ד-שלז

רַבִּי אַהֲרֹן קִיבְלִיטְשֶׁער זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה עָנָו וְשָׁפָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מְאֹד, וְלֹא הִסְתַּכֵּל כְּלַל עַל כְּבוֹד עַצְמוֹ, פַּעַם כְּשֶׁהָיָה בְּאוּמַאן וְלֹא הָיָה לוֹ מַה לֶּאֱכֹל לְגֹדֶל עֲנִיּוּתוֹ, רָאוּהוּ שֶׁהוֹלֵךְ וְדוֹפֵק עַל פִּתְחוֹ שֶׁל אַחַד הַבָּתִּים וּמְבַקֵּשׁ חֲתִיכַת לֶחֶם, וְיָשַׁב וְאָכְלָהּ, וְהִמְשִׁיךְ אַחַר-כָּךְ הָלְאָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְדוֹשָׁה.