Segment 1
זה ספר תולדת אדם. זה ספר, עם התיבות (ועיין תקונים חדשים של הרמח"ל, תקון ע', עמ' תצה, זה ספר ברזא דצדיק וצדק), בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
Segment 2
ויהיו כל ימי שת שתים עשרה. ס"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן, עשרה שנה ותשע מאות שנה הסופי תיבות עם האותיות והכולל.
Segment 3
ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות. קינן אחרי הולידו ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 4
ויתהלך חנוך את האלקים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות.
את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 5
ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה. ימי חנוך חמש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 6
ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אתו אלקים.
את האלקים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, כנ"ל.
ויתהלך חנוך בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן עם ג' כוללים.
את האלקים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
ויתהלך חנוך וכו' פירש רש"י ז"ל צדיק היה וקל בדעתו לשוב להרשיע, לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו (ב"ר כה:א) וכו' עיין שם. ולעולם היה קשה לי, אם היה צדיק כל כך, שהיה אפילו למעלה ממדרגת משה רבינו, איך היה כל כך קל בדעתו לשוב להרשיע? אכן לפי המבואר אצלינו בחלק ה' – מאומן בפרק מה הענין של נ נח נחמ נחמן מאומן, שכדי להעלות ממדרגתו בחיה למדרגת יחידה, היה צריך כבר להתערב עם הבריות, וזה מעולם לא ניסה ולא הצליח בזה אלא בהתבודדות לבד, ולכן בזה קל היה בדעתו לשוב להרשיע.
Segment 7
ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך. מתושלח ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. שנה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. את למך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
עמשכ"ל ד:כב.
Segment 8
ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות. את למך בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הולידו את למך, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 9
ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן. ויולד בן, בגמטריא נ נח.
Segment 10
וַיִּקְרָ֧א אֶת-שְׁמ֛וֹ נֹ֖חַ לֵאמֹ֑ר זֶ֠ה֞ יְנַֽחֲמֵ֤נוּ מִֽמַּֽעֲשֵׂ֘נוּ֙ וּמֵֽעִצְּב֣וֹן יָדֵ֔ינוּ מִן-הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אֵֽרֲרָ֖הּ ה'.
תרגם אונקלוס, דין ינחמננא, אותיות אני נחמן, שמעתי מחבר.
את שמו, עם התיבות, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. לאמר זה, עם התיבות, בגמטריא נחמן מאומן. ינחמנו, אותיות י"ו סביב נחמן. אררה בגמטריא רבנו נחמן.
זה ינחמנו ממעשנו, אותיות יסוד (אלו שלפני הס"ת) ע"ה נ נח. 'ממעשנו' בגמטריא אבגית"ץ, שהוא ממש ענין נ נח כמבואר כ"פ אצלינו בס"ד. ופה כתוב בתורה הקדושה נחמן כמו שכתבנו בפרק על נ נח נחמ נחמן מאומן שכל התיבות נמצאים בתורה. וע' מש"כ בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב'.
בספר לקוטי תורה של כתבי האר"י. נח זה ההבדל בין שם מ"ה באחוריים – ק"ל, לבין שם ע"ב שהוא שם הוי"ה באחוריים. הרי שכל עצמו של השם נח שייך לאחוריים. עד שזכה שיתגלה ברבינו נ נח וכו'.
בספר לקוטי תורה של כתבי האר"י אמר הר"מ מינץ ששמע ממורי זללה"ה, כי מה נשתנה בכאן מכל השאר, שנאמר בהם ויולד את מתושלח, ויולד את למך, וכן בכולם. וכאן נאמר ויולד בן סתם, ואחר כך ויקרא שמו נח. והענין כי עד מתושלח היה צדיק א' בכל דור ודור מאותן י' דורות, ושכבא מתושלח היה צדיק גמור, וחותך וכורת כל הקליפות, בכח חרב פיפיות אשר בידו, שהוא שמו יתברך, לכן נקרא מתושלח, מלשון ואיש שלחו בידו, בשלח יעבורו, לשון חרב. וכשנולד נח, אבד מתושלח כח החרב הזה, והיו הקלפיות רבות מאד, לכן נתיירא אז למך לקרא שם לבנו בעת לידתו, עד שיגדיל, ואח"כ ויקרא שמו נח. כי כל מה דאתגלי שלטא עליה עינא בישא (ומאר הר"מ כי אינו זוכר באמיתות מ"ש לו מורי בזה), עכ"ל. ומכאן י"ל גם לענין שם רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן, שלא קיבל אותו מיד בלידתו, וע' מה שחקרנו לענין מתי קבל אותו.
ספר חזיונות למוהרח"ו ז"ל ח"ג אות יד. 'ולפי שהוא המשיח בדור המבול ובדור האחרון לכן נא' 'זה ינחמנו ממעשינו - בדור המבול. ומעצבון ידינו - בדור האחרון. גם לרמוז לזה יש שני מיני טעמים במלת זה, תרי טעמ"י ותלש"א, לרמוז כי נח זה ינחמנו בשני גאולות. גם לזה נכפל שמו נח נח, ע"כ (ועמש"כ ריש פרק ה', וריש פרשת נח).
Segment 11
ויולד נח את שם את חם ואת יפת. יפת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עמש"כ ריש פרשת נח ו:י.