ד-תלה

כַּיָּדוּעַ עָבַד רַבִּי מִיכְלִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה בַּדֹּאַר עַד סוֹף יָמָיו מַמָּשׁ, פַּעַם קִנְטֵר אוֹתוֹ אָחִיו רַבִּי דָּוִד צְבִי זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ "וְכִי עַד הַקֶּבֶר תֵּלֵךְ וְתַעֲבוֹד בַּדֹּאַר"?, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא עָזַב אֶת עֲבוֹדָתוֹ בַּדֹּאַר, לְאַחַר פְּטִירָתוֹ כְּשֶׁעָבְרָה הַנְהָלַת הַדֹּאַר לְבָנָיו וְהֵם כְּבָר לֹא הִשְׁגִּיחוּ כָּל כָּךְ עַל הַכֶּסֶף הַנִּשְׁלַח, וְנִגְרַם מִזֶּה נֶזֶק רַב לַאֲנָשִׁים עַד שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְבַעֲלֵי חוֹבוֹת וְכוּ', רַק אָז הֵבִינוּ אַנַ"שׁ אֶת סִבַּת אִי הִתְפַּטְּרוּתוֹ מֵהָעֲבוֹדָה שֶׁבַּדֹּאַר.