Segment 1
וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה.
ויצא ע"ה בגמטריא נ נח. יפרה בגמטריא ברסלב ע"ה. ישי בגמטריא רבי נ נח. ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן, עם ב' כוללים.
הסופי תיבות של: חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 2
ונחה עליו רוח י' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת י'.
ונחה עליו רוח י' רוח . הראשי תיבות עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 3
וְהָ֥יָה צֶ֖דֶק אֵז֣וֹר מָתְנָ֑יו וְהָאֱמוּנָ֖ה אֵז֥וֹר חֲלָצָֽיו.
האמונה ע"ה בגמטריא נ נח. חלציו, עם הה' אותיות, בגמטריא נחמן ע"ה. מתניו והאמונה אזור חלציו, עם הד' תיבות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן.
הסופי תיובת של: אזור מתינו והאמונה אזור חלציו, בגמטריא רבינו נחמן ע"ה.
בזוהר פרשת בלק קצח: איתא ז"ל
וְעַתָּה לְכָה נָא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (ישעיה יא) וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. הַאי קְרָא כֹּלָּא אִיהוּ חַד. מַאי חִדּוּשָׁא אָתָא לְאַשְׁמוֹעִינָן, דְּהָא צֶדֶק הַיְינוּ אֱמוּנָה, וְאֱמוּנָה הַיְינוּ צֶדֶק. אֵזוֹר מָתְנָיו, הַיְינוּ אֵזוֹר חֲלָצָיו, לָא אַשְׁכְּחָן קְרָא כְּהַאי גַּוְונָא.
אֶלָּא לָאו צֶדֶק כֶּאֱמוּנָה, וְאַף עַל גַּב דְּכֹלָּא חַד, וְחַד דַּרְגָּא אִיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּקַיְּימָא בְּדִינָא קַשְׁיָא, וּמְקַבְּלָא מִסְּטַר שְׂמָאלָא, כְּדֵין אִקְרֵי צֶדֶק, דִּינָא מַמָּשׁ. וְהַיְינוּ (ישעיה כו) כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יוֹשְבֵי תֵבֵל. דְּהַאי דַּרְגָּא דְּמִשְׁפָּט, רַחֲמֵי אִיהוּ. וְכַד אִתְקְרִיב מִשְׁפָּט בְּצֶדֶק, כְּדֵין אִתְבְּסָם (כלא), וְיַכְלִין בְּנֵי עָלְמָא, לְמִסְבַּל דִּינָא דְּצֶדֶק. (ועל דא צדק לאו איהו כאמונה) אֱמוּנָה, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבָּר בָּהּ (כדין איהו) אֱמֶת, לְחֶדְוָה. וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, כְּדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה. ואִית וַותְּרָנוּתָא לְכֹלָּא, וְכָל נִשְׁמָתִין סַלְּקִין, מִתְחַיְּיבֵי בְּכַמָּה חִיּוּבִין דְּחַיָּיבִין בִּישִׁין, וְכֵיוָן דִּבְפִּקָּדוֹן סַלְּקִין (אקדים), אַהְדָּר לוֹן בְּרַחֲמֵי, וְחָס עָלַיְיהוּ. וּכְדֵין אִקְרֵי אֱמוּנָה, וְלֵית אֱמוּנָה בְּלָא אֱמֶת.
הַשְׁתָּא אֵזוֹר מָתְנָיו, וְאֵזוֹר חֲלָצָיו. מַהוּ תְּרֵין אֵזוֹרִין הָכָא. וּמָתְנַיִם וַחֲלָצַיִן אַף עַל גַּב דְּחַד אִינּוּן, תְּרֵין דַּרְגִּין אִינּוּן, חַד לְעֵילָּא, וְחַד לְתַתָּא. לְעֵילָּא בְּשֵׁירוּתָא, אִקְרֵי מָתְנַיִם. לְתַתָּא בְּסוֹפָא, אִקְרֵי חֲלָצַיִן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (ישעיה לב) וַחֲגוֹרָה עַל חֲלָצָיִם, בְּסוֹפָא, עַל רֵישׁ יְרֵכַיִם. כַּד אִתְּתָא בְּצַעֲרָא, מְנַתְּקָן אִינּוּן חַלָצַיִם, מֵרֵישׁ יְרֵכַיִן, וְשַׁוִיאַת יְדָהָא בִּכְאִיבָא עָלַיְיהוּ. דף קצ''ט ע''א וּבְגִין כָּךְ לִגְּבוּרָה וּלְקָרְבָא, צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְרַחֲמָנוּ וּלְטָב, אֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, בְּחַד דַּרְגָּא יְדִין עָלְמָא, וְשַׁלְטָא לִתְרֵין סִטְרִין, חַד רַחֲמֵי (דף קצ''ט ע''א) לְיִשְׂרָאֵל. וְחַד דִּינָא לִשְׁאַר עַמִּין.
וְאִי תֵּימָא, צֶדֶק דִּינָא תַּקִּיף אִיהוּ, וְהָא כְּתִיב (ויקרא יט) בְּצֶדֶק תִּשְׁפּוֹט עֲמִיתֶךָ. (דברים טז) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּוֹף. וְכַמָּה אִינוּן. וַדַּאי הָכִי הוּא. דְּהָא צֶדֶק לֵית בֵּיהּ וַותְּרָנוּתָא כְּלַל. אוּף הָכִי מַאן דְּדָאִין לְחַבְרֵיהּ, לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד לֵיהּ וַותְּרָנוּתָא מִן דִּינָא כְּלָל, אֶלָּא בְּצֶדֶק, דְּלָא יִשְׁגַּח לִרְחִימוּ. מֹאזְנֵי צֶדֶק, בְּלָא וַותְרָנוּ לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, לְמַאן דְּיָהִיב וּלְמַאן דִּמְקַבֵּל. וּבְגִין כָּךְ חַד דַּרְגָּא אִיהוּ, וְאִתְפָּלֵג לִתְרֵין סִטְרִין. וְהֲנִי תְּרֵין סִטְרִין, ב' אֶזוֹרִין, קַיְימָן, חַד לִשְׁאָר עַמִּין, וְחַד לְיִשְׂרָאֵל. וּבְשַׁעֲתָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אִתְאַזְּרוּ בְּאֵזוֹרִין אִלֵּין, חַד דִּקְרָבָא. וְחַד הֲוָה דִּשְׁלָמָא. (חסר כאן) (וכלא הוה בצדק) כַּד אִתְיָעַט בָּלָק, אָמַר וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. אָמַר הַהוּא דַּרְגָּא דְּקָא (ס''א אתאחדת ביה הארץ ודא וכו') אִתְאַחֲדָן בֵּיהּ, מִן הָאָרֶץ וַדַּאי. וְדָא הוּא כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי ודַּאי, מַאן יֵיכוּל לְאַגָּחָא וּלְקַיְּימָא בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל דַּרְגָּא דִּלְהוֹן תַּקִּיף הוּא מִדִּילִי. וּבְגִין כָּךְ, וַאֲגָרַשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ. וְאִי מֵהַאי אֶרֶץ אַגָרַשֶׁנּוּ, וְאַתָּרֵךְ יָתֵיהּ מִינֵיהּ, אִיכוּל לְמֶעְבַּד כָּל רְעוּתִי, חֵילָא דִּלְהוֹן בְּמָאי אִיהוּ. בְּפוּמָא, וּבְעוֹבָדָא. הָא פּוּמָא דִּילָךְ, וְעוֹבָדָא דִּילִי. ע"כ.
כבר התחלתי לפרש דברי הזוהר כאן בליקוטי מוהר"ן ז:ב. ובעזה"י כאן ארחיב.
הזוהר תפס בתחילה שצדק היינו אמונה, ותימה שאפילו שניהם פעולות המלכות, לכאורה הם מושגים שונים. ועל כרחך צריכים לומר שבתחילה היה פשוט שגם צדק כולל אמונה בו. אכן איך מבינים התירוץ והחילוק שאמונה הוא על ידי אמת, הלוא על כרחך גם צדק הוא באמת. ואיך על ידי אמת נהיה לאמונה?
הנראה בזה, דהנה האדם בעולם הזה יש לו זכות קיום, להתקיים בעולם הגשמי ככל חוקותיו. וזה צדק. אכן אם האדם עומד על האמת, הרי מציאות העולם הזה האמיתי אינו אלא כלי של המלכות – יראת שמים. והרי כיון שעומד על האמת הזה, הרי אינו חי בחוקי הגשמי, אלא באמונה.
וזה ענין הפנים נהירין שהזכיר הזוהר מיד. כי האמת הוא אור הפנים כידוע, מבקשי פניך יעקב סלה, יעקב מידת אמת. והפנים הוא מקום הופעת היראה, ובעבור תהיה יראתו על פניכם וכו' זו הבושה, שהפנים משתנים לכמה גוונים. בחי' ירא בשת. והיא תרעא לכל, כמבואר ביחוד היראה לרמח"ל.
וזה מש"כ בליקוטי מוהר"ן פז שצדק הוא יראת העונש וקטנות המוחין, ואמונה הוא יראת הרוממות וגדלות המוחין.
והרי הזוהר הדגיש ששניהם באותה מדרגה, ועל כרחך עיקר ההבדל הוא בכיוון הפנים. המאמין והמסתכל באמת, פניו אל האין סוף ב"ה, ויראת השם על פניו, ופניו מאירים, וחי באמונה האין סופי, וממילא יש וותרנות והרווחה. אבל מי שרק מחפש ומשתדל עבור זכותו בעולם, לא יהיה לו אלא צדק.
וכל זה תלוי בין מתניו לחלציו. והזוהר נקט שמתניו למעלה מחלציו. ואולי י"ל שבתחילת בריאת העולמות היה הצמצום שבו הוקם החלל פנוי, אבל השתלשלות כל העולמות אינו מאותו חלל, אלא מתוך הרשימו שבתוך החלל, רשימו מכל מה שנסתלק. לכן אולי י"ל שהמתנים, מלשון המתן, שהכל היה תלוי עדיין, ומשם יש שורש של הצדק, שכל ענין החלל פנוי היה לקיים בני אדם. והחלל פנוי אינו אלא דין, ואין המשך ממנו. ומהרשימו יש שורש של דרך האמונה, אף על פי שאינו מתחיל אלא למטה מחלל הפנוי של הצדק.
ובזה א"ש מש"כ כד אתחבר האמת לחדוה, כי חדוה שייך לבינה, שהיא למעלה מחלל הפנוי, וזאת אומרתי שצריכים להשיג האמת של היראה השייך לעילא, יראת הרוממות, מהשתלשלות דרך הרשימו, ולא יראת העונש נוגה לה סביב סתום בבחי' דין של החלל פנוי.
ועוד עיין בליקוטי מוהר"ן תורה יג.
Segment 4
לֹֽא-יָרֵ֥עוּ וְלֹֽא-יַשְׁחִ֖יתוּ בְּכָל-הַ֣ר קָדְשִׁ֑י כִּֽי-מָלְאָ֣ה הָאָ֗רֶץ דֵּעָה֙ אֶת-יְקוָ֔ה כַּמַּ֖יִם לַיָּ֥ם מְכַסִּֽים.
לא ירעו ולא, בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ישחיתו בכל, בגמטריא ברסלב נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. כי מלאה, עם הב' תיבות, בגמטריא נ נח. כי מלאה הארץ, בגמטריא ברסלב נ נח. דעה את י-ה-ו-ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות.
הראשי תיבות של: בכל הר קדשי ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: כי מלאה הארץ דעה את י' כמים, עם הז' אותיות והכולל, בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: דעה את ה' כמים לים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את, בגמטריא רבינו נחמן מברסלב, ובגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
Segment 5
ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם. ימה יחדו יבזו, בגמטריא נ נח. אדום ומואב משלוח ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.