Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Genesis — Chapter 22

Segment 1

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם. ויהי אחר הדברים – התורה הקדושה מרמז לנו לעיין בסופי התיבות פה, האלה' והאלהים' נסה' את' אברהם', ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ואח"כ הש"י אומר לאברהם קח וכו', קח בגמטריא נ נח. ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם – לק"מ עו דף צא:.

Segment 2

ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך. קח, בגמטריא נ נח.

Segment 3

וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלקים. אברהם בבקר, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל. עלה, עם האותיות, בגמטריא נ נח. אשר אמר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. אשר אמר לו, עם הח' אותיות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

Segment 4

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק. הסופי תיבות של: ביום השליש וישא אברהם את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיינו וירא את המקום מרחק, עם הה' אותיות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.

Segment 5

ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמר ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם. שבו לכם פה, עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותראה ש"לכם" אותיות מלך, ושבו, זה לשון שבי, כי פה אברהם כבש את ישמעאל ואליעזר להיות עם החמור, וזה גם ענין של הר”ת שלף, בחי' שלף את הנעל, לסלק ולהשליך את החומריות. ועוד שלכ"ם ר"ת מוח לב כבד, שהם הכסא לנפש רוח נשמה, שהם שורים בהשלשה רווחים שיש בין נ נח נחמ נחמן, ופה, זה הפה, מאומן. ואגב על הפסוק הזה יש כמה פרפראות בס"ד ונשובה אליכם, אליכם בגמטריא 101, רמז על החזרת הלימוד מאה ואחד פעמים (חגיגה ט: עה”פ במלאכי (ג:יח ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו). וכעין זה ממש תמצא בבעל הטורים בשמות (לב:לד, וגם פה כתיב נלכה, וממש כמו שהוא ז"ל כתב. וגם כאן יש להעיר שכתוב ונלכה וכו' ונשתחוה, שזה בחי' הלכה וקבלה, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה יא). וגם א"ש מה שכתוב ואני הנער נלכה עד כה ונשובה אליכם, כי נלכה עד כה זה בחי' לימוד עד מאה פעמים, כי עד כה עם הכולל בגמטריא מאה, ואז ונשובה עוד אליכם, 101 פעם! ובזה יש לפרש דברי חז"ל בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, שמילת לא יש לפרשו לו, כמו שאמרו חז"ל על הפסוק בכל צרתם לו צר, היינו החילוק בין עובד אלהים זה אברהם אבינו, לאשר לו עבדו, בחי' עבדיו של העובד אלהים, עבדו של אברהם אבינו, אליעזר, וישמעאל בנו. ואני והנער נלכה עד כה, ע' בפרש"י שני פירושים, כי גם הביא מהמדרש מפאת קושי הפירוש. ונראה שיש פה עד רמז כי "עד כה" בגמטריא 99 שזה היה הגיל של אברהם כאשר קיבל את הבשורה ששרה תלדי את יצחק. ונשתחוה ונשובה אליכם. ענין השתחוה הוא ירידה לאדמה בביטול. והיו סבורים אז שרצון השם יתברך היה להקריב את יצחק, וא"כ ישארו רק אליעזר וישמעאל, ועליהם אמר אברהם, שעל ידי הביטל שיבטל את עצמו לרצון השם יתברך הוא ישיג להשיב אפילו אותם בתשובה – ונשובה אליכם. וכל שכן לדורות, יהודי שחס ושלום שנפל למקומות שפלות חוץ מיהדות ר"ל, יש כח בידי הצדיקים להשיבם בתשובה.

Segment 6

ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו. על יצחק בנו ויקח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המאכלת (וכן לקמן פסוק י'): אברהם אבינו לקח "מאכלת" לשחוט את יצחק, דהיינו סכין, וחז"ל דרשו למה נקרא שמו מאכלת, מפני שאנו אוכלים משכרה עד היום הזה. והנה גם יש לראות ש,מאכלת' היא ר"ת (תהלים - הלל) מ'ה א'שיב ל'ה' כ'ל ת'גמולוהי א'לי, שזה ענין של שירה והודאה להשם יתברך (עיין במיכה ו:ו-ז במה אקדם (-אתרצה) ה' וכו' האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי, והרי המאכלת כמעט קיים את הענין הזה, ולכן כאותו לשון – מה אשיב לה', ודו"ק). וכן בתפלת שחרית בברכה ראשונה של קריאת שמע אנו אומרים, ת'מיד מ'ספרים כ'בוד א-ל, ר"ת מאכלת (עם כל המלה האחרונה, וכן מצאתי בקדמונים שיכולים לעשות את זה), שזה ענין של שיר ושבח והודאה להשם יתברך. מאכלת בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 7

ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה. בתורה נו - ובשיחות השייך לה בחיי מוהר"ן מבואר שרבינו הקדוש מולך על כל העולם באתכסיא, ורק טיפה ממלכותו נתגלה על קרוביו. והנה השם שד"י מרמז על ארבע פינות המרכבה, כי ש' זה שלושה ווי"ן - וו"ו - שהם הג' אבות, קו ימין - אברהם אבינו - קו שמאל - יצחק אבינו, קו אמצעי - יעקב אבינו (וי"ל שלפעמים זה שין של ד' ווי"ן, כי יעקב וישראל עם שני פרצופין). נשאר ד"י של שד"י, שהוא דוד - בגמטריא י"ד. ודוד מנגן ביד, וזה בחי' עקידת יצחק, שהשם יתברך אמר לאברהם "אסקתיה אחתיה" (ב"ר מובא ברש"י סוף פרשת וירא - כב:יב), שזה בחי' עליות וירידות של השיר, כמובא כמה פעמים בדברי רבינו בבחי' מדלג על ההרים. וזה מה שיצחק אמר לאברהם אבינו "איה השה לעולה" - שה - זה בחי' שד"י - כי אות ה' של שה - הוא ד"י. והיינו ששאל את אברהם איך יתקיים המרכבה רק בעבדותן לבד, הרי חסר עדיין יעקב ודוד. ואברהם אבינו ענה לו ה' יראה לו העולה בני. בחי' ראיה, שהוא בחי' אור העין, דוד זה הבת עין, ויעקב אבינו - בחי' אמת - הוא האור. וזה העולה בני - בן י' - כי השיר, בחי' עליה וירידה, הוא בחי' י' כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תנינא ח) שמשה רבינו דלג וקפץ עשרה - בחי' קול יעקב, בחי' שיר פשוט כפול משולש מרובע. כי עוד היו צריכים להוציא את השיר והנגינה הזו בפועל, כי הוא רק בנעלם של השם ש-ד-י: ש-ין ד-לת י-וד, הנעלם של שין דלת, בגמטריא ת"ץ, ועוד א, שהוא הדרגה הראשונה של העשרה מדרגות של נ' שערי בינה (כי כל שער כלול עשרה, הרי שהדרגה הראשונה של השער החמישים הוא תצ"א, ועולים עד תק), והוא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, והוא מולך באתכסיא, בנעלם, עד שנזכה לראותו עין בעין בב"א. ולכן רבינו צוה עלינו לצעוק "איה". איה השה, הנעלם של שד"י, לעולה, איה השיר פשוט כפול משולש מרובע: נ נח נחמ נחמן מאומן!

Segment 8

ויאמר אברהם אלקים יראה לו השה לעולה בני וילכו שניהם יחדו. עמש"כ בזה לעיל בפסוק ז.

Segment 9

וַיִּשְׁלַ֤ח אַבְרָהָם֙ אֶת-יָד֔וֹ וַיִּקַּ֖ח אֶת-הַמַּֽאֲכֶ֑לֶת לִשְׁחֹ֖ט אֶת-בְּנֽוֹ. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן. מאכלת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (-ועיין לעיל פסוק ו שהארכנו בזה, מאכלת ראשי תיבות מה אשיב לה' כל תגמולוהי). לשחט את ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. את ידו ויקח, וכן: ידו ויקח את, עם הט' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה ע"ה, רבינו נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: ויקח את המאכלת לשחט, עם הד' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

Segment 10

ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. אלקים אתה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

Segment 11

וַיִּשָּׂ֨א אַבְרָהָ֜ם אֶת-עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ וְהִנֵּה-אַ֔יִל אַחַ֕ר נֶֽאֱחַ֥ז בַּסְּבַ֖ךְ בְּקַרְנָ֑יו וַיֵּ֤לֶךְ אַבְרָהָם֙ וַיִּקַּ֣ח אֶת-הָאַ֔יִל וַיַּֽעֲלֵ֥הוּ לְעֹלָ֖ה תַּ֥חַת בְּנֽוֹ. והנה איל ע"ה בגמטריא נ נח (ועמש"כ בתהלים עה"פ רוח נשברה, נא:יט). תחת, עם האותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. הראשי תיבות של: תחת בנו, בגמטריא ברסלב נ נח. הסופי תיבות של: וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 12

ויקרא אברהם שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר היום בהר י' יראה. שם המקום ההוא, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. יראה בגמטריא נ נח נ נח. אשר יאמר, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שם המקום ההוא י', בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: ויקרא אברהם שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר היום בהר, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הסופי תיבות של: שם המקום ההוא י' יראה אשר יאמר, ושל: המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 13

ויקרא מלאך י' אל אברהם שנית מן השמים. שנית בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ויקרא מלאך י' אל ע"ה בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. ויקרא מלאך י' אל אברהם שנית, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא ברסלב נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: אברהם שנית מן, ושל: שנית מן השמים, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 14

ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. הראשי תיבות של: ויאמר בי נשבעתי נאם, בגמטריא נ נח, והראשי תיבות של: ויאמר בי נשבעתי נאם ה' כי יען, בגמטריא נחמן. נאם ה' כי, עם הכולל, בגמטריא נחמן. בי נשבעתי. נש"ב של נשבעתי, ראשי תיבות נחמן בן שמחה, ונשאר: ביעתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. נשבעתי (נאם ה') כי יען, אותיות היסוד עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. בנך את יחידך, ראשי תיבות כראשי תיבות ישראל בער אודסר.

Segment 15

ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך. ויהי אחרי הדברים האלה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. אחרי הדברים, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן מברסלב. הנה ילדה בגמטריא נ נח ע"ה. לנחור בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. גם הוא בנים לנחור אחיך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור בגמטריא רב נחמן בן פיגא, וע"ה בגמטריא רבי נחמן מאומן. רש"י פירש ז"ל בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ואומר אלו היה בני שחוט וכו', וזהו אחרי הדברים האלה, הרהורי דברים שהיו על ידי עקידה, עכ"ל. כי רש"י פירש לעיל (טו:א) כל מקום שנאמר אחר, סמוך, אחרי, מופלג (ב"ר מד:ה), ואילו כאן לכאורה היה מיד אחר כך. ולכן פירש אחרי, לשון אחר י', והיוד על שם המחשבה, כמו שפירש רש"י על היוד של אז ישיר. והיינו מה שפירש כאן, אחרי הרהורי דברים.

Segment 16

וְאֶת-כֶּ֣שֶׂד וְאֶת-חֲז֔וֹ וְאֶת-פִּלְדָּ֖שׁ וְאֶת-יִדְלָ֑ף וְאֵ֖ת בְּתוּאֵֽל. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ואת פלדש ואת ידלף ואת, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ואת כשד ואת חזו, ושל: כשד ואת חזו ואת, עם הכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

Segment 17

ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם. ובתואל ילד, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. שמנה אלה ילדה, עם הי"א אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור ע"ה בגמטריא נון נון חית. הנה בפסוקים האלה תלה הבנים למלכה אשר ילדה אותם לנחור, אבל רבקה יחסה רק לבתואל האב. ועיין ברש"י עה"פ (מו:טו) אלה בני לאה ואת דינה בתו, הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר ע"ש. ואולי מצד מעלת רבקה, חשוב זכור לגביהם, וצ"ת. הפטורה – מלכים ב:ד:א-לז