Segment 1
וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה. כנעני ושמו, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 2
ותהר בן ויקרא את שמו ער. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.
Segment 3
ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.
Segment 4
ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.
Segment 5
וַיְהִ֗י עֵ֚ר בְּכ֣וֹר יְהוּדָ֔ה רַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְקֹוָ֑ה וַיְמִתֵ֖הוּ יְקֹוָֽה.
ער בכור, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה.
הראשי תיבות של:ער בכור יהודה רע בעיני ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ער בכור יהודה רע בעיני י', בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.
הסופי תיבות של: ער בכור יהודה רע בעיני ה' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
פרש"י ז"ל רע בעיני ה', כרעתו של אונן, משחית זרעו, שנאמר באונן וימת גם אותו, כמיתתו של אונן, ולמה היה ער משחית זרעו כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה, ע"כ.
כל הפרשה תמוה איך בני יהודה חטאו כזה, ועוד הרי ער ואונן לא השוו כוונתם, אלא מיתתם.
ונלע"ד לפרש שער ראה שלא יכול להתגבר על תאוותו לתמר, ולא רצה להוליד בחי' בת, דהיינו כאשר האיש מזריע תחילה מרוב תאוותו, דהיינו שאינו מיוחס אלא להאמא (רש"י מו:טז ז"ל אלה בני לאה ואת דינה בתו, הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה, ע"כ), ולכן היה משחית זרעו, כדי שלא תתעבר ויכחיש יפיה, היינו כי לא היה לו הסיפוק הזה, להכחיש יפיה בלבו, ושתתעבר ממנו ממש להיות מיוחס לו. והרי זה ממש כמו אונן, שהיה משחית זרעו כי ידע שלא לו יהיה הזרע, ורצה דוקא שהזרע יהיה מיוחס לו. וכל זה תיקן יהודה, כי בראותו שהמלאך מכריח אותו לבוא על תמר, והרי בודאי הזרע ימשך אחריה ולא יהיה לו, ועם כל זה מסר מעשיו להשם יתברך ונתן לה זרעו. ויתכן שגבית הערבון של חותמך ומטך ופתילך היה הסכם או הכרח שבאמת יתן זרעו.
Segment 6
וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו... ויגד לתמר...
בת שוע בגמטריא תשע"ח, ועם התיבות, תש"פ, ותמת בת שוע, היינו שעבר כבר לשנת תשפ"א, ואז עוברים מחטא השחתת זרע לבטלה ונתגלגל כל תהליך הגאולה בסיפור יהודה ותמר, במהרה בימינו אמן.
Segment 7
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עיני אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה. בפתח ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 8
יהודה נתן ערבון לתמר, חתמת פתילים ומטה, נראה שחותמת זה בחינת החתימה של נ נח נחמ נחמן מאומן, פתילים, בחי' הרוח של הצדיק, וזה דברי וכתבי הצדיק, וכתוב בתורה "והפתילים" בגימטריא ע"ה "פתק", והמטה, זה בחי' פצפצי"ה שהוא אחד משמות מט"ט. ועוד 'והמטה האלה' עם התיבות בגמטריא נ נח.
Segment 9
וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה. הדרך ויאמר, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 10
וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה. אנשי המקום, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, כנ"ל.
Segment 11
היא מוצאת. תרגם אונקלוס היא מתפקא, ובזה רואים הקשר בין הפתקא (אותיות תפקא) דוקא לענין נ נח נחמ נחמן מאומן, כי נ נח נחמ נחמן מאומן בגמטריא צא"ת, ענין יציאה. וכן בתרגום לקמן על המילה: והוצאתני (מ:יד) ותפקנני.
Segment 12
וְאַחַר֙ יָצָ֣א אָחִ֔יו אֲשֶׁ֥ר עַל-יָד֖וֹ הַשָּׁנִ֑י וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ זָֽרַח.
ואחר יצא אחיו אשר על ידו, עם הי"ט אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. אחיו אשר על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. שני בגמטריא רבי נחמן.
הראשי תיבות של: ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: ידו השני ויקרא שמו, בגמטריא רבי נ נח ע"ה.