Plain reader index · TXT · Markdown · Raw JSON

תנינא תורה עד

Segment 1

Source text (HE)

עמש"כ בריש מסכת שקלים

Segment 2

Source text (HE)

אחר פורים קורין פרשת פרה, שהוא הכנה לפסח וכו' עיין שם.

Segment 3

Source text (HE)

וכן המן לשון הכנה והזמנה. ובקיצור כוונות של הרמח"ל דייקא במצות של פורים מבאר הענין של הזמנת התיקון.

Segment 4

Source text (HE)

כי פורים הוא דרך לפסח, שיהיו יכולים להיות נזהרין מחמץ. כי בתחלה היו כל ההתחלות מפסח, ועל כן כל המצוות הם זכר ליצאת מצרים. ועכשו... (ולא סיים), עכ"ל. עמש"כ בזה בחלק ה' מאומן בערך פורים.

Segment 5

Source text (HE)

ובלקוטי הלכות (או"ח ב, ברכת הריח וברכת הודאה ד:כה) כתב שהבין שהכוונה שעכשיו כל ההתחלות מפורים, ור' נתן מטבריה כתב שהוא שמע ממנו שעכשיו כל ההתחלות מרבנו.

Segment 6

Source text (HE)

והנה להגיד שעכשיו כל התחלות מפורים, לכאורה זה ממש להיפוך מהמבואר שם בתוך התורה שפורים הוא הכנה לפסח. וחסר הרבה מאד, שהרי העיקר חסר.

Segment 7

Source text (HE)

ולולא דמסתפינא נלע"ד שזה עוד הוכחה למה שכתבנו במקומו, שענין רבינו הקדוש הוא דייקא לתקן בתיקונא דסיפא. והרי מובן לפי זה שלא סיים להגיד שעכשיו כל התתחלות, כי ההתחלות כבר היו, ועכשיו מתקנים את הסוף, וזה דייקא ענין של פורים, שרואים איך שהכל צפוי מראש בחכמה לטובה, אלא שבתחלה, בעת שעדיין היו עובדים על תיקונא דרישא, עוד היו לוקחים את פורים מבינת הראשי תיבות, מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם, ללכת איתו לקראת הפנים, לתקן בתיקונא דרישא בפסח-פתח, בשער הכניסה. אבל עכשיו אנו מתקנים את הסיום, ואי אפשר לסיים אלא להבין שהכל עומד להתגלות מתוקן. (ועיין בלקוטי הלכות יורה דעה ב' הלכות בהמה טהורה ד:כה – פורים שכל ההתחלות ממנו, הוא מכח הגאולה העתידה של משיח, הרי עוד הוכחה לדברינו שכוחו של פורים מהסיפא).

Segment 8

Source text (HE)

וי"ל שזה בחי' פורים, כי פר הוא בגמטריא מנצפ"ך כידוע, והם האותיות האחרונות שמסיימים את התיבות.

Segment 9

Source text (HE)

פעם פרשתי את הענין שעכשיו כל התחלות מפורים, שמפסח התחלנו לצאת מהשעבוד והעבדות לחרות, וקודם פסח היינו כל כך משוקעים בטומאה וקליפות שכל העבודה שלנו לצאת לא היה בכלל בקדושה, עד שזכינו להגאל. ומפורים ואלך זכינו שאנו כל כך קשורים בעמקי נפשינו להשם יתברך, שאפילו זה שאנו מתחילים לצעוק ולשאוב ולהשתדל לצאת לחירות, גם זה בעצמו הכיסופים וההשתוקקות וההשתדלות, זה נחשב לנו וחשוב מאד.

Segment 10

Source text (HE)

נ נחמן מאומן ע"ה = פורים. אדר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ, נחמן מאומן = פר"ה, כמבואר בלק"מ (תנינא עד) ששבת פרה הוא הכנה לפסח. והרי כל התחלות מפורים, התחלה זה בחי' י', נקודה, והוא בחי' מרדכי היהודי (-יו"ד), אדר עם י' ראשי תיבות ר' ישראל דב אודסר.

Segment 11

Source text (HE)

מ'מצרים ו'לא י'ראו פ'ני ר'יקם ר"ת פורים כמובא (לק"מ תנינא עד). היינו לעשות באחוריים (כי לא יראו פני) שיעלה לגמטריא ריקם שהוא עם הד' אותיות בגימטריא נ נח נחמ נחמן. וזה 'כי בו יצאת ממצרים' יצאת, י' מיני נגינה צא"ת = נ נח נחמ נחמן מאומן. [וע"ע בלק"מ תורה מט שענין אביב ופסח הוא השיר פשוט כפול משולש מרובע ע"ש].

Segment 12

Source text (HE)

כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח ועל כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים [ולא סיים], ומרמז שם שעכשיו ההתחלות כבר מחודש אדר ופורים.

Segment 13

Source text (HE)

עיין בספר ישעיה יט:טז ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד וכו' וכו' (יח) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' וכו' (יט) ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים וכו' (כ) והיה לאות ולעד לה' וכו' (כא) ונודע ה' למצרים וכו' (כב) ונגף ה' את מצרים נגף ורפוא ושבו עד ה' ונעתר להם ורפאם, עיין שם.

Segment 14

Source text (HE)

הרי מבואר שיעבור על מצרים תהליך עצום של הכרה וקבלת עול מלכות שמים, עד 'ורפאם', בחילוף א' לי' באותיות אי"ק, פורים. גם מצר, שהוא שם הס' של עב שמות, בגמטריא פרים. וכן יש לפרש, מן המצר קראתי י"ה, המצר ע"ה בגמטריא פורים, שאז קראו להשם יתברך, בבחי' י"ה כי יד על כס י"ה, ענני במרחב י"ה, כי עוד לא זכו לאבד את עמלק לגמרי, רק זכו להרחבה.

Segment 15

Source text (HE)

ובסוף הפרק שם כתוב (יט:כה) אשר ברכו י"צ לאמר ברוך עמי (-בהיותו ב) מצרים, ומעשה ידי אשור (פרש"י הראיתי להם בגבורות שהפלאתי באשור, ועל ידי אותם נסים ישובו אלי, ויהיו כאלו עתה עשיתים מחדש והם יהיו) ונחלתי ישראל [תרגום יונתן: בריך עמי דאפקית ממצרים, דעל דחבו קדמי אגליתי יתהון לאתור, וכדו דתבו מתקרן עמי ואחסנתי ישראל]. הרי שנתחדשו אז לגמרי ממה שהיו במצרים. ולשון הפסוק קצת פלא, בבחי' עד דלא ידע בין ברוך לארור, ובאמת האבן עזרא פירש ברוך עמי מצרים, בעבור שיעשו מזבח לה' בפרהסיא (פסוק יט), קראם עמי, עכ"ל, וכן הרד"ק פרש ז"ל ששבו להיות עמי, ע"כ. אשר ברכו ה', כתוב ברסיסי לילה אות לג, זה טעם ברכת יצחק בריח בגדיו, שהוא מצד עלאת הריח שלהם, עיין שם. והרי השם נ"ט של עב שמות, השם שלפני מצ"ר, הוא הר"ח.

Segment 16

Source text (HE)

בפסוק כד שם: ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור – שלישיה, עם הו' אותיות, בגמטריא אסתר. הסופי תיבות של: ישראל שלישיה למצרים ולאשור, בגמטריא מרדכי ע"ה.