Segment 1
אֵיכָ֣ה | יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס. העיר בגמטריא נחמן מאומן. בדד העיר בגמטריא ברסלב ע"ה.
הראשי תיבות של: איכה ישבה בדד, ראשי תיבות ישראל בער אודסר (אין יאוש בעולם) (שגיא. ישבה עם האותיות בגמטריא רבי נ נח ע"ה.
Segment 2
בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים. מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 3
גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל-רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים. גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. מנוח, עם הד' אותיות בגמטריא נ נח.
הראשי תיבות של: יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה, בגמטריא נ נח נ נח.
Segment 4
דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כָּל-שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר-לָֽהּ. נאנחים, ננחים עם א' יתירה, עיין לקמן פסוק י'. שעריה בגמטריא הפתק.
הראשי תיבות של: נאנחים בתולתיה נוגות והיא בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: כל שעריה בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: מועד כל שעריה בגמטריא רבי נחמן.
הסופי תיבות של: דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 5
הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי-י' הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב-פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי-צָֽר.
הראשי תיבות של: הוגה על רב פשעיה, ושל: רב פשעיה עולליה הלכו בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: איביה שלו כי י' הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי, עם הי"א אותיות בגמטריא פתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: פשעיה עולליה הלכו שבי לפני, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: שלו כי, בגמטריא רבי נ נח. הראשי תיבות של: לראש איביה שלו כי י' בגמטריא רבי נחמן ע"ה.
Segment 6
ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף. מן בת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 7
זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד-צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ. קדם, עם האותיות והכולל, בגמטריא נחמן. מחמדיה ע"ה בגמטריא נ נח. ומרודיה כל בגמטריא רבי נ נח ע"ה. עמה ביד צר ואין, עם הד' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ראוה צרים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא.
הראשי תיבות של: זכרה ירושלים ימי עניה ומרודיה, עם ה' אותיות, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר ע"ה בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: אשר היו מימי קדם בנפל בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 8
חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם עַל-כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כָּֽל-מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי-רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם-הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שָׁב אָחֽוֹר. נאנחה, ננח עם תוספת א', עיין לקמן פסוק י'. היתה כל מכבדיה ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הזילוה כי ראו ערותה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי ראו ערותה גם היא, עם הה' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.
הראשי תיבות של: חטאה ירושלים על כן בגמטריא נ נח.
הראשי תיבות של: הזילוה כי ראו ערותה בגמטריא ברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: כי ראו ערותה גם ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.
Segment 9
טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהוָה֙ אֶת-עָנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב. בשוליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן. טמאתה בשוליה, עם התיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה. אחריתה, עם הו' אותיות, בגמטריא נון נון חית.
הראשי תיבות של: י' את עניי כי הגדיל אויב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: מנחם לה ראה י' את עניי כי הגדיל בגמטריא רבינו נ נח. הראשי תיבות של: בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה י' את עניי, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 10
כל עמה נאנחים, הרי בפירוש שכל עם ישראל יהיו ננחים, ["ואל תאמר שאינו כן מפני האל"ף שאינה יסודית, הרי לנו תיבות שאין בראשם אל"ף, ונתוספה אל"ף בראשם וכו'" - רש"י בראשית כה:ג, וע"ע רש"י ויחי מט עה"פ ולו יקהת, ורש"י שמות י:כא. וע"ע בסוף לקוטי מוהר"ן בהשמטות ותורות מכתב יד רבינו בעצמו על תורה קט, שרבינו משתמש במלה זו 'נאנח' מה שבפנים בספר רבי נתן כתב מילים אחרים]. אכן צ"ע למה ירמיה מקונן על זה, והיה ניתן ליישב שידוע שכדי להגיע להיות ננח צריכים לסבול הרבה, ועל זה מקונן ירמיה, שבודאי סבלו הרבה מאד, אכן עדיין קשה דאם כולם נאנחים איך יכול להיות שכולם מבקשים לחם? ועוד קשה דלעיל (א:ד) כתוב כהניה נאנחים, שמשמע שרק הכהנים הם ננחים. וי"ל ע"פ מש"כ רש"י בפרשת בהעלותך עה"פ ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' (במדבר יא:א) ז"ל אין העם אלא רשעים, וכן הוא אומר מה אעשה לעם הזה, ואומר העם הרע הזה, וכשהם כשרים קרואים עמי שנאמר שלח עמי, עמי מה עשיתי לך, עכ"ל. והנה דברי רש"י צריכים ביאור דהרי מצינו בכמה מקומות בתוה"ק שבני ישראל הכשרים קרואים העם, והמפרשים האריכו בזה, אכן זה פשוט וברור כאשר כתוב "עמה" תחת לכתוב "עמי" שמוכח שזה בכלל מש"כ רש"י שקאי על הרשעים. וזה מה שכתבנו למעלה, שבדרך כלל רק אלו שסבלו הרבה, ברוחניות ובגשמיות, מבקשים ומחפשים את הננח. ועל זה מקונן ירמיה שרק הכהנים ננחים, אבל השאר 'מבלי באי מועד', ורק 'וכל עמה', הגרועים והפחותים אלו שמבקשים לחם, הם המבקשים ננח. מבקשי"ם בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
ומאחר שמה שכתבתי נראה דחוק עיינתי עוד בענין עד שעמדתי על יסוד גדול הרמוז פה, והוא סוד שגילה הרמח"ל בספרו אדיר במרום (דף 197 מ216 דפים, בהוצאה שבו נשתמשתי, ובהוצאה הירק עמ' שד"מ), ששם הוא מאריך סוד הקו והרשימו בסוד אברהם יצחק ויעקב [ואגב שם הוא מסביר השורש של העשרה מאמרות שזה מה' אחד, שהוא ד' וו', שזה ממש הענין של השיר פשוט כפול משולש מרובע כמו שרבינו גילה בלק”מ מט], והוא מסביר שיצחק זה ר"ח מדרגות של גבורות, שלכאו' היה צריך להיות ר"ז בסוד או"ר של האי"ן סו"ף, אלא שהדרגה היתירה הוא סוד רישא דעשו, שהוא סוד הע' של עשתי עשרה בסוד כל המוסיף גורע. ומשם נשתלשל כל הע' אומות והרע. והנה ידוע שרבינו גילה שהשם שלו יצחק, ולכאן כאשר בא אות א' יתירה בננח, נראה הדבר שהוא בסוד רישא דעשו, ולכן כאשר הנביא מקונן שכל עמה נאנחים מבקשים לחם, הנביא קאי על השתלטות של הא' יתירה, וכאשר הנביא אומר שרק האנשים כשרים והכהנים הם נאנחים, זה בחי' יצחק, שהיה משתלט על רישא דעשו.
וסמך לדברי מצאתי ת"ל בהנביא ישעיה (נב:ה, בהפטרה לפרשת שופטים) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם משליו יהילילו נאם ה' ותמיד כל היום שמי מנאץ, שהפסוק ממש מדבר על שליטת מושל בלעדי הצדיק שזה בחי' הילול – יללות היפך התהלים והשיר כשפ"ר, חילול השם דייקא. “עמי חנם" מ"י של עמי, זה נ, עם חנם, זה נחמן, והע' מקדים, ממש בסוד עשתי עשרה!
וראוי לציין למה שאיתא במדרש רבה, איכה רבתי פרשה ב, חנינא בר יצחק תמה זכות אבותיהן. רבי הושעיא שלח ואמר לרבי סימון בשביל שאת שרוי בביתו של קצין מפני מה אין אתה מוכיחן, אמר לו הלואי נהוי מאותן שכתוב בהן הנאנחים וכו' (ע' בפרק 'נ נח – הרחב פיך ואמלהו' בענין נאנח).
Segment 11
כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה י' והביטה כי הייתי זוללה. מבקשים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 12
על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב. מנחם משיב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 13
תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי. פשעי כי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.