Segment 1
א פעם חלתה ביתו של אחד מהחברים רחמנא־לצלן, והלך לר' ישראל, וסיפר לו ר' ישראל שכשהרב מנעסכיז היה חולה שלח פדיון לרבינו, ואמרו אנ"ש שאם היה נותן את כל כספו היה יכול להתרפאות, והחבר שאל אם הוא צריך לתת הכול, ור' ישראל השיב לו: "אני לא יודע", ועיין בכוכבי אור הסיפור על הרב נתנאל שר' נתן רצה שיבין מעצמו שצריך לתת את כל כספו כדי להתרפאות. אחר־כך הרופאים אמרו שהגידול כל־כך גדול שאי אפשר לנתח, וכשסיפרו זאת בצער לר' ישראל הוא הפך היגון לשמחה ואמר: "ברוך השם, על־ידי־זה לא יעשו הניתוח". ורקדנו ואמר שהרגיש המתקה גדולה למחלה בזכות הריקודים.
Segment 2
ב ופעם דיבר מהעניין של החולָה הנ"ל לפני חבר ואמר שאם זה חיצוני אפשר לרפאות אבל כשזה פנימי איך לא מפחדים לנגוע ולנתח? (כך אמר) וכשאביה (של החולָה) אמר שקשה לו להתחזק באמונה בזה, ר' ישראל השיב: "כן, העולם כל־כך רחוק".
Segment 3
ג סיפר שאמר להורים של ילדה חולה להגיד פרשת "ובראשי חודשיכם וכו'" (כמובא בליקוטי מוהר"ן קנ"א) פעם בבוקר ופעם בערב, ועכשיו הילדה אוכלת ויושבת וכו' (כך אמר).
Segment 4
ד פעם ר' ישראל ביקש פתאום בחורף להביא את האתרוג והסתכל עליו, ופנה לאחד שאף אחד לא ידע שהוא לא רואה טוב ואמר לו: "רבינו גילה שההסתכלות באתרוג מסוגלת לעיניים, אתה יודע מזה? זה כתוב בספר המידות", ונתן לו שיסתכל עליו.
Segment 5
ה לרפואת ילדה ר' ישראל אמר לנו לרקוד, ואמר שראה ניסים, ובסוף התרפאה.
Segment 6
ו ר' ישראל הגיע פעם פתאום לחולה ואמר לו: "באתי לרפאות אותך" וציווה לרקוד איתו, והוטב לו בעזרת השם.
Segment 7
ז בִּיתו של ר' ישראל סיפרה שחתן ר' ישראל הוא הרב שמואל קרויזר ז"ל היה פעם חולה במצב מאוד מסוכן בבית חולים, ופתאום הגיע ר' ישראל ותחב ראשו סמוך למיטתו בין הרופאים הרבים שהיו אז נאבקים על חייו, והרכין ראשו והתפלל בכוונה עד שיָצא מכלל סכנה.
Segment 8
ח באלול תשנ"א סמוך לראש־השנה, ר' ישראל נפל ונשבר לו אגן הירך, והיה בעניין הנפילה דברים גבוהים, והיה נראה שמכוון להמתקת הדינים. כמה חברים נהרו אליו אל המיון בלב נשבר, ולתמיהתם ראו אותו מאוד שמח עם פנים קורנות מאור מדבר בחיות גדולה על הזכייה שנפלה בחלקינו שזכינו להתקרב לרבינו, ואמר: "עכשיו אני יכול להגיד שאני יודע מה הדיבור 'אשרינו שזכינו להתקרב לרבינו'", והתחלנו לשיר איתו בשמחה, והרופאים הגיעו בבהלה והוכרחנו להפסיק. והיה בינינו אחד שהלך בלילה לצעוק ביער על רפואת ר' ישראל, ור' ישראל חיבב אותו ביותר (החבר לא סיפר לו שהלך לצעוק וכו'). אמנם הוא הקפיד על זה שהכניסו אותו לבית חולים ואמר שאם לא היה נכנס, היה מתרפא בכמה ימים ומספיק לנסוע לאומן על ראש־השנה, והפקיד פרוטה לצדקה לאחד וביקש ממנו להגיד עבורו תיקון הכללי על הציון כנהוג, וציווה לכולם לנסוע לאומן, וכן קיימו, ולא נשאר אף אחד איתו לשמשו. בתקופה הזאת היה מרבה להסתכל על הציציות שלו (המסוגל לרפואה), ולא התייחס כלל לדרישות הרופאים רק דיבר איתם בחביבות ובחכמה על־מנת לקרבם (ככה היה נראה).
Segment 9
ט בעניין רפואות אמר שהעיקר הוא התפילה, אבל הוסיף שידוע שהלימון מסוגל לכאב גרון והדבש לעיכול.
Segment 10
י דיברו איתו מאחד שהוא חלש, ואמר שחלב עם דבש מחזק מאוד, ושמן זית בריא מאוד.
Segment 11
יא אמר שנטילת ידיים שש פעמים בסירוגים מסוגלת מאוד לרפאות כל מיני מחלות (ונראה לי שהעניין מובא בגמרא).
Segment 12
יב לאחד שהיה לו אינפרקטוס רחמנא־לצלן, אמר לשים שמן זית על ליבו, כי מובא בספר המידות שהשמן מפקח את הלב.
Segment 13
יג לאחד שהיה מבטא השׁין לשׂין אמר להעביר על פיו סכין של שחיטה, כמרומז בספר המידות.
Segment 14
יד אמר ר' ישראל: "בעבר, הנשים היו בריאות, ויותר חזקות באמונה, והיו יולדות בבית, אבל עכשיו יולדות בבית חולים".
Segment 15
טו איש זקן הגיע פעם לבקש ברכה להצלחת ניתוח לב ור' ישראל בירך אותו, והשמש הציע לאותו זקן לשאול אם באמת צריך לעשות את הניתוח ושאל, ור' ישראל ענה: "אני יודע?".
Segment 16
טז בעניין הרפואות, היה נראה מדברי ר' ישראל שהדיבור של רבינו על הנושא נשאר קיים, ורק מה שחיצוני מותר, וגם על זה יותר טוב להתפלל. גם הזכיר שהרופאים לא יודעים, ולא היה נראה שסומך על מה שהם רואים, ודיבור של רבינו הוא נצחי.
Segment 17
יז אחד החברים בא לארץ, ור' ישראל שאל אותו מה אמרו הרופאים על מצבו, ונתן לו משחה, ולא רצה לקחת כי זה רפואה, ור' ישראל אמר לו שחיצוני מותר לקחת. אחר־כך ראה החבר בבית המדרש שו"ת על רפואות ושמה דעות שמותר לקחת רק חיצוני, ופנימי רק להתפלל להשם, והמחבר היה חולק על הדעה הזו. אחר־כך חזר אל ר' ישראל ושאל בשלומו ואמר לו להתפלל, וגם לשים רק קצת משחה, (והיה מכוון מאוד כי היה שׂם הרבה).
Segment 18
יח חסיד מבוגר שלח פעם את אחד החברים לשאול אם הוא יכול לעשות ניתוח של 'הפרוסטט', ור' ישראל אמר לַשליח: "תגיד לו שאני לא יכול להשיב על שאלה כזו", אחר־כך חשב קצת ואמר: "תגיד לו שאם זה ניתוח שרגילים לעשות, ובדרך כלל תמיד מצליח, אז אפשר" (בהסתייגות), ותיכף הוסיף: "וודאי שהכול תלוי באמונה", כאומר שיש ב' מדרגות, ומי שחסר לו אמונה מותר לו לעסוק ברפואות חיצוניות, כמו שפעם אמר לחולה נפש שהיה לוקח זריקות: "להתפלל, אם לא אז רופאים".
Segment 19
יט גם לחולה נפש אחר שהיה לוקח כדורים, ר' ישראל אמר: "טוב", (זה מוקלט). ופעם אמר לו: "איך אתה יכול להיות בשמחה עם כל התרופות שאתה לוקח", (עם כל זה, אתה יכול להיות בשמחה?).
Segment 20
כ פעם הביאו לפניו רופא 'טוב' שלא אוהב לתת תרופות, ור' ישראל קירב אותו, והרופא שאל אחר־כך: "רבינו לא רוצה שניקח רפואות?" ור' ישראל השיב לו: "רבינו לא רוצה לא רופאים ולא רפואות!" וזה שאל: "אז איך מתרפאים?" ור' ישראל השיב בתנועת יד: "תפילה".
Segment 21
כא ר' ישראל אמר פעם הרופאים לא אוהבים נ נח כי על ידי זה אין להם פרנסה.
Segment 22
כב במירון דיבר עם אחד על אחד מהמפורסמים של ברסלב, ואמר: "הוא עשה חכמות והלך לרופאים לעשות ניתוח, והוא מת".
Segment 23
כג לאחד החברים כאבו פעם השיניים, והיה נבוך מה לעשות, ונכנס אליו, ואמר לו בעצמו: "תפילה", ואמר שְׁמה שכולם יודעים (לא לקחת סוכר וכו'), זה עושים. גם אמר לו שלשיניים מועילים דברים חריפים.
Segment 24
כד פעם דיבר איתו אותו חבר מעצירות ואמר לו ר' ישראל בקרירות שלוקחים בערב כדור ובבוקר נפתח, ושאל החבר: "אבל רבינו רוצה?" ואמר לו: "אני לא יודע". בלילה התבודד אותו חבר על זה, האם חיצוני בכל זאת יותר טוב שלא לקחת, וכשנכנס בבוקר לר' ישראל, הוא פתח מעצמו ואמר: "הרופאים קלקלו לי את העיניים, אמרתי (לעצמי) זה דבר חיצוני אין פחד (כי בצרפת עשה רפואה לעיניים) וקלקלו את העיניים".
Segment 25
כה רופא שיניים טיפל פעם בר' ישראל והוטב לו ושאל אם זה כישוף.
Segment 26
כו לאחד היה פעם 'ציפורן חודרנית' ושאל את ר' ישראל, וענה לו: "חיצוני מותר", והתחיל לחשוב בליבו האם באמת צריך לעשות את זה, ור' ישראל פנה אליו ואמר לו: "אבל ר' נתן, גם זה לא היה עושה, וככה יותר טוב, - להאמין, להתפלל, ולא ללכת לרופאים".
Segment 27
כז ר' ישראל שאל פעם את אחד החברים על איזה עניין: "מה אמרו הרופאים?" ואמר לו שלא רצה ללכת אליהם, ואמר לו ר' ישראל: "הכי טוב".
Segment 28
כח אחד עשה פעם פדיון עבור בנו הקטן שהיה לו חום וחשד שהסיבה לחום היא שנכנס לו במוצ"ש ציפורן של הבדלה לאף, ור' ישראל אמר לו ללכת לרופאים. ואחד החברים נבהל מזה, ור' ישראל גער בו ואמר לו: "זה חיצוני, מותר". אחר־כך האבא חזר הביתה והודיעו לו שמתי שר' ישראל עשה את הפדיון יצא הציפורן מהאף, ור' ישראל צחק ואמר: "היה נס".
Segment 29
כט ביתו שאלה אותו פעם אם הוא רוצה ללכת לבית חולים וגער בה ואמר: "רק את השם הזה (רופא ובית חולים) אל תזכירי, אני אברח מכאן!".
Segment 30
ל אחד בצרפת היה נבוך כי הרופאים אמרו שאישתו מוכרחת להפיל, והרבנים הסכימו. בצר לו פנה לרבו וזה אמר לו: "או שתשמע להם, או שתלך בדרך אמונת צדיקים ותבחר אחד מאנ"ש לשמוע דעתו", והוא בחר בר' ישראל, אחיו נכנס בבוקר לשאול את ר' ישראל ור' ישראל אמר לו: "רבינו לא רוצה רופאים, לא לשמוע לרופאים ושתלד בנקל", ושאל אותו: "אולי אחיך לא יודע מרבינו?" והוא ענה שאחיו ברסלב, והיה פשוט לר' ישראל שיקבל שאצל רבינו לא שומעים כלל לרופאים, ואישתו ילדה בת בשלום.
Segment 31
לא אחד בא אליו לרפואת ביתו, ור' ישראל לא רצה שילך לרופאים, והיה קשה לו, ולבסוף אמר לו דיבור מרבינו שהשם כל־כך גדול שיכול לרפאות אפילו על־ידי הרופאים.
Segment 32
לב אישה בהריון לא רצתה לראות הרופאים, ור' ישראל שמח מזה מאוד.
Segment 33
לג קרוב משפחה של אחד מהחברים היה נמצא פעם בבית חולים ל"ע והחבר ניגש לר' ישראל לעשות פדיון עבורו וכשנתן השטר של כסף ר' ישראל עשה תנועה שהיה מובן ממנה שהסכום הזה לא מספיק בשביל להמתיק דינים כאלו, ואז החבר ביקש מר' ישראל שיתפלל לרפואת החולה ור' ישראל אמר לו שהוא רוצה שיתרפא בלי רופאים כאומר שקשה להמשיך לו רפואה כל זמן שנמצא בבית חולים.
Segment 34
לד בן אדם בריא נכנס פעם לר' ישראל וכשיצא בירך את ר' ישראל שיהיה בריא ור' ישראל השיב לו: "גם אתה". גם פעם ר' ישראל היה בבית חולים ונכנסו חסידים על מנת לקיים מצוות ביקור חולים ואיחלו לכל החולים 'רפואה שלמה' ור' ישראל אמר: "כן, לכל עם ישראל". ועיין בשיחות שאמר שהוא לא צריך כבר להגיד תיקון הכללי - הוא לא פוגם ולא צריך רפואה.
Segment 35
עוד דיבורים על הנושא: 'רפואה' תמצא ב:
ליקוטי תפילות: ו, ז,