{
  "bookId": "liroas-biebay-hanachal",
  "part": "1",
  "torah": "56",
  "title": "מכתב ז",
  "hebrewTitle": "מכתב ז",
  "sourceUrl": "/reader/liroas-biebay-hanachal/1/56",
  "plainUrl": "/reader-plain/liroas-biebay-hanachal/1/56/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "לכבוד ידידינו היקר . . . \nאני מאוד מתנצל על איחור תשובתי למכתבכם, כי לא קיבלתי אותו רק מאוחר. \nבעניין הדיבור 'לא צריך וכו', יש לנו אומן' אולי אפשר להביא הדיבור מרבינו הקדוש על פי הגמרא שקשה הסתלקותם של צדיקים כפליים כחורבן בית המקדש, ועיקר הספדים עורכים על צער הסתלקות הצדיק כי מסתמא לא בוכים על מה שכבר היה וכו', דעיקר צערנו על העלמת הצדיק שעל ידי זה רחוקים כל כך מהתכלית ומכל טוב ועובר עלינו מה שעובר, ובכוח רבינו יכולים כבר לזכות לבחי' ביאת משיח עם כל התיקונים, כמו רבי נתן שאמר שכבר זכה לביאת משיח שלו, ור\"י אמר שכבר ראה ר\"י קורדונר כבר ראה איך יהיה אחרי ביאת המשיח. \nונראה לי שעיקר העניין הוא הרוחניות וזכיה של הדבר שמחכים לבנין בית המקדש על מנת לזכות לאור ולכל הישועות, וזה ויותר כבר יכולים לזכות בכוח התקרבות אמיתית לרבינו \"ריבונו של עולם, אם הנשמה הזאת תרד לעולם, אין לי מה לעשות וכו' (ס\"מ, ז'). \nהכלל שכמו שכתבתם, העיקר הוא הרוחניות ובוודאי נזכה ממילא לבנין בית המקדש בגשמיות בב\"א, אבל העיקר הוא רבינו, האמת והרוחניות, הוא מאיר לבית המקדש וכו', הוא אור עיניים של הבית המקדש (וממילא למעלה), ועיין בכתבי רבי אברהם ב\"ר נחמן שמביא שהביטול שזוכים בארבע אמות של הציון הקדוש יותר גבוה מביטול כה\"ג ביום הכיפורים לפני ולפנים, ובמכתב לרב שלמה ווקסלר \"שהארון נמצא במזי'בוז'\", והדיבור של ר\"י על הציון: \"פה המקום הכי קדוש בעולם, יש פה כל הנשמות\". \nומתגעגעים שנזכה במהרה כולנו לאורו, שזה עיקר הישועה, ועיין באב\"י הנחל ש\"על ידי התקרבות לצדיק מאירים כל האורות העתידים להאיר בביאת המשיח\". פעם סיפרתי לר\"י ביום כיפור חלום שאחד חלם, שראה הבית המקדש יורד מן השמים וכו', והשיב: \"כן, אבל קודם צריך שיבוא משיח\", ואולי מכוון לענינינו, שהעיקר משיח והתגלות הצדיק, ואח\"כ נזכה ממילא לבנין בית המקדש, אמן. \nרבינו הקדוש הביא בש\"ה שלפני התקרבות לצדיק דומים כמו מים שעדיין לא הרתיחו, נדמה שהכל בסדר ולא התחלנו ליטהר כלל מהזוהמא והחולאת כמו רוב העולם והחסידים שאצלם הכול קל ובלי מניעות, אפשר ללמוד הרבה ולהספיק וכו', והכל רק דמיון כי הבעל דבר עוזב אותם כי עדיין לא התחילו כלל, כמו שמובא שבלי התקרבות (אמיתית) לצדיק הוא רק כמו קוף בעבודתו (והכל דמיון) (ש\"ה), ומה שמובא בל\"ה מתנה ד' על לָבָן \"השלום לו\" כי הבעל דבר עוזב אותו והכול טוב וקל כי לא יכול לעשות לקרב וכו'... לעומת זה רואים בימי מוהרנ\"ת הקושי של רבי נתן לכל דבר שבקדושה, עבר שנה וחצי עד שהצליח להתחיל לנסוע לא\"י והדפוס וכו', ועיין בח\"מ שכל מה שדרש רבנו מאנשיו אפילו דברים קטנים היה קשה מאוד מאוד לקיים כי כמעט כל החיים תלוי בזה והיה צריך מסירות נפש, וכשרבי נתן רצה לנסוע לארץ על כל פסיעה ופסיעה היה מניעות עצומות ועל כל התגברות והתגברות והצלחה היה ממשיך תיקון לכל העולם, ועיין בדיבור של הרב מברדיטשוב זצ\"ל כששאלו אותו שמזמן שהתקרב לומד הרבה פחות, השיב: \"אדרבא, עכשיו אני לומד הרבה יותר כי מקודם היה קצת בשביל וכו' ועכשיו הכל לה'\", עיין שם. \nהכלל שהעיקר הוא האמת, ומה שעושים באמת עם מניעות (בשביל החשק) רק זה נחשב, וממילא זה נקרא שלומדים יותר ומתפללים יותר כי מקודם לא היה נחשב כלל, וברבות הימים כשנזכה להיטהר נזכה לעבודת השם בשלמות, ונזכה לראות החילוק בין מקודם לעכשיו. \nצריך להיות מתון לחכות ולהוציא הפסולת מן המים רותחים, כי רבנו הקדוש אוהב חסיד מטוגן, רק חזק ואמץ, והמאמין לא יחוש. \nגם יכול להיות שבדורות הקודמים למדו ועסקו בעבודת השם בפשיטות יותר, כי היה להם מניעות אחרות שהתגברו מאוד עליהם, וכעין הדיבור של ר\"י לרב שמואל הורוויץ המובא בימי שמואל חלק א' בסוף ש\"ראוי שיעבור הרבה מניעות על בן תורה שרוצה להתקרב, כי אם לא, צריך לעבור ברוחניות וזה יותר גרוע, וכו'\", העיקר; תנו את לבכם לי לא לחשוש, רק לשמוח כל היום במסירות נפש ולספר כל הספיקות בשעת התבודדות. \nנראה שצריך זכיה לשום לב על גודל עמקות ומעלת ל\"מ וספרי רבנו, הלא הרב מברדיטשוב הסתכל פעם על כמה תורות ומובא שלא היה לו בזה אפילו כמו הפחות שבאנ\"ש, וצריך זכיה לטעום מיין הונגרי (ומובא בסיפור בחיי\"מ שמרמז שזה תלוי ביגיעה), ר\"י אמר בסיפור התקרבות שה' לא מקפח שכר שום בריה, בזכות המסירות נפש שלו שהיה מוכן לספר לבו לכל גדולי הדור זכה להתקרב לרבנו, וכנראה שצריך זכיה לטעום מאורו הקדוש. \nצריכים להתפלל לזכות לספרי רבנו, ליהנות מהם ולהרגיש פנימיות עצותיהם הנוראות, גם אנו, גם זרענו, גם ביתינו וכו', ובודאי כשהאִשה תטעם קצת מדבורי רבנו, היא תבין החילוק לשאר ספרים, שהשכל הכולל ממתיק כל מיני צמצומים ודינים וצרות, לא כן שאר הספרים, עושים איזה נחת אבל תרופה ורפואה ממש לא נותנים, כנראה שצריך להתעורר לזה, גם אפשר לבחור קטעים מובחרים המעוררים מאוד הלב ומזה תבין מהמפורש לַסָתּוּם, רבינו רצה סוחר שיראה לכל אחד הסחורה הצריכה לו, וממילא יתקרב לשאר הדיבורים. הלא שמעתי שכמה אנשים התחילו ללמוד החומש עם ל\"ה, ומזה הבינו שאפשר ללמוד ל\"ה ושזה לא כל כך קשה, וצריכים לחפש עצות איך לעשות שכולם יעסקו בספרי רבנו, אולי על ידי שמגישים להם מקודם דברים יותר פשוטים וערֵבים (מתוך ספרי רבנו). \nזכור לי דיבור מר\"י בחשיבות הדפוס והתקרבות הגאולה שהזכיר להדפיס, לבאר ספרי רבנו, ואולי כנ\"ל ללקט בהתחלה מה יותר מובן למעשה (כמו בלימוד הגמרא שבחיידר מתחילם ממסכתות ופרקים יותר פשוטים). \nוגם לשֶׁבת עם בחורים וחברים להסביר להם הלימוד למעשה עד שיוכלו להסתדר לבד ויטעמו טעם הנפלא של ספרי רבינו בבחי' הווארט של הבעש\"ט על \"והוא ינהגנו על מות\" שבהתחלה מדריכים ואח\"כ וכו', כמו בחינוך הילדים שמחנכים עד שיוכלו להתחתן ולהסתדר לבד, כן בהתקרבות לרבנו לעשות תלמידים לפי שעה עד שיסתדרו לבד גם בלימוד, וצריכים הרבה תפילה לבנין היכל הקודש לקרב עצמנו והעולם לההנאה והטעימה של נועם עריבות ספרי רבנו, שאין דוגמתה בעולם. \nויכול להיות שהתחלת מכתבך מקושר לסוף, שמה שעובר עליך הוא זיכוך לזכות לנועם מתיקות עצות ספרי רבנו, כמובא במכתב ל' של אב\"י הנחל ש\"אפילו מי שזכה למצוא חבר אמתי, צריך זכייה גדולה לזכות לטעום נועם ערבות העצות העמוקים של הצדיק, שעל ידי זה עדיין רחוק מהתיקון\", עיין שם. \nועל ידי הצירוף הזה, אולי נזכה יותר לפנימיות תורת הצדיק, והנהנה מדברי תורה היוצאים מצדיק האמת נוטל חייו מן העולם ולא יכול יותר לחפוץ חיי עולם הזה, וממילא תזכו להטעים מטובכם לאחרים, לרכוש נפשות יקרות של המשפחה ושל החברים לקרב אותם לפנימיות תורת הרבי, שזה עיקר הרבי (הלכות שלוחין) וממילא ישיגו שרבינו מספיק לנו. \nועיין בכוכבי אור שאמרו לרבינו שהתורה שלו יותר מדאי גבוה בשביל אנשים פשוטים, ורבינו הקפיד ואמר שמי שלא מוצא עצמו בתורתו הוא אפיקורס וכו', וצריכים יגיעה ותפילה לזכות לאמונה ולטוב הרבי ותורתו, אמן. \nעל הספר חס\"י וכו' אני צריך עוד קצת התבוננות ונ\"ל שזה קשה וארוך מדאי לציין איפה לא מדויק, יש כבר אצלי כמאה תיקונים בראש, אולי יותר כדאי לכתוב הספר מחדש. \nבברכה וכל הישועות מעומק הלב \nשנזכה להיות אנשים כשרים באמת ולגרום \nנחת רוח לה' ולרבי אמן. \n... \nנ.ב. ההקדמה של חס\"י וכו' הוא ליקוט מכמה ל\"ה רק צריך לכוון אותם על הרבי, וממילא מוצאים איפה וכו'... \nהרב מיכל רייז ז\"ל היה המוהל של כמה חברים ושל אחייני, ב\"ה. \nחשבתי שאולי כדאי מאוד שתתקשרו לרב בנימין טנדלר לבקש לו אישור על המלצת הרב משה פיינשטיין ז''ל, בטענה שכתבתם ספר 'בירור השיר' והוא עצמו התלהב אז מרבי ישראל וזכור לו איך סבו התרגש מאוד ממנו.",
      "en": ""
    }
  ]
}