# לימוד

<div dir="rtl">לימוד</div>

Source: https://ajew.org/reader/liroas-biebay-hanachal/1/24


## Segment 1

<div dir="rtl" lang="he">

א בחורי ישיבה באו פעם לבקר אותו והוא סיפר להם בשבח הגאון מווילנא בסיפור הידוע שרָמז לאחותו שאין לו זמן לדבר כי הוא צריך ללמוד אף־על־פי שזה יותר מעשרים שנה שלא ראה אותה, והיה מובן שרצה לחזק אותם בשמירת הזמן ובהתמדת הלימוד. (חורף תשנ"ב)

</div>


## Segment 2

<div dir="rtl" lang="he">

ב פעם באו כמה מהחברים לר' ישראל ושאל אותם: "האם אתם לפני הלימוד או אחרי הלימוד?" וכשהשיבו: "לפני הלימוד" זרז אותם ללכת ללמוד בהתמדה. למחרת שאל: "איפה אוחזים בעניין הלימוד?" והשיבוּ: "באמצע הלימוד", והשיב: "נו, צריך לשים כל הכוחות בתורה", והורה להם לחזור לישיבה. גם הזהיר מאוד את החברים כמה פעמים לשמור מאוד על הזמן - על כל רגע, וללמוד הכול, ואמר: "יש זמן להכול", וכמה פעמים שהיו איתו חברים אמר להם לחזור לישיבה ללכת ללמוד.

</div>


## Segment 3

<div dir="rtl" lang="he">

ג גם פעם הלכו כמה מהחברים לכותל להפיץ סיפורי מעשיות בבוקר באמצע הסדר, ושאל אותם בתמיהה: "ירדתם מהישיבה?" (לשון ירידה!)

</div>


## Segment 4

<div dir="rtl" lang="he">

ד גם באו פעם הראש־ישיבה והמשגיח של ישיבה שבה למדו כמה מהחברים להתלונן על שהם אמרו בשמו שיותר טוב להפיץ כל היום ולא ללמוד, ותמה ואמר: "אמרתי את זה? אדם בלי תורה?".

</div>


## Segment 5

<div dir="rtl" lang="he">

ה לבעל תשובה שרצה להיכנס לכולל לכל היום ר' ישראל אמר שאם לומדים לשם שמים צריכים ללמוד את כל הספרים.

</div>


## Segment 6

<div dir="rtl" lang="he">

ו לבעל־תשובה אחד שהתקרב ושאלוֹ מה ללמוד, השיב שיעסוק בליקוטי תפילות וקיצור שולחן ערוך.

</div>


## Segment 7

<div dir="rtl" lang="he">

ז אמר לאחד שהרבנים הגדולים לומדים בשולחן ערוך הגדול ואנחנו לומדים ב'קיצור שולחן ערוך'. וכששאל אותו אם לנהוג ספרדי או אשכנזי השיב לו: "רבינו, רבינו..."

</div>


## Segment 8

<div dir="rtl" lang="he">

ח ר' ישראל סיפר פעם שהיה לומד הש"ס בעל־פה בישיבה, וכל פעם שהיה מגיע בפרק "השולח" של מסכת גיטין למילים: "והלכתא כנחמן והלכתא כנחמן והלכתא כנחמני" היה מאוד מתלהב.

</div>


## Segment 9

<div dir="rtl" lang="he">

ט פעם בביתר בסעודה שלישית הגיע אליו חסיד צעיר ממשפחה של חסידֵי סלונים שהתקרב לברסלב ודיבר על משפחתו, ור' ישראל הזכיר לו את השמות של כל בני משפחתו, אפילו מה שהוא שכח. ואחר־כך שאל החסיד את אחד החברים אם ר' ישראל יושן בלילה, וסיפר שבתקופה של סבו, ר' ישראל היה לומד עם סבו כל ליל שישי ש"ס ופוסקים והסבא שלו רצה ללכת לישון ור' ישראל עיכב אותו ולא נתן לו ללכת, רק שילמדו עד הבוקר.

</div>


## Segment 10

<div dir="rtl" lang="he">

י סיפר ר' ישראל: "כשר' ישראל קרדונר היה לומד ליקוטי מוהר"ן הייתי מגלה חידושים והבנות עמוקות ונפלאות אבל עכשיו אני רואה את זה מרחוק". (הלשון אינו מדוייק כי נשכח עם הזמן)

</div>


## Segment 11

<div dir="rtl" lang="he">

יא לבחוּר ישיבה שהיה לו מניעות ממשפחתו שלא רצו שימשיך ללמוד בישיבה, ר' ישראל אמר שלא יציית להוריו ויחזור לישיבה. (תמוז תשנ"ב, ביתר)

</div>


## Segment 12

<div dir="rtl" lang="he">

יב שאל פעם ברמז לבחוּר ישיבה מהי הסיבה שבגללה עזב את הישיבה שבה למד, וכשהשיב שבישיבה הוא לא יכול ללמוד ספרי רבינו, ר' ישראל אמר לו שבסתר אפשר לעשות הרבה. (קיץ תש"נ, הר נוף)

</div>


## Segment 13

<div dir="rtl" lang="he">

יג לאחד שרצה לעזוב את הכולל ולעבוד את השם בעצמאות, ר' ישראל שאל: "מדוע? זה מקום טוב!".

</div>


## Segment 14

<div dir="rtl" lang="he">

יד לבחור שרצה לעזוב את הישיבה ולעבוד את השם בכותל, ר' ישראל רמז שיישאר בישיבה.

</div>


## Segment 15

<div dir="rtl" lang="he">

טו שניים הגיעו פעם לר' ישראל ולאחד רמז שיותר טוב לעבוד השם בחדר מיוחד, ולהשני רמז שבינתיים יישאר בישיבה, וצריכים להתפלל לכוון לרצון השם, וכל אחד יעשה כמו ששמע מרבו, כמובא בספר המידות.

</div>


## Segment 16

<div dir="rtl" lang="he">

טז אמר לאחד שהוא עושה אנשים שלא עובדים ולא לומדים בכולל (אלא עובדים את השם באמת ומתפרנסים מביטחון).

</div>


## Segment 17

<div dir="rtl" lang="he">

יז אחד שאל את ר' ישראל אם מותר לקבל משכורת מכולל על לימודו כי מובא בהלכה שאסור ללמוד בשכר, ור' ישראל השיב שאם המשכורת שמקבל הוא עבור דברים הכרחיים כמו חלב וכיוצא בזה אין שום בעיה.

</div>


## Segment 18

<div dir="rtl" lang="he">

יח ר' ישראל התאכסן פעם אצל אחד שלמד תמורת תשלום קורס של סופרות באיזה ישיבה, ובבוקר הבעל הבית בא לר' ישראל לקחת רשות ממנו ואמר לו שהולך לישיבה (ולא סיפר לו שהולך למטרת לימוד סופרות), ור' ישראל תמה ואמר: "הלוואי, זה התכלית – להיות בישיבה וללמוד ולהתפלל כל היום. (סיון תשנ"ג)

</div>


## Segment 19

<div dir="rtl" lang="he">

יט ר' ישראל שאל פעם כמה מהחברים שלמדו בישיבה ידועה בברסלב למה ראש ישיבתם התפטר מתפקידו, ולא השיבו, ואחרי כמה דקות התחיל להוכיח שהוא לא מבין, העיקר הוא לעסוק בהפצת התורה לשם שמים ואין סיבה להתפטר כי לא מקבל משכורתו, (ובאמת הראש ישיבה עזב תפקידו כי זה כבר כמה חודשים שלא מקבל משכורתו) ובכך ראו איך הכול גלוי לפניו ואיך צריכים לעסוק בהפצת התורה במסירות נפש לשם שמים.

</div>


## Segment 20

<div dir="rtl" lang="he">

כ אמר שכשיש שאלות בהלכה צריך לשאול לרבנים הגדולים שקיבלו סמיכה מהרבנים ההכי גדולים.

</div>


## Segment 21

<div dir="rtl" lang="he">

כא אמר ר' ישראל: "כל החושך שיש בעולם הוא על־ידי דרך הישיבות שלא לומדים ספרי רבינו ולא מקיימים אותם, ועל־ידי־זה אין אמונה ואין יראת־שמים".

</div>


## Segment 22

<div dir="rtl" lang="he">

כב פעם אמר: "טוב ללמוד הרבה גמרא ופוסקים, אבל אפשר ללמוד ארבע שעות ספרי רבינו, (ואת זה לא עושים בישיבות), והכוונה שלהם לעקור את זה וכו'..."

</div>


## Segment 23

<div dir="rtl" lang="he">

כג פעם בחור אחד ממשפחתו הגיע לבקרו ואמר לו שלומד בישיבת ברסלב, ושאל אותו ר' ישראל כמה זמן לומדים שם ספרי רבינו?, והשיב לו: "רבע שעה מזה ורבע שעה מזה וכו'", אמר לו רבי ישראל: "לך תגיד לראש הישיבה שאם אין שלוש שעות 'ליקוטי תפילות' זה לא ברסלב!!!" (ועיין בנוסח ה'הושענות': "הושענה שלוש שעות", רמז).

</div>


## Segment 24

<div dir="rtl" lang="he">

כד פעם נכנס אצלו ראש ישיבת ברסלב בביתר, ור' ישראל אמר: "אנחנו לומדים הרוב והעיקר ספרי רבינו, זה דרכנו וכו'", והראש ישיבה נבהל וטען שאף אחד לא אומר את זה. ותחפש ותמצא האמת בעלמא הדין דשקרא.

</div>


## Segment 25

<div dir="rtl" lang="he">

כה אמר ר' ישראל: "צריכים ללמוד העיקר ספרי רבינו, כי אנחנו חולים גדולים". (ועיין 'נתיב צדיק' שם מבואר שהרפואה של הבת מלכה שנפלה חלשות שהיא בחינת כנסת ישראל הוא על־ידי 'שמחה' ו'ספרי רבינו' - שהם בחינת 'עשרה מיני נגינה' לרפאות אותה).

</div>


## Segment 26

<div dir="rtl" lang="he">

כו אמר: "העיקר הוא לימוד ספרי רבינו, כי הם מביאים לקיום התורה - שזה העיקר".

</div>


## Segment 27

<div dir="rtl" lang="he">

כז מדברי ר' ישראל קרדונר: על־פי התורה 'ליקוטי מוהר"ן' א' "דע כי על־ידי 'התורה' נתקבלין כל התפילות והבקשות", מה זה התורה? זה 'ליקוטי תפילות' 'ליקוטי תפילות' 'ליקוטי תפילות'... 'ליקוטי מוהר"ן' (כך סיפר ר' ישראל בשמו).

</div>


## Segment 28

<div dir="rtl" lang="he">

כח אחד הגיע פעם לר' ישראל וקבל לפניו שכואב לו הראש מתי שלומד, ור' ישראל התלהב מאוד וצעק בהתלהבות: "הלא אמרו חז"ל 'חש בראשו יעסוק ב'תורה'!', אבל מה זה ה'תורה'? כל הלמדנים לומדים הגמרא הזאת ("חש בראשו וכו') ולא מבינים מה שאומרים (מה הפירוש)!, ה'תורה' זה - ליקוטי תפילות, ליקוטי מוהר"ן, אתה צריך להתחזק ולעסוק בספרים". והתחיל לספר סדר נסיעותיו מטבריה לירושלים במסירות נפש, ורמז לאחד ברמזים נפלאים ובחכמה עמוקה לגור דווקא בירושלים כדי לרחם על העולם ולקרבם לרבינו, ועל הסכנה והקושי של קירוב רחוקים אמר להתבודד כמובא בליקוטי מוהר"ן נ"ט עיין שם. (ביתר, סיון תשנ"ב)

</div>


## Segment 29

<div dir="rtl" lang="he">

כט אמר על איזה ישיבה: "זה מקום מיוחד בעולם, אין להם שכל, אם היה להם שכל היו לומדים ספרי רבינו יומם ולילה, אבל השם יעזור"...

</div>


## Segment 30

<div dir="rtl" lang="he">

ל פעם אמר: "צריך לשים כל הכוחות בספרי רבינו. אפשר ללמוד גם כן 'גמרא' ו'שולחן ערוך', אבל העיקר הוא ספרי רבינו".

</div>


## Segment 31

<div dir="rtl" lang="he">

לא לאחד שנכנס בכולל (שלומדים בו) 'שולחן ערוך' אמר: "טוב, אבל תיזהר ללמוד הרוב ספרי רבינו, אם לא, יכולים להפוך כל הלימוד".

</div>


## Segment 32

<div dir="rtl" lang="he">

לב לאחד ששאל מה עדיף לעשות, קביעות ב'טור' ו'שולחן ערוך' או 'ליקוטי מוהר"ן'? השיב: "ליקוטי מוהר"ן' כלול בו כל ההלכות וכל החכמות הכול כלול ב'ליקוטי מוהר"ן'".

</div>


## Segment 33

<div dir="rtl" lang="he">

לג ר' ישראל אמר שצריך ללמוד העיקר ספרי רבינו - "זה האמונה שלנו" (כך אמר). וסיפר שבתקופה של ר' ישראל קרדונר היו למדנים גדולים והוא עלה על כולם על־ידי שזכה ללמוד קודם כל ספרי רבינו, - כי הם שורש התורה, ואחר־כך הכול בא לו בנקל.

</div>


## Segment 34

<div dir="rtl" lang="he">

לד אמר: "יש זמן ללמוד הכול, העיקר לשמור על הזמן".

</div>


## Segment 35

<div dir="rtl" lang="he">

לה בעניין המובא ב'שיחות הר"ן' ע"ו שצריך לגמור הש"ס והשו"ע והזוהר וכו' כל שנה, תשים לב שכתוב בסדר להרבות בתפילה וכו', ועיין ב'ליקוטי הלכות' שסוכה כשרה כשיש יותר צל מהחמה - יותר תפילה מתורה וכו', ו"חסידים הראשונים היו שוהים" וכו'.

</div>


## Segment 36

<div dir="rtl" lang="he">

לו אחד נכנס אליו פעם ושאל אודות השיחה הזאת שצריך לגמור הש"ס כל שנה, ואיך אפשר ללמוד ספרי רבינו? ורבי ישראל צחק ואמר לו: "צריכים לזרוק את כל החכמות שלכם ורק להתפלל", אחר־כך אמר לו דבר נפלא, ולא רוצה לגלות, אבל היה נראה תוכן כוונתו שעִם לימוד הגמרא שלו הוא שׂם את השכינה בגלות בכל דיבור, וששאל איך יוכל ללמוד יותר בבחינה הזאת?. ועיין ב'ליקוטי מוהר"ן' י"ב שעל פי רוב הלומדים חולקים על הצדיקים כי לא לומדים לשמה, וגורמים גלות השכינה בלימודם וכו'. 
ועיין ב'אבניה ברזל', שרבי נתן אמר לתלמידו, שהבעל שם טוב בא לעולם לעקור את הלמדן הקפדן. כי "הגמרא קודש קודשים" וצריכים משמרת ללמוד אותה לשמה, כמו שאמר הרשב"י שעל־ידי לימוד הזוהר הקדוש לא תשתכח התורה מישראל. "וטוב ללמוד הרבה ש"ס ופוסקים אבל אפשר בישיבות ללמוד ארבע שעות ספרי רבינו־הקדוש", ללמוד האמונה שזה העיקר וללמוד לשְׁמה" (מה שמובא במרכאות הם דברי ר"י).

</div>


## Segment 37

<div dir="rtl" lang="he">

לז בערב שבת, אחד למד חומש לפני ר' ישראל והוא שאל אם זה ליקוטי מוהר"ן והאיש השיב שזה חומש עם רש"י ור' ישראל אמר שרבינו שיבח מאוד את רש"י וכינה אתו "אחיה של התורה".

</div>


## Segment 38

<div dir="rtl" lang="he">

לח גם אחד שאל פעם לר' ישראל על תהילים ור' ישראל אמר: "אה, מה שגילה רבינו על תהילים!" ועיין בליקוטי הלכות שהלמדן צריך להיות כפוף לצדיק ולקבל כל חיותו ממנו ועכשיו שיצא הספר שלי בעולם צריכים ללמוד רק הספר שלי קצת מכוון לשני הסיפורים הנ"ל שלומדים כי רבינו ציווה לנו.

</div>


## Segment 39

<div dir="rtl" lang="he">

לט אחַר שהשיב בחיוב על השאלה אם אפשר לחזור על לימוד חצי עמוד גמרא יען שרבינו אמר שיותר טוב לגמור כל הגמרא ואחר־כך לחזור על הלימוד, שאלנו אם לא יותר טוב ללמוד ספרי רבינו. 
ור' ישראל השיב: "ספרי רבינו יש להם דין קדימה על כל הספרים". (ועיין במסגרת השולחן כ"ז סעיף קטן ג', שנקט בלשון זה על לימוד ההלכות הנחוצות שיש להם דין קדימה על כל הספרים, ומכוון ל'קיצור שולחן ערוך' שמי שאין לו הרבה זמן, צריך בעיקר ללמוד הלכות הנחוצות וספרי מוסר המכניעים את היצר הרע).

</div>


## Segment 40

<div dir="rtl" lang="he">

מ שאל את אחד בחיוב: "...ואתה לומד העיקר ספרי רבינו והרוב 'ליקוטי תפילות'?".

</div>


## Segment 41

<div dir="rtl" lang="he">

מא אמר: "ה'ליקוטי הלכות' הם לימודים של משיח! כשיבוא משיח כל אחד ילך אליו לקבל תיקון, והוא יגיד בתמיהה - "תיקון? הכול כבר מוכן, לך תלמד 'ליקוטי הלכות', לך תגיד 'ליקוטי תפילות'"".

</div>


## Segment 42

<div dir="rtl" lang="he">

מב פעם דיבר עם אחד בגערה על דרך הלומדים, שרוצים ללמוד בלי אמונה ובלי תשובה.

</div>


## Segment 43

<div dir="rtl" lang="he">

מג מובא בצוואת רבינו לרבי נתן על האזהרה הגדולה לחפש הרוח הקודש ולא הגוף של הצדיק, שהאמונה שהיא עיקר היהדות תלויה בחיפוש הזה. ורבי ישראל אמר שהכוונה היא - ללמוד ספרי רבינו, לקיים אותם... ולהתגעגע. ושאלוהו: "מה עם התלמידים?" ורבי ישראל השיב: "מי הם התלמידים? מי שרוצה כבוד וכסף?" (ועיין בשיחות המוקלטות שרבי ישראל מספר שרבי ישראל קרדונר זכה להיות 'רבי ישראל קרדונר', על־ידי שחיפש כל חייו איך להכניס ה'ליקוטי תפילות' וה'ליקוטי הלכות' בלב, ושגם אנחנו נוכל להיות צדיקים גדולים כמו רב שלמה ווקסלר ואנ"ש האמיתיים אם נלמד 'ליקוטי מוהר"ן', לדעת תכסיסי מלחמה).

</div>


## Segment 44

<div dir="rtl" lang="he">

מד לאברך אחד שאישתו התנתה את השלום בית שלהם רק אם לא ילך יותר לרבי ישראל, ר' ישראל השיב: "תסכים, אתה לא צריך אותי, יש לך ספרי רבינו".

</div>


## Segment 45

<div dir="rtl" lang="he">

מה על מה שמובא ב'ליקוטי הלכות' שצריך להתפלל יותר מללמוד, כי סוכה כשרה כשיש יותר צל מהחמה וכו'. רבי ישראל אמר שלא בחינם אנ"ש היו אנשים קדושים כאלו, שהיו הולכים בדרך הזה - להרבות ביותר בתפילה, וגער בזה שעכשיו העיקר הוא להיות למדן ומפורסם, וחושבים שמי שמרבה בתפילה הוא עם הארץ.

</div>


## Segment 46

<div dir="rtl" lang="he">

מו ר' ישראל אמר שבסדר הלימוד צריך ללמוד בעיקר ספרי רבינו, כי הם מביאים לקיום התורה שזה העיקר. "ללמוד ספרי רבינו, כי אנחנו חולים גדולים" (כך אמר).

</div>


## Segment 47

<div dir="rtl" lang="he">

מז לאחד אמר ללמוד בכל יום גם דף גמרא, כי רבינו אמר ללמוד שולחן ערוך, ושולחן ערוך זה גמרא, מה שאומרים התנאים והאמוראים (כך אמר).

</div>


## Segment 48

<div dir="rtl" lang="he">

מח אחד אמר פעם לר' ישראל שקשה לו להבין ליקוטי הלכות, ובאמת האיש הזה היה בעל מחשבה ולא היה מתרכז בלימודו. אז ר' ישראל אמר לו לסיים, וכשיחזור פעם אחרת הליקוטי הלכות, יבין. לפי הפסוק: "דבר אל בני ישראל וייסעו". גם הוסיף, שכשלא מבינים, שואלים לפעמים לאיזה למדן. (י"ט שבט תשנ"ב, ערב שבת)

</div>


## Segment 49

<div dir="rtl" lang="he">

מט אמר לאחד שהיה לומד לבד (בלי חברותא) שזה בסדר, רק אם לא מבינים לפעמים שואלים לאיזה למדן. (סוף אייר תשנ"ג)

</div>


## Segment 50

<div dir="rtl" lang="he">

נ אמר לחתן שאת הלכות נידה ילמד רק אחרי החתונה, כי מחשבה רעה מזקת מאוד. רק מה שמוכרח לדעת לפני החתונה ילמד לפני החתונה, והצביע על תלמיד חכם המקורב לרבינו שאיתו טוב ללמוד ההלכות האלו. (יום ראשון כ"א שבט תשנ"ב)

</div>


## Segment 51

<div dir="rtl" lang="he">

נא ר' ישראל הִרבה לדבר על חשיבות לימוד ספרי רבינו, ואמר: "הוא יכול לתקן אותנו, על ידו ועל־ידי עסק ולימוד ספריו הקדושים יכולים לקבל נשמה חדשה, ויש דברים שאי אפשר להגיד" (מה שאפשר לזכות על־ידי ספריו הקדושים ...) ואמר את זה בהתלהבות גדול. (יום ראשון כ"א שבט תשנ"ב)

</div>


## Segment 52

<div dir="rtl" lang="he">

נב ר' ישראל רמז שמעלה גדולה ללמוד עם תפילין דרבינו תם. ושיבח את הספרדים על שנוהגים ללמוד עם תפילין דרבינו תם.

</div>


## Segment 53

<div dir="rtl" lang="he">

נג פעם האב בית של הישיבה טען נגדנו שהבחורים אמנם מצוינים ביראת־שמים אבל באים לישיבה אוכלים ונהנים ולומדים ספרי רבינו, "ואנחנו נותנים תנאים בתנאי שהבחור לומד הסדר כפי התקנון של ישיבתינו". האמת, שנסתפקתי כי אם אמנם אסור לשמוע וצריכים להתחזק ללמוד הרבה ספרי רבינו המביאים לקיום התורה כפי אמונתנו וקבלתנו של הדרך האמיתי של ברסלב, אבל אולי צריך למצוא מקום אחר שלא ניכשל בעוון גזל רחמנא־לצלן. ואותו יום הראש־ישיבה דרש ואמר שאסור לעשות "קבוצה" בתוך הישיבה ולגרום לפילוג וכו'. נכנסנו לר' ישראל וסיפרנו לו רק שהראש־ישיבה דרש ואמר שלומדים יותר מדי ספרי רבינו. ר' ישראל ענה ואמר: "השם ירחם, הלוואי שיתפלל אדם כל היום כולו, הלוואי שיעסוק האדם כל היום כולו בספרי רבינו! לא לשמוע אותם, האוכל, הישיבה הכול של רבינו!", והבן.

</div>


## Segment 54

<div dir="rtl" lang="he">

נד זקן אחד מגבעת שאול שהכיר את ר' ישראל משכונתו כשהיה גר שם, אמר שר' ישראל בקי בכל התורה כולה בעל־פה, ואמר שכולם יודעים את זה.

</div>


## Segment 55

<div dir="rtl" lang="he">

נה אחד אמר לר' ישראל שהוא רוצה לקבוע עצמו בכולל ללמוד תורה, ור' ישראל השיב לו שצריך להיות קבוע רק אצל השם. ועיין בליקוטי תפילות, נ"ד בהתחלה "אין שום קביעות בזה העולם".

</div>


## Segment 56

<div dir="rtl" lang="he">

נו אחד שאל על איזה ספר אם יכול ללמוד אותו ור' ישראל השיב לו בשלילה, ואמר על מחבר הספר: "אני הכרתי אותו והוא לא היה צדיק קדוש כזה", ועיין בפרפראות לחכמה על תורה ס"א שמובן שרק צדיק שיש לו אמונת חכמים בשלמות יכול לחדש בשביל העולם.

</div>


## Segment 57

<div dir="rtl" lang="he">

עוד דיבורים על הנושא: 'לימוד' תמצא ב: 
הפצה וקירוב: ‎ו, ‎יד, ‎טו, ‎כ, 
על לימוד ספרי רבינו בתשעה באב עיין 'מנהגים' ‎יא.

</div>
