Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Exodus — Chapter 2

Segment 1

וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי. מבית, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בת לוי, עם הה' אותיות ב' תיבות והכולל, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: מבית לוי ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה. הסופי תיבות של: איש מבית לוי, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: לוי ויקח את בת, וכן של: ויקח את בת לוי, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: איש מבית לוי, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: לוי ויקח את ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בפירוש רש"י ז"ל והחזירה ועשה בה לקוחין שניים, ואף היא נהפכה להיות נערה. ובת מאה ושלשים שנה היתה, שנולדה בבואה למצרים בין החומות וכו' וקורא אתה בת לוי, עיין שם. כאשר למדתי את זה בשבת כא טבת תשפ"ג, נתעורר לי שהרי אהרן היה רק ג' שנים יותר מבוגר ממשה, ואם כן עיקר הנס כאן לא היתה שהולידה בת מאה ושלשים שנה, כי לפני ג' שנים בהיותה קכ"ז הולידה, אלא עיקר הנס כאן היתה שעכשיו נהפכה להיות נערה (-ואולי מפני זה הולידה בז' ולמקטועין, כמו שאכתוב בס"ד בפסוק ג). ונסיתי להזכיר בת כמה היתה מרים בעת לידת משה רבינו, ולא זכרתי, אז נסיתי להזכיר בת כמה היתה בפטירתה, ולא זכרתי. לאחר שבת קבלתי הבשורה על פטירת אחותי בת שבע רוזה ע"ה, ואז בדקתי וראיתי שמרים היתה בת שבע בעת לידת משה אחיה.

Segment 2

ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים. ו"תצפנהו" בגמטריא נון נון חית, וזה, שלשה ירחים, דהיינו ג' פעמים ר"ח, עם הו' אותיות בגמטריא נון נון חית. והנה אתו, עם הג' אותיות, כמו אתט, ראשי תיבות אב תמוז טבת, אלו הג' ירחים שהס"מ שולט, ותצפנהו מהם, כמבואר בספר ילקוט שושנים (מרבי שמשון אסרטריפוליא, נדפס בסוף ספר קרנים, אות ט), היינו כדי שיהיה טוב – כי טוב - גם באלו הג', ותצפנהו. וזה כ"י טוב, כי ראשי תיבות, כלב יהושע, שהם הצליחו להיות טוב, ואמרו טובה הארץ, באותם החדשים מה שהמרגלים לא הצליחו כמבואר שם. כלב יהושע כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותלד בן בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אתו בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. את כי טוב הוא, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. בן ותרא אתו, עם הט' אותיות והכולל, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים ע"ה בגמטריא רבי נחמן. הראשי תיבות של: טוב הוא ותצפנהו שלשה בגמטריא רבי נ נח. הסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו בגמטריא נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. הראשי וסופי תיבות של: ותהר האשה ותלד בן ותרא בגמטריא נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: בן ותרא אתו כי טוב ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, עם הכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ותרא אותו כי טוב הוא – לק"מ כג:ג דף לה..

Segment 3

ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר. זפת, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ועמש"כ בפרשת נח ו:יד. ולא יכלה, עם הז' אותיות, בגמטריא נ נח ע"ה. יכלה עוד, עם התיבות והכולל, בגמטריא נחמן. ותקח לו, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. גמא ותחמרה בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. בה את הילד, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. בסוף בגמטריא נחמן. הראשי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. הראשי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם, עם הי"ג אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על, בגמטריא נ נח ע"ה. הראשי תיבות של: תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה. הראשי תיבות של: ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד בסוף על שפת בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: לו תבת, וכן של: תבת גמא ותחמרה, בגמטריא רבנו נחמן. הסופי תיבות של: ותשם בסוף על שפת היאר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: בסוף על שפת היאר, בגמטריא נון חית מם נון. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: בת גמא ותחמרה בחמר, עם הד' אותיות, בגמטריא רפ"ו סימנים שיש בלקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה. אותיות היסוד של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת, בגמטריא רבי נחמן. אותיות היסוד של: ותשם בסוף על שפת, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ולא יכלה עוד הצפינו ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי וסופי תיבות של: גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאוומן. הראשי וסופי תיבות של: ובזפת ותשם, עם הד' אותיות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. הראשי וסופי תיבות של: ותשם בה את, עם הג' תיבות, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הראשי וסופי תיבות של: את הליד ותשם, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. בפרש"י ז"ל שמנו לה המצריים מיום שהחזירה, והיא ילדתו לשה חדשים ויום אחד, שהיולדת לשבעה יולדת למקטעין, והם בדקו אחריה לסוף תשעה וכו' עיין שם. וקשה למה המצרים לא חששו לבדוק לשבעה. ואולי וצריך תלמוד בזה, אשה זקנה מעולם לא תלד לשבעה למקטעין. אלא כיון שהיא הפכה להיות כנערה ממש, כמבואר ברש"י בפסוק א', לכן הולידה לשבעה למקטעין.

Segment 4

ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו. לדעה בגמטריא נ נח ע"ה. מה יעשה לו, בגמטריא ליקוטי מוהר"ן. מרחק לדעה, בגמטריא לקוטי מוהר"ן ע"ה. הסופי תיבות של: ותתצב אחתו מרחק, בגמטריא נ נח. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: ותתצב אחתו ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי וסופי תיבות של: אחתו מרחק ע"ה בגמטריא נחמן.

Segment 5

ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד. ותאמר אחתו, עם הט' אותיות, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אחתו ע"ה בגמטריא רבינו נחמן. בת, וכן את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. מינקת בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. האלך וקראתי, עם הי' אותיות וב' תיבות, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. העברית, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. ותינק לך את הילד, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. פרש"י ז"ל שהחזרתו על מצריות הרבה לינק ולא ינק, לפי שהיה עתיד לדבר עם השכינה, ע"כ. ולכאורה מוכח מזה שגם משיח צדקנו לעולם לא יפול כל כך [ועיין בליקוטי תורה של האריז"ל בפ' ואתחנן עה"פ ויאמר ה' אלי רב לך, שבסוף ימי משה נסתמו ממנו מעינות החכמה, וכן יהיה בתחילה עם משיח, נביא אקים לך מקרב אחיו, ר"ת אלם וכו' שהיה גוזר עלי להיות אלם, החשיתי מטוב, ואין טוב אלא תורה וכו' כי בתחלה יהיה מש"ה שמ"ה שמה, עיין שם], ובאמת לפי המדרגה של אני היום ילדתיך, בכלל לא אפשר הדבר. כנלע"ד. ויש להעיר שבליקוטי מוהר"ן קעט רבינו כז"ל עד שאפשר להתענות כל כך עד שיצטרך להשתמש בכח של הימים שינק משדי אמו, ואזי מחיה ומאיר כל הימים עיין שם. הרי מבואר שיכולים לתקן אפילו אותו חלב שינק, ואם כן עיקר הקפדה אינו על החלב אלא על שימת פיו על מקום כזה, ואף על פי שבסוף גם פיו נשרף קצת לא היה מעביר הטינוף בדבר. וכמו שכתוב אצל יוסף שלא שמע אל אשת פוטיפר לשכב אצלה, אפילו בלא תשמיש, להיות עמה, לעולם הבא (רש"י לט:י), משמע קצת שאם היה שוכב אצלה אפילו בלי תשמיש, כבר היא קשורה אליו לעולם הבא.

Segment 6

ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד. את אם הילד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

Segment 7

וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֨הוּ֙ לְבַת-פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי-לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן-הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ. פרעה בגמטריא פצפצי"ה, ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. שמו, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רב נחמן. משה בגמטריא המצרי (ואשתו צפורה בגמטריא מצרים ע"ה) . עיין בדברים רבה (ב:ח) את שלא הודית בארצך אין אתה נקבר בארצך, כיצד, בנות יתרו אומרות (שמות ב:יט) איש מצרי הצילנו מיד הרועים, והוא שומע ושותק, לפיכך לא נקבר בארצו, ע"כ.

Segment 8

וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי-אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֨אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ. ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. שני בגמטריא רבי נחמן. לרשע בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. אנשים ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. הראשי תיבות של: למה תכה רעך בגמטריא נון נון חית. עיין בניצוצי שמשון פרשת ואתחנן הביא מהאריז"ל שהשם 'תכה' מסוגל להציל מן האויבים ובשם זה הרג משה את המצרי, עיין שם. והנה עוד בספר ניצוצי שמשון, תהלים כג הביא מהמקובלים, תת"ן חדרים יש בגיהנם כמנין 'תכלת', ובאלו חדרים צריך לילך אפילו צדיק וכו' כאשר הולך בתק"פ חדרים אינו צריך שמירה, כי שם אינו תוקפא דדינא. מה שאין כן באלו הנשארים ר"ע חדרים וכו' עיין שם. והנה כל הכועס כל מיני גיהנם שולטים בו, כמבואר בריש אגרת הרמב"ן, וכל שכן במרימה שמכים זה את זה, הרי קיים בחי' גיהנם. ולכן יש לראות התפשטות של התת"ן חדרים על שני בעלי הריב, תכ"ה לכל אחד. וזה מה שכתוב, ויאמר לרשע, יאמר לרשע בגמטריא תת"ן ע"ה, אותיות האמצעיות, מר-ל, בגמטריא רע, ואותיות החיצוניות, יארשע, בגמטריא תקפ"א. למה תכ"ה, שלוקח חצי כנ"ל, רעך, הזכיר במיוחד את חלק הרע. וי"ל והנה שני אנשים עברים, שמשה רבינו היה צריך לעבור אותם, כמו שכתב שהצדיק צריך לעבור בין החדרים להעלות נשמות הרשעים. ויתכן שענין תת"ן, שהם תק"פ ר"ע, ענינם ג' פעמים רע, ום', כי מ' הוא עיקר הכלי, ושני חלקים של רע אינם בתוקפא דדינא, רק חלק הג'. ולכן אמר, רעך, הך' הוא חצי הכלי השייך לו, ואז הוא שייך לכל הרע. ולפי זה יש להבין ענין ושייכות לשם אתה, כי תתן, יהיו ם' לכלי, ונשאר תת"י, שחצים ועוד אחד בגמטריא אתה. ובזה א"ש מה שכתוב (בראשית כט:יט) ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי. כי לב, של לבן, הוא פעמים י"ו, ולב טו"ב, י"ז היינו שרובו טוב. וכן, תתי אתה, שרוב התת"י - את"ה, והם בכללך 'מתתי', כל התת"ן שהם לאיש אחר, בחי' סטרא אחרא. שבה עמדי, בגמטריא ותכ"ה, שהוא חצי תת"ן כנ"ל. כי שני בנות לבן נגד שני בנות עלוקה האומרים הב הב, בחי' הגיהנם ר"ל. (תת"י בגמטריא של הראשי תיבות עשה למען ש'מך י'מינך ק'דשתך ת'ורתך. ועוד, איתא ביחודים, שהוא גמטריא ט' פעמים מים, ועם עוד ד' בגמטריא שין-דלת-יוד. ועיין לק"מ רנו, שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים, וע' ספר המדות, ערך קליפה, אות א' שאותיות א'ת'ה' מכניעים את הקליפות, וע' בחיי מוהר"ן אות קלו, ועמש"כ בפרשת ואתחנן (ה:כח) עה"פ ואתה פה, ובתהלים (פט) על הפסוק בשוא גליו אתה תשבחם). וי"ל שמשה רבינו כוון ברעך ליהושע, כמו ששנינו במסכת אבות ד:יב יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, שכן מצינו במשה שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים (שמות יז), כי מבואר בספר ניצוצי שמשון שם, שכדי שהצדיק ינצל מנזק מהר"ע חדרים, יש מלאך אחד ממונה ושמו יהושע, ובידו שעוה, וכותב על מצחו של 'אתה' עיין שם. והנה מצח בא"ת ב"ש יה"ס, שהוא גמטריא 'למה', אי נמי, הסופי תיבות של 'לרשע למה'. תכה ע"ה בגמטריא 'אתה' ידו'. ושעוה רמוז בראש וסופי תיבות של, ויאמר לרשע, ושע. אי נמי לרשע מרמז ליהושע ושעוה, כי ר' מתחלף עם ו', באותיות אח"ס ומ"ר. והל' בגמטריא יוד הה. ואתי שפיר, כי יו"ד אותיות ידו, שהשעוה בידו. וזמש"כ הלהרגני אתה אמר, הרגני עם ב' כוללים בגמטריא רע, שכדי להנצל מהרע חדרים, צריכים 'אתה'. במסכת נגעים ט:ג יש שאלה אם יש בהרת כגריס בכף היד על צרבת השחין, והרי אינה יכולה לטמאות, כי לפשות על בשר החי אינה מטמאה, ולצמח שער לבן לא יצמיח על כף היד, ורבי אליעזר קבלה בידו שאם כל זה צריך הסגר, ורבי יהודה בן בתירא נתן טעם, שמא יולד לו שחין אחר חוצה לו ויפשה לו לתוכו, אמר לו, חכם גדול אתה שקימת דברי חכמים, ופירש התפא"י בועז א', שאין בזה ההמצאה חכמה, אלא החכמה היא שחזר לקיים דברי חכמים. ונתפוס לשונו, חכם גדול 'אתה' שקימת דברי חכמים, כי דברי לשון הנהגה, כמו דבר אחד לדור. כי זה השם מקיים החכמים אפילו בר"ע חדרים של גיהנם. וזה ענין שיצמח עוד נגע לנגד נגע. והרי אין בין נגעים לגיהנם, אלא ה' וע' שמתחלפים באותיות הגרון, אחע"ה. כתיב (בראשית כז:לג) ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד, ובפרש"י ז"ל ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו. חר"ד הוא כרביע – חומש מלבר (עם עוד חצי), של תת"ן, כי לא ממש נכנס לחדר"י גיהנם, רק נפתחה לו, והרי הוא כתוספת, שזה ענין החומש, עיין בגור אריה בפרשת בחוקותי עה"פ ויסף חמישתו (כז:יג). וכן רמוז בפסוק ה' לשונות של חרדה, ויחרד,חרדה, גדלה, עד, מאד. ד' מהם עושים תת"ן, והחמישי כתוספת הנ"ל.

Segment 9

וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת-הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַֽהֲרֹ֣ג אֶת-מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ-מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַל-הַבְּאֵֽר. פרעה בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. את הדבר הזה ע"ה, בגמטריא נון נון חית. את משה, עם הב' תיבות והכולל, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן. ויברח משה מפני, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. בארץ ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא. מדין, עם הד' אותיות, בגמטריא נ נח. וישב על הבאר, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא נון נון חית. על הבאר, עם הב' תיבות, בגמטריא רב נ נח. הסופי תיבות של: ויבקש להרג את, בגמטריא רבי נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: מפני פרעה וישב בארץ ע"ה בגמטריא נ נח. הסופי תיבות של: פרעה וישב בארץ מדין וישב, בגמטריא נ נח ע"ה. וישב על הבאר – לק"מ נח:ב דף סט:.

Segment 10

ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם. בנתיו ואיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה. משה לשבת, בגמטריא הפתקא נ נח נחמ נחמן מאומן. האיש, עם הד' אותיות, בגמטריא רבי נ נח. בתו למשה, עם הב' תיבות, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. צפרה ע"ה בגמטריא הוי"ה אדנ"י נחמן מאומן. צפרה, עם הד' אותיות בגמטריא שד"י אדנ"י (יסוד ומלכות. והנה כל אחד מהשמות האלו יש להם י"ד, שעל ידי שני הידים יש גדלות ז"א ונוקבא, ועיין בספר תורת נתן לר' נתן שפירא תלמיד האריז"ל עה"פ והידים ידי עשו. והאותיות הנשארות, נא"ש, בחינת נ'חמן א' (בן) ש'מחה). צפורה (מלא ו), בגמטריא מצרים ע"ה. ועיין בספר קרנים ע"פ דן ידין, מאמר ב' הגמטריא של שם הוי"ה כל אות כפול האות שכנגדו בשם אדנ"י, דהיינו י"פ א', ה"פ ד', ו"פ נ', ה"י (שהוא בחי' סוכה – הוי"ה אדנ"י, ע"ש), בגמטריא מצרים. צפרה, בגמטריא צרי הע', לקיים מה דאיתא במסכת סוטה (לח:) ואמר רבי יהושע בן לוי, מנין שאפלו עופות מכירין בצרי העין שנאמר (משלי א) כי חנם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף. הסופי תיבות של: משה לשבת את האשי ויתן, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב. הסופי תיבות של: האיש ויתן את, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הסופי תיבות של: את צפרה בתו למשה, בגמטריא רבינו נחמן.

Segment 11

ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה. ותלד בן, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.