ד-קמח

בְּקַדִּישׁ אַחַר תֵּיבוֹת 'בְּרִיךְ הוּא' הָיוּ אוֹמְרִים "בְּרִיךְ הוּא" וְלֹא אָמֵן. (כשיטת הרמ"א באו"ח סי' נו, ס"ב, עיי"ש).