Segment 1
על קרא שמה בבל כי שם בלל י' שפת כל הארץ ומשם הפיצם י' על פני כל הארץ.
הפיצם י' על פני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בבל כי שם בלל י', בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 2
ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות. עבר אחרי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עבר אחרי הולידו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 3
וַֽיְחִי-פֶ֗לֶג אַֽחֲרֵי֙ הֽוֹלִיד֣וֹ אֶת-רְע֔וּ תֵּ֥שַׁע שָׁנִ֖ים וּמָאתַ֣יִם שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת.
את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה.
הראשי תיבות של: ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע ע"ה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: רעו תשע, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
פלג נקרא על שם מה שנפלגה הארץ בשנת מותו - י:כה ורש"י שם, ועמש"כ שם.
Segment 4
ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות. מאתים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 5
ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם וכו'. כולם הולידו כבני שלושים (חוץ מנח כמו שפרשו חז"ל במקומו), ותרח כמעט בגיל כפליים, ואכן תרח לשון איחור והמתנה (רש"י בבא קמא דף פ, ובעוד מקומות). ולכן תרח הוליד את אברהם, כי אברהם הוא טהרה (וכמו שאיתא בזוהר הקדוש ריש פרשת וירא, "טהור דא אברהם דנפק מתרח" ע"ש), והבא לטהר אומרים לו המתן. וע"ע מש"כ על המשפט לולא רבינו רחת עלינו, רחת אותיות תרח ע"ש.
Segment 6
וַיִּקַּ֨ח אַבְרָ֧ם וְנָח֛וֹר לָהֶ֖ם נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת-אַבְרָם֙ שָׂרָ֔י וְשֵׁ֤ם אֵֽשֶׁת-נָחוֹר֙ מִלְכָּ֔ה בַּת-הָרָ֥ן אֲבִֽי-מִלְכָּ֖ה וַֽאֲבִ֥י יִסְכָּֽה.
פרש"י ז"ל יסכה, זו שרה, על שם שסוכה ברוח הקודש, ושהכל סוכין ביפיה, (ס"א כמו שנאמר ויראו אותה שרי פרעה), עיין שם.
עיין במסכת גיטין נח. אמר ריש לקיש מעשה באשה אחת וצפנת בת פניאל שמה, צפנת שהכל צופין ביפיה וכו', ובעין יעקב (ד"ה צפנת) ביאר שעל כך היא נענשה, לפי שהיה לה להצניע את עצמה בביתה שלא היו צופים ביופיה, כי 'כל כבודה בת מלך פנימה' (תהלים מה:יד), ומכיון שלא עשתה כן והכשילה רבים לצפות ביופיה נענש, וכן כתב בבן יהוידע (ד"ה בת). ותמוה שלא זכרו שכעין זה נאמרה על שרה אמנו שהמלאך העידה עליה שהיא באהל - צנועה.
אולי יש לדחוק את הלשון שאין הכוונה שהסתכלו ביפיה, אלא שמאור הוד יפיה, וכמו שמצינו כמה פעמים בחז"ל שהיה מציאות יופי כזה שהיה מאיר, ומאור זה היה אפשר לראות.
לפי החשבון שרה התחתנה עם אברהם כאשר היא היתה בן נ"ו ואברם ס"ו. ובטח היה לה נסיון גדול לחכות עד גיל כזה להתחתן. וכן מצאנו בבנות צלפחד, מבואר במסכת בבא בתרא קיט: תני רבי אליעזר בן יעקב אפלו קטנה שבהן לא נשאת פחותה מארבעים שנה, איני והא אמר רב חסדא ניסת פחותה מבת עשרים יולדת עד ששים, בת עשרים יולדת עד ארבעים, בת ארבעים שוב אינה יולדת, אלא מתוך שצדקניות הן נעשה להן נס כיוכבד, ופירש הרשב"ם ז"ל בטוחות בצקתן שיעשה להם נס כיוכבד, ולכך נתעכבו עד ארבעים שנה בשביל להנשא להגון, עכ"ל. ויש לעיין למה דוקא כיוכבד ולא כשרה, ואולי באמת הזקינו כיוכבד והיו צריכים לנס אפילו לכתחילה, ואילו שרה היתה יפה מאד וכצעירה עוד כמה שנים אחר נשואיה.
Segment 7
וימת תרח בחרן, כתב רש"י ז"ל נו"ן הפוכה לומר לך עד אברהם חרון אף של מקום, ע"כ. ותרח הוא בן של נחור, ובנו נקרא על נחור כשם אביו, ובסתמא בחיי אביו. וגם הרן בחי' חרן. וענין של נחור, חרון, נח רו, ר"ו גימטריא נ נח נחמ. ובענין "נחמ" עיין עוד מש"כ במסכת שבת (קג.) ועל השם חנניה.
פרשת לך לך