Plain reader index · Human reader page · TXT · Markdown · Raw JSON

אכילה

אכילה

Segment 1

א ר' ישראל סיפר שבישיבתו היו מחלקים שלוש פעמים בשבוע עוף כדי שיהיה כוח לעבוד את השם, אך הוא לא רצה לאכול כי הוא צריך 'פֶּה' כדי להתפלל. וסיפר שהיה אוכל לחם ושותה תה ומים - מה שמוכרח, ונפל מזה כמה פעמים, ואמר: "וגם על זה אני צריך לעשות תשובה". והיה נראה שמספר זאת כדי לרמז להתחזק בפרישות, כי סיפר זאת לבחורים מחוץ־לארץ שהיו מפונקים במותרות, ורצה לחנכם ללכת בכיוון התכלית. אבל אחר זמן, היה מחזק כמה צעירים מהם שיאכלו טוב כדי שיהיה להם כוח לעבוד את השם, שההריסה בעניין פרישות האוכל יכולה להיות מניעה גדולה ובלבול לעבודת־השם. וחיזק בחור ישיבה שהצטער ממניעת ריבוי האוכל לעבודת־השם, והזכיר מה שמובא בגמרא שהִלל אמר לעת האוכל: "בוא נגמול חסד עם נפשי וכו'..."

Segment 2

ב אחד החברים שהיה קצת חלש אכל פעם לפניו בתחילת התקרבותו והוא היה עוצם את עיניו בדביקות להשם־יתברך ובשמחה. וכשאותו חבר הפסיק לאכול והתחיל להתבודד תיכף שאל אותו ר' ישראל בעצימת עיניים אם הוא אוכל, ואמר לו: "אין לך כוח לעמוד על הרגליים, בשביל לעבוד את השם צריכים הרבה כוח." אותו חבר אמר לו פעם שקשה לו לכוון המידה באכילה, ור' ישראל אמר לו: "אשריך שאתה אוחז בזה! אני גם רוצה!", והוסיף שבשביל זה צריך 'תפילה'. ותתבונן מה בינו לבין המפורסמים שדרכו להקטין את עצמו כל־כך לפני הפחות שבפחותים על־מנת להכניס בו דעת ויראת־שמים וכו'... ולא כמו סיפור ששמעתי על מפורסם אחד, שאחד שאל אותו אם הוא יכול ללמוד רק חלק מהרש"י של הפרשה ביום שישי ובימי שישי של השנה הבאה ילמד רק את החלק השני כדי להשלים, והשיב אותו מפורסם: אני לא מבין, אני מספיק כל יום שישי כל הפרשה וגם הזוהר והגמרא וכו'... תראה מה בין זה לזה שאחד אומר 'מה אני?' ואחד 'אני ואני'...

Segment 3

ג לאישה ששאלה אודות תאוות אכילה, ר' ישראל אמר שהעיקר להתפלל, וגם להתגבר מה שאפשר (לא לאכול תפנוקים).

Segment 4

ד אחד הגיע פעם לר' ישראל והיה בחלישות הדעת כי אכל יותר מהשיעור וזה היה מבלבל אותו לעבודת השם, והוא שאל את ר' ישראל בשברון לב וביֵאוש: "איך זוכים לצאת מתאוות אכילה?", ור' ישראל צעק עליו שהוא זקן וחולה ושלא ישאל אותו שאלות, (כנראה שהוכיח אותו על שלא התחזק אלא שאל בשפה רפה וביֵאוש), והאיש עמד בצד והתחיל למלמל בשקט ולבקש עצה מהשם יתברך להוושע ולהנצל מתאוות אכילה, ותיכף ר' ישראל פנה אליו ואמר לו בעמקות כדרכו: "העיקר הוא התפילה, אבל אם לא מאמינים שהשם שומע התפילות מה זה שווה?". ועיין בליקוטי תניינא ה' שעל־ידי נפילת האמונה לא מועיל תפילה.

Segment 5

ה בשבועות תשנ"ד אחד הביא לר' ישראל עוגת גבינה ור' ישראל לקח ממנה חתיכה קטנה וטעם בה שתי טעימות מועטות מאוד עם עמקות המחשבה נפלא, והיה מאוד נראה איך רק המוח והנשמה שלו טועם ולא הגוף. ועיין בליקוטי מוהר"ן נ"ז שאכילה בקדושה שהוא עונג שבת הוא להקדים המוח לכבד.

Segment 6

ו בסוף תענית אסתר אחרי קריאת המגילה החברים התחילו לשוחח לפני שטעמו משהו ואז ר' ישראל צעק להביא מהר אוכל כי לא אכלו כל היום, ואחר שאכל ראו שכמעט לא נגע בצלחת שלו. (ליל פורים תשנ"ב מירון)

Segment 7

ז שלוש נשים שלחו מרק עגבניות לר' ישראל וסידר אותם וטעם מהם לפי סדר מעלת כל אישה. והיה לו עניינים מאוד גבוהים באכילתו. (סיון תשנ"ג, מבשרת)

Segment 8

ח אחד הגיש פעם כוס תה לר' ישראל ור' ישראל אמר לו שזה חם מדי, וכשזה הציע לקררו על ידי העברה מכוס לכוס ר' ישראל אמר שיותר טוב לא לעשות פעולות לקרר.

Segment 9

ט ר' ישראל הגיש פעם סוכריה לְבחור שבא לבקר אותו ואמר לו: "תעשה ברכה" כמרמז שכל תענוגי העולם הזה הם רק להודות להשם וכו'. (קיץ תש"נ, הר נוף)

Segment 10

י פעם ר' ישראל אמר לאחד שקנה דגים טריים לכבוד שבת קודש שימלא לו את כל האוטו עם דגים, ואמר לו שדגים הוא דבר טוב ונותן כוח ושמחה יותר מבָּשר.

Segment 11

יא למדן אחד נהג לא לאכול בשר בהמה מחמת ספק הכשרות אך היה אוכל בשר עוף, ופעם הגיע אליו ר' ישראל להתאכסן אצלו ואמר לו: "אתה צריך לאכול בשר אדום כי צריכים הרבה כוח בשביל ללמוד תורה", (ואת זאת אמר מבלי שאף אחד סיפר לו על מנהג אותו למדן).

Segment 12

יב אמר לאחד ש-לחם עם שמן זית הוא מאכל טוב מאוד. ופעם אחרת אמר שחלב עם דבש מחזק מאוד (מהחולשה) ושמן זית הוא בריא מאוד. (ט"ז אב תשנ"ד ביתר).

Segment 13

עוד דיבורים על הנושא: 'אכילה' תמצא ב: כבוד ופירסום: ‎כח,