Segment 1
ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר. ואל נשיאי העדה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 2
עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען. ואלעלה ושבם ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 3
ויאמרו אם מצאנו חן בעינך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן. ויאמרו אם מצאנו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 4
אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי. לא מלאו, בגמטריא נ נח.
Segment 5
ויחר אף י' בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני י'. תם כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 6
וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפּ֣וֹת ע֗וֹד עַ֛ל חֲר֥וֹן אַף-יְקֹוָ֖ה אֶל-יִשְׂרָאֵֽל.
והנה קמתם, עם הב' תיבות, בגמטריא ו"פ נ נח. תחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. לספות עוד על, עם הג' תיבות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אף ה' ע"ה בגמטריא נ נח. והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים עוד על חרון אף, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-ח' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.
הראשי תיבות של: חטאים לספות עוד, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: עוד על חרון, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים ע"ה בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תחת אבתיכם, ושל: אבתיכם תרבות, ושל: תרבות אנשים, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.
הסופי תיבות של: לספות עוד על חרון אף ה' אל ישראל ע"ה בגמטריא נון נון חית.
Segment 7
ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ. הביאנם, בגמטריא נ נח.
Segment 8
ונכבשה הארץ לפני י' ואחר תשבו והייתם נקים מי' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני י'. הארץ לפני י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 9
ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה. עבדיך יעשו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 10
וַיַּֽעֲ֧נוּ בְנֵי-גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְקֹוָ֛ה אֶל-עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַֽעֲשֶֽׂה.
כן נעשה ע"ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא (רב ברסלב).
הראשי תיבות של, את אשר דבר י' אל עבדיך כן ע"ה בגמטריא נ נח.
צריך ביאור שלא מצאנו דבר ה' אל משה בזה. ובכל מקרה כזה חז"ל דברו בו, כמו בבנות צלפחד, ובגעולי כלים, ובפסח שני, למה התגלות אותם הדברים היו דייקא על ידי אחרים, וכאן לא מצאתי התעוררות לזה.
והנה בתחלה אמרו למשה, עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה (- אדוני - לב:כה), כאשר אדני דבר (- אדוני – לב:כז), ורק אחר שצוה משה את אלעזר ויהושע וראשי אבות המטות בענין (לב:כח), אז החשיבו בני גד ובני ראובן את זה כדבר ה'. ועם כל זה קשה כנ"ל.
ועוד צריך ביאור למה האריך משה רבינו לפרש בלתי כלב בן יפנה, העיקר אמר להם שלא תניאון את לב בני ישראל, ואין שייכות בתוכחתו להזכיר זכות כלב ויהושע.
והנראה בזה בעה"י, שכל אותו הארץ מעבר לירדן היה של משה רבינו. וכל הפרשה הזו היתה תלויה בו, כי בני גד ובני ראובן רצו להשאר שם עם משה רבינו, כי שם חלקת מחוקק צפון, והדבר היה תלוי רק במשה רבינו אם יתן להם. והרי כל פעם שהתורה מזכיר פטירתו מזכיר שלא היה אלא משום שלא קידש השם על המים, ולכן גם כאן משה רבינו הקפיד שאלו לא תהיו נתפסים בחטא המרגלים. ולכן הוכיחם באריכות על זה.
והנה חלקת משה רבינו בעבר הירדן כנ"ל הוא ענין פלפול בתורה. כדאיתא במסכת נדרים לח. אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו שנאמר כתב לך פסל לך וכו' והגמרא מסקת שזה פילפולא בעלמא. והפלפולים בחי' סיבובים, וכמו דאיתא (יבמות טז.) התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. וכן הפ' מתחלפת בג' באותיות אח"ס בט"ע גי"פ, והרי לשון גלגולים. וזה בחי' עבר הירדן שהוא מקיף ארץ ישראל – זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב (לד:יב). ארץ ישראל בחי' ד' אמות של הלכה ממש, ועבר הירדן בחי' הפלפול של תורה. וארץ ישראל לשמאלה, וזה בחי' בשמאלה עושר וכבוד (משלי ג:טז), העשירות של פסל לך, והכבוד כעין בעלי אגדה שפרש"י (בבא בתרא י.) מתוך שהן דרשנין ומושכין את הלב הכל מכבדין אותם, ע"כ, וכעין זה בפלפול שמראים כוחם ושכלם. אבל רחוק מהם בחי' אורך ימים בימינה, כי ארץ ישראל הוא משמאלם כנ"ל, ועל כן בגלעד נפישי רוצחים וצריכים ג' ערי מקלט לשנים וחצי שבטים כמו ג' לט' שבטים (רש"י מסעי לה:יד). וזה מש"כ (מסעי לה:כג) או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו, מכאן אמרו (מכות ז: הובא ברש"י כאן) ההורג דרך ירידה גולה, דרך עליה אינו גולה, ע"כ. ויפל דייקא, מלשון פלפול. כי פלפול אותיות אלף אלף (שהוא לשון חכמה ולימוד), אלא שחסר הב' אלפים, וכמו 'מת' שחסר הא' להיות אור האמת.
ולכן לא ניתן עבר הירדן אלא לב' וחצי שבטים, כי כיון שאינו בחי' גופי תורה, אלא פלפולא בעלמא כנ"ל, איכא למיחש לג' שיושבין אין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים.
ועל כן משה הדגיש להם כמה פעמים הענין למלאות אחרי השם, (לב:יא) אם יראו האנשים העלים ממצרים וכו' כי לא מלאו אחרי, (פסוק יב) בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי ה'. (פסוק טו) כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר וכו' (וגם הגלות של רוצח בשגגה עד אחרי מות הכהן הגדול). כי זה בחי' הפלפול של תורה. וזה הענין שהזכיר להם בלתי כלב ויהושע, שלכאורה לא שייך להתוכחה, כי זה הנקודה שמשה רבינו היה דורש ומבקש, כי כלב בן יפנה הקנזי, איתא במסכת תמורה, ויהי אחרי מות משה עבד ה' וכו' אלף ושבע מאות (-פעמיים תכל"ת) קלין וחמורין וכו' נשכתחו בימי אבלו של משה, אמר רבי אבהו אעפ"כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו, שנאמר (יהושע טו:יז) וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן (-כלב) לו את עכסה בתו לאשה וכו'.
ולכן אף על פי שלא מצינו שמנשה ביקש חלקו מעבר לירדן, בחרו בו להשלים מנינם, כי יש בו הכח להתגבר על השכחה, כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי (בראשית מא:נא), כי הוא בחינת משנ"ה יירשו, כי הפעם השני לדרשה, כמו שאמר יוסף (בראשית מא:לב), ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון וכו'. ויש לו את הכח של הפלפול.
ובזה יש להבין מה שבני גד וראובן הקדימו להזכיר את צאנם לפני זרעם (רש"י לב:טז), וקשה לקחת את זה כפשוטו ממש חלילה. אלא שכמו שגילה האריז"ל על צאן יעקב שהם נשמות כל ישראל (כסא רחמים להחיד"א על מסכת סופרים כא:ט בפירוש ד"ה הא למדת), והרי הם כנגד ששים רבוא אותיות יש לתורה, ראשי תיבות ישראל, והן הם גופי הלכות של התורה, ואילו הטף הם בחי' החידושים שמולידים על ידי פלפול של התורה, ולכן בני גד ובני ראובן הקדימו גופי ההלכות, ומשה רבינו הוכיחם שמילתא דאתיא מדרשא חביבא ומקדימינן כדאיתא בגמרא כמה פעמים. וכן מצינו שמנשה הוא המליץ (רש"י בראשית מב:כג), והוא בחי' בשמאלה עושר וכבוד כנ"ל.
Segment 11
נַ֣חְנוּ נַֽעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְקֹוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַֽחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן.
נחנו, אותיות נ נח. אחזת בגמטריא רבינו נחמן. נעבר חלוצים, בגמטריא רבי נחמן בן פיגא, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, עם הט"ו אותיות. לפני ה' ארץ, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ארץ, עם הג' אותיות, וכן: לירדן בגמטריא ברסלב. נחנו נעבר חלוצים לפני י', עם הה' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.
הראשי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים: נ נח.
הסופי תיבות של: ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, ועם הכולל, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען, עם הכולל, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הסופי תיבות של: נחנו נעבר חלוצים לפני ה' ארץ כנען ואתנו, בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הי"ב אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן.