ג-תקסח

אָמַר: מַה טַּעַם נִקְרָא חַג הַסֻּכּוֹת "זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ" יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַמּוֹעֲדִים, וּבֵאֵר: מֵחֲמַת שֶׁבְּחַג הַפֶּסַח עֲדַיִן לֹא הָיְתָה שִׂמְחָתֵינוּ שְׁלֵמָה מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּבְשָׁבוּעוֹת שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, נִשְׁבַּת שִׂמְחָתֵינוּ בַּעֲווֹן חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ לְאַחֲרֶיהָ, וְרַק בְּחַג הַסֻכּוֹת שֶׁכְּבָר קִבַּלְנוּ אֶת הַלֻּחֹת הַשְּׁנִיּוֹת לְמָחֳרָת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְשׁוּב לֹא נִשְׁבְּרוּ וְנִפְגְּמוּ, מִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא הַחַג בְּשֵׁם "זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ" כִּי אָז נִשְׁלְמָה שִׂמְחָתֵינוּ.