Segment 1
אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. מבניו, בגמטריא נ נח.
Segment 2
וְאִם-בַּהֶרֶת֩ לְבָנָ֨ה הִ֜וא בְּע֣וֹר בְּשָׂר֗וֹ וְעָמֹק֙ אֵין-מַרְאֶ֣הָ מִן-הָע֔וֹר וּשְׂעָרָ֖ה לֹֽא-הָפַ֣ךְ לָבָ֑ן וְהִסְגִּ֧יר הַכֹּהֵ֛ן אֶת-הַנֶּ֖גַע שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים.
בהרת לבנה בגמטריא רבי נחמן מברסלב. בעור בשרו בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועמק בגמטריא נ נח נ נח. הפך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. והסגיר ע"ה בגמטריא נחמן מאומן. הכהן את ע"ה בגמטריא נחמן מברסלב. את ע"ה בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח. מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים, עם הי"ב תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן (-היינו ו' פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן) ע"ה.
הראשי תיבות של: בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הסופי תיבות של: ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק, עם הז' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן. הוספי תיבות של: אין מראה מן, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח.
פרש"י ז"ל לא ידעתי פרושו, עכ"ל. יש לפרש דבריו, פרושו, פירוש להבדיל ולהפריש, היינו העצה להנצל מנגע צרעת, שלא תהיה הנגע מראה עמק, זה ללמד לשונך לאמר איני יודע. כי הצרעת בא על לשון הרע ושקר וגסות הרוח (וכן הבא על אשתו נדה, והרי גם זה לשון ידיעה, ולא ידעתי פרושו), ועל ידי שיהיה נזהר רק להגיד לא ידעתי, ינצל מכל אלו. וקצרתי.
Segment 3
ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן:
פרוח תפרח, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן. וכסתה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 4
ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא.
בערו שחין ונרפא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בו בערו, בגמטריא רפ"ו תורות שיש בליקוטי מוהר"ן קמא, ובגמטריא נחמן מאומן ע"ה.
הראשי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן.
הסופי תיבות של כל הפסוק, עם הז' אותיות, בגמטריא נחמן מאומן.
שחין, י"ל אותיות נחש י', וענין הי' הזה י"ל שהוא הי' של אוי"ר, שהוא הדין וצמצום על האור (אדיר במרום, עמ' שיא, שיח, מכון רמח"ל), וממנו נשתלשל הנחש (אדיר במרום סוף שיט). וזמש"כ בערו, שאות הו' אין נמצא בעין הע"ר אלא בסוף התיבה. כי הנוגה מתפשטת (מהי' של אוי"ר הנ"ל) בסוד רע, ויש בה ו' למיתוק, ובחינה זו היא עו"ר לאדם (-לשון הרמח"ל שם עמ' שיח), והו' הזו (לשון הרמח"ל שיט-כ): הוא סוד המטה העומד על הנחש לכפות אותו, ולפעמים המטה נעשה נחש, ואז הס"א שולטת. ולפעמים הנחש נעשה מטה, ואז הוא נשבר, ואז הוא סוד: [ונגה] כאור תהיה (חבקוק ג:ד). ולפעמים נשאר הנחש, והמטה עומד עליו שלא יתגבר יותר. ותדע ששורש זה הדבר, הוא ה-ו' וה-נו"ן של יאהדונה"י, כי הו' הוא סוד מטה, והנ' סוד נחש. ובהתגבר הו' אז הנ' נתקנת בו, ואז ד"ד דאדנ"י שהוא גם כן מט"ה שעולה – ד"ן, שולט על הנחש, שהוא נוגה, ונהפך למטה, ע"ש. הרי בזה שה-ו' של בערו אינו אלא בסוף התיבה, מראה על חלישתו, ולכן יש שליטת הנחש שנתשלשל מהי', הרי: שחי"ן.
Segment 5
וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה.
וראה הכהן והנה אין מראה שפל ע"ה בגמטריא פתק נ נח נחמ נחמן מאומן. שפל מן העור, עם הג' תיבות והכולל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן. ושערה, בגמטריא פתקא. הפך, עם הג' אותיות, בגמטריא נ נח. פרחה ע"ה בגמטריא ברסלב, נחמן בן פיגא.
צרעת בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי צרעת אותיות עצרת, היום שנולד ונפטר דוד המלך ע"ה, בחי' זה יעצר בעמי (שמואל א:ט:יז – וריש הפסוק: ושמואל ראה את שאול וה' ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך, עכ"פ מבואר שהוא ענין מלכות כמש"פ רש"י שם, ימשל ע"ש. אמרי שאול, שבועות. ובאמת דוד המלך נלקה בצערת, כדאיתא במסכת סנהדרין קז. ובמדרש).
מראה שפל, פרש"י ואין ממשה שפל, אלא מתוך לבנינותו הוא נראה שפל ועמק, כמראה חמה עמקה מן הצל, ע"כ. הרי זה מרמז על עונה פסולה – שנראה כאילו הוא שפל, אבל אין ממשה שפל, אין לו מבחינת שפלות אמיתי של משה רבינו.
וזה מה שכתוב בסוף ענינה (פסוק כג) ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן. ופרש"י ז"ל תחתיה, במקומה, צרבת השחין, כתרגומו, רושם שיחנא, אינו אלא רשם החמום הנכר בבשר, כל צרבת לשון רגיעת עור, הנרגע מחמת חמום ע"ש. זה בחי' הענוה של שבת, בחי' שבו איש תחתיו, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עט, שמחזיק עצמו תמיד בשפלות למטה תחת מקומו ומדרגתו, ע"ש, ולכן שייך בו לשון מרגוע (עיין רש"י שמות לא:טו, שבת שבתון, מנוחת מרגוע). ולכן טהור.
Segment 6
איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו. צרוע הוא טמא הוא טמא ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 7
והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא. יהיה פרוע ועל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 8
או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור. מלאכת, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.