ג-תקסו

כְּשֶׁסִּפֵּר פַּעַם הַמַּעֲשֶׂה מֵרַבִּי יוּדְל, שֶׁהִתְוַכֵּחַ עִם אֶחָד בִּגְדֻלַּת רַבֵּנוּ וְכוּ' לְעֵיל ח"א סִימָן שט"ו, הָיָה נִרְאֶה לַשּׁוֹמְעִים שֶׁהָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם לְאַנַ"שׁ הַדְּבוּקִים בְּאוֹר רַבֵּנוּ, גְּדוֹלָה מֵהָאֱמוּנָה בְּרַבֵּנוּ שֶׁהָיְתָה לְתַלְמִידֵי רַבֵּנוּ. עַד שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ עַל זֶה, עָנָה וְאָמַר: הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה לְתַלְמִידֵי רַבֵּנוּ בְּרַבֵּנוּ הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּעוֹמֶק מֵהָאֱמוּנָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַּיּוֹם בְּרַבֵּנוּ.