{
  "bookId": "michtivay-yideedoos",
  "part": "1",
  "torah": "10",
  "title": "בירורים בעניין הנסיעה לאומן",
  "hebrewTitle": "בירורים בעניין הנסיעה לאומן",
  "sourceUrl": "/reader/michtivay-yideedoos/1/10",
  "plainUrl": "/reader-plain/michtivay-yideedoos/1/10/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "סמוך לראש חודש ניסן תשנ\"ב, התעוררו שני אנשים לחפור במקום קבורתו הנוראה על מנת להביא ציונו הקדוש בארץ. אחר כך התחרטו, ואיזה מפורסם אמר שאין לעשות את זה. \nכשנסענו לרבי ישראל בראש חודש ניסן במירון (תשנ\"ב), שר ואמר שיש להביא את הציון לארץ, ושכל מה שאומר המפורסם הזה, צריך לעשות להיפך. \nבתקופת ר\"ה תשנ\"ג באומן, דברו עם רבי ישראל מהסכנה שהרוסים זרקו גז מדמיע במקום לינת היהודים וכו'. \nביום ב' של ר\"ה, בגמר ההפטרה, אמר רבי ישראל: \nנגמר אומן, צריכים להביא את הציון של רבנו הקדוש לארץ ישראל. \nצריכים להביא גם כן הציון של כל הצדיקים, רבי נתן, הבעל שם טוב וכו'. כי פה נעשה מסוכן, וכמה יכולים לשמור, ועכשיו יש לנו מדינה. אומן יישאר מקום קדוש, כי זה מקום שאיפה היה קבור רבנו הקדוש (אחרי שיבוא). ניסע לאומן כל השנה בכל זאת (גם אחרי שיבוא), אבל בראש השנה יהיה בירושלים. וגם אז, יהיה אנשים שירצו בכל זאת להמשיך לנסוע בראש השנה, וצריך לא לעשות מחלוקת, אבל אני - אני אהיה בירושלים בראש השנה, כי יהיה יותר קדוש, מקום של עצמות של רבנו הקדוש וקודש קודשים, ובית המקדש וכו'.. \nאחד שאל: אבל אם לא יבוא הציון וכו'.. \nהשיב רבי ישראל: יבוא, יבוא. \nשאלו אותו באיזה מקום להביא הציון, ואמר שצריך לחשוב וכו'.. \nאחד הציע בהר ציון. ונענע בשמחה רבי ישראל, כן בהר ציון, על יד דוד המלך ע\"ה. \nהוא גם אמר: אני חושב שצריך לעשות את זה דרך הממשלה. \nאחד אמר: אז הגאולה קרובה.. \nהשיב רבי ישראל: לא, זה לא קרוב, זה קרוב מאוד.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "צום גדליה על הציון: דיבר כמו נבואה ממה שיהיה בביאת משיח וכו' ובסוף אמר גם בעניין הבאת הציון, \"חיכינו כבר הרבה זמן, יכולים לחכות עוד קצת\" (והיה מובן שזה לא יהיה מהר, כמו שחשבנו מקודם). \nבאותה שנה, סמוך לשבת חנוכה (אחרי), הלך רבי ישראל לנשיא לבקש להביא הציון, והיה הסכם. אבל, בעוונותינו, התעורר מחלוקת גדולה מצד הוועד וכו', עד שלא הביאו את הציון. [אחרי כמה חודשים, כשאחד אמר לו שהתנגדו הוועד, רבי ישראל אמר בצחוק: לא, זה הרוסים, כי היה להם פרנסה ואכסניה טובה, ולא רצו לאבד את זה]. \nבתקופה הזאת, נעלם רבי ישראל, ולא ידענו איפה הוא מתאכסן. הוא היה אוחז בשתיקה, גם לעיתונאים שרצו שיביע דעת לא רצה להשיב. גם לחברים ששאלו מה לעשות וכו'. רק שמעתי שאמר: כבר עשיתי כמעט את הכל, צריכים רק להתפלל עוד קצת. \nבכל זאת, היה חזק אצלנו שיהיה הקיבוץ בירושלים וכו', אבל רבי ישראל בעצמו התחיל לפקפק קצת בזה בתקופה של סיוון – תשנ\"ג. \nבסוף אייר, דיבר איתנו מהקיבוץ באומן, ונבהלנו, כי רצינו וחשבנו שיהיה בירושלים. אז, אמר: רבנו הקדוש הוא כלילות גדול, וכו'.. \nבסיוון, שאל אותי איפה יהיה ראש השנה. \nאמרתי לו: בירושלים או במירון, וגער בי: מי אמר? \nאמרתי לו: אתם. \nבסיוון תשנ\"ג, אחד מהמקורבים הישנים שהתרחק אז ולא ידע מכל הסיפור, נסע לאומן על שבועות, ובחזרה בא לרבי ישראל והודיע לו על זה. \nאמר רבי ישראל: כן, אם לא בא הציון, נצטרך להמשיך לנסוע לשם כמקודם! \nאחר־כך, בתמוז, התחיל רבי ישראל לבלבל העולם איפה יהיה הקיבוץ, פעם דיבר שיהיה באומן ופעם אמר בירושלים וכו'.. \nבכל זאת, היה יותר חזק שיהיה באומן, והיה קשה לנו לקבל, כי רצינו שיהיה בירושלים. \nפעם, נכנסתי אליו בשבת וכו', ואחר ספיקות שעשה במקום הקיבוץ, אמרתי לו: מה הרצון של ה' יתברך איפה יהיה ? צחק רבי ישראל, ואמר: נראה .. \nבסוף תמוז, אמר: בסוף, הרוסים התחרטו, וצריכים לנסוע במקום העצמות כמו שכתוב בחיי־מוהר\"ן, אז יהיה באומן. \nהקשו לו: אבל אמרתם \"נגמר אומן וכו'\". \nאמר: \"אבל, מה לעשות שהתחרטו הרוסים וכו'. \nשאלו: אבל מִשהוא שאל \"אם לא יבוא\", ואמרתם \"יבוא\" ? \nאמר: אבל מה לעשות שבסוף התחרטו הרוסים? יהיה שמח, ויהיה הרבה קיבוצים בירושלים, בחברון, אבל אני אהיה באומן! \nבעת ההיא, לקח רבי ישראל כרטיס לאומן. \nאחר־כך, ביטל הכרטיס. אחר־כך לקח עוד פעם כרטיס לאומן. אבל אנחנו לא רצינו לקחת, כי חשבנו בכל זאת שיהיה בירושלים, חוץ מאחד שלקח איתו. \nנשמע גם בתקופה של הבלבולים איפה יהיה הקיבוץ, שאמר: שהעצמות הם כבר פה, וזה יתגלה באלול. \nאבל כשרצה לנסוע, אחד הזכיר הדיבור הזה, ואמר רבי ישראל: \"אבל אנחנו לא זוכים לראות אותו\", ואחר שהתעקשו אמר שצריכים לנסוע (זה מוקלט). \nבחודש סיוון תשנ\"ג, באו אנשים לא מקורבים לשאול איפה יהיה ראש־השנה, ואמר רבי ישראל שצריכים לברר איפה נמצאים העצמות. בכן, בבקשתו, נסענו לבית הנשיא, לשאול מאביבה (המזכירה של הנשיא שזר) את זה, ואמר רבי ישראל: \"שמעתי שהרוסים התחרטו, או לא התחרטו, אז לברר איפה העצמות. והיא אמרה שתברר. \nאבל כנזכר לעיל, בתמוז, אמר שיהיה באומן. \nרבי ישראל נסע לאומן בר\"ה תשנ\"ד, וכשנודע לנו שהמטוס המריא, הלכנו תיכף לשדה תעופה על מנת לנסוע, וכן עשו רוב החברים, באיחור זמן. \nכשהגענו, ביום שני בלילה לפני ר\"ה, אמר: \"יש לי אוטו למטה, ואני רוצה לנסוע לטבריה לבתי\". \nאמרתי לו שאנחנו לא בארץ, אמר לי: \"איפה אנחנו ?\" (באומן) \"בחוץ לארץ ? לא משיבים כלום ?!?\" \nנגשתי ואמרתי: רבנו הקדוש לא רוצה שניסע לאומן על ראש־השנה? \nולא השיב כלום. הייתי אז נבוך, אולי לא טוב עשינו, אולי עוונות שלנו גרמו שנתעכב הישועה (הבאת הציון) ועל זה מקפיד רבי ישראל, כי הוא נסע ואמר לנסוע, וגם בשנה רוב הדיבורים היו לנסוע, חוץ מכמה ספיקות וכו' כנ\"ל. \nלמחרת, יום שלישי, היה שמח, ניגש על הציון, דיבר בהתעוררות. וכשבקשתי ברכה, הראה לי הציון עם היד, ואמר: \"פה זה המקום הכי קדוש בעולם, יש פה כל הנשמות\", ורמז אז לבקש פה הכל. \nבאותו ראש השנה (תשנ\"ד), היה דינים. \nבמחרת ר\"ה יום שבת קודש, היה עת רצון, בסעודה שלישית, ואמר רבי ישראל: נצטרך לנסוע כל שנה ושנה לר\"ה לאומן. \nאחד שאל: אז לא יבוא הציון ? \nאמר רבי ישראל: \"יבוא זמן לזה, אבל כל זמן שלא נעשה, צריכים לנסוע לאומן\". \nמהסיפור הזה, שניים-ארבעה החליטו להישאר בירושלים ולהשפיע על השאר. \nאמר רבי ישראל: \"לא צריך ק\"ק, לא צריך בית־המקדש, יש לנו אומן... \nבר\"ה תשנ\"ה, נסע לאומן. אחד חיכה לו בשדה־תעופה, ופנה אליו לפני ההמראה, ואמר: נו, רבי ישראל תישארו פה.. \nודחף אותו רבי ישראל עם תנועה חזקה של היד, בגערה. \nנסענו, והיה רבי ישראל שמח, בפרט ערב ר\"ה, ועסק גם בהמתקת הדינים כהרגלו וכו'. \nערב ר\"ה, כשהגויים לא רצו ליתן לו להיכנס, אמר: מדוע להיות תלויים בגויים? צריכים לקנות דירות שלנו שנסע לאומן לדורי דורות. \nבמוצאי ר\"ה, כשאחד אמר לו שעשה מסירות נפש ביותר לנסוע, ענה: \"אבל לא זכיתי להרבות בתפילה על הציון\". \nבחול־המועד סוכות תשנ\"ה, אמר לאחד, בלילה: \"היית באומן בראש־השנה ?\". \nענה: לא, הייתי בירושלים. \nענה לו רבי ישראל בשלילה: \"רבנו הקדוש אמר לנסוע אלי, אלי זה אומן\". \nיש עוד דיבורים על זה, שלא יספיקו המון יריעות לספר, אבל הכלל היה שאמר בהתחלה, שנגמר אומן, ויבואו העצמות, ובסוף אמר שכן צריכים לנסוע. \nומזה נתבלבלו קצת אנשים, ואמרו שצריכים להבין ולא לנסוע, אבל לא שרבי ישראל בעצמו אמר לא לנסוע.. \nוחילוק הדעות בזה היה רק איך הביטול לצדיק, כי דברתי עם הארבעה אנשים שלא נסעו אז, וראיתי שלא מסכימים עד כמה צריכים לזרוק השכל ולהתבטל להצדיק. \nבתקופה הזאת, אחד התווכח איתי, הוא לא רצה לנסוע, ואמר לי שאנחנו לא כמו ירק לדרוך, צריכים להבין וכו'... פניתי לרבי ישראל, ואמרתי לו: יש חברים שלא רוצים לנסוע לאומן. השיב: כן!? אז, לא צריך, רבנו הקדוש לא צריך לאף אחד (כדי ליתן לו תיקון). \nאמרתי: אבל, הם חושבים שזה האמת! \nאמר רבי ישראל: שיחשבו מה שהם רוצים. \nכל האחרים היו אז נוסעים לאומן בלי פקפוק; רק אחרי הסתלקות רבי ישראל, נתגברה העלמה, וחזרו האנשים מדעותיהם על־ידי משפיעים וכו', וד\"ל.",
      "en": ""
    }
  ]
}