Segment 1
ויאמר י' אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכנפו.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, כנ"ל. בכנפו, בגמטריא נ נח.
Segment 2
למען יאמינו כי נראה אליך י' אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. יאמינו כי נראה אליך י' ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 3
ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ויאמר י' לו עוד הבא נא ידך, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 4
וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל-חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָד֖וֹ אֶל-חֵיק֑וֹ וַיּֽוֹצִאָהּ֙ מֵֽחֵיק֔וֹ וְהִנֵּה-שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֽוֹ.
ויאמר השב ידך ע"ה בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. ויאמר השב ידך אל ע"ה בגמטריא נון נון חית. השב, וכן: שבה, עם הג' אותיות, בגמטריא רב נ נח.
והנה שבה כבשרו – לקמ"ת פג דף לח:.
Segment 5
ויאמר משה אל י' בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי.
ידוע שמשה רבינו היה מגמגם, אבל גמגום זה רק בפה לא בכתב. ונ נח נחמ נחמן מאומן נראה בעיני הליצנים כגמגום. אכן בדברי משה רבינו רמז על זה (שמות ד:י) כי כבד פה וכבד לשון אנכי, שלכאו' היה מספיק לומר כבד פה, ולמה צריך להוסיף כבד לשון. אלא זה רמז לנ נח נחמ נחמן מאומן, כאילו משה רבינו אומר וב' (דהיינו טענה שניה, גם בית עם הכ' – כתיב!) כדלשוןאנכי – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן! שזה השיר של הגאולה השלמה בב"א. וכן כבר הערנו על ריש הפסוק הזה – לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך, שזה רמז על ריבוע הדיבור, בחי' נ נח נחמ נחמן. וע' מש"כ בפרק רבינו מגמגם (בפרקים שלאחר הפתק הקדוש בענין נ נח נחמ נחמן מאומן).
בי אדני לא, בגמטריא נ נח.
לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך – לקמ"ת ב:ד דף ג:. כבד פה וכבד לשון – לק"מ נו:ז דף סו:. כבד פה – לק"מ סד:ג דף עט..
Segment 6
ויאמר י' אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי י'.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. או מי ישום אלם או, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
מי שם פה לאדם – לק"מ מה דף נה., רכה דף קיד..
Segment 7
ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח.
Segment 8
ויאמר בא אדנ"י שלח נא ביד תשלח. והנה בפסוק י' משה רבינו אומר לה"י לא איש דברים אנכי גם מתמול וכו' שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן שזה בחי' ריבוע הדיבור. שתיקונו דוקא על ידי רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. אז זה מה שהשם יתברך מרמז פה, שלח נא ביד – ר"ת נחמן בן שמחה – תשלח! ויש פה עוד רמזים על סבא ישראל ואכ"מ.
הר"ת בגמטריא התשנ"ה עם הכולל (אי נמי סתם – תשנ"ה, וכן 'ביד תשלח' ע”ה בגמטריא תשנה), השנה שנפטר סבא ישראל, בח"י חשוון, ס"ת של א-דני שלח = ח"י, ואותיות בסירוגין של א-ד-נ-י-ש-ל-ח-נ-א-ב-י, בגמטריא חשוון (עם עיקר השורש חשן בפירוש). והר"ת של ישראל דוב בר אודסר מרומזים בנ'א ביד', ויש בזה עוד הרבה רמזים ואכמ"ל (עוד רמזים בתאריך הילולא של סבא ישראל עמש"כ על ספר אדיר במרום עמוד י', ובערך ישראל דוב אודסר – ח"י חשון).
Segment 9
וַיִּֽחַר-אַ֨ף יְקֹוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַֽהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי-דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה-הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָֽאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבּֽוֹ.
וגם הנה, בגמטריא נ נח ע"ה. לקראתך, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב ע"ה. ושמח בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
הראשי תיבות של כל הפסוק חוץ משתי תיבות האחרונים, בגמטריא נחמן.
הסופי תיבות של: ויחר אף ה' במשה ויאמר הלא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
ויחר אף ה' במשה – לק"מ יח:ב דף כד:.
Segment 10
ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון. ואנכי אהיה, בגמטריא נ נח, כנ"ל.
Segment 11
וְדִבֶּר-ה֥וּא לְךָ֖ אֶל-הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה-לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה-לּ֥וֹ לֵֽאלֹקִֽים.
ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה, עם הי"א תיבות, בגמטריא הפתק נ נח נחמ נחמן מאומן. אל העם, עם הב' תיבות, בגמטריא נחמן. תהיה לו, בגמטריא לקוטי מוהר"ן. לך לפה ואתה תהיה לו לאלקים, עם הו' תיבות, בגמטריא רבינו נחמן בן שמחה מברסלב.
הראשי תיבות של: לך לפה ואתה תהיה לו, ושל: לפה ואתה תהיה לו לאלקים, בגמטריא רב נחמן בן פיגא (=ברסלב).
ואתה תהיה לו לאלקים – לקמ"ת ב:ד גף ג:.
Segment 12
- - ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת. המטה הזה תקח ע"ה בגמטריא הפתק.
Segment 13
וַיֹּ֨אמֶר יְקוָֹ֤ה אֶל-מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי-מֵ֨תוּ֙ כָּל-הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת-נַפְשֶֽׁךָ.
ויאמר י', עם הב' תיבות בגמטריא נחמן מאומן. ה' אל משה, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. אל משה במדין בגמטריא נחמן מברסלב. ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. לך שב, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. שב מצרים בגמטריא תרפ"ב השנה שסבא קיבל את הפתק. מתו כל בגמטריא רב נחמן בן פיגא (-ברסלב). האנשים בגמטריא רבנו נחמן. כל האנשים בגמטריא לקוטי מוהר"ן. המבקשים בגמטריא רבי נחמן מאומן.
הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, בגמטריא נחמן בן שמחה, רבינו נחמן מאומן, ובגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב.
כי מתו כל האנשים – לק"מ ד:ח דף ד..
Segment 14
בני בכרי, שמעתי משגיא יוסף, בגמטריא נחמן בן פיגא – אז אגב ארחיה קמ"ל שנחמן בן פיגא בגמטריא ברסלב!
Segment 15
וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְקֹוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ.
בדרך במלון ויפגשהו ע"ה בגמטריא רבי נחמן בן שמחה. ויפגשהו ע"ה בגמטריא תי"א תורות בליקוטי מוהר"ן קמא ותנינא. במלון ויפגשהו י' ויבקש בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.
ויפגשהו, נראה לפרש שהוא רמז לפלגש, כי חסר רק ל' (והוא גמטריא של שאר אותיות ויה"ו עם הד' כוללים, בגמטריא ל' ע"ה). וזה ענין מלון, כי בית הכנסת שהוא מקדש מעט להשראת השכינה בחוץ לארץ הוא בחי' פלגש (אדיר במרום עמ' רג, ספינר). וזה ענין מלון – בשביל לינה ארעי בארץ נכריה. ובספר ירמיה (ט:א) מי יתנני במדבר מלון ארחים אעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים. והוא ענין של התבודדות כמו שכתב המלבי"ם בספר מלכים (א:יט) על אליהו ז"ל בכל זה הניח את נערו שם להפרד מבני אדם לצאת אל המדבר להתבודד, כי זה היה מחוז חפצו עתה, כמ"ש מי יתנני במדבר מלון אורחים וכו', ע"כ. ולכן ויפגשהו הוי"ה.
אבל השראת השכינה אינה אלא במקום שלם (פרדס רמונים כב:ג כי אין השכינה שורה על נשמה פגומה ח"ו, וכן פי' הרשב"י ע"ה בתיקונים (בהקדמה) וז"ל דאיהו לא שריא באתר פגום וכו' זכאה איהו מאן דאשלים נשמתיה לשרייא ביה שם י"הוה ועביד ליה כוסיא לגביה, עכ"ל), ולכן נתעורר הדין, ויבקש המיתו, או הוא או בנו. כי שלם בחינת תמים שנאמר על המילה (לך לך יז:א, שעד שלא מל לא היה בו כח לעמוד ורוח הקדש נצבת עליו – רש"י עה"פ ויפל אברם על פניו – ממורא השכינה – יז:ג) ואז היה הקמת ברית לזרעו של אברהם, ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך וכו' (יז:ט), והמכסה אני מאברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' (וירא יח:יז-יט). ולכן גם צפורה קשורה בדבר.
המכסה, זה מידת אברהם, בחי' על כל פשעים תכסה אהבה, שמסר נפשו והשם יתברך מכסה דמו, כמבואר בלקמ"ת סוף תורה פג, וזה מאברהם בגמטריא [אנכי עפר] ואפר ע"ה, בחי' אפר כירה מוכן לכסוי הדם לפי בית הלל. ולשון המכסה, שהוא מורה על נבואה (ליקוטי מוהר"ן תנינא ח), הוא לשון טביחה שחיטה וזביחה, כמו שדרשו רז"ל בענין מינוי על קרבן פסח משעת השחיטה, כמש"כ במכסת נפשות ולעיכובא ממש"כ תכוסו (ולפי זה י"ל המכסה אני עושה לסדום, כמו זבח בבצרה, לטבוח את סדום, ומכסה את זה מאברהם). וענין שחיטה הוא ביטול אמונות כסילים ודרכי אמורי, כשמ"כ (הושע ה:ב) ושחטה שטים העמיקו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן נה. העמיקו בחי' כמראה החמה עמוק מן הצל, הנאמר על אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן לא, באברהם נאמר כחם היום, שהוא בחינת שמש על ידי שמל ונתגלה הברית. וזה המכסה אני מאברהם, שהמלכות, אני, מתלבש באברהם.
גרשום (מלא ו' בספר דברי הימים) ואליעזר בחינות יצחק ישמעאל ואליעזר עבד אברהם. אליעזר שמו כשמו. גרשום, גרו, בגמטריא יצחק עם עוד א'. נשאר ש"ם עם אל"ף, בגמטריא ישמעאל. ישמעאל היה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה, אמר לו יצחק, באבר אחד אתה מיראני, אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני, לא הייתי מעכב (רש"י בראשית כב:א).
Segment 16
וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת.
וירף ממנו בגמטריא ברסלב מאומן ע"ה. חתן דמים למולת ס"ת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. למולת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.
חתן דמים בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. והנה עיין בספר אדיר במרום (עמ' כח, מכון רמח"ל) ז"ל והנה משה רבינו ע"ה הוליד שני בנים וכו' ואליעזר הוא סוף התיקון וכו' הוא ההצלה, שאז ניצל באמת מחרב פרעה, שהיה רודפו מפני רציחתו. וכבר אלה הדברים מתקשרים עוד בעניני הגלגולים בסוד קין והבל כידוע, כי הולכים לתקן הפגמים כולם שנפגמו בעולם. והנה כנגד זה היה עם רשב"י (שהיה ניצוץ משה רבינו) – רבי אלעזר בנו – בסוד כללות שני הבנים גרשום ואליעזר וכו' ע"ש.
והנה עיין במ"א שפרשנו ענין השמתא ששמו על רבי אליעזר הגדול, שהיה בבחי' אליעזר בן משה, כי זה היה ליתן כח לישראל בעומק הגלות הדומים למנודים לגמרי ר"ל. ואולי גם כאשר הבעל שם טוב הביא הישועות לעם ישראל, עוד נתעורר קטרוג על הברית, כמו שהיה עם אליעזר (והרי הרבה מהסיפורים של הבעש"ט מספרים על מלון), וזה לא נתקן אלא על ידי רבינו נחמן בן פיגא – ציפורה, שלחם דייקא על קדושת הברית.