Segment 1
א אחד ביקש ממנו פעם ברכה להפיץ את דעת הצדיק בעולם ור' ישראל השיב: אמן, הלוואי, זה העיקר, רק תפילה! (אלול תשנ"ד)
Segment 2
ב ר' ישראל סיפר שהתפלל ימים ושנים לצאת מהתאוות, ואחרי כמה שנים, התעורר באיזה בוקר בלי תאוות. ורצה לאכול ולא הרגיש שום תאווה וביקש מהשם־יתברך: "ריבונו של עולם לפחות שבת", וכשראה שהוא בלי תאוות הבין שעכשיו יש לו תפקיד בעולם והוא לעזור ליהודים לחזור להשם־יתברך.
Segment 3
ג כשחברים הלכו לכותל להפיץ סיפורי מעשיות באמצע סדר הישיבה, שאל: "ירדתם מהישיבה?" (לשון 'ירידה').
Segment 4
ד פעם ר' ישראל סיפר שר' ישראל קרדונר היה נוסע לאומן ומקרב שם אנשים לרבינו ועל־ידי־זה זכה (ר"י ק') להתקרב לרבינו־הקדוש. (ועיין בליקוטי הלכות תערובות ה', שאי אפשר להתקרב להשם אם לא עוסקים לקרב אחרים להשם).
Segment 5
ה אחד שאל איך להתנהג בעניין שיעורים שהיה רגיל למסור לגברים ונשים כדי לקרב לרבינו, ור' ישראל השיב לו שצריך למסור את השיעורים עם מחיצה, ושאם יש שאלות לנשים שישלחו פתקים עם השאלה ולא ישאלו בקול (מחמת צניעות).
Segment 6
ו ר' ישראל עודד פעם את אחד ללמוד עם חברים ולהסביר להם את ה'ליקוטי הלכות'.
Segment 7
ז כשהיה אמור לנסוע לצרפת למען הפצת דעת רבינו, הסתפק ואמר: "אני צריך מישהו שידבר".
Segment 8
ח סמוך להסתלקותו דיבר כמו צוואה ואמר שכבר יודעים מה לעשות להפיץ ולהפיץ רק להפיץ יומם ולילה, אבל העיקר - באמת, יש לנו ספרים כאלה... עלים לתרופה, (כמשבח את עוצם חשיבות וגדולת הספר ושצריכים לעסוק בו, והיה נראה קצת קשה להבין מה הקשר בין להפיץ ללעסוק ב'עלים לתרופה'). (ט' תשרי תשנ"ה)
Segment 9
ט פעם הביאו לר' ישראל תיקון הכללי שהדפיסו עם הפתק על הכריכה, ור' ישראל שמח ואמר שמעכשיו צריכים להוציא כל הספרים ככה (עם הפתק על הכריכה). (קיץ תשנ"ד).
Segment 10
י ובחורף תשנ"ב אחד הציע לר' ישראל להדפיס את הסיפורי מעשיות עם פתק על הכריכה, ור' ישראל השיב בחיוב אבל לא בדווקא.
Segment 11
יא פעם סיפר למדן אחד לר' ישראל שהוא רוצה לצאת להפיץ ור' ישראל שמח, וטען שהוא מפחד מלראות נשים בחוץ, ור' ישראל השיב לו שגם כשהולכים לכולל יש נשים בחוץ, והוסיף: "רבינו־הקדוש גילה לנו נשק - התפילה".
Segment 12
יב פעם הגיעה בחורה לר' ישראל למען קירוב והתחזקות, ור' ישראל ציווה למקורביו לצאת ואמר שהוא יכול לדבר איתה (ורצה לשמור אותם מהרהור וכו').
Segment 13
יג אחד שאל פעם את ר' ישראל איך לרחם על העולם ולקרבם?, ור' ישראל השיב: "הלוואי שקודם נרחם על עצמינו" (-לצאת מהתאוות). ועיין ב'כוכבי אור' שמביא דיבורים שלפי עניות דעתו האדם צריך לתקן את עצמו לפני שהוא רוצה לטפל בעולם וכו' עיין שם. גם ר' ישראל סיפר על עצמו שהוא התפלל ימים ושנים לצאת מהתאוות ופעם התעורר בבוקר ולא היה לו שום תאווה ואז הבין שעכשיו יש לו תפקיד והוא - לעזור לעולם.
וכמה פעמים אמר לאנשים שהתלוננו שהם צריכים לעשות תשובה שכולנו צריכים לעשות תשובה.
Segment 14
יד לאחד שהיה עוסק הרבה במכירת ספרי רבינו למען ההפצה, ר' ישראל אמר לעסוק בזה רק קצת זמן, ועיקר הזמן ללמוד ולהתפלל.
Segment 15
טו אחד שאל פעם את ר' ישראל אם הוא יכול ללמוד שולחן ערוך וגמרא והשיב שצריך קודם כל לשים את כל הכוחות בספרי רבינו, וחשב קצת ואמר שאפשר ללמוד שולחן ערוך וגמרא, אבל העיקר ספרי רבינו. והאיש הזה המשיך ושאל ששמע שר' ישראל אמר שהפצת ספרי רבינו עולה על לימודם ור' ישראל השיב בחיוב, ושאל אם כן האם הוא צריך למכור ספרי רבינו יותר מללומדם? ור' ישראל לא השיב. (ניסן תשנ"ד)
Segment 16
טז לאחד שהיה מפיץ את הספר ליקוטי תפילות ר' ישראל אמר שלא מספיק להפיץ, אלא צריך גם להגיד הרבה ליקוטי תפילות. ועיין בליקוטי הלכות תערובות ה' על ליקוטי מוהר"ן (נ"ט) שאי אפשר להתקרב להשם־יתברך אם לא עוסקים לקרב אחרים, וזה מוטל על כל אחד, עיין שם שזה העבודה הכי חשובה אצל השם־יתברך.
Segment 17
יז נשמע מאחד שר' ישראל אמר שהוא חפץ שיהיה נמצא איש נאמן פעם בכותל ופעם ברשב"י בשביל לקרב אנשים לרבינו הקדוש.
Segment 18
יח חיזק את אחד אף בתחילת התקרבותו להצליח למכור ספרי רבינו, והוכיח אותו שההרגשות שקשה לו לדבר עם אנשים, הם דמיונות וכזבים, וכך אמר: "צריכים לדבר עם כולם מרבינו־הקדוש, - זה יותר חשוב מהכול".
Segment 19
יט בסוף ימיו אמר: "מי מקורב לרבינו? מי שמכניס את ספריו בכל בית ובית", והוכיח את מקורביו שלא עושים כהוגן ואמר להם: "צריכים לחשוב כל הזמן איך להכניס ספרי רבינו בכל בית". ועיין בחיי־מוהר"ן שרבינו הוכיח את אנשיו וכינה אותם 'עצים יבשים', על שלא משתדלים לקרב נפשות, ואמר שהיה ראוי לעשות נסיעות בשביל העסק הזה וכו'.
Segment 20
כ אחד אמר לר' ישראל שמשתדל בכל יום ללמוד ארבע שעות ספרי רבינו ור' ישראל צעק: "אשריך! אשריך!" והוסיף שאמנם לא זוכה למכור הרבה ספרים, ור' ישראל השיב לו בצחוק וברמז גדול כדרכו: "כל מה שעושים בשביל השם־יתברך זה טוב, העיקר באמת" ועיין בליקוטי הלכות שבין כל תלמידי הבעל שם טוב היה הרבה חילוקים בעבודתם, זה עסק יותר בתורה, זה יותר בגמילות חסדים, זה התפלל לפני העמוד בצעקות, וזה בפשיטות כדרך ההמון עם, ובכל זאת היה שלום גדול ביניהם, ואולי רימז קצת לעניין הזה.
Segment 21
כא אחד החברים התווכח פעם עם אחד שהתמיד בליקוטי תפילות, בטענה שר' ישראל אמר שהעיקר הוא הפצת הספרים וכו' והלכו לר' ישראל וכשהגיעו ר' ישראל שאל תיכף את המפיץ אם הוא לא ר' שמואל שפירא, והזכיר שהיו עובדים את השם ביחד בבית המדרש ברחוב חברון עם עוד כמה אנ"ש שהזכיר והיה רמזים, וצריכים חיפוש אחרי דרכי הקדושה האמתיים.
Segment 22
כב פעם אירגנו כינוס בצרפת במטרה להדפיס ספרי רבינו והזמינו את ר' ישראל לכינוס, והיה חילוקי דעות בין החברים האם זה הדרך, ור' ישראל השיב לאחד שכל מה שעושים בשביל לגלות רבינו זה טוב. (ניסן תשנ"א, מבשרת)
Segment 23
כג אנשים מאוניברסיטה מפורסמת בירושלים ביקשו פעם מר' ישראל להגיע אליהם כדי להשמיע להם שירים עתיקים של רבינו־הקדוש, ואחד ממשמשיו סירב קצת באומרו שרוצה לנסוע על־מנת להפיץ ספרים ולא לדברים אחרים הנראים לעיניו כ'חכמות', ור' ישראל הסביר לו קצת בנעימות שכל עניין של רבינו הוא חשוב, וצריך לנסוע בשביל כל קירוב, ולא זכור לי בדיוק העניין. כשהגענו, ר' ישראל אמר שקשה לו לצאת מהמכונית וביקש להגיד לחוקר שיבוא בעצמו אליו, וכך ירד החוקר כמה קומות והגיע, ותיכף ר' ישראל הסביר לו פנים ונתן לו ספרי רבינו ואמר שאין לו כוח לשיר וחזרנו הביתה. והיה נראה שכל כוונתו בנסיעה היה לקרב נפש שהוא צפה מרחוק באופן כזה וכו'...
Segment 24
כד כששאלנו על תרגום של הספרים השיב שהעיקר הוא להדפיס בלשון־הקודש כדי לקרב את התלמידי־חכמים, ואז יֵדעו כולם (וממילא כולם יתקרבו). וכששאלו אם בכל זאת כדאי להדפיס גם קצת בלשונות זרים, שאל איזה שפות הכי נפוצות בעולם, והשיב שצריכים להתפלל להשם שיורנו רצונו (אם להדפיס קצת בשפות אחרות או לא). (י"ג אדר תשנ"ב)
Segment 25
כה ובראש־השנה האחרון שלו (תשנ"ה) שאל את צרפתי אחד שהיה מתרגם ספרי רבינו: "אבל לשון־הקודש וצרפתית הם שתי לשונות מאוד רחוקות זו מזו, לא?".
Segment 26
כו ר' ישראל העדיף שידפיסו ספרי רבינו בלי ניקוד, ואמר שהניקוד משקר, והיה נראה שאחד מהסיבות שבגללו רצה שלא ינקדו היא כי באמצעות הניקוד גורעים אותיות שהיו נמצאים בהדפסה הראשונה שהייתה בימי רבינו ורבי נתן, וצריכים להיות הכי קרוב למקור.
Segment 27
כז רב אחד ממשפיעי ברסלב התייעץ איתו פעם על הדפסת איזה ספר, ור' ישראל אמר לו להדפיסו בלי ניקוד.
Segment 28
כח חברים שניסו ללמוד בספרים לא מנוקדים סיפרו שראו הבדל גדול בין העסק בספרי רבינו מנוקדים ללא מנוקדים, והעדיפו ללמוד בספרים לא מנוקדים.
Segment 29
כט אמנם לעולה חדש שהגיע אליו ושאל אותו אם יותר טוב ללמוד בספרים בלי ניקוד, ר' ישראל השיב לו שילמד במה שיותר קל לו. (חורף תשנ"ב, מאה שערים)
Segment 30
ל ר' ישראל דיבר פעם בהתלהבות ואמר להדפיס את הספרים השתפכות ומשיבת נפש ביחד ולהפיצם בכל מקום, וכשאחד שאל על הניקוד ר' ישראל השיב שנחשוב על זה, ואמר ש"אבל עד עכשיו הספרים היו בלי ניקוד". (חורף תשנ"ד, צפת)
Segment 31
לא ר' ישראל נדב לפני הסתלקותו סכום גדול לאחד שעסק בהדפסת ספרי רבינו כדי שידפיס ליקוטי תפילות והוא ביקש שידפיסוֹ בלי ניקוד, אבל זה התעקש שיהיה עם ניקוד ושעכשיו קל יותר לאנשים ללמוד עם ניקוד, ור' ישראל לא התעקש (כדרכו) והסכים. (תשרי תשנ"ה, גבעת מרדכי)
Segment 32
לב ר' ישראל בירך פעם את אחד שיזכה לעסוק בספרי רבינו ולגלות את רבינו בעולם, (וכנראה שזה תלוי בזה שקשה לגלות אם לא עוסקים בספרים, כמו שפעם אמר לאחד: "העיקר הוא הקיום, אבל אם לא לומדים, לא יודעים מה לקיים") הבחור הזה הקשה לר' ישראל שיש לו טבע שקשה לו לדבר עם אנשים. ור' ישראל גער בו ואמר לו שזה דמיונות וכזבים, ושצריכים לדבר מרבינו־הקדוש עם כל אחד, זה יותר חשוב מהכול!.
Segment 33
לג ובאותו היום ר' ישראל היה מטייל בחוץ, וכמה אנשים בקשו ממנו ברכה והיה מברך את כולם בהתלהבות גדול והיה מוסיף שהעיקר הוא האמונה, יראת־שמים ולקיים התורה, ובלא זה לא שווה כלום. והעולם התפלאו על גודל שמחתו מתי שבירך אותם. (ט"ו אדר (א') תשנ"ב)
Segment 34
לד ר' ישראל סיפר שר' ישראל קרדונר היה מקרב אנשים, וכשהיו מגיעים לאומן היה עושה כאילו לא מכיר אותם (ותבין מזה שצריכים לקרב לרבינו ולא לעצמו, ועיין בליקוטי הלכות שילוח הקן ה', שאי אפשר לקרב אם רוצים לקבל מזה כבוד).
Segment 35
לה אחד ממקורבי ר' ישראל היה משתוקק פעם לקיים מצווה שלא היה מצֻווה בה, ור' ישראל שמח ואמר שרבינו־הקדוש לקח את הבנים שלו מעולם האצילות. ואחד שאל בתמיהה מי הם עכשיו הבנים של רבינו, ור' ישראל השיב: "אנחנו, בעבור שמקיימים תורותיו וכו'..."
Segment 36
לו ר' ישראל אמר: "מי מקורב לרבינו באמת? מי שמכניס הספרים שלו בכל בית ובית". (ועיין בליקוטי הלכות שהסימן אם הוא מקורב הוא כשזוכה לקרב אנשים אחרים).
ושאל על אחד שמרבה למכור ספרי רבינו, ועל עורך דין ידוע אצלו ועל מדפיס מפורסם של ספרי רבינו בזול. (שבת שובה תשנ"ה)
Segment 37
לז בחורה הגיעה פעם לר' ישראל ודיבר איתה כדי לקרבה, הוא הסתכל על שני חברים ואמר להם לצאת, כי היו יכולים להיכשל בהרהור. אחר־כך קרא לאחד שיתן לה קמיע, ואותו אחד ראה שר' ישראל מסביר לה דברים ולא מבינה אותם, והעז לנסות ולהסביר לה בלשון שלו ור' ישראל שתק אולי היא תבין יותר על־ידו. ותראה מזה שלא היה אצלו שום עניין של כבוד וכו', אלא רק היה חפץ בתכלית והטוב של כל אחד. והתנהג איתנו כמו עם חברים, אף־על־פי שמעלתו שגבה מאוד מאוד. (ניסן תשנ"ב)
Segment 38
לח פעם הגיעו אליו ילדים בשבת בבוקר, וסיפרו לאחד שר' ישראל אמר להם בדרך הלצה: "צריכים לשלם שכר־דירה כדי להיות איתי!"
אחר־כך, היה מה שהיה וקרא לאותו אחד ואמר לו: "יש רחמנות גדול על הילדים, תגיד להם שיבואו, זה היה הלצה". והכול היה ברמז לפי קטנות הבנתינו על רחמנות על עם ישראל שכולם צריכים מאוד לקבל את אור הצדיק ושנשתדל מאוד לקרב אותם לרבי ולממשיך אורו בדורנו כמובא בפתק "ועליך אמרתי" ודי־למבין.
Segment 39
לט ר' ישראל אמר: "עם אמת כזה לא נתנהג כמו המפורסמים, ברסלב היו תמיד הנרדפים ולא צריכים אף אחד בשביל שיתקרב". ואת זה אמר מתי שאחד קבל לפניו שאנחנו מקרבים אנשים לאמת, ואחר־כך חשובים בעולם מונעים אותם בחלקלקות לשונם, ושאל שאולי נעשה כמותם.
Segment 40
מ כמה מפיצי ספרי רבינו הגיעו פעם לר' ישראל כדי לקבל ממנו חיזוק ושוחחו איתו על עסק הפצת הספרים, ואחד מהנוכחים טען לפני ר' ישראל שאמנם הפצת הספרים חשובה, אך אם אין רבנים שיסבירו לָעולם את הספרים, העולם לא מבינים, ור' ישראל צעק בגחלי אש עד שהאיש נרתע לאחור מעוצם דיבורו ואמר: "שקר! צריכים להאמין שכל מחפש מוצא בדברי רבינו מה שהוא צריך!" (הלשון לא מדוייק כי שמעתי אותו אחר הרבה זמן). (תמוז תשנ"ג, רח' יהודית)
Segment 41
מא אחד החברים היה עוסק לדבר על לב יהודי לנסות לקרבו לרבינו הקדוש, והוא הגיע איתו לר' ישראל שהיה לו נחת רוח כשהחבר סיפר לו שהוא עוסק לדבר איתו (בכותל) על מנת לקרבו, והחבר אמר לר' ישראל שהיהודי הזה רוצה להתקרב לרבינו, ור' ישראל השיב לו: "אל תדאג, אם הוא רוצה להתקרב לרבינו הוא יתקרב".
Segment 42
מב אחד דיבר פעם עם חבר ילדות שלו שהיה חסיד חב"ד והוכיח אותו על דרכם שאוכלים לפני התפילה ועל הפאות וכו', והתווכח איתו. אחר־כך הוא בא לר' ישראל וכשנתן לו שלום ר' ישראל שאל אותו אם הוא חב"ד, והאיש הבין תיכף את הרמז וסיפר לר' ישראל על העסק שיש לו עם חברו, ור' ישראל אמר לו לעזוב אותו ולא להתווכח איתו.
Segment 43
עוד דיבורים על הנושא: 'הפצה וקירוב' תמצא ב:
לימוד: ד, / ליקוטי תפילות ט, / אב"י הנחל שגיאה! מקור ההפניה לא נמצא.,
על הנושא 'צדקה לדפוס' עיין 'צדקה' ב-ד.