Segment 1
Source text (HE)
א. ע"ש ענין ריבוע הדיבור בגלות, וצריך להאיר בריבוע הדיבור האמת, וזה על ידי שלשה שמות א'ל א'להים י'הו-ה, שהם בחי' תפלה ותורה ושדוכים וזווגים ע"ש. והנה זה ממש הענין של נ נח נחמ נחמן, שהוא ריבוע הדיבור, ולהאיר בו האמת זה מאומן, כי אמונה הוא עם אמת (כידוע מהזוה"ק ומספרי מוהר"ן), וזה מאומ"ן עם הה' אותיות והכולל בגימטריא 143 = א'ל א'להים י'הו-ה.
Segment 2
Source text (HE)
ב. וע"ש אות ה' - ויולד בן ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמנו וכו'. וסוף אות ה' - אא"י דבר = שמחה גי' נ נח נחמ נחמן (וי"ל שאא"י ע"ה הוא יב"א, ישראל בער אודסר). וע"ש שבחי' בן בחי' שבת בחי' הלכה כרבים, שזה ענין נ נח שהעם יבחר כמבואר אצלנו.
Segment 3
Source text (HE)
ובענין רבוע הדיבור מבואר שם שהם בחינות דיבור מלכות פה, דיבור הקרובים למלכות בחי' חן שפתיו רעהו מלך, דיבור של תשובה בחי' קחו עמכם דברים, ודיבור בצדקה. והנה מלכות פה, זה דיבור הכי פשוטה, נ, והדיבור של הקרובים למלכות כבר מרחיבים הדיבור, ויש להם חן – נח, דיבור של תשובה, בחינת אחרי שובי נחמ"תי, בחי' נחמ, ודיבור בצדקה, זה הצדיק בעצמו, נחמן.
Segment 4
Source text (HE)
וגם תראה שמלכות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות, וגם “קחו עמכם דבר"(ים) עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
Segment 5
Source text (HE)
ב:ב ובחי' תודה שהוא שעשוע עולם הבא, זה בחי' הלכה וכו' ע"ש.
Segment 6
Source text (HE)
ע' במסכת ברכות דף לא, וכן לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה וכו' אלא מתוך הלכה, שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומין, עד כאן. הרי שהלכה הוא בחי' שבח ותנחומין.
Segment 7
Source text (HE)
בענין תהלוכת הדמים ע' מש"כ בהקדמה. וע' בספר שירי קודש פי' הר"י סרוק להזמירות של האריז"ל בהקדמה כז"ל ולבא לפרש השירים הללו צריך להבין הסבה שעשה הרב ז"ל אלו השירים ומה תועלת יגיע להאומר אותם מה תועלת יגיע לשבת עצמו. כך צריך אתה לדעת שכמו שהיורדים למרכבה צריכין לומר שירה, ומכח אותן השירים נפתחין להם שערי המרכבה והם נכנסין להיכלותיה <ע' מש”כ בפירוש סיפור ממלך ענו, מעשה ו' מסיפורי מעשיות משנים קדמוניות>, והמלאכים הממונים על כל שער ושער ופתחי היכלות מראים אל היורדים למרכבה המלאכים והחותמות שצריך לכל מלאך ובכח השירים שהם אומרים נפתחים להם השערים וגם להיורדין עצמן ניתוסף להם כח בשירותם שאמרו ויהיה להם כח ללכת עד שיעלו שאם לא היו אומרים שירה לא היו יכולין ללכת כי בעודם משוררים מהלכין ושמש בגבעון דום יוכיח, שאם לא היה משתקן יהושע לא היה יכול להעמידן. נמצא שבכח השירה הוא (השמש) מהלך בכל יום ממזרח למערב. וגם בריש פרקי היכלות לר' ישמעאל וז"ל מה הם אלו השירים שהיו אומרים יורדי המרכבה או מיורדי וכו' ע"ש הרי לך בפירוש שהשירה נותנת כח לכל דבר רוחני או גרם השמיימי להלוך. וא"כ גם היודעים החכמה זאת הם יודעים לכוין עליית שבת ותיקוניה עם תקוני נשמתו, ונשמתו תרד – ר"ל כמו ירד לעומקו של הלכה, כלמור תעלה ותכנס בהיכלו הראוי לו כפי כוונתו במקרא ובטבילה ובמנחה. לכן תיקן הרב וסידר לומר אלו השירים והזמירות כדי שיתקנו בהם כל העולמות ויכנסו אלו בתוך אלו, ויכנס עמם גם נשמתו עם ניצוצי נשמות ישראל בפתחי היכלות שלה שהם בעולם הבריאה ואחר כך כשיכללו כל העולמות יוכללו ג"כ ניצוצי נשמות המתכוין ויבא לו שפע גדול והארה גדולה אל נשמתו וידע עתידות ותאיר נשמתו הארה גדולה ויבא לו תוספות נשמה יתירה שהיא יותר מעולה מנפש ורוח, ע"כ. וע"ש בהמשך בפירוש 'אזמר בשבחין' ענין של שב"ח. ובהמשך בפי' 'נזמין לה השתא' שע"י השיר מזמינים הקדושה ונשמרים מהקליפה.
Segment 8
Source text (HE)
בסוף התורה
Segment 9
Source text (HE)
כי קישוי לילד הוא, על ידי שיש קליפה שהיא אומרת גזורו וכו', כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם, וכנגד זה יש מ"ג תיבות בזה המזמור, כנגד בחי' ג"ם הנ"ל, כי המזמור הזה הוא סגולה למקשה לילד, עכ"ל.
Segment 10
Source text (HE)
עמש"כ בפרשת בראשית עה"פ (ג:כב) ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם כי לא מבואר ענין הקליפה הזו מה היא מפסדת אם תצליח לעכב הוולד. שאולי הענין שבעיכוב הוולד ישאר בחיים מי שהוא אחר, כי הוולד מחכה לבוא לעולם בסוד דור הולך ודור בא. ועיין בשיח שרפי קודש ג-נח שרבינו אמר – למה אתה דוחק עלי, הרי אם אשתדל עבורו לטובתו שיתרפא מכרח השם יתברך לקח מן העולם במקומו שלשה עשר אנשים אחרים. ואצל אבינו שבשמים כל בניו שוין אלו וכמו שאומרים העולם על זה, אם נוקף האדם עצמו באצבע אחת גם כן הכאב גדול מאד, ואולי אתה הוא אחד מהשלשה עשר [א"ה: עין זהר בלק דף רה, בהמעשה דהינוקא אשר פעל שאביו רבי יוסי דפקיעין תוחזר לו נשמתו, מובא שם שהקב"ה נתן למלאך המות עבורו תריסר בני נשא], ע"כ.
Segment 11
Source text (HE)
מ"ג תבות בזה המזמור כי קשוי לילד הוא על ידי שיש קלפה שהיא אומרת (מלכים א:ג) גזרו, גם לי גם לך לא וכו'. כי אינו רוצה שיצא לאויר העולם וכו' עיין שם.
Segment 12
Source text (HE)
יש רמז לזה במש"כ מזמור לאסף אלקים נצב בעדת א-ל בקרב אלקים ישפט. אלקים בגמטריא פ"ו, בקרב אלקים, דהיינו חציו, בגמטריא מ"ג, ושם יש את התעוררות של המשפט הזה של גם לי גם לך לא. א-ל בקרב, כאשר לוקחים א"ל מ'קרב' נשאר רע"א, והם הימים של ט' חדשי העיבור (מסכת נדה לח: ויתן לה הריון (רות ד:יג) הריון בגימטריא מאתן ושבעים וחד הוו, וכן ברש"י בכורות כ. – רע"א וט' חדשים של ל' יום הוו ר"ע ימים וביום רע"א כתב קרא דיולדת).