ד-קסט

הָיוּ נִזְהָרִים מְאֹד לִבְלִי לְהִכָּנֵס לְוִכּוּחִים עִם אֶפִּיקוֹרְסִים וְכַדּוֹמֶה, וְהָיָה דַּרְכָּם לוֹמַר לָאֶפִּיקוֹרוֹס הַבָּא לְהִתְוַכֵּחַ בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה, "מוּכָן אֲנִי לוֹמַר לְךָ מַה שֶּׁבְּדַעְתִּי וְאִם תִּרְצֶה שְׁמַע דְּבָרַי וּתְקַבְּלוֹ וְאִם לַאו לַאו, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁבְּדַעְתְּךָ לוֹמַר, לְהַקְשׁוֹת וּלְהַסְבִּיר, אֵינִי מְעוּנְיָן אַף לִשְׁמוֹעַ כְּלָל וּכְלָל.