Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

ילדותו

ילדותו

Segment 1

פעם בקיץ תשנ"ג סיפר על ילדותו לפני התפילה, והוא כל־כך הלהיב את השומעים עד שהם התפללו אחר־כך בצעקות ובכוונה גדולה. הוא אמר אז שהשם־יתברך נתן לו כמה מתנות מזמן קטנותו שלא רצה כלל את העולם הזה. הוא גם סיפר אז שבילדותו התחילו להתרבות ה'חדשים' שהולכים בבגד קצר, אבל הוא היה מחכה לגדול וללבוש בגד ארוך. גם סיפר אז שמשפחתו היו סובלים מעניות, ואמר שעניות היא מתנה גדולה, כי בבטן מלאה קשה לעבוד את השם כי יושנים הרבה, ומהעניות דווקא ראה הבל העולם הזה. וסיפר שבלילה היה הולך לישון, וצריכים לאכול לפני שיושנים כי נשארים אחר־כך הרבה זמן (בלי אוכל) והוא היה לו רק חתיכת לחם. גם סיפר שכשהוא היה רואה אחד שאומר תהילים בכוונה, היה אומר בליבו: "אשרי לו האיש הזה, הוא קשור לתכלית!". גם סיפר שהוא היה חש תענוג גדול בכל מילה של התפילה וכן בכל מילה של תהילים שהיה אומר, ושזה היה אחד מהמתנות שהשם נתן לו. והמשיך לספר שכשהוא היה מתפלל בבית הכנסת, היה מתפלל בכל כוחו וכוונתו, כאילו הוא נמצא לבד. וזקן אחד מהמתפללים (שהיה בטיבעו קמצן גדול) נתן לו בכל יום מטבע מכובד עד שקיבץ מזה סכום וביקש מאימו לקנות לו סידור 'כל-בו' בירושלים, שהיו בו כל מיני תחינות ובקשות. הוא גם סיפר לנו, שהיה קם בלילה לעבוד את השם, והבית היה חם כמו מערה, והיה מדליק את מנורת הנפט כדי ללמוד, ובביתו שהיו עניים מרודים הצטערו על זה מאוד שראו שבערב שבת חסר הרבה נפט כדי לבשל וכו'... עד שעשו מנורות חשמל בחוץ והוא שמח מזה מאוד שעכשיו אפשר להתפלל וללמוד כל הלילה בחינם!. ר' ישראל סיפר שהוא היה בטבע מאוד חלש ופעם הרגיש עצמו בסכנה גדולה מעוצם חולשתו והלך לאימו וביקש ממנה כסף לקנות מאכל בשרי להחיות נפשו, אימו הבינה שהוא מסוכן ונתנה לו כל כספה – כמה מטבעות, והלך למלון שמבשלים טוב והביאו לו מרק של בשר, ר' ישראל טעם ואכל והתחייה הוא פקח עיניו וראה מחדש ההבל של העולם הזה.