Segment 1
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מֹשֶׁ֔ה כְּצֵאתִי֙ אֶת-הָעִ֔יר אֶפְרֹ֥שׂ אֶת-כַּפַּ֖י אֶל-יְקוָֹ֑ה הַקֹּל֣וֹת יֶחְדָּל֗וּן וְהַבָּרָד֙ לֹ֣א יִֽהְיֶה-ע֔וֹד לְמַ֣עַן תֵּדַ֔ע כִּ֥י לַֽיקוָֹ֖ה הָאָֽרֶץ.
ויאמר אליו משה, בגמטריא י"פ נ נח ע"ה. כצאתי, בין האותיות כ"י, צא"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. העיר בגמטריא נחמן מאומן. אפרש את, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. יחדלון בגמטריא נ נח. והברד, בגמטריא נ נח נ נח ע"ה. למען תדע כי, בגמטריא רבי נחמן מברסלב.
הסופי תיבות של: אל ה' הקלות יחדלון והברד לא ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
והיה כצאתי את העיר אפרוש את כפי – לק"מ ו:א דף ח:. והיה כצאתי העיר אפרוש כפי – לק"מ ט:ה דף יב:.
Segment 2
כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ. את כל מגפתי אל לבך, ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'את כל מ'גפתי בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'מגפתי' בגמטריא מ"ב נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה עולה יפה עם מש"פ במ"א בסוד ההיכלות, ואכמ"ל. לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 3
הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה. כעת ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 4
ולא תספון לעמד, הראשי תיבות והסופי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 5
ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל י' הקלות יחדלון והברת לא יהיה עוד למען תדע כי לי' הארץ. יחדלון, בגמטריא נ נח.
Segment 6
שמדבר על מכת ברד, שירד אש ומים מן השמים, כתוב בתורה הקדושה: והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל, ע"כ. אביב, זה בחי' עשרה מיני נגינה בהשיר פשוט כפול משולש מרובע – כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט, שזה נ נח נחמ נחמן מאומן, וגם אבי"ב ר"ת ישראל בער אודסר ברסלבר. "השערה" בגימטריא פתק! "נכתה" בגימטריא יז בתמוז (עם התיבות והכולל)! וגם רש"י מפרש שאביב הוא מלשון אבי הנחל – הספר שסבא ישראל כתב. וגם יש להעיר שלפני מכת ברד כתוב (ט:יד) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך וכו', ואף שהמפרשים פרשו שזה קאי על מכת בכורות, עם כל זה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שבזה רמז שהעיקר הוא הפתק שקיבל סבא ישראל בכח יז בתמוז.