Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

Likutay Nanach on Isaiah — Chapter 26

Segment 1

ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה – בס"ת גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' או ה' כוללים.

Segment 2

יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם | שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ. שלום בגמטריא רבינו נ נח. שלום שלום, עם הח' אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תצר, עם הג' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. הראשי תיבות של, סמוך תצר שלום, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. הראשי תיבות של: שלום שלום כי בך בטוח, בגמטריא נון נון חית ע"ה. הטעם שכתוב שלום שלום, פירש הרד"ק והמצודת דוד, לחזק הדבר. ויש לפרש על פי ליקוטי מוהר"ן תורה יד, שקודם האדם צריך לעשות שלום בעצמותיו, ואחר כך להתפלל על שלום הכללי בכל העולם. ואתי שפיר, יצר סמוך, שהוא תיקון יצרו של האדם ומשיג שלום בעצמותיו, ואז ידרוש שלום הכללי. והנה במשלי כתיב (טז:לב) טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר, שהשולט ביצרו עדיף מהלכד עיר, ואילו בפסוק לפנינו משמע לא רק שהוא עדיף, אלא שהשולט ביצרו פועל שלום. לפי פירוש הפשוט שכל המפרשים שמדבר על שלום בעולם, הרי זה מעליותא עצומה מהמבואר בספר משלי. אכן לפי מה שפרשתי שאינו מדבר אלא על שלום בעצמותיו, אתי שפיר כמו שכתוב במשלי, שהשגת שלום בעצמותיו הוא עדיף מלכידת עיר, ולא שהוא כבר מביא שלום לה. כי עוד צריך להתפלל על שלום הכללי.

Segment 3

בטחו בי' עדי עד כי בי"ה י' צור עולמים. צור עולמים, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. בפרפראות לחכמה, ליקוטי מוהר"ן עו, הביא מהאריז"ל שפני אלקים הוא השם אכדט"ם בגמטריא עד, שהוא השם של בטחון, וסמכו על המקרא שלפנינו. ועיין מש"כ שם. והנה הוא פירש שזה מעלה להגיע מבחי' אלקים, לבחי' עד שהוא בטחון, וכן מובא כאן מספר ליקוטי מהרי"ל (תלמיד של הנועם אלימלך) עה"ת קטע על חנוכה, צדיקים מהפכים מדת הדין למדת הרחמים, ונעשה מן אלקים אכדט"ם אותיות הקודמים וכו' וכו' וזה שאמר הכתוב בטחו בה' עדי עד, פרוש שיהיה מן אלקים ע"ד, עכ"ל. ואינו נראה שום רמז לשם אלקים שיבוא המיתוק הזה. ועוד הלוא מבואר בכתבי האריז"ל על סדר פסח, שזה הע"ד הוא מהמוחין קטנות ב', ואינו הרווחה כל כך משם אלקים שהוא בקטנות א'. ונראה לעניות דעתי לפרש הפוך, שמי שהוא שנמצא בבחי' ע"ד, דהיינו במוחין דקטנות, עליו לבטוח לה'. וכן 'עדי' בחי' חנוך, כמבואר בספרים, והוא בעולם היצירה בחי' 'צור', שהוא – דהיינו ההנגה שתחתיו - בחי' נער ומוחין דקטנות. [וכן בביאור הפסוק מתי אבוא ואראה פני אלקים, הפירוש הפשוט הוא מצות ראיה בעלייה לרגל לראות פני האדון ה', וכאשר דורשים פני אלקים זה שם אכדט"ם, אז פירושו להיפוך, מתי אבוא ממוחין דקטנות של שם אכדט"ם לבחי' ראיה, כמבואר בתורה עו]. וצריך עיון קצת כי ראשית הפרשה כאן בישעיה פרק כו, ביום ההוא יושר השיר הזה, והיינו ביום מפלת גוג ומגוג. ובתיקון ליל שביעי של פסח, שמסודר לאמר כל השירים גם שלעתיד, הביא את השיר הזה מראשית הפרשה עד ועד בכלל הפסוק שלפנינו, ותימה שיצטרכו לחיזוק הבטחון גם אז אחר שיראו המפלה של גוג ומגוג. ואילו פסוק זה אומרים כל יום, היום. כי בי"ה, כי, עם ב' פעמים י"ה, הרי ס', עם הוי"ה, הרי אלקים. צור, בגמטריא אלקים במילוי ה', אלף למד – הה יוד מם ע"ה. ועוד י"ל כי ע"ה בגמטריא א"ל של אלקים, א' הוא כתר ל' הג' מוחין, והם כנגד י"ה של שם הוי"ה [וכן כ"י בחי' פנ-י"ך]. והנה י"ם של אלקים, בחי' יסוד ומלכות, יוד מם בגמטריא מאה, כאשר נחסר מ'צור' נשאר – 'עולמים'. כי צור הוא תיקון עטרת הברית (כמו שכתוב ותקח צפורה צור, שמות ד:כה), בחי' יסוד ומלכות. בשמונה עשרה ברכה ראשונה, למען שמו באהבה, בהאבה בגמטריא בי"ה, שמו – זה שם הוי"ה, למען בגמטריא עלמים – חסר ו'. כך חשבתי בשעת התפילה, ועכשיו אני רואה שהגמטריא של, ומביא גואל לבני בניהם ע"ה הוא 'צור' עם הג' אותיות. הוה אומר, ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה – כי בי"ה ה' צור עולמים. עוד י"ל על פי מש"כ בספר ניצוצי שמשון על ספר הושע, שיש שם הוי"ה בגמטריא ע"ד, יוד-היא-ויו-היא, ששם שביתת המלאכה, רק מנוחה ושמחה והנחה, עיין שם. ובזה י"ל עדי עד – מבחי' עד שהוא מוחין דקטנות, לבחי' עד שהוא מנוחה ושמחה והנחה עולמית.

Segment 4

כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגענה עד עפר. מרום בגמטריא נחמן מאומן ע"ה, ובגמטריא רפו תורות בליקוטי מוהר"ן קמא. נשגבה בגמטריא רבי נחמן. ישפילנה, עם הז' אותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ארץ עם הג' אותיות בגמטריא ברסלב. עפר בגמטריא רב נחמן. רש"י פירש ז"ל ישבי מרום, צר ורומי ואיטליא, ע"כ. צר רומי איטליא ע"ה בגמטריא ישבי מרום. הנה אפילו עם כפל הלשון של השפלה, לא יגיעו אלא עד הארץ והעפר, ואילו הענוה והשפלות של איש ישראלי יגיע אפילו לבחי' שבו איש תחתיו, אפילו תחת מקומו [וי"ל כמו בת נקדימון בן גוריון שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים, ובכה רבן יוחנן בן זכאי וכו' ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרין ביד אומה שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה, כתובות סו:].

Segment 5

ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס. מישרים, בגמטריא נ נח נ נח נחמ נחמן מאומן. מעגל, עם הד' אותיות והכולל בגמטריא נחמן. מעגל צדיק עם הח' אותיות, בגמטריא פצפצי"ה ובגמטריא נ נח נחמ נחמן ע"ה. הראשי תיבות של צדיק תפלס ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרש"י ז"ל ארח לצדיק מישרים. ארח שתהא מישור לקבול כרו של צדיק, אתה ה' שאתה א-ל ישר, תפלס מעגל צדיק להוליכו באותו ארח שיקבל שכרו, ע"כ. ולכאורה מונח בדבריו כלל תקיף, שלא מספיק להיות צדיק בתורה ומעשים טובים, אלא שצריך למצוא הדרך לגן עדן לקבל השכר. ולפי זה יש להעמיק במבוכת רבן יוחנן בן זכאי (עיין חיי מוהר"ן תרב) בספקו שאינו יודע באיזה דרך יוליכו אותו, כי זה ממש ענין בקשת פסוק זה. ועיין מש"כ בספר החמשה בענין הנסיון קטן שצריך לנצח בדרך להשכר של אותו ענין הגדול, וכמדמני שכן הוא בזוהר. ועיין גם בענין התפלה ותן שכר טוב לכל הבוטחים, שעוד צריכים לתפלה לקבל השכר.

Segment 6

י' רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם. עם אף אש, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. תאכלם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של אש צריך תאכלם, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. פרש"י ז"ל ה', נסתלקה יד גבורתך מעל צריך, בל יראו גבורתך, כי ראו דרכם צלחה, עיין שם. עיין ליקוטי מוהר"ן נה:ג שהאדם ניצל מרע עין של הרשע על ידי לימוד זכות שלמד על הרשע, כי לסלק הדין והמשפט, צריך לזה התגלות היד, בבחי' ותאחז במשפט ידי (דברים לב), שלא לשלוט על הרשע, וכשנתגלה יד ה', אזי נעשה צל, שבו נתכסה הצדיק מארס של הרע עין וכו' וכו' ועל ידי הצל כהו מאור עיניו ונחשכים, שאין הארס שלהם יכול להזיק, עיין שם. אכן כאן הנביא ממשיך ומתפלל, יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם. וי"ל שזה המבואר שם נה:ח שעל ידי תפילה כתיקונו מתנוצץ אור זכות אבות, בבחי' חלה זכות אבות וכו' באתר דאבהן תמן שכינתא תמן, דהיא בחי' חלה, היא ארץ ישראל, ועל ידי בחי' ארץ ישראל לא די שניצול מרע עין של רשעים, אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו וכו' וזהו (תהלים לז) קוה אל ה' ושמור דרכו, זה בחי' תיקון התפילה, בחי' דריכת הקשת, בחי' התפילה, והן תלת גוונין דקשת, שהם אור האבות המתנוצץ כנ"ל, על ידי זה בהכרת רשעים תראה וכו' עיין שם. כי בראשי תיבות של – יחזו ויבשו קנאת עם אף אש, השני אלפין הם ב', והרי אותיות יעקוב. וכן הו' ושני אלפין הם ח', ועם הק' של קנאת, והצ' של צריך, הרי יצחק. והראשי תיבות של אש צריך תאכל – אצ"ת (וכן התיבה 'תאכל') בגמטריא אברם אברהם. הרי זכות אבות. וכן בראשי תיבות מרומז הפסוק קוה אל ה' ושמור דרכו, כי התיבה עם ע"ה בגמטריא קוה, והק' של קנאת מתחלף לאות ד' בא"ת ב"ש (כמו שפירש רש"י על קטרת), והרי, קוה - והראשי תיבות של יחזו ויבשו וד' של קנאת-עם אף, כראשי תיבות של 'אל י-ה ושמור דרכו', אז ממילא וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה, ובצדק התפלל יחזו ויבשו וכו'.

Segment 7

י' תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו. שלום לנו כי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. שלום בגמטריא רבינו נ נח. תשפת פרש"י תכין וכן שפת הסיר (מלכים ב:ד:לח), וכן לעפר מות תשפתני (תהלים כב:טז). ויש לפתר את כלן לשון שימה, תשים שלום לנו, עכ"ל. ונראה שדוקא תפס לשון שפה, כי פירושו שלוה ושקט, עיין רש"י בב"מ דף טו ואשפי, אשקיט, ודומה לו על הר נשפה (ישעיה יג) דמתרגם על טורא שליוא, ע"כ, ובדף ע. דמשפו ניכסיה, שנכסיו שקטין אצלו ואין ערעור וכו', ע"כ. והרי שפה בגמטריא שכינה (ועיין במכתב של ר' שמשון מאוסטרופוליא שקורין בערב פסח על השם שפו בגמטריא רבי יוסי הגלילי, דוד בן ישי).

Segment 8

מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו. מתים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. עיין ריש פרשת פנחס (כה:יא) עה"פ השיב את חמתי, ח"י מבחוץ מ"ת מבפנים, איך שפסוק זה מרמז על זה.

Segment 9

כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך ה'. תזעק בחליה כן היינו, בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן. בפרש"י ממש מתאר מה שהולך אתנו ז"ל רואים אנו צרות מתחדשות וסבורים אנו שהם מיני סימני ישועה וגאלה, לפי שאנו מבטחים לגאל מתוך צוקה וצרה כיולדה זו (ראה ירמיה ל:ו-ז וסנהדרין צח:), ע"כ.

Segment 10

יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל. נבלתי, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.