Segment 1
לכבוד ר' ... נ"י ד' אייר תשע"ב
בענין גיל ר"י, עשיתי חשבון שלפיו הוא נולד בתרנ"ז. כי התקרב (בגיל 17) לברסלב בעת מלחמת העולם הראשונה שהיה בתרע"ד, ונשאר עם ר"י קורדונר חמש שנים, ונסתלק בתרע"ט. שלוש שנים אחרי זה קיבל את הפתק בתרפ"ב. ולפי החישוב, היה אז בגיל 25, וסימן שמצא את הפתק בדף כ"ה. בדרכון מופיע שהיה מבוגר 9 שנים יותר בערך, וזה כי בגלל סכנה לשרת בצבא טורקי, שינה אז את הגיל שלו, כך שמעתי מבִּיתו.
אמנם, היה נראה שיש סודות גדולות בגיל שלו, כל הזמן היה אומר אחרת, גם דיבר שחי מאתיים שנה ונשאר לו עוד מאתיים וכו' בבחי' "אין קצבה לשנותיך וכו'", ופעם שאל אותי בבדיחות אם אני מכיר בגיל שלו, והיה נראה שיש בזה סודות וכו'...
אני לא כל כך בקי בהשתלשלות פרסום הפתק, רק מקודם היה פחות עניין, אבל שמעתי שהיה לו גילוי על ידי חלום, אולי על ידי החלום שר"י קורדונר בא אליו עם מגילת סתרים איפה שהיה כתוב: 'זמן הגאולה קרוב מאוד', כי לא חקרתי טוב אז את הסיפור כששמעתי אותו לפני יותר מעשרים שנה.
כשנתרבו להתקרב עולים מצרפת, ר"י שאל: "מה קרה בצרפת? רק שרבינו הלך לכל אחד ואמר לו: 'בא אלי' וכולם התקרבו". גם פעם הזכיר שרבינו התפרסם בעולם והתקרבו אליו וכו', בלי השתדלות מרבנים וכו', ואפשר לענ"ד להבין לפי כמה תורות כמו (ל"מ ס"א) שעל ידי אמונת חכמים נזדכך המוח ויכולים להבין מכל הלימודים עצות אמיתיות להתקרב לד' וכו'... לפי זה, דווקא מי שמאמין בפתק יכול לראות מה שאחֵר יותר למדן וכו' לא יכול לראות. גם בלקוטי הלכות – ברכת הפירות ה' מובא שעל ידי בזיונות מקשרים הנקודה התחתונה לעליונה, ומתקרבים ביותר לצדיק ומקבלים ממנו בקיאות בהלכה, נראה שהעיקר הוא המסירות נפש והבזיונות בשביל לזכות ל"החכמה שבאף", ומי שמתקרב לפתק באמת, הוא מבוזה ביותר בעיני העולם.
ר"י סיפר לי שר"י קורדונר היה יכול לראות ולשאול מרבנו הקדוש מתי שהיה רוצה, והוא חלם שלוש חלומות ואחד מהם הוא ששאל אותו על התכלת ורבנו השיב לו: "בבית!" (לשים בבית, כי היה אז הרבה מחלוקת על התכלת). אחד סיפר לי גם ששמע בסגנון אחר קצת, שמזה נהג לשים התכלת דווקה בטלית קטן ולא בגדול, אבל עכשיו שנשקע המחלוקת ר"י היה שם גם בטלית גדול. אמנם נתפלאתי, שפעם שמתי לו טלית קטן עם תכלת מבריק מאוד, ור"י הסתכל על הטלית קטן באי רצון, וביקש לי לשים לו אחד 'כשר' ואז שמתי לו טלית קטן בלי תכלת שהיה גם בביגוד שלו, אבל רוב הטליתות היו עם תכלת, וגם לא מבריק. ומאחר שר"י קרדונר שם התכלת של תקופתו (של ראדזין), יכול להיות שדווקא זה צריך לשים, כך נראה לי.
נ"ב. בענין הקירוב, ר"י היה לו דרך מיוחד לקרב בלי שידעו מזה אנשים או אולי לא רצו להודות כי הרבה מאנ"ש מאוד מפורסמים שר"י אמר בפירוש שקירב אותם לא רוצים להודות על זה.
גם פעם נשמט מפיו שהוא קירב הרב דוב מוורשא (המוזכר בימי שמואל, שהיה גאון עצום, והיה יודע כמעט כל התורה בעל פה) וכששאלו אותו איך? לא רצה להשיב. יכול להיות שעל ידי תפילה וכיסופים, והעניין נעלם. ובכל זאת, מופיע בקסטות שאחד שאל את ר"י איך הרב דוב מוורשא נתקרב (וכוונתו על הנ"ל) ור"י משיב לו על ידי ספר סיפורי מעשיות וכו'...