Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Esther

Segment 1

ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש. ביום השביעי כטוב, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

Segment 2

והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן. תמלך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 3

ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת. אמן את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. את הדסה היא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. יפת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 4

לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד. מרדכי צוה עליה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 5

אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו. צוה עליה מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 6

ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך. דברי הימים לפני, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 7

ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי. דברי מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 8

ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים. ידו ויתנה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 9

ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז. כל היהודים מנער ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 10

וּבְכָל-מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר-הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים. מדינה בגמטריא נ נח ע"ה. ודתו בגמטריא רבינו נחמן. שק ואפר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לרבים בגמטריא רפ"ב. הסופי תיבות של: אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק, וכן של: דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, רבינו נחמן מברסלב. צ"ב מה ענין הספד כאן. ולכאורה מבואר שיש ענין הספד גם על יישוב ישראל כאשר נעקרים ממנו. ועיין כזה בספר שבחי הר"ן חלק ב' על נסיעתו של רבינו הקדוש מארץ ישראל הביתה, שהגיע לעכו, והיה פחד גדול שם שהגיעו כל החילים למלחמה עיין שם. וכתוב ז"ל והגבירה של הבית, כשראתה אותו, את האיש של רבנו ז"ל, באת אצלו ואמרה לו: אוי ואבוי, חס אני על נעוריכם שאתם תהיו נהרגים פה, אנחנו קבלנו על כל פנים טובה כאן, עכשו אנו צריכים לקבל גם כן מה שנגזר על המקום הזה וכו' עיין שם.

Segment 11

ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות (שעיקר פירושו פרש"י דהיינו מי יודע אם לעת ההריגה עדיין תהיה נבחרת להיות מלכה ולא תהיה אבודה עם שאר בני ישראל בגזירה. ועם כל זה המילים צועקים -) שאולי כל הסיפור שנלקחה להיות המלכה למלך אחשווירוש היה בשביל העת הזאת. ובזה רואים פלאות, כי לא אמר בודאות: הלוא לעת הזה הגעת למלכות! אלא בלשון שמא וספק, אולי, מי יודע, אם לעת כזאת הגעת למלכות. ואפילו לפי הקבלה ש"מי" זה עולם הנשמות, עדיין אין הדבר קבוע בודאות, אלא: הנשמה יודע "אם" אולי לעת כזאת הגעת למלכות (אלא דיש לפרש גם את ה"אם" וכו' ואכמ"ל). והוא פלא, שאפילו נס פורים שהיה הצלת כל עם ישראל, וקבלת התורה מרצון וכו', אי אפשר לקבוע שרק לזה היתה כל סיפור הלקח אסתר. ואין איתנו יודע עד מה, תכלית מעשינו מה שעובר עלינו לאן זה מגיע. כל תנוע ותנוע פועל ומגיע לעולמות שאי אפשר לשער, ודוק.

Segment 12

ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי. דברי מרדכי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 13

לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל-תֹּאכְל֨וּ וְאַל-תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם-אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל-הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא-כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי. עמש"פ בחלק ד' ערך אדר – ז' אדר – פורים. אצום כן. לכאורה כיון שהיא המלכה אין נערותיה נחשבים חוץ ממנה, ולכן אמרה אצום לשון יחיד. פעם שאלתי את דודי יצחק סאלאוויציק שלכאורה הול"ל נצום כן, וכמעט תוך כדי דיבור ענה לי ש"כן" בגמטריא שבעים, כי כולם צמו שלשה ימים שהם ע"ב שעות, ואילו אסתר לא היתה יכולה להשלים את יום השלישי כי היתה צריכה לבוא לפני המלך, ולכן דייק אצום כן, כי היא צמה רק שבעים שעות. והנה מזה הסיפור שלא צמה אותם שתי שעות נולדה מגילה ארוכה. ואילו סבא ישראל לא צם, ואכל בתחילת י"ז תמוז, ומזה זכה להפתק הקדוש. אכן באמת חלילה לנו לבדות מבטנינו דבר זה שאסתר לא צמה את תעניתה שלמה, ומצאתי מר' שמשון אוסטרופוליה שבפירוש נזהר לפרש להיפוך ז"ל מבוא בספר ניצוצי שמשון, יש לפרש דהנה מי שאינו אוכל ושותה לשלשה ימים יש לו ריח הפה. ואינו דרך ארץ לבא כן אל המלך. 'בכן' גימטריא ע"ב, הם ג' פעמים כ"ד שעות שבשלשת ימי התענית, ואז אבוא אל המלך אשר לא כדת, ע"כ. ויש לפרש שמן הסתם לא צמו שלושה ימים רצופים, אלא כל לילה, משני הלילות שבתוך ג' הימים, אכלו משהו, ולכן חסר מהצום שני שעות, ולכן שפיר יש לדרוש כ"ן לשבעים שעות, ועם כל זה שפיר יש לדרוש בכן, שאחר ע"ב שעות של אותם הימים נכנסה שלא כדת. עוד יש לפרש, דידוע מהאריז"ל (שער רוח הקודש דרוש ג'), שתענית של ג' ימים רצופים לילה ויום נחשבים כתענית מ' יום. והרי במ' יום יש תתקס שעות (-כמנין הלוגים שיש במ' סאה של המקוה), וי"ל שרק אסתר צמה רצופים. וזה 'אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא', עם הח' תיבות, בגמטריא תתקסא. וכן 'כדת וכאשר', עם הח' אותיות והכולל, בגמטריא תתק"ס. וכפל הזכרת תתק"ס כנגד כפל, אבדתי אבדתי. [ואולי י"ל כי לא ראויה היתה להיות שרוי בתעניתא, כמו שאסור לצורבא מדרבנן, כל שכן למלכא]. ואם צמו שני ימים רצופים ועוד יום, הרי תענית של שני ימים רצופים לפי האריז"ל שוה כ"ו יום, שהם תרכ"ד שעות, כמנין 'המלך אשר לא' – חסר הג' תיבות עצמן. ועוד כ"ד, של כד"ת. עוד יש לפרש כעין מה שפירש ר' שמשון מאוסטרופוליא עה"פ אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, אכן ראשי תיבות אריה כרוב נשר, ואנכי זה אדם שהוא ציור ודיוקן יעקב אבינו. וכן כאן כתיב 'גם אני' ראשי תיבות של ג' פינות של המרכבה, גבריאל, מיכאל, אוריאל-נוריאל (זוהר פקודי רנד: שהם אחד), ועל ראשינו – י' שכינת א-ל. וחסר ר' – רפאל. וכן הא' של אצום, עם האותיות כן, ראשי תיבות של ג' פינות כנ"ל, אריה כרוב נשר. חסר אדם. והרי רפאל גמטריא איש. ובספר מעולפת ספירים מביא מהזוהר במדבר קנד. הדגל הד' אדם (-מהד' חיות הנ"ל), רפאל לצד מערב, עמו יש רפואה (-ועיין בתיקוני זוהר תיקון סח, ובספר פליאה, דרכים אחרים בזה), ע"כ, והרי בצד מערב חנו בנימין שבטה של מרדכי ואסתר, וכן חז"ל אמרו שכינה במערה, ותלבש אסתר מלכות מבחינת השכינה. והרי שבשני הסדרים של המרכבה, של החיות של המלאכים, אסתר השמיטה צד מערב, שבאתה היא בעצמה להשלימו. ובכן אבוא, ובכן, אותיות נבוך. היינו הפוך מנבוך, כמו נגע הפוך מענג, כתר הפוך מכרת (ספר יצירה), ובכן צדיקים יראו וישמחו. אבל, אשר לא כדת, 'אשר' גם כן אותיות 'ראש', אבל בזאת לא תהיה ראש, אלא יצא אשור, וכן, 'וכאשר', היה אמור להיות כתר ראש, אבל בזאת, אבדתי אבדתי, כי אבדה את מרדכי, בחי' מור ראש, ראשה. 'וכאשר' בחילוף אות כ' לאות ג' באותיות החיך, נשאר י"ז, עם הא' שהוא יוו"י, הרי ן, והרי אותיות גרשון, שהוא משפחת לוי שבצד מערב. [ואחד מהמפרשים בספר ברית מנוחה, בדרך האהבה, נקוד העשירי, מרכבה תחתונה במערב, שם את השם י"הה (שם סב של ע"ב) בצד מערב. וזה בחי' אבד אבד, כי א' פעמים ב', ב' פעמים ד', בגמטריא י', ובגמטריא ה"ה]. עוד י"ל שלכן כתיב אצום כן, ולא כתיב נצום, כי אסתר היתה נכנסת להיות אשתו של אחשווירוש, אצום אותיות מוצא – ומוצא אני מר ממות את האשה וכו' – קהלת ז:כו ברכות ח. וצומו בגמטריא נחמן. גם אני, עם הה' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים, בגמטריא נון חית מם נון. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני בגמטריא רבינו נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: כנוס את כל ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: תשתו שלשת ימים לילה ויום, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אל המלך אשר לא כדת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: המלך אשר לא כדת וכאשר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.

Segment 14

ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית. נכח בית ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 15

ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך. עד חצי, בגמטריא נ נח.

Segment 16

ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. חצי, בגמטריא נ נח.

Segment 17

בַּלַּ֣יְלָה הַה֔וּא נָדְדָ֖ה שְׁנַ֣ת הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לְהָבִ֞יא אֶת-סֵ֤פֶר הַזִּכְרֹנוֹת֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים וַיִּהְי֥וּ נִקְרָאִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ. שנת בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה ובגמטריא רבינו נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. נדדה. בריש הדרושים לפורים מהמגלה עמוקות כז"ל כתב הארי"ז ז"ל בכנפי יונה (ח"ג יא) שיש ד"ן פעמים המן במגילה, וכנגדו ד"ן פעמים מרדכי ואסתר וכן שורות מגילה שהיא אריח על גבי אריח יש בה ד"ן אותיות וכו'. ובהערות שם שיש באמת נ"ח פעמים מרדכי במגילה, והביא מהרוקח (סוף פרק ט) שיש נ"ד פעמים המן וד' פעמים זרש כנגד נ"ח פעמים מרדכי. ויש נ"ה פעמים אסתר, ובפ' הרוקח הנ"ל כ' שיש נ"ד פעמים אסתר ופעם א' הדסה כנגד נ"ד פעמים המן ופעם א' ממוכן. והביא מהפרישת שלום שצידד שאולי אין למנות נערות אסתר שאינו מדבר עלי' עצמה. על כל פנים במילת נדדה מרומז כל המספרים האלו, נ"ד. נד"ד הרי נ"ח. נ"ה. ופעמים נ"ד בגמטריא נ נח. וכן מרדכי ואסתר הרי נה נח.

Segment 18

ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. קח, בגמטריא נ נח.

Segment 19

אִם-מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ וְאִם-עַל-הַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֔וֹב לָתֵת֙ אֶת-שְׁאֵ֣לָתִ֔י וְלַעֲשׂ֖וֹת אֶת-בַּקָּשָׁתִ֑י יָב֧וֹא הַמֶּ֣לֶךְ וְהָמָ֗ן אֶל-הַמִּשְׁתֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶֽעֱשֶׂ֣ה לָהֶ֔ם וּמָחָ֥ר אֶֽעֱשֶׂ֖ה כִּדְבַ֥ר הַמֶּֽלֶךְ. אם מצאתי חן בעיני, עם הד' תיבות בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ולעשות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה ע"ה. המשתה בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כדבר המלך בגמטריא רבינו נ נח ע"ה. בעולם אומרים שכיון שראתה שמחת המן בסעודה הראשונה, ידעה שלא יוכל אז להפילו. וקצת דחוק לתלות שום חשיבות בשמחת רשע כמותו. והרי אגגי הלך מעדנות כאשר שמואל שסף אותו. ויש לפרש אחרת. שהגאולה בא מתוך שמחה, ואסתר אז היתה בבחינת כאשר אבדתי אבדתי, ולכן בקשה עוד סעודה.

Segment 20

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. תוכל לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

Segment 21

ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש. חצי, בגמטריא נ נח.

Segment 22

עיין מש"כ בפסוק ד.

Segment 23

כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך. הצר בגמטריא ברסלב ע"ה. נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק, עם הט"ז תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן, נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ט' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן)! מצאנו כמה פעמים שגדולי ישראל לקו על שניסו לזכות להנות מזיו השכינה, עיין למשל ברש"י עה"פ (שמות כד:יא) ואל אצילי בני ישראל, הם נדב ואביהו והזקנים. לא שלח ידו, מכלל שהיו ראויים להשתלח בהם יד. ויחזו את האלקים, היו מסתכלין בו בלב גס, מתוך אכילה ושתייה, כך מדרש תנחומה (בהעלותך טו), ע"כ. ומבואר מיניה וביה שמי שבא לראות בזיו השכינה כדי להמלט מעלמא דשקרא ובפרט כדי להימלט מעוצם יצר הרע, זה זכותו. ועיין במסכת ברכות (ז.) ויאמר לא תוכל לראות את פני (שמות לג:כ) תנא משמיה דר' יהושע בן קרחה כך א"ל הקב"ה למשה, כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה איני רוצה, ע"ש. כאשר רצה הש"י זאת היה בעוצם שעבוד מצרים, ומשה רבינו היה גולה לארץ מרחק וכו', ואז היה רצון ליתן לו אפילו לראות, להתאחז בדבקות הראיה, אבל אחר כך כאשר כבר יצאו ממצרים, והשם יתברך הראה כבר למשה כי מצא חן בעיניו, שוב לא תוכל לראות את פניץ וזה הטענה פה של אסתר, שאילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, סך הכל אנחנו בעולם עבדים לבורא עולם, ואין לנו שום זכות לבקש ממנו גדולות, כל עוד שאין הצר שוה בנזק המלך, ויכולים להסתדר. אבל כיון שנמכרנו להשמיד להרוג ולאבד, בידי כחות הטומאה והרשע, כבר יש לנו לבקש הכל מהשם יתברך. תנתן לי נפשי (ז:ג), נפש זה לשון נפיש, יתרון, תוספת מעבר, וכל זה רק, בשאלתי, מתוך צעקה מהשאול תחתית. ועמי, הע' מתחלף לא', והוא מלשון גחלים אוממות, בבקשתי – מלשון קש ותבן. בהיותי נשרף כקש, אין ברירה אלא לבקש, על המלך תנתן לי, מה שהוא אפילו 'על המלך'.

Segment 24

ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 25

ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים. חשב על היהודים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 26

כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי. מולדתי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 27

פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם. מאיביהם, בגמטריא נ נח.

Segment 28

עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 29

ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם. מאיביהם, בגמטריא נ נח.

Segment 30

כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. מיגון לשמחה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לעשות, עם הה' אותיות, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה.

Segment 31

כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם. צרר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. היהודים חשב על, וכן: חשב על היהודים, ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 32

ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ. חשב על היהודים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 33

על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם. ראו על ככה ומה הגיע, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 34

ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית. היהודי את כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.