ה- קצא

אַחַת הַסִּבּוֹת שֶׁבָּא ראבר"נ לְאוּמַאן לְרֹאשׁ-הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת תרע"ד עַל אַף חֻלְשָׁתוֹ הַגְּדוֹלָה, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לִמְצֹא חָתָן מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ עֲבוּר בִּתּוֹ שֶׁשָּׁהֲתָה בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וְאָכֵן מָצָא בָּחוּר חָשׁוּב מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּעִיר לוּבְּלִין, וְהִבְטִיחַ לוֹ מְזוֹנוֹת (קֶעסְט) לְמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לֵישֵׁב רַק עַל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה, עַל אַף הַקֹּשִׁי הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ בְּהִתְחַיְּבוּת זוֹ לְגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא יָצָא הַדָּבָר לַפֹּעַל.