בני ישראל כל העדה, עם הי"ד אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בני ישראל כל העדה מדבר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. צן בחדש הראשון וישב העם, עם הי"ט אותיות וה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בקדש בגמטריא רבנו נחמן. ותמת שם מרים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. מרים, עם הד' אותיות, בגמטריא ברסלב. תקבר ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. ותמת שם, עם הב' תיבות, בגמטריא י"א פעמים נ נח. הראשי תיבות של: ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מדבר צן בחדש הראשון, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: צן בחדש הראשון וישב, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.

Segment 2

ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: מים לעדה ויקהלו על משה ועל, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 3

וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולא גוענו בגוע אחינו לפני י'. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של כל הפסוק בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 4

וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַֽהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל-פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל-פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבוֹד-יְקֹוָ֖ה אֲלֵיהֶֽם. פתח, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בתחילה כתוב לשון יחיד על שניהם, ויבא משה ואהרן, ובסוף כתוב לשון רבים, ויפלו על פניהם. וי"ל שביאתם מפני הקהל היה שוה, וזה כאילו הלכה גשמי, לעבור בגשמי אל אהל מועד, אז שניהם כאחד באו. מה שאין כן כאשר נפלו על פניהם לפני ה', לא ראוי זה כראוי זה כלל.

Segment 5

קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. העדה אתה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אתה בגמטריא רבנו נחמן, ובא"ת ב"ש תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. העדה ואת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 6

ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. להם שמעו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 7

הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר-רָב֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-יְקֹוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם. המה מי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח. המה מי מריבה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. מריבה אשר ע"ה בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר רבו ע"ה בגמטריא נון חית מם נון. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ה' ויקדש בם, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ישראל את ה', עם הי"א אותיות וג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: המה מי מריבה אשר רבו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: מי מריבה אשר רבו בני ע"ה בגמטריא ברסלב. הסופי תיבות של: מי מריבה אשר ע"ה, ושל: אשר רבו בני, בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש, עם הה' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בני ישראל את ה' ויקדש בם, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 8

(פסוק זה כולה נדרש ביחודים בשער רוח הקודש עמ' עא-ב) נעברה נא בארצך לא נעבור בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל עד אשר נעלה גבלך, ויאמר אליו, ע"כ. פסוק זה יש לה בראשי תיבות את כל הננח כסדר כך: נא – נ. מדלגים שני התיבות 'בארצך לא' שהראשי תיבות שלהם בגמטריא של הניקוד של נ נח, פתח פתח שוא, עולה ל"ב. נעבור בשדה ובכרם, ר"ת בגמטריא נח. ולא נשתה מי באר, ר"ת בגמטריא נחמ דרך המלך נלך לא נטה ימין, הראשי תיבות בגמטריא נחמן ע"ה. ושמאל עד אשר נעבור גבלך ויאמר אליו – ר"ת בגמטריא מאומן!

Segment 9

קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם. קח, בגמטריא נ נח.

Segment 10

וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם. משה את, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. וירם משה את ידו ויך את, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הג' פעמים. הראשי תיבות של: רבים ותשת העדה ובעירם, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. פרש"י ז"ל לפי שבראשונה לא הוציא אלא טפין, לפי שלא צוה המקום להכותו, אלא (פסוק ח) ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא, אמרו, שמא צריך להכותו כבראשונה, שנמאר (שמות יז:ו) והכית בצור), ונזדמן אותו סלע, והכהו, ע"כ. ומעולם תמהתי איך שפתאום נזדמן אותו סלע. ונראה לפרש על פי מה שביאר רבינו (חיי מוהר"ן פג, ליקוטי מוהר"ן כ) שהחטא היה שהשתמשו בזכיות והמעשים טובים שלהם להמשיך בכח, והיו צריכים להשמתש בזכיות להכניע הרע שבעם הקהל, ולהמשיך על ידי רחמים ותחנונים. ובפסוק (כ:יב) כתוב, יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לעיני דייקא. והנה רש"י כז"ל (כ:י) זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרבה, ע"כ. ועל כל פנים עדיין נשאר בהם רשימה של רע. ועם כל זה היה נראה שמצד קדושת ישראל, שכולם היו שם ממש, היה ניתן להמשיך מים מאיזה סלע שיהיה. וזה הענין של לעיני בני ישראל, עיני לשון עין ומעין מים. ונראה שאכן בתחלה ניסו (שניהם משה ואהרן, כמש"כ רש"י דברו, לשון רבים) לדבר אל איזה סלע, וכיון שעוד לא הכניעו את הרע שבקהל לא הצליחו בזה, וזה מש"כ רש"י (כ:י) ז"ל המן הסלע הזה נוציא, לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם 'המרים' וכו' ע"כ. כי בתחילה באמת ניסו לדבר אל איזה סלע, וכאשר לא הצליחו, אז טעו לחשוב שבודאי הדבר תלוי בהם, בזכיות עצמם, ולכן באו להמשיך במטה בכח, ולכן נזדמן להם אותו סלע שהיה שייך להם.

Segment 11

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר. ויאמר ה', עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר, עם הט' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). בהר ההר בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. ארץ, עם הג' אותיות, בגמטריא ברסלב\נחמן בן פיגא. ההר על, בגמטריא רב נ נח. ההר על גבול, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: משה ואל אהרן בהר ההר, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אהרן בהר ההר על גבול ארץ, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. פרש"י ז"ל על גבול ארץ אדום, מגיד, שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אמר ליהושפט (דברי הימים ב:כ:לז), בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך, עכ"ל. וקשה, שהרי בדברי הימים הנביא אליעזר בן דודוה ממרשה נבא שבגלל ההתברות תבוא פרצה ושבר במעשיו ולא יצליחו במעשיהם המשתפים שהתכוננו לעשות אניות שיוכלו להגיע לתרשיש, מה שאין כן כאן לא עשו שום מעשה שותפות שיפרוץ אותו המעשה. וי"ל שבאמת היה להם מעשה בשותפות, כי עשו נקרא בכור, וסודו ממש בסוד עגל מסכה, בגמטריא בכו"ר. וזה ענין לאה שהיתה מזומנת לעשו, ויעקב נטל בכורה זאת מעשו, ונטל לאה ממנו, בלחם ונזיד עדשים (-לקחתי רוב הלשון מספר אדיר במרום עמ' תקלג, מכון רמח"ל). ואהרן בן לוי בן לאה, קיבל את עבודת הבכור, וגם יצר את העגל, ולכן הפרצה היה בו. עוד יש לפרש בענין ההתחברות הזו. יש לעיין מה היה אמור להיות אם אדום היה נותן לבני ישראל לעבור דרך ארצם. שבפשטות לפי זה, היה חיבור עוד הרבה יותר גדול, כי עכשיו אדום יצא ממש להלחם בהם, ועם כל זה נחשב התחברות, וכל שכן אם היו עוברים בשלום בארצם. ונמצא שזה שאדום מאן ליתן בני ישראל לעבור בגבלו היה הצלה גדולה לעם ישראל (- וכעין הסיפור שתלמידי הבעש"ט היו הולכים בדרך ולקראתם באו חבורת ערלים, ולא רצו החסידים להטמאות, והתפללו, והערלים הכריזו, בא נתרחק מהיהודים המאוסים האלו...). אמנם יתכן שאם היו עוברים בגבול אדום והיו משלמים להם על כל דבר, כמבואר ברש"י שכך היו מוכנים לעשות, אז היו פודים ופורקים מעליהם דין זה. אכן באמת בני ישראל היו קונים מהם צרכיהם כמו שמבואר בפרשת דברים ב:כח-כט אכל תשברני וכו' כאשר עשו לי בני עשו וכו'. אכן צריכים לקחת בחשבון שעם מיתת אהרן בני ישראל סגו אחורה ח' מחנות ובני לוי הרגו מהם והם הרגו משפחות של הלוים. וכל זה נולד מהיאוש, ומסתברא שהיאוש הזה נולד או לפחות ינק הרבה מהתחברותם לאדום. וצריך עיון מה בדיוק הכוונה בלשון רש"י 'נפרצו מעשיהם'. ונראה שכל המדות רעות התחזקו, ומידת היאוש הכי גרוע, וגרם למה שגרם כנ"ל. ואילו היו עוברים דרך ארץ אדום, לפחות היו יותר נשמרים מהיאוש.

Segment 12

יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה. את פי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 13

קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר. קח, בגמטריא נ נח.

Segment 14

ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל. ויראו כל העדה, עם הג' תיבות, בגמטריא רבי נחמן. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו, בגמטריא רב נחמן בן שמחה ע"ה. כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, עם הי"ג תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן), עם הו' פעמים והכולל. כי גוע, בגמטריא נ נח ע"ה. שלשים, עם הה' אותיות, בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הסופי תיבות של: את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויבכו את אהרן שלשים ע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. פרש"י ז"ל ויראו כל העדה וגו' כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו, היכן הוא אהרן. אמר להם, מת. אמרו, אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלט בו מלאך המות? מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מטל במטה, ראו והאמינו, עכ"ל. והנה מסתימת הלשון משמע שהאמינו ששלט בו מלאך המות, וקשה כי באמת לא שלט בו מלאך המות, כי נפטר בנשיקה. ולכן נראה לפרש והאמינו, שעלו יותר במידת האמונה. כי כל סיבת מיתת אהרן היתה (כ:יב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, וזה היה צריך לתקן במיתתו, וכמו שרש"י כתב עה"פ (כ:יג) המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם, ז"ל ויקדש בם, שמתו משה ואהרן על ידם, כשהקב"ה עושה דין במקדשיו, הוא יראוי ומתקדש על הבריות וכו' ע"ש, וכאן רואים שבמיתת אהרן באמת קיבלו התיקון של אמונה מה שנפסד בחטא הכאת הסלע. עוד יש לפרש בזה - באתי לכתוב החידוש שלי, וראיתי שכמעט נכלל הוא בפירוש המשכיל לדוד, לכן אקצר לפרש קצת אחר. כי הוא פירש גם איזה הוה אמינא היתה להם כיון שאהרן עצר את המגפה שלא ישלוט בו מיתה, ולפי מה שפירש על פי מהרח"ו משה הוכיח שבאמת שאילו אהרן נפטר על ידי המלאך המות, הם צודקים בטענתם, הרי זה אי אפשר. [ובאמת לא הבנתי אפילו לפי מה שפירש בחילוק בין חוץ לארץ ששם שולט ס"מ ואילו בארץ ישראל שולט גבריאל, עם כל זה למה לא ישלוט בו ס"מ כאשר הגיע זמנו. ועוד אפילו בשעת מעשה שאהרן מנע המגפה, כמעט לא הצליח, ואמר למלאך המות (קרח יז:יג ברש"י) אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד, בוא עמי ושאל, ומשמע שבעלמא לא היה יכול לשלוט על המלאך המות, אפילו בחוץ לארץ. ואולי י"ל שאהרן לא נפטר עכשיו אלא מפני שנתחברו כאן להקרב לעשו הרשע (רש"י כ:כג) ועל זה תמהו, שמפני זה כוחו של אהרן לעמוד נגד המלאך המות במגפה מספיק להגן בעדו נגד השפעת אדום] ולכן משה הראה להם שאהרן מטל במטה, דהינו שנפטר בנשיקה, ראו והבינו. ואיני רואה ההכרח במה שראו שהוא מטל במטה שנפטר על ידי נשיקה, כי הרי כולם נפטרים על מטתם, ובכלל לא ידעו מהמושג של נשיקה, כי משה רבינו בעצמו, רק אז ראה את הנשיקה, וחשק בה. ולכן יש לפרש קצת אחר, שהעיקר היה מה שראו מלאכי השרת. כי מלאכי השרת הם שייכים לעולם אצילות, כמו שבזמר שלום עליכם מזכירים מלאכי השרת רק בפזמון הראשון של שלום עליכם, ואחר כך אומרים סתם מלאכי עליון. ומלאכי השרת הם כבר למעלה הרבה ממלאך המות, ולכן ראו והאמינו, ומדויק בזה גם ענין האמונה, והרי אם ראו למה לא ידעו ורק האמינו (ובהקדמה ללקוטי נ נח הארכתי בזה), אלא שכיון שראו מלאכי השרת שזה יותר מכפי מדרגתם, באו לאמונה יתירה. רש"י ראו והאמינו, עיין בהקדמה לליקוטי נ נח באריכות בענין ראיה ואמונה.