Segment 1
אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך. כי לא אעלה בקרבך, וכן: לא אעלה בקרבך כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 2
וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו. ויתאבלו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 3
ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש י' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה. המחנה, בגמטריא נ נח. כל מבקש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
צריך עיון בכל הפרשה הזו, מצד אחד בקריאת הפסוקים עם פרש"י מבואר שמשה רבינו היה הולך יום יום לאוהל המועד הזה, ומיד כשהגיע הענן היה מכסה וכו' והשם יתברך היה מדבר איתו ואז שב אל המחנה ולימד את הזקנים. ולכאורה משה רבינו לא היה חוזר לאוהל מועד עד למחרת. אז מי שבאמת רצה לדבר עם משה היה לו ללכת אל המחנה, לא אל אוהל מועד. והזקנים שלמדו מפי משה רבינו מיד אחד שקבל מהשם יתברך אינם בכלל מבקשי ה'. ובענין יהושע משמע שהיה מנהל בית מדרש באוהל מועד, וצ"ע מה עשו כאשר משה רבינו הגיע לשמוע מהש"י, והפסוק כותב שיהושע לא מש מהאוהל, ולכאורה על כרחך שהיה באוהל כאשר הש"י דיבר עם משה, ולא היה עם הזקנים כאשר משה רבינו לימד אותם, אז איך ידע בכלל הלימודים, ולכאורה לא רק שהיה שם, אלא שהיה שומע ולומד, וזה פלא וצע"ג.
Segment 4
ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. משה, אם נחליף את השין בא' (ע' לקמ"ת א:ט) הוה מאה (וזה א"ש ע"פ תורה פ"ג בלקמ"ת), אז "מאה פנים אל פנים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. המחנה, בגמטריא נ נח.
י"ל ימיש זה לשון משה, משה רבינו, דהיינו שהיה מחפש את האין סוף ב"ה - בחי' לא, דרך התלבשותו במשה רבינו.
וזה גם כן בחי' משה ואהרן, משה לשון חשך, וימש חשך, וכתיב ומשה ניגש אל הערפל (שמות כ:יח), ואהרן לשון אור, כיתרון האור מן החושך (ועיין בזה בלקוטי הלכות יורה דעה, הלכות בכור בהמה טהורה ג:ז).
Segment 5
וְעַתָּ֡ה אִם-נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הֽוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת-דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא-חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה.
מצאתי חן, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ועתה אם נא מצאתי, עם הד' תיבות, בגמטריא שמע ישראל יא"י אחד. הודעני נא את דרכך ואדעך למען, עם הכ"ג אותיות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.
הראשי תיבות של: בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה, בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של:ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, וכן של: אמצא חן בעיניך וראי כי עמך, עם הכולל, בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: מצאתי כן בעיניך הודעני נא את, ושל: נא את דרכך ואדעך למען, ושל: את דרכך ואדעך למען אמצא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 6
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַֽהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ.
פני ילכו והנחתי לך, עם הט"ו אותיות, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הסופי תיבות של: ויאמר פני ילכו, בגמטריא נ נח נ נח.
Segment 7
וַיֹּ֤אמֶר יְקֹוָה֙ אֶל-מֹשֶׁ֔ה גַּ֣ם אֶת-הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֛ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ אֶֽעֱשֶׂ֑ה כִּֽי-מָצָ֤אתָ חֵן֙ בְּעֵינַ֔י וָֽאֵדָֽעֲךָ֖ בְּשֵֽׁם.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. י' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה, וכן: אעשה, בגמטריא רבינו נ נח. ה' אל משה, וכן, את ע"ה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. דברת אעשה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. כי מצאת חן, עם הח' אותיות וב' תיבות, בגמטריא נון נון חית.
הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ מהשני תיבות האחרונות, וכן כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה והאחרונה, עם הכולל בגמטריא נחמן. כל הפסוק חוץ מהתיבה הראשונה, בגמטריא נחמן ע"ה.
הסופי תיבות של: ה' אל משה גם את הדבר הזה בגמטריא רב נחמן מברסלב ע"ה. הסופי תיבות של: אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ע"ה בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: כי מצאת חן בעיני ואדעך ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 8
וַיֹּ֕אמֶר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת-פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא-יִרְאַ֥נִי הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי.
לראת בגמטריא נון נון חית ע"ה. כי לא יראני האדם וחי, בגמטריא רבנו נחמן.
הסופי תיבות של: ויאמר לא תוכל לראת, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הסופי תיבות של: לראת את פני כי לא בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה. הסופי תיבות של: את פני כי לא יראני האדם וחי ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.
Segment 9
וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֔ה הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י וְנִצַּבְתָּ֖ עַל-הַצּֽוּר.
ויאמר ה', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' הנה מקום אתי ע"ה בגמטריא רב נחמן מברסלב. מקום אתי, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ונצבת, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. על הצור ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח.
הסופי תיבות של: ה' הנה מקום אתי ונצבת על ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: ונצבת על הצור, בגמטריא נון נון חית.
Segment 10
והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי.
בעבר כבדי, בגמטריא רב נ נח. עליך עד עברי, עם הי' אותיות, בגמטריא רב נחמן בן פיגא.
הראשי תיבות של: ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך, בגמטריא נ נח ע"ה.
הסופי תיבות של: והיה בעבר כבבדי ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: בעבר כבדי ושמתיך בנקרת, וכן של: כבדי ושמתיך בנקרת הצור, וכן של, ושמתיך בנקרת הצור ושכתי, בגמטריא נון נון חית. הסופי תיבות של: כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי, בגמטריא רב נחמן מברסלב.
ושכת'י כפ'י עלי'ך האותיות שלפני הס"ת (בחי' יסוד) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
כתב רש"י ז"ל מכאן שנתנה רשות למחבלים לחבל (ראה מכילתא בא פסחא יא), ותרגומו ואגין במימרי, כנוי הוא לדרך כבוד של מעלה שאינו צריך לסוכך עליו בכף ממש, ע"כ. [עיין בסידור שערי ציון, תפילת האריז"ל ליום השבת, ברוך שמו בפי הרקיע וכו' ומרומם זכרו בחדרי חדרים ובסתרי סתרים הנסתר בהם מעיני מראית העין בלי לחבל את הבריות, עכ"ל. ויתכן שכן היה במצרים בליל שימורים, שהתגלה השם יתברך, ולכן היו שם משחיתים – יב:כב-כג].
והנה מבואר לכאו' שהתגלות פני הי"ת כביכול בעוה"ז מהוה רשות להמחבלים וכמו שמבואר בהמבול שהיה גילוי מרובה מיכולתם ולכן נתהוה למבול.
וי"ל שבימינו בחי' מבול של כפירה ואפיקורסות ואפילו בתוך השומרי שבת יש בלבול גדול וכו'. י"ל זה בעצמו הוא השראת אור הפנים כביכול (וזה ענין שאנשים הולכים בלי לבושים כידוע שזה מראה שכן נוהג הנהגה כזו מלמעלה).
ועבודה שלנו, ואגין - לשון ניגון. במימרי. היינו לעשות את האחוריים של נ נח, שהוא הקול של הניגון של גילוי האמונה.
Segment 11
והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו (והתחלת הפרשה היה ביז תמוז).
והסרתי א, גימטריא תרפב, השנה שקבל הפתק. גם סרת"י בגי' י"ז תמוז. ת כפי בגימטריא שיר, והוא ענין כתב יד של הפתק. וראית את אחורי - ענין נ נח באחוריים. ופני לא יראו. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. יראו, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה.
הסופי תיבות של: והסרתי את כפי וראית ע"ה בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה.