Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Exodus — Chapter 17

Segment 1

ויאמר י' אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת. ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. קח, בגמטריא נ נח, כנ"ל. צ"ב הלוא משה רבינו לא הכה את היאור, ויש לדחות שאהרן הכהו על פי משה. ועמש"כ ז:יט.

Segment 2

ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים בידי. משה אל, בגמטריא רבינו נ נח. ויאמר משה אל, בגמטריא נון נון חית, עם הג' כוללים. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אנשים וצא, בגמטריא רבי נחמן מאומן ע"ה. בעמלק מחר ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. נצב על ראש, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. על ראש הגבעה ומטה, עם הד' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אני נצב, בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של: משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלקים, עם הי"ז אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא, ושל: בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן. משה צוה את יהושע לצאת מן הענני הכבוד ולהלחם, וע' ברש"י פסוק יג: ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה, ע"כ. ועם כל זה כמה מקשים למה היו צריכים ללחום ולא היו משמידים אותם עם הענני הכבוד כמו שהיה אחר כך בנחל ארנון, או על ידי שום נס אחר. ועיין בספר המידות ערך מריבה קג ז"ל אין להתפלל על שום אדם שימות אפילו על מין, כי יותר טוב להרוג אותם בידי אדם ולא בידי שמים, ע"כ, וציינו שם לתוספות (ברכות ז.) שרבי יהושע בן לוי רצה לקלל ההוא מינא דהוה קא מצער ליה, אבל כאשר הגיע הרגע לקלל נפל לשינה, והבין שלאו אורח ארעא למעבד הכי, ורחמיו על כל מעשיו כתיב (תהלים קמה:ט) וכתיב (משלי יז:כו) גם ענוש לצדיק לא טוב, וכתבו התוס' עף על גב דהמינים וכו' מורידין ולא מעלין, היינו בידי אדם, אבל בידי שמים לאו אורח ארעא להענישם ולהטרידם\ולהטריחם ולהורגם בידי שמים, שלא כדרך בני אדם, ע"כ. ועוד ציינו להמושב זקנים על התורה (שמות ב:יד) ז"ל יותר איסור יש להעניש ולהמית את הגוי על ידי שם – דקשה להטריח ה' יתברך, מלהמיתו בידים, ע"כ, ומה שמשה רבינו הרג המצרי, תירץ שאותו מצרי היה חייב מיתה על אשת איש, ובכהאי גוונא שמצוהל הרגו מותר להטריח בידי שמים להורגו. ובספר חבצלת השרון תירץ שאין טרחא כלפי שמיא רק כאשר מקללים – אבל עיקר הרציחה על ידי שמים, אבל המקלל בשם כאילו הורג בידים (על פי הקהלות יעקב בב"ק סימן מה). ויכולים לפרש כן בדברי רבינו שכתב שאין להתפלל וכו', ומשמע שלהרגו בפירוש, אפילו על ידי שם, מותר. אכן תוספות והמושב זקנים כללו בדבריהם כל עונש לא רק מיתה, ואילו רבינו הזהיר רק שלא להמית. ועיין בספר המידות ערך מריבה אות עו, למריבה, השכם והערב וכו' או כשאי אפשר לך לדון אותם, תתפלל עליהם והקדוש ברוך הוא יפילם, ואל תמסור אותם לשר, ע"כ, משמע דעונש בעלמא מותר. ולכאורה במלחמה זו נגד עמלק, אף על פי שלא כתוב אלא ויחלש, מיתה הוה, וכן כתב רש"י בפירוש, חתך ראשי גבוריו וכו' ולא הרגם כולם עכ"ל (ובישעיה יד:יב התרגום של חולש, והובא גם ברד"ק שם, הוא קטיל, הרי הוא ממש ענין של הריגה). והנה כל מלחמות של השם יתברך הם בשמו, כמו שכתוב באז ישיר, ה' גבור מלחמה ה' שמו (שמות טו:ג) ופרש"י ז"ל ה' שמו, מלחמותיו לא בכלי זיין, אלא בשמו הוא נלחם, כמו שאמר דוד (שמואל א:יז:מה) ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות, ע"כ. וכתיב בתהלים (כ:ח) אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר. ולכאורה גם אם השם יתברך היה הורגם על ידי העננים או נס אחר, זה נחשב על פי השם. אכן במלחמה זו לכאורה לא היה על ידי שם השם, כי מבואר בסוף הפרשה ברש"י שאין השם שלם עד שימחה שמו של עמלק, ואפילו תומר שעכ"ז המלחמה עם שמות השם, עם כל זה יש לומר שכבר אין זה בכלל החילוק הנ"ל שההורג עם השם כמו ההורג בידים, כי כיון שאינו בא עם שם שלם, הוה יותר כמו מתפלל וכדומה. ואולי אפילו הכח של העננים, שודאי היו תקופים אפילו נגד עמלק, כמו שראינו שאחר פטירת אהרן והסתלקות העננים, רק אז באו להלחם עם ישראל, עם כל זה, לא היו תקופים נגד עמלק בכח שם שלם, ולכן יותר טוב להרוג אותם בידי אדם, ואפילו הציווי לא בא במפורש לפירוש המושב זקנים. צא הלחם בעמלק – לק"מ ו דף ז:. ומטה האלקים בידי – לק"מ עט, חיי מוהר"ן לו.

Segment 3

וְהָיָ֗ה כַּֽאֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ים מֹשֶׁ֛ה יָד֖וֹ וְגָבַ֣ר יִשְׂרָאֵ֑ל וְכַֽאֲשֶׁ֥ר יָנִ֛יחַ יָד֖וֹ וְגָבַ֥ר עֲמָלֵֽק. והיה כאשר ירים משה, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק, עם ב' כוללים בגמטריא ה' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן. ידו וגבר עמלק, עם הי"א אותיות בגמטריא נחמן מבסרלב. ישראל וכאשר, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הרמב"ן על התורה כז"ל ורבותינו אמרו במדרש (ספר הבהיר אות קלח) וכי משה היה עושה שיגבר עמלק עליו, אלא אסור לאדם לשהות שלש שעות כפיו פרושות השמים, ע"כ. וי"ל שאלו השלוש שעות, של הושענא שלוש שעות. ויש לפרש בזה מש"כ הקל קול יעקב. קול, הק' בא"ת ב"ש מתחלף לד', הרי דק"ה, ו"ל של קול, ו' פעמים ל' הם ק"פ דקות שהם שלש שעות, וכיון שמגיעים לג' שעות, על כרחך, והידים ידי עשו. וי"ל בזה מש"כ הנה מקום אתי. כי שורש הזמן במקום, והמקום הוא ו' כיוונים, ונשאר ק"פ דקות. וזה מש"כ אתי, עם הת' שלי, ת' בגמטריא ידי עשו.

Segment 4

וִידֵ֤י מֹשֶׁה֙ כְּבֵדִ֔ים וַיִּקְחוּ-אֶ֛בֶן וַיָּשִׂ֥ימוּ תַחְתָּ֖יו וַיֵּ֣שֶׁב עָלֶ֑יהָ וְאַֽהֲרֹ֨ן וְח֜וּר תָּֽמְכ֣וּ בְיָדָ֗יו מִזֶּ֤ה אֶחָד֙ וּמִזֶּ֣ה אֶחָ֔ד וַיְהִ֥י יָדָ֛יו אֱמוּנָ֖ה עַד-בֹּ֥א הַשָּֽׁמֶשׁ. משה כבדים ויקחו אבן וישימו, עם הה' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וחור תמכו, עם הח' אותיות בגמטריא רבי נחמן מברסלב. תמכו בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו, בגמטריא רבי נחמן מברסלב ע"ה. אמונה, עם הה' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: תחתיו וישב עליו ואהרן, ושל: עליה ואהרן וחור תמכו, בגמטריא נחמן מברסלב. הראשי תיבות של וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של:משה כבדים ויקחו אבן וישימו ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: וחור תמדו בידיו מזה, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. וידי משה כבדים – לק"מ נו:ט דף סו:. ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד – לק"מ נח:ג דף סט:. ויהי ידיו אמונה – לק"מ ז:א דף ח:, ט:א יא:, י:ו דף יג:, כ:ה דף כח:, כב:ב דף לב., כד:ו דף לז., רפ דף קכא., לקמ"ת ה:א דף ז:, יט דף כב., פג דף לח:. ויהי ידיו אמונה עד בא השמש – לק"מ מד דף נד:, צא דף צה:.

Segment 5

וַיַּֽחֲל֧שׁ יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת-עֲמָלֵ֥ק וְאֶת-עַמּ֖וֹ לְפִי-חָֽרֶב. ויחלש בגמטריא נ נח נחמ נחמן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. עמלק בגמטריא ננננ"מ בסוד ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. הראשי תיבות של: עמו לפי חרב בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: את עמלק ואת עמו ע"ה בגמטריא נחמן. פרש"י ז"ל ויחלש יהושע, חתך ראשי גבוריו ולא השאיר אלא חלשים שבהם, ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדים שעשו על פי הדבור של שכינה. עמש"כ לעיל יז:ט. עיין בספר ישעיה (יד:יב) שקורא לבבל, חולש על גוים, ופירש הרי"ד ז"ל כמו ויחש יהושע, ממנה היית להיות חולש על גוים, ע"כ. והנה שם פירשו רש"י והמפרשים שחולש לשון גורל (וציינו לשבת קמח מטילין חלשים על הקדשים ביום טוב), עיין שם. וידוע עסקו של עמלק עם גורלות – שוב ראיתי שבפירוש פירש הפסיקתא הובא בילקוט ויחלש יהושע שהטיל גורלות, וביאור הענין באריכות בספר פרי צדיק, שושן פורים אות ב. ואעפ"כ אין גורל נקרא על פי השם, כי בחלוקת הארץ שהיה על פי הגורל, מה שכתוב על פי ה', עיין רש"י במדבר (כו:נו) על פי הגורל, הגורל היה מדבר כמו שפירשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקודש, לכך נאמר על פי ה', עכ"ל, הרי שגורל לבד אינו על פי ה'.

Segment 6

וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ה אֶל-מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאָזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי-מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת-זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם. ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה בגמטריא רבינו נ נח. זאת זכרון, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. מחה אמחה ע"ה בגמטריא נ נח. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את זכר, עם הב' תיבות בגמטריא נון נון חית. זכר עמלק, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן ע"ה. עמלק בגמטריא של הראשי תיבות של נ נח נחמ נחמן מאומן, בסוד ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד. באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק, עם הז' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-דהיינו ג' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן). יהושע כי מחה אמחה את זכר, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב ע"ה. הראשי תיבות של: כי מחה אמחה את זכר, בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: ה' אל משה כתב זאת זכרון, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: זאת זכרון בספר ושים, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הסופי תיבות של: כתב זאת זכרון בספר ושים באזני ע"ה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: זאת זכרון בזפר ושים באזני יהושע כי מחה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: את זכר עמלק, ושל: זכר עמלק מתחת, עם הג' אותיות, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מחה אמחה את זכר עמלק, בגמטריא נון חית מם נון. כתוב זאת זכרון בספר – לק"מ יט השמטות דף כז:. כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע – לק"מ קכ דף קא..

Segment 7

ויבן משה מזבח ויקרא שמו י' נסי. שמו י' נסי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

Segment 8

וַיֹּ֗אמֶר כִּי-יָד֙ עַל-כֵּ֣ס יָ֔-הּ מִלְחָמָ֥ה לַֽי-הוָֹ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר. ויאמר כי יד, בגמטריא מוהר"ן. ויאמר כי יד על ע"ה בגמטריא ברסלב נ נח. ויאמר כי יד על כס ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. ויאמר כי יד על כס י-ה בגמטריא רב נחמן בן פיגא. כי יד על, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נחמן. בעמלק מדור (מלא) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בעמלק מדר דר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. כס י-ה מלחמה בעמלק מדר, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. חז"ל דרשו למה כתוב י"ה. וי"ל שמלחמה זו עשה יהושע על עמלק שהוא זרעו של עשו, וזה יהושע – אותיות י"ה עשו. [עשו בגמטריא רבינו נ נח]. וזה מש"כ בפסוק יג, ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב, מו-לפי-חרב, בגמטריא עשו. עם הכלול בע"מלק. והנה יהושע היה משרת משה רבינו. ושמעון היה משרת של רבינו נחמן, שמעון אותיות עשו מ"ן – מ"ן הוא ענין של מלחמתה של תורה, מחלקת לשם שמים, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה נו. וכן מ"ן ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י. והנה שמעון בגמטריא ליקוטי מוהר"ן, ועכ"ז לא היה על ידו כי אם על ידי רבי נתן. ועיין בשיחות הר"ן אות מד: ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים. וביותר מרבי שמעון (פח) דבר הרבה. שמעון היא צרוף עו"ן מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון, ע"ש.